ספריית הקונגרס, ושינגטון

צילום: אורית מזור
נובמבר 2014

המקדש הבא לקראתו: וינייטה לפרשת "ויצא" התשע"ה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

כוכב יאיר, בית הכנסת המרכזי

חכמי התלמוד ידעו לומר  עליהם על עשרים וארבעה (לאו דווקא, אלא מספר מפליג) פותרי החלומות שבירושלים של ימי החרדות שפקדו את יושביה בהקיץ ועל משכבם בלילות, כי מה שפתר האחד לא פתר רעהו ושאף על פי כן כל מה שהפותרים השונים פרשו על פי דעתם וחוכמתם, קלע  אל אמת  מסתתרת בליבו הער של החולם, והאמיתות הפתורות כולן עשו את הפותרים השונים שותפים לאמת אחת. כל אמני הפתרון הסכימו כי אין מראים לו לאדם בחלומו אלא מהרהורי ליבו. הם הבינו על כן כי אם נתגלה לאחד הפותרים הרהור שנתלבש כדרמת מסתורין שמבקשת להתפענח, יתכן כי נעלם מאחורי המסך מעיניו הבולשות של מפענח אחר שהיטיב לראות הרהור מומחז שהיה כלא היה בעיני חברו. העשרים וארבעה לא אסרו מלחמת קנאת פותרים אלה על אלה, כי הם חכמו להבין שכל ההרהורים כולם מצטרפים לחזיון אחד וחלומו הפתור שברים שברים של אדם- חלום אחד הוא.(בהשראת ברכות נ"ה, ב').

אוֹר שֶׁל שָׁלוֹם

בית הכנסת המרכזי, כוכב יאיר
מוטיב בדלת הכניסה

אֲבִיבָה גּוֹלָן

 וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (יש׳ ס 3) 

חֶמְדַּת אַרְצִי מוֹלַדְתִּי

הֲיִי אוֹר שֶׁל שָׁלוֹם.

שְׁלַל מַחְרוֹזוֹת שִׁירֵי הַלֵּל

לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עִם כִּנּוֹרוֹת וַחֲלִילִים

וּפָמַלְיָה שֶׁל מַלְאָכִים,

שְׂאִי בִּרְכַּת אַחֲוַת אַחִים

תְּפִלַּת רַבִּים פּוֹתַחַת שְׁעָרִים.

יעקב

רות נצר  

רות נצר, יעקב

בְּלֵיל יַבּוֹק, הָאֵל נִהְיָה לְאִישׁ, 

נֶאֱבַק בְּיַעֲקֹב, חִפֵּשׂ אֶת קִרְבָתוֹ, 

נָגַע בּוֹ בַּמָּקוֹם 

הָאִינְטִימִי בְּיוֹתֵר -

בִּירֵכוֹ. 

שמשון

יוסי בובה, משורר

שֶׁמֶשׁ-יִשְׂרָאֵל

מובס

מוּטָל

בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ

סָמוּק מֵרֵיחַ יַיִן, 

פְּשׂוּט אֵיבָרִים כְּאַרְיֵה

שָׂרוּעַ עַל חֲבֵרָיו,

מוּבָס עֵת מַלְאַך בְּרִיאָתוֹ

הָפַכוֹ שִׁכּוֹר מִכֹּחַ.

יצחק

יוסף עוזר

יצחק, רבקה ויעקב, ג'יימס טיסו

יצחק

רָעָב בִּי וּמַטְעַמִּים לֹא אֹכַל

מִלִּים לִי וְאֵינֶנִּי שָׁר

עֵינַיִם לִי וְלֹא בָּהֶן אַבִּיט

מִשַּׁשְׁתִּי בִּשְׁתֵּי יָדַי עָבַר וְעָתִיד

גַּם רֵיחַ הֵרַחְתִּי וְאֵינֶנִּי תַּתְרָן

לִבְנִי קָרָאתִי: בּוֹא! תֵּן אַחַת נְשִׁיקָה!

אם תרצו זאת אחווה: וינייטה לפרשת תולדות התשע"ה

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

פשטו של פסוק אינו פשוט תמיד. המקרא משופע פסוקים המקרינים שבעים "פשטים" המאירים דעתו של 

 שְׁנֵ֤י גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ

כל המעיין בהם על פי עיונו. פסוקים כגון "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם. וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר" (בראשית א',א'-ג') הם ממין זה. כל האמור סביר ומובן מתוכו. הסיפור רהוט. היקום נברא. אלוקים בראו. בטרם תהיה הארץ סדורה ימים ויבשות, רמות וגאיות, יערות ומדבריות, הייתה משולה כהוויה פטורה מכל משטר. פטור זה נכנס לשפה בתיבות "תוהו ובוהו". רוח אלוקים ריחפה לאורכו של הווה מתמיד על פני המים, אין אמנם יודע איזה, אבל מים מכל מקום, עד לרגע האמירה היוצרת האחת, בה ברא הבורא את האור. פשוט. 

עקוד: מתוך ארבעת שירי העקידה

בלפור חקק

אַבְרָהָם הִשְׁכִּים עִם שַׁחַר

קָשַׁר כְּתֹנֶת זָהָב לִבְנוֹ

וְלֹא אָמַר דָּבָר

לְשָׂרָה.

