טבע ואנוש, יופי ואהבה בשיר השירים: ספרו של מנשה הראל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דברים שאמרתי בערב עיון רב משתתפים לכבוד השקת ספרו של מנשה הראל, טבע ואנוש, יופי ואהבה בשיר השירים, ישראל 2009.

מאלף ועד תנ"ך: גיליון ראשון של עת מקרא

אנו שמחים להשיק את הגיליון הראשון של עת מקרא, כתב עת מקוון שבו נפגשים מחקר, אמנות ותרבות סביב המקרא והפעם - קריאות בין - תחומיות בנושא התחלות, מראשית הכתב ועד ימינו. 

לקריאה לחצו כאן

פרוייקט 'בשביל' - תכנית מחוייבות אישית של תלמידים

אסף גרנות, חבר צוות 'בשביל'

פרויקט 'בשביל' הוא מיזם הכנה וליווי תלמידים לקראת ובמהלך תכנית ה'מחויבות האישית' בבתי הספר התיכונים.

במסגרת תכנית המחויבות האישית, נדרש כל תלמיד כיתה י' במערכת החינוך בישראל ל- 60 שעות התנדבות בקהילה. רציונל התכנית מצוין ומכוון למטרות ראויות כמו חווית ההצלחה של התלמיד, תחושת השייכות שלו לקהילתו ולחברה הישראלית, והעמקת הידע והשיח החברתי שלו. הבעיה היא, שבתי הספר ורכזי המחויבות אישית, מתקשים לספק הכנה, ליווי ובקרה איכותיים לתלמידים לאורך תהליך זה. כתוצאה מכך, תלמידים רבים מבצעים את שעות המחויבות האישית על מנת לצאת ידי חובה, ולעתים אף אינם מתנדבים כלל. לצערנו, התלמידים אינם זוכים לחוות חוויה מעצימה ומשמעותית, הקהילה מפסידה אלפי שעות התנדבות שיכולות לסייע לה לספק את צרכיה החברתיים, והמטרות המבורכות הנ"ל מוחמצות. 

Bishvil: For One, For Us All

The Opportunity

In Israeli high schools, every 10thgrade student is required to undertake 60 hours of volunteer work for the community. This laudable program has the potential cultivate students’ involvement in society, develop their awareness of social problems, and deepen their ability to think about such issues. Yet to date a dire lack of resources has severely limited the national program’s capacity to deliver on its goals; many students complete the required volunteer hours purely perfunctorily and others finish their school year without having volunteered at all. 'Bishvil', the brainchild of a handful of Israeli young adults committed to the value of volunteerism, aims to assist Israeli high schools in realizing the tremendous potential of the national program for the benefit of students and of Israeli society as a whole.

בדרך לצא-אלים

גלבוע פלבניק, סטודנט להוראה ב'כרם' ומדריך בהוסטל לפגועי נפש

גלבוע פלבניק

בַדֶרֶך לצֵא-אֵלִים          
שּוב הִגּיעָה הָעֵת
להַרּפֹות מֵהָעֵט,
ולאֱחֹז בַחֶרֶב
שֶּׁטֶרֶם הָפכָה לאֵת.
*
אֲבָל, אֲנִי רֹוצֶה
לִרדׄף שָׁלֹום. כאַהֲרֹן.
הַאִם גַם עָלָיו
הֵעִיקּו אַבנֵי הַמִּלּואִים?
*

המקדש כמקור ההזדככות האנושית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

על ההפטרה לפרשת פקודי: מל"א ז 51 - ח 21

נתבונן בהפטרה לפרשה העוסקת בחנוכת בית המקדש הראשון

Praying Hands 
a 30 ton 60 ft tall bronze statue 
 at Oral Roberts University Tulsa Oklahoma

על ידי שלמה כמסופר מסוף פרק ז' במלכים א' ועבור לפרק ח'. שלמה מקהיל את כול זקני ישראל, הם המנהיגים, לירושלים לרגל העלאת הארון. ההתקהלות מתנהלת בחג החודש השביעי הוא סוכות. וזו ההזדמנות הגדולה של שלמה לשאת דברים לעם על תפקיד המקדש ומשמעותו. ראש וראשית - ה' מחדש את הברית עם בית דוד. ואחר כך מדגיש שלמה את התפיסה הבסיסית שהמקדש איננו מצמצם כמובן במרחבו את ה' הממלא את הארץ כולה. כלומר, שלמה מעמיד את המקדש בתפיסה של סמל. והתפקיד הוא מקום בו האדם פונה לאלוהים בתפילה. זהו המקום המסמל את שם ה' לשמוע את תפילות העם. ואלוהים ישמע כאן את התפילות ויסלח. כלומר, אלוהים איננו מוצג בזאת כאל הנקמה או כאל הממצה את הדין אלא כבעל המחילה.

הרהורים על המשכן ומעמד השבת

ד"ר צפירה גתי,  לשעבר ביה"ס לאומנות, אוניברסיטת קייפ טאון

פרשת ויקהל, שמות  לה 1 - לח 20

ושוב, כבפרשה הקודמת תוך כדי התיאורים המפורטים של המשכן וכליו הוכנס קטע המדבר לכאורה ללא קשר על הוראת שמירת השבת (לה 3-1). חזרה גרידא פרשת ויקהל? נראה שקטע השבת הוא בעל משמעות.

להוראת שמות ב 15-11: פערים והשלמתם

 עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין

ואיך יימלאו הפערים?

אחת התכונות הבולטות ביותר של סיפור מקראי
היא תופעת הפערים. הסיפור המקראי הוא רשת שיש בה יותר חורים מאשר חוטים. כמורה בבית ספר ממלכתי על-יסודי, ברצוני להציע תרגיל שיחדד את רגישות התלמידים לתופעה במטרה להעמיק את הבנתם בכתוב. ללימוד כמה שלבים:

א) מהו פער ספרותי וכיצד ניתן לגלות אותו.

ב) המורה ישקול במהלך הוראתו על אילו פערים כדאי להתעכב ומדוע.

ג) התלמידים ינסו לגלות את הפערים ולהשלים אותם כיד הדמיון הטובה עליהם.

ד) התלמידים ילמדו כיצד התמודדו פרשנים שונים עם הפערים.

ה) התלמידים יבינו כיצד זיהוי פערים והשלמתם תורמים להבנת הטקסט. 

העובדה שהמספר מגלה טפח ומכסה טפחיים, איננו יוצא בהכרזות גלויות על תפיסותיו ומגמותיו, ונמנע מלהביע את דעתו, מכריחה את הקורא ואת התלמיד להיות קורא פעיל וחרוץ, הנכון לטרוח ולחשוב, לחשוף ולגלות מה משמעות הכתוב. כך התלמיד יהיה מעורב יותר בטקסט, ויהיה עליו להכריע הכרעות מוסריות בקשר לדילמות בטקסט. 

השיטה תודגם בלימוד שמות ב 15-11, כאשר שאלת-העל היא מהי זכותו של אדם לקחת את החוק לידיו, והאם מותר להשתמש באלימות כדי להשיג צדק חברתי.

האדם

רבקה-תפארת חקק

רבקה-תפארת חקק

רבקה תפארת (שם עט), משוררת וסופרת ילדים.

ספר שירים: תמונות מן החיים (1998)

ספרים לילדים: לישון עם אימא ואבא, ציפור הסוכר הקסומה, המפלצת שלא מצאה בית (2012-2007).

עוזרת פרלמנטרית, עוזרת שר לחמישה שרי משפטים (2010-1991).

האדם

וֵאלֹהִים בָּרָא אֶת הָאָדָם

וְהָאָדָם –

גַּן עֵדֶן סוֹבֵב אוֹתוֹ

וְהָאָדָם – 

בּוֹדֵד בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹ 

נִרְדָּם.

שיר על אֹשֶׁר הַשִּׁירִים: בעקבות שיר השירים

מנחם מ' פאלק, משורר סופר ומתרגם ישראלי.

מנחם מ' פאלק

פרסם ספרי שירים: שבעה ימים של זעם, רוכסנים של סתיו, מסעותיו של פגסוס, הליצן בסמטאות הלב ועוד. ספר לילדים: לפי עטלפי. ערך אנתולוגיות ספרותיות, הפיק את "לקסיקון הסופרים העברים בהווה" (2006) והיה חבר מערכת ה"לקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים" (2008).

פרסם קובץ פרוזה: הציידים החדשים - עשרה סיפורי פרוזאק, 2008. סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2007, 2013 ואילך) מ"מ יו"ר מכון "גנזים" (2013-2011).

שִׁיר עַל אֹשֶׁר הַשִּׁירִים: בעקבות שיר השירים

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ (שיה"ש ח 7)

לִרְאוֹת זוּג רוֹקֵד

גּוֹרֵם לִי לְהַזִּיל דִּמְעָה.

היצירתיות הנעלה מול הבהמיות

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת 'כי תשא' - שמות ל 11 - לד 35

ניקולא פוסין, חטא העגל

מפרשה מעניינת זאת בחרתי להעלות כמה נושאים מעוררי מחשבה.ראשית, הבחירה בבצלאל כמי שממונה על בנית המשכן, על כול התפאורה המפוארת שלו. בצלאל בן אורי בן חור לשבט יהודה הוא הממונה על מלאכת האומנות הגדולה הזאת שכוללת מלאכת  נחושת ואומנות של עבודת עץ. בצלאל הוא אדם מבורך שהתמלא כדברי הכתוב "ברוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (לא 3). בצלאל בורך בכישרון שהוא לא רק פיזי אלא גם משופע בעומק  רוחני, רוח אלוהים. ומהי? חכמה, תבונה ודעת. האם אין אלה מילים דומות וכול הרעיון כאן הוא להדגיש את החכמה הרבה של בצלאל על ידי חזרה , שוב ושוב? נראה שבכל זאת אפשר לעשות הבחנות.

חיי מתושלח

משה שפריר

משׁה שׁפריר, משׁוֹרֵר וחוֹקֵר, גֵאוֹלוג וּמַרצֶה. 
פרסם קובצי שירה: גשם מאוחר, מתן, אהבות אחרונות, שירי קין ושירי מקרא אחרים ועוד. בתחום השירה יצאו-לאור עד-כה עשרה ספרים משלו, שהאחרון בהם - "אסיף היובל" יצא ב"ספרית-פועלים" בשנת 2008, והוא כולל (ב-300 עמודיו) מבחר שירים שכתב במרוצת יובל השנים 2008-1958. סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים (2007-2003).

חַיֵּי מְתוּשֶׁלַח

אָכֵן הִתְיַשֵּׁן מְאֹד הַסִּפּוּר עַל מְתוּשֶׁלַח

אַךְ גַּם עַכְשָׁו עֲדַיִן לֹא אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח,

כִּי עַל מַה שֶּׁרָאָה הַזָּקֵן בָּאָדָם מְתוּשֶׁלַח,

בִּמְרוּצַת חַיָּיו, שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְאָרְכוּ 969 שָׁנִים,

כְּבָר נִכְתַּב וְסֻפַּר וְעוֹד יְדֻבַּר בָּם יָמִים רַבִּים:

שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 2000 בגן הלאומי קיסריה

מעטות הן ערי הנמל הקדומות שלהן היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה ומפוארת כמו קיסריה, שממשיכה להפתיע, לשמר ולחדש. בימים אלה מובילה החברה לפיתוח קיסריה בשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים פרויקט חדש שמטרתו חשיפה ושימור של אחד מהמונומנטים המיוחדים שהיו נחלתה של עיר רומית מרכזית - הנימפאון הרומי, אשר נבנה בנמל קיסריה לפני כ-2000 שנה. 