לידת יעקב ועשו אצל הושע

תאומים

בספר הושע נשמע הד לסיפור בריחת יעקב-ישראל לארם והעבודה שעבד את לבן כדי לקבל את יד רחל: "ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באישה..." (הושע יב, יג). בין השאר מזכיר גם הושע את סיפור לידת יעקב ועשו. הנביא מדבר קשות אל עם ישראל ומשווה את התנהגותו הקלוקלת לזו של אבי האומה, יעקב, שעליו הוא אומר כי "בבטן עקב את אחיו..." (יב, ד), היינו: רימה אותו. (למשמעות זו של השורש עק"ב ראו למשל גם במלכים-ב י, יט).

מעשו בן יצחק לאדום, רומי והנצרות

פרופ׳ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

גלואצ'ינו אסרטו, הבכורה עבור נזיד עדשים

המילים "ואלה תולדות יצחק" (בראשית כה, יט) פותחות תקופה חדשה בקורות האבות: הופעתם על במת ההיסטוריה של יעקב (הוא ישראל) ושל עשו (הוא שעיר ואדום). מעתה ילוו שני האחים, העמים  שיצאו מהם (כולל עמלק, נכדו של עשו!), שמותיהם ומה שהם מסמלים את האירועים שעם ישראל יטול בהם חלק, עד לימינו.

מִיכַל בַּת-שָׁאוּל

משׁה שַׁפריר

טיסו, מיכל צופה בדוד בעד החלון

מִיכַל בַּת-שָׁאוּל שֶׁאֶת דָּוִד כֹּה אָהֲבָה,

וְהִצְהִירָה עַל-כָּךְ קֳבָל עַם וְעֵדָה;

מִיכַל שֶׁדָּוִד שִׁלֵּם בַּעֲבוּרָהּ מָאתַיִם עָרְלָה,                               

הָיְתָה לְאִשּׁתּוֹ רַק כְּמַחֲצִית מִלֵּיל-הַחֲתֻנָּה,

בַּאֲשֶׁר הִיא הִבְרִיחָה אוֹתוֹ מֵרוֹצְחִים בְּעַד הַחַלּוֹן,

(כְּמוֹ בָּרוֹמָנִים הַמְּקֻבָּלִים שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה).

מִיכַל הַנְּשׂוּאָה, שֶׁאָבִיהָ הִשִׂיא אוֹתָהּ שׁוּב

לְאִישׁ זָר לָהּ, לְפַלְטִי, כִּנְקָמָה עַל ּפְּעֻלָּתָהּ,

הִיא מֵעוֹלָם לֹא וִתְּרָה עַל דָּוִד אֲהוִבָהּ;                                                                  

וְלַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לִשׁנַיִם בְּעַל-כָּרְחָהּ,

- הִיא מֵעוֹלָם לֹא יָלְדָה בֵּן, אוֹ בַּת מִשֶּׁלָּהּ.

מגזרת החמור הטוב: מתוך ארבעת שירי העקידה

בלפור חקק

מגזרת החמור הטוב

אִשְׁתִּי גּוֹזֶרֶת לְעֵינַי בְּעֶדְנָה רַבָּה

מִגְזֶרֶת נְיָר שֶׁל חֲמוֹר

וְהַחֲמוֹר שֶׁהִיא גּוֹזֶרֶת בִּקְפִידָה

הוּא חֲמוֹר עִם אוֹר עַל רֹאשׁוֹ

שֶׁהוּא זֶה הַנּוֹשֵׂא אֶת יִצְחָק

אֶל הַמּוֹרִיָה, אֶל הָעֲקֵדָה.

יִצְחָק וְהַזְּרָדִים קְשׁוּרִים

עֲצֵי מַעֲרָכָה וּמַעֲמָסָה

מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ

אֶל גַּב הַחֲמוֹר.

כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר נוֹשֵׂא מַשָּׂא

כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר

מִזְבֵּחַ קָדוֹשׁ נוֹשֵׂא שִׁירָה.

וינייטה לפרשת חיי שרה התשע"ה: חיים לאין שיעור

 יצחק מאיר, משורר, סופר, הוגה דעות ומחנך

בריאת האדם, מיכאלאנג׳לו

האינטואיציה היא האמן היצירתי הגדול ביותר של השפה. היא משלה באדם המדבר ובראה בעבורו את המציאות שהתנאתה במראות הצובאות של לשונות העולם השונות והמגוונות והמציאה לה שבעים פנים. אדם, באשר הוא שם ובאשר הוא אדם, זוכר. זאת המציאות. באה השפה במקום אחד ונתנה שם remember למציאות הזאת. משמע, היא סברה שהעבר נעשה אברים אברים, MEMBERS מפוזרים ומפורקים באסם התודעה, ובא הזיכרון ואוסף את השברים ומצרף אותם לשלמות כמקדם. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. באה לה שפה אחרת למקום אחר ואמרה כי לזכור הוא sous-venir, לבא - 'venir'  מן התת,sous  תודעה, יחד Souvenir,, ו"אני זוכר הוא",  'Je 'me souviens , כאילו הנשכחות זורמות להן מתחת להכרה הגלויה ואדם יכול להציף אותן מעלה וחוצה.. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. העברית, במרחב המזרח תיכוני, הייתה קרובה לתרבויות שהסבירו את הזיכרון כהטבעת העבר לתוך טבלאות של דונג, ועל כן אמרה ש'לזכור' אינו אלא תיבה בה נתחלפה הד' של 'דקר' לז' של 'זכר' מפני שכך, במעשה חריטה בדקר בלוחיות מטאפוריות אומרים 'לזכור'. וכהנה עוד ועוד. לא ישבו בעלי לשון בפתחי מנהרות קדומות לאור מדורות בוערות ודנו באסיפות זקניהם איך אומרים 'לזכור