נימפאון - הדמיה של אתר הביקור החדש

ביצוע: אדר' מיכל רטנר, באדיבות רשות העתיקות והחברה לפיתוח  קיסריה

מזרקת המים הציבורית שנחשפת בימים אלה, עמדה בטבורה של העיר קיסריה הקדומה ושימשה לנוי ולשתייה וכמקום התכנסויות מרכזי. מבנה הנימפאון היה חלק מהפינה הצפון-מערבית של במת המקדש, מסד בנוי מפואר וגדול ממדים, עליו עמדו המקדש המרכזי בתקופה הרומית הקדומה והכנסייה הביזנטית לאחר מכן. 

חינוך ובטיחות באינטרנט

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כהורים וכמורים אתם מפנים לא פעם את ילדיכם/תלמידיכם לחיפוש חומרים באינטרנט ולשימוש ברשת לצרכים חינוכיים ולימודיים נוספים. הם בוודאי גולשים ברשת גם ובעיקר מיוזמתם ומבלים בה שעות רבות: בצ‘אטים, ברשתות חברתיות, במשחקים ועוד ועוד. כיצד תטפחו נורמות של התנהגות אחראית ברשת? כיצד תגנו עליהם מהסכנות הטמונות במרחב הוירטואלי? כיצד תשמרו עליהם מבריונות ומחשיפה לתכנים בלתי הולמים (מיניים, גזעניים, אלימים וכיוצא באלה)? מהם הכלים החינוכיים והאינטרנטיים העומדים לרשותכם לצרכים אלה? בקישורים הבאים תגיעו לאתרים שבהם ניתן לקבל טיפים לשימוש בטוח באינטרנט, כללי עשה ואל תעשה ברשת, הסברים למושגי יסוד, ומידע חינוכי ומעשי עשיר שיסייע לכם  לחנך אותם לשימוש מושכל, יעיל ובטוח בטכנולוגיות העדכניות.

מַלְכוּת שְלֵמָה: הוידוי של בת שבע

שושנה ויג,
סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

שושנה ויג

חָיִיתִי כְּמוֹ אֶלֶף נָשִים 

מְעֻרְסֶלֶת בְּחֵיק קָצִין כִּבְחֵיק מֶלֶךְ

מְחַבֶּקֶת  מְחַיָּה וּמֵמִיתָה.

מֵעֲקָרוּתִי

עָמְדָה לִי

זְכוּתִי

לְשִפְלוּת חֲיַיּ .

מֵי נִדָּתִי

הִתְעַרְבְּלוּ בִּסְעָרוֹת חֲיַי

וְאֶת שֵעַר רָאשִי הַטָּמֵא 

בָּאַמְבַּט עַל גַּג הַחוֹמָה

הֵסַטְתִּי

אֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַמַּעֲרָב

לִבְרוֹחַ אוֹ לָבוֹא

ארמון המלך דויד בעמק האלה מחכה לרוח צפונית

בלפור חקק

צילום אווירי של חורבת קיאפה צילום: חברת  Skyview, 

באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 

עמק האלה רוגש כמרקחה, בתוכו גם יושבי עמק האלה, ובתוך יושבי עמק האלה גם אני תושב צור הדסה. מן העיתונות עולה, שהתגלה ארמון של המלך דויד בעמק האלה בחפירה של רשות העתיקות: מתברר שיש גם חדשות... בעתיקות.

שדרוג הספריה המקוונת של המגילות - 'התפתחות דרמטית'

ד"ר אדולפו רויטמן, אוצר המגילות הגנוזות והיכל הספר, מוזיאון ישראל

מדובר בהתפתחות דרמטית שמקפיצה את מחקר המגילות כמה מונים. שכן עתה נמצא בידי החוקרים והמתעניין הלא מקצועי כלי בעל עוצמה אדירה שיאפשר לו לבחון את המגילות באופן שלא יכולנו אפילו לדמיין עד לפני כמה שנים. ועל-כן אני מברך את אנשי רשות העתיקות האחראים על "הספרייה המקוונת על מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי" על היוזמה המבורכת הזו.

גרסה משודרגת של אתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה

רשות העתיקות משיקה היום גרסה משודרגת של אתר "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי". העלתה לרשת 10,000 תצלומים של המגילות באיכות חסרת תקדים.

תצלום מולטיספקטרלי של קטע ממגילת טוביה, אחד הספרים החיצוניים מימי הבית השני. 

צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

גרסה שנייה ומשודרגת של אתר "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי" עלתה היום לאויר. באתר, שכתובתו deadseascrolls.org.il, ניתן לצפות בכ-10,000 קטעים חדשים שהועלו לרשת, באיכות שטרם נראתה. זאת, לצד הסברים על מגוון כתבי יד, ובהם ספר שמות בכתב בעברי קדום, שמואל א' ו-ב', מקצת מעשה התורה, שירי עולת השבת וירושלים החדשה. 

המקדש: החיבור בין אדם ואומה למהות ההיסטורית והייעודית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת תצוה - שמות כז 20 - ל 10

Glass Abstract Texture

הפרשה עוסקת בבניין המשכן על הפרטים הטכניים המסועפים שבו. מהו בכלל המשכן? מהו תפקידו של המקדש? המונח "קדוש" מפריד בין שני תחומים: קדושה וחול. החול הוא היומיומי והקדושה היא המיוחד, המפריד. הדת עושה את ההפרדה הזאת. היא זקוקה למקום של ייחוד. אפשר להשוות זאת לבית, למשל בית מלון מול בית פרטי. החדר במלון מפואר, אבל החדר הפרטי שלי מיוחד. את הייחוד הזה ניתן להשוות למקדש, להיכל הקדושה. זהו בניין מפואר שהוקדש לאלוהים. אליו באים להקריב קרבנות ולהתחבר לקדושה ולהתנער מהחולין. המקדש לא יוקם בכל אתר ואתר, כפי שמצאו בני אדם לנכון. אם נבחן את מסורת התנ"ך, זהו מקום שהייתה בו התגלות אלוהית, ומשום שכאן הייתה ההתגלות, המקום התקדש במסורת ואנשים ראו בו את מקום התגלות האלוהים – הקשר עמו - ולכן באו להתחבר דרך הקרבן, שכשמו מבטא התקרבות. המאמין זקוק למקום ולזמן כדי להגיע להתקרבות.

מפה פשוטה: מתוך 'שירי קהלת'

בלפור חקק

בלפור חקק

מפה פשוטה

הָיְתָה לוֹ מַפָּה פְּשׁוּטָה לְשָׁם

אֶל הָאַהֲבָה, אֶל אִי הַמַּטְמוֹן.

הָיְתָה לוֹ בֶּאֱמֶת מַפָּה

וּבָהּ יַבָּשׁוֹת וַאֲרָצוֹת

וְעָרִים הָמוֹן.

הוּא הָיָה עִוֵּר לַמְּצִיאוּת

הוֹלֵךְ בֵּין רַעַשׁ לִדְמָמוֹת.

הַמַּפָּה הָיְתָה אִלֶּמֶת

לְלֹא קְנֵי מִדָּה וְשֵׁמוֹת

וְגַם אִם שָׁתְקָה וְשָׁתְקָה

הוּא הָלַךְ לְפִי הַמַּפָּה

יְמָמוֹת.

מפעל 'מקראות' – פירוש מקיף לתורה מאת הרב ד"ר יואל בן-נון

אבי דנטלסקי, חוקר מקרא

אבי דנטלסקי

 לאחרונה התבשרנו על חניכתו של מפעל שאמור להוות אבן-דרך בפרשנות המקרא בישראל - מפעל 'מקראות' של הרב ד"ר יואל בן-נון, המהווה את אחת הדמויות המובילות בלימוד והוראת התנ"ך בציבור הדתי, ומהבודדים בציבור זה שאינו נרתע מעיסוק מחקרי במקרא. הסנונית הראשונה של מפעל זה יצאה לאור בתחילת ינואר 2013 בקובץ המצורף כאן: פירוש 'מקראות' לפרשת 'יתרו'  (PDF).

יונה והקיקיון

פרופ' יוסי גמזו

פרופ׳ יוסי גמזו

כְּשֶסֵּפֶר הַתָּנָ"ךְ מֵשִׂיחַ

דִּבְרֵי חָכְמָה – יֵש שֶנִּפְגֹּש

בּוֹ מְשָלִים עַל עֵץ אוֹ שִׂיחַ

שֶנִּמְשָלָם הוּא בְּנֵי אֱנוֹש.

כָּךְ, לְמָשָל, לִרְאָיָה הוּא

מְשַל יוֹתָם עַל הָעֵצִים

וּבֵין פְּסוּקֵי יְשַעְיָהוּ –

מְשַל הַכֶּרֶם, שֶחִצִּים 

שִלַּח בּוֹ הַנָּבִיא בְּזַעַם

עַל כִּי בִּמְקוֹם סַלִּים גְּדוּשִים

שֶל עֲנָבִים מְתוּקֵי טַעַם

פִשֵּל וַיַּעַשׂ בְּאוּשִים.

המורה אדם ורטה והשיח על חופש הביטוי של מורים וגבולותיו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרשת המורה אדם ורטה מטבעון מכה גלים בתקשורת בכלל ובמערכת החינוך בפרט. היא מככבת בעתונות, במהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה והגיעה גם לוועדת החינוך של הכנסת. העניין בפרשה מציף שאלות עקרוניות המעסיקות מורים, תלמידים, הורים ואזרחים רבים: האם המנדט של המורים הוא ללמד את ’תוכנית הלימודים‘ או גם לעורר בכתותיהם דיונים בנושאים ערכיים רחבים? האם נכון וראוי שמורים יחשפו באזני תלמידיהם את עמדותיהם בנושאים שיש עליהם מחלוקת בציבוריות הישראלית (שטחים, גיוס, דת, להטב"ים ועוד)? האם כל הבעת עמדה היא לגיטימית? האם יש להציב גבולות לחופש הביטוי של המורים? מה ההבדל בין חופש ביטוי לבין אינדוקטרינציה והסתה? האם מותר למורים להביע בכתותיהם עמדות פוליטיות-מפלגתיות? את השאלות הללו הפניתי למורים, הוגים ומחנכים ממקומות שונים בארץ. חלקם רבי נסיון וחלקם צעירים, חלקם רבי מעש והשפעה וחלקם עדיין פרחי הוראה. הנה תגובותיהם. 

אהוד צמח, האם מוצדק לפטר את המורה אדם ורטה?

משה שניצר, ייסורי ורטה הצעיר

פרופ' יהושע גתי, צבא או איך מעלים נושא טעון
פרופ' רחל אליאור, המורה בין הפטיש לסדן, או מה בין ה"צדק היהודי" ל"צדק האוניברסלי"

ליאון גרשוביץ, הבעת עמדות של מורה - רק במישור האידאולוגי. לא הפוליטי.

אסף גרנות, מסוכן מאוד להגדיר גבול להתבטאות של מורים

ד"ר אברהם פרנק, שאלות "רגישות" שמן הראוי לשאול בכיתה ולדון בהן
תומר שני, מאה ילדים מאה אנשים

שי והבה, ללמד מה לחשוב או ללמד איך לחשוב?

כרמל קובלינר-קויאט, הוויכוח כנשמת החינוך המוסרי-חברתי

צחי רולניק, לבטים והתחבטויות

הרצליה ברון, תובנות מנסיוני כמורה-מחנכת

אוסי דרורי, אנשי חינוך או פקידי הוראה?

יסמין בוקר, אצלנו בבית הספר

האם מוצדק לפטר את המורה אדם ורטה?

אהוד צמח, בית ספר קשת

יכול להיות שההחלטה לפטר את המורה אדם ורטה הייתה מוצדקת?

אמצעי התקשורת השונים, ובראשם 'הארץ', הציגו את פיטוריו של אדם ורטה כהתגלמות הפאשיזם והרדיפה הפוליטית. בתור אנשי חינוך, אנחנו לא יכולים להסתפק בדעה דיכוטומית, עלינו לטפח אצל התלמידים חשיבה מורכבת. כאשר אנו ניגשים לסוגיה רגישה עלינו לבחון אותה ממספר היבטים. עקרון זה חל גם על המקרה של אדם ורטה, ואני מנסה לאזן כאן את התמונה שהוצגה בחלק מאמצעי התקשורת.

ייסורי ורטה הצעיר

משה שניצר

ליברליזם אמתי מטפח כלים ל ח ש י ב ה  ב י ק ו ר ת י ת. חברה של פחד, שבה מורה חושש לפצות את פיו פן יבולע לו, איננה חברה חופשית. הבו למורה פתחון פה (בסייגים ראויים של הימנעות מאלימות וגזענות). אל תהפכוהו לקדוש מעונה, שהשליך עצמו מתחת לגלגלי רכבת האינדוקטרינציה של הממסד השולט.

אין אמתות גמורות. כלום  ד ע ה  ר ו ו ח ת  היא אמת רק מתוקף היותה דעת רבים? בחברה דמוקרטית, פלורליזם מחשבתי הוא כורח.

צבא או איך מעלים נושא טעון

פרופ' יהושע גתי, מרצה לרטוריקה באוניברסיטת תל אביב, החוג לגישור וישוב סכסוכים

אני ניזון מהכתבות בעיתונות בעיקר מ’הארץ’ ועל בסיס זה אני מעיר את הערותיי בנושא התבטאותו של המורה. אני מבין שהמורה העלה את השאלה האם צהל הוא צבא מוסרי וכאן באה ההתפוצצות כשהמורה מדגים. 

ראשית אומר, שקיימת בקרב צעירים רבים ולא רק תלמידי תיכון עמדה מתלהמת ביותר כלפי נושאים ספציפיים כגון ערבים, שתי מדינות והמילה ‘שמאלני’ היא עבורם מילה בעלת מטען מאגי דמוני, שעצם הזכרתה מחוללת מהפיכה רבתי. אני גורס שעל המורה להעריך מראש גורם זה שמחייב אותו אמנם לעורר שיחות ביקורתיות בנושאים הרגישים אבל עליו להשתמש ברטוריקה הולמת ולהתאים אסטרטגיה לימודית מתאימה.

המורה בין הפטיש לסדן, או מה בין ה"צדק היהודי" ל"צדק האוניברסלי"

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

       

לזכרם של שולמית אלוני ועזריה אלון, אוהבי ארץ ישראל ושדותיה, שומרי עברה, שפתה ושיריה, לוחמי דעת, אמת וצדק, שוויון וחירות, מגיני כבוד האדם והטבע.

"בחברה הפתוחה אין לאף אדם, גוף או ארגון אנושי, מונופול על האמת", קרל פופר

פרשת המורה אדם ורטה, תלמיד לשעבר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ומורה בבית ספר אורט בקרית טבעון, מעלה שאלות רבות ושונות החורגות מהמקרה הפרטי, משום שהיא מעלה על פני השטח התנגשות עקרונית בין שתי תפישות עולם הנשענות על אמונות מוצקות ואמיתות גורפות המתנגשות זו בזו התנגשות חזיתית. התפישה האחת, שנקרא לה לצורך הדיון "הצדק היהודי", מבוססת על אמונה הרואה בכול ארץ ישראל המקראית המצויה בשליטת מדינת ישראל, נחלת אבות מקודשת ותחום ראוי להתנחלות יהודית, רואה בתורת ישראל אמת אלוהית מוחלטת שאין בלתה, רואה בעם היהודי "עם נבחר" ו"עם סגולה" הפטור מחוקים המקובלים על עמים אחרים ופטור מהחוק הבין-לאומי, ורואה בצבא הגנה לישראל ביטוי נעלה לעוצמה היהודית נוסח ספר יהושע, שאינה נתונה כלל לביקורת בשל עיגונה בצווי אלוהי ובהבטחה אלוהית, ורואה בצדק היהודי המוחלט ובריבונות היהודית הבלעדית עיקר מקודש, המתעלם מזכויותיו החוקיות, האזרחיות, המשפטיות והריבוניות של מי שאיננו יהודי, ביטוי הולם למרחב הקיום היהודי הריבוני. 

הבעת עמדות של מורה - רק במישור האידאולוגי. לא הפוליטי

ליאון גרשוביץ, בית הספר העל-יסודי משגב

תחומי הדעת העוסקים ברוח ובחברה הנלמדים בבתי-הספר התיכוניים (וביניהם תנ"ך, אזרחות, היסטוריה, מחשבת-ישראל, ספרות וכיו"ב) אין עניינם ידע אקדמי או פרקטי. לימודם נועד ליצור תשתית תרבותית-חברתית-ערכית אצל הלומד ובנוסף לשמש מצע לדיונים שנועדו לבירור רעיוני-ערכי אצל הלומד. למשל כאשר אנו לומדים את סוגיית פילוג הממלכה במל"ב י"ב אנו בוחנים את שאלת היחס הראוי בין העם לבין ההנהגה, כאשר אנו לומדים את כרם נבות אנו עוסקים בערך האחריות, כאשר אנו לומדים על העמים שיושבו בשומרון, מנהגיהם והברית שה' כורת עמם (מל"ב י"ז) אנו עוסקים לעומק בשאלת הזהות היהודית ובשאלת מיהו יהודי וגיור, כאשר אנו לומדים את הוויכוח בין האל לשטן באיוב א'-ב' אנו עוסקים בשאלה האם בני האדם הם אינטרסנטים ואגואיסטים מטבעם או שמא הם יכולים להיות אלטרואיסטים, כאשר אנו לומדים את מגילת קהלת אנו דנים בסוגיות כגון משמעות החיים וההדוניזם כמשמעות החיים, כאשר אנו לומדים את יחזקאל ל"ז אנו בודקים האם תחייה פיסית מספיקה או שאין היא מספיקה ויש צורך גם בתחייה רוחנית ומבררים את יחסינו למושג "חברת מופת"... הדוגמאות שלי לקוחות מתחום התנ"ך שכן אני מלמד תנ"ך אולם אפשר להביא דוגמאות דומות גם מתחומי דעת האחרים שהזכרתי. דברים אלה אף מועצמים במקרה שהמורה הוא גם מחנך כיתה (גילוי נאות - אני מחנך כיתה י' השנה) ואז הוא עוסק במישרין בסוגיות שנויות במחלוקת במהלך שיעורי חינוך, סמינרים רעיוניים וכיו"ב.

שאלות "רגישות" שמן הראוי לשאול בכיתה ולדון בהן

אברהם פרנק, ד"ר למינהל החינוך

1. האם צריך לאפשר למורים להעלות בכיתה כל נושא לדיון?
2. מה ניתן וצריך – אם בכלל – לעשות עם הפערים החברתיים בישראל?
3. האם צה"ל הוא עדיין "צבא עם" (ומה זה בכלל)?
4. האם צריך לעיתים לסרב פקודה בצבא? אם כן, מתי, ומה אומר על כך הקוד האתי של צה"ל?

ללמד מה לחשוב או ללמד איך לחשוב?

שי והבה, מורה בחוות הנוער הציוני בקטמון

בימים אלה מתנהל דיון ציבורי סוער בנוגע לשאלה האם מורה רשאי להביע את דעתו בנושאים מעוררי מחלוקת. בראשית דבריי ברצוני להציג את דעתו של יאנוש קורצ'אק בספרו "כיצד לאהוב ילדים" (תל-אביב, תשל"ד) על תפקידו של המחנך: 

"[מחנך, עליך] להבטיח לילדים התפתחות חופשית-מותאמת של כושרם הרוחני, להעלות את מלוא כוחותיהם הגנוזים, לחנך ליחס של כבוד לטוב, ליפה ולחופש... אתה התמים, נסה. הציבור מסר לידך פרא צעיר כדי שתעצב דמותו, ותכשירו להיות נוח לעיכול, והוא מחכה – מחכה המדינה, הכנסייה, נותן העבודה בעתיד – תובעים, מחכים ועומדים על המשמר. המדינה תובעת פטריוטיזם ממלכתי, הכנסיה אמונה כנסייתית, נותן העבודה יושר והגינות, וכולם יחד בינוניות והכנעה. את החזק יותר ישברו, את השקט ידרסו, את ההפכפך לפעמים ישחדו, בפני המסכן יחסמו תמיד את הדרך, מי? – אף לא אחד – החיים. [..]

הוויכוח כנשמת החינוך המוסרי-חברתי

כרמל קובלינר-קויאט,  מחנכת

אני רוצה להביע עמדה עקרונית לגבי השאלה על תפקידו של המורה בסוגיות חברתיות מוסריות ועקרוניות.

בחרתי במקצוע ההוראה לא רק כדי להעביר ידע לתלמידים. אני חושבת שהידע כשלעצמו חשוב אבל אינו העיקר. העיקר הוא כיצד התלמיד מעבד את הידע, מפנים אותו ומפעיל אותו במצבים מתאימים. הידע שאותו אני מלמדת הוא מצע פורה להקניית מיומנויות, לדיונים, לויכוחים, לגיבוש הזהות האישית של כל תלמיד ולגיבוש זהותנו החברתית. מכאן שרצוי ואף הכרחי להוות דוגמה לתלמידים כיצד אנחנו מפעילים את הידע, על-ידי הבעת עמדה ואף התלבטות מול הכיתה.

לבטים והתחבטויות

צחי רולניק, תיכון הכפר הירוק

התשובה שלי לשאלות רחוקה מלהיות חד משמעית וחותכת והיא טומנת בחובה לבטים והתחבטויות רבות. מצד אחד - קשה לי לחשוב על מישהו שמגיע מתוך אידאולוגיה למערכת החינוך של היום מבלי שתהיה לו משנה פנימית בוערת שמדרבנת אותו. אין אדם המגיע טבולה ראסה ללא רעיונות, אמונות ומחשבות שמניעות אותו, הן בתחום החינוכי והן בכל תחום אחר שבו גיבש לעצמו דעה כאדם בוגר.

מאה ילדים – מאה אנשים

תומר שני, האוניברסיטה העברית

"מאה ילדים – מאה אנשים, אשר לא "אי פעם", לא "עדיין לא", לא "מחר", אלא כבר...עכשיו...היום – אנשים הם." (יאנוש קורצ'ק)

לב ליבה של העשייה החינוכית, הדבר החשוב ביותר בכל עשייה שכזו - בבית הספר, במשפחה, בתנועת הנוער - הוא היותה קשר ושיתוף בין בני-אדם: הידיעה שהמורה מחד גיסא, והחניכים/התלמידים מאידך גיסא - אינם רק 'פונקציה', 'כלי ריק שצריך למלא', או 'לקוחות', אלא אנשים שלמים, עם מחשבות, תחושות ורעיונות משלהם. 

אנשי חינוך או פקידי הוראה?

אוסי דרורי, תיכון "הראל", מבשרת ציון

הסוגיה הזו מעוררת מחלוקת גם בין המורים ובין עצמם. התשובה הפשוטה (שלי) היא שזו לא זכותו של מורה להביע את דעתו, אלא חובתו. כאנשי חינוך אנו חייבים, לדעתי, להביא את עצמנו לשיעורים, לדיונים, ללב ולראש של הילדים. התשובה היותר מורכבת היא, שזה חייב להיעשות תוך כדי הבאת עובדות מדויקות, נתונים, והחשוב ביותר - תוך הבהרה שזו דיעה אישית בלבד, והצגת הדיעות האחרות הסותרות, כולל יתרונותיהן ונימוקיהן.

חורבת קיאפה ועמק האלה יוכרזו כגן לאומי

שיתוף פעולה מוצלח בין רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הביא ביום ב' , 27.1.13,

צילום אווירי של חורבת קיאפה צילום: חברת  Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 

להחלטה חשובה של  הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, לאשר להפקדה את התכנית להכרזת גן לאומי במורדות עמק האלה - בין בית נטיף ממזרח, לחורבת קיאפה ממערב, ולבטל את תכנית הבניה לשכונה הדרומית של רמת בית שמש, אשר סיכנה את שימורה ופיתוחה של חורבת קיאפה כגן לאומי.

חורבת קיאפה, השוכנת בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, מצטיינת בחשיבות ארכיאולוגית והיסטורית רבה ונראות נופית בולטת. במקום שכנה עיר חשובה בתקופת ממלכת יהודה, אשר נחפרת מאז שנת 2007 על ידי הארכיאולוגים פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, והיא ייחודית ברמת ההשתמרות הגבוהה שלה. באתר התגלתה כתובת העברית הקדומה ביותר וממצאים ייחודיים נוספים, עיקרם מתקופת הברזל 2, הכוללים חומת סוגרים, שני שערים, מערכות מגורים ופריט, המפורש על-ידי החוקרים כמודל המקדש מאבן. יש המציעים לזהות אותה עם העיר "שעריים" המקראית שהוזכרה ברשימת הערים של ממלכת יהודה וכן אחרי ניצחון דוד על גָּלְיָת, כשהפלשתים נסוגים בדרך שעריים אל עבר גת ועקרון (שמ"א יז 52).

האינטימיות האלוהית: אלוהים גר במחנה

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת תרומה - שמות כה 1 - כז 19

בפרשה תיאור מפורט ביותר של מבנה המשכן. איך הוא מורכב, מהם החלקים שלו,

The Tabernacle in the Wilderness; illustration from the 1890 Holman Bible

וכל פריט ופריט מוצג בפירוט מרבי. יש לשים לב לפתיחה: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (כה, ב). זוהי דמוקרטיה במיטבה. בני ישראל בונים את כלי המשכן היקרים בכספיהם הם, וכולם נוטלים חלק, כל אחד על פי רצונו ויכולתו. התנדבות מלאה שמביאה את כולם להשתתף בבנייה. כלומר, אין כאן אוצרות מאורגנים או נדבת לבו של ה', העם הוא המאפשר את הבנייה בתרומתו, כי המשכן הוא של כולם, של העשיר ושל העני.

שינויי שמות במשפחת מונק

ארז'בט מישלוביץ', אוניברסיטת סגד, הונגריה
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

שינויי השמות בקרב יהודי הונגריה המודרנית מלמדים לא רק על גורמים אישיים, אלא גם על היחסים בין היהודים לחברה ההונגרית. היהודים שהתיישבו בהונגריה באו ממדינות שונות ודיברו שפות שונות. מהתחלה השתמשו היהודים בשמות הפרטיים בלבד. מאוחר יותר התגלע שוני מסוים בין מערב למזרח הונגריה: המהגרים החלו להשתמש בשמות אבותיהם או מקומות מוצאם כשמות משפחה; באזורים המזרחיים של המדינה היו שכיחים הסיומות הפטרונימיות –איץ' ו-ביץ'.

Changes of Names in the Munk Family

Erzsébet Mislovics, University of Szeged, Hungary

The Eleventh International Conference on Jewish Names, Paper Abstract

Changes of names among the Jews in modern Hungary highlight not only individual factors, but also reflect the relationship between the Jews and the state. Jewish immigrants to Hungary arrived from various directions and language areas. Generally, Jews only had first names, although those in the western and eastern parts of the country later showed some differences: they used their ancestral proper names or the names of their former places of residence as family names; in the eastern region, the patronymic endings of –ics, -vics were typical. The increasing bureaucracy of state power deemed it necessary to control citizens more effectively; therefore, compulsory family names were introduced. The regulation of Joseph II obliged Jewish citizens to use proper and family names.

הכד ושברו: מתוך 'שירי קהלת'

בלפור חקק

בלפור חקק

הכד ושברו

וְאָמַר לִי סַבָּא מִתּוֹךְ הַנָּהָר

וְאָמַר דְּבָרָיו נֶעֱצַב:

הָאָדָם בָּא מִן הַחֶרֶס

וְאֶל הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר הוּא שָׁב.

וְכָל חַיָּי רָאִיתִי

אֶת הָאָדָם

אֶבֶן מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם

חֹמֶר מֵחָמְרֵי הַחֲלוֹם.

Sara Melzer, Committed to Remember, within a Two-Faced Reality

Sara Melzer, Committed to Remember, within a Two-Faced Reality

Without mercy I am condemned, step by step, 

To return and see...  Dan Pagis

Ruty Chinsky - Amitay

Colored cardboard boxes scattered in space, on which are drawn brightly colored, expressive portraits and monochromatic reliefs of charred portraits hanging on the white wall - all these are part of Sara Melzer’s exhibition.

סתם יום ישראלי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הנה מקצת מעלילותי אתמול כשנסעתי לבאר שבע להרצות בקונגרס ('הירדן במחשבת המקרא') וחזרתי.

ומעשה שהיה כך היה. עליתי ברננה לקו 470 של אגד הנוסע דרומה. בכביש 3 - פקק. מה זה פקק? ענק! זחלנו וזחלנו ואני רוגשת, האם אגיע להרצאה בזמן? אין לי טלפון של אף אחד שאוכל להודיע על איחור אם יהיה. אחרי עיכוב שנראה כנצח התבררה סיבת הפקק: מיכלית נשרפה, ישמור אלוהים. כוחות הצלה, כבאים, שלפתי מהר את הטלפון לצלם את הכבאית שיהיה לי 'אליבי' לאיחור אם יהיה... מתפללת לשלומו של הנהג העלום. עברנו את הפקק, נשמתי לרווחה, נוסעים. עוד רבע שעה ו... פקק! הפעם בגלל תאונה שקרתה לרכב פרטי. מתפללת לשלומם של הנוסעים. עברנו את הפקק, עלינו על כביש 6 נוסעים לבאר שבע. ו... פקק! הפעם משאית שכל מטענה התפזר בכביש. למרות הכל 'הנהג שלנו חברמ'ן', רק ירדתי מהאוטובוס לכבשן הבאר שבעי ופצחתי בריצת אמוק לבניין שבו התקיים הכנס שהיה מעשה פלאים בקצה הנגדי של קמפוס באר שבע, מחזה מכמיר לב לכל מי שראה את הרצה בחליפה מחוייטת על עקבים ותנ"ך בידה.

על סיפור יוסף

פסיפס יוסף 
בנין רבין, האוניברסיטה העברית, הר הצופים

להלן רשומות של מחברים שונים על סיפור יוסף:

לאה מזור, סיפור יוסף - הבטים אמוניים, לאומיים וכלל אנושיים
לאה מזור, סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות
לאה מזור, סיפור יוסף ומסריו - וידאו
לאה מזור, פסיפס יוסף - העיצוב ומשמעותו
לאה מזור, על יצירת פסיפס יוסף
בת-שבע גרסיאל, סיפור יוסף במקרא ובמדרש מול הסיפור בקוראן

נחשפה כנסייה מרכזית ובה פסיפס מרשים מהתקופה הביזנטית

ממצאים ארכיאולוגים מרשימים שכללו כנסייה מרכזית בת כ-1500 שנה , נחשפו  במסגרת חפירות הצלה של רשות העתיקות לפני  עבודות פיתוח  של רשות מקרקעי ישראל להרחבת מושב אלומה שבמועצה האזורית שפיר, ליד צומת פלוגות. את החפירות ניהלו הארכיאולוגים ד"ר דניאל וורגה וד"ר דוידה דגן, והן מומנו ע"י  רשות מקרקעי ישראל.

צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות 

שבה פסיפס מפואר וחמש כתובות

ספר המתים: הפפירוס של אני - מדריך לעולם שלאחר המוות

עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין  

הפפירוס של אני

מגילות פפירוס התגלו לרגלי הרבה מומיות מצריות כשהן עטופות יחד עם תכריכי המת. המגילות מכילות טקסט כתוב ומאויר, ומשמשות מדריך הישרדות לעולם המוות. הם נועדו לעזור למת לעבור את המבחנים הקשים שיצטרך לעמוד בפניהם במעבר מחשכת העולם התחתון אל אור השמש.

השם "ספר המתים" הוא המצאה של האגיפטולוג הגרמני קארל ריצ'רד לפסיוס. השם המצרי המקורי הוא "היציאה ביום". 

אוצר מהים: כד מטען משלהי תקופת המקרא

זה החל בשיחת טלפון למשרדי רשות העתיקות בירושלים. אסנת לסטר, תושבת פוריה עילית, דיווחה: "במחסן אצלי מאופסנים ארגזים מלאים בכדים עתיקים שהשאיר בן משפחה, שהיה דייג, והלך לעולמו". במחסן נמצאו מספר רב של כדים עתיקים שלמים מתקופות שונות, עטופים בסדינים ופיסות בד. 

מקור הכדים, ככל הנראה, ממטען ספינות עתיקות שטבעו לקרקעית הים במהלך ההיסטוריה. על גבי הכדים ניתן להבחין בצמידה ימית, שכוללת שברי צדפים ומשקע גירני, האופייני לממצא ששכב שנים רבות בקרקעית הים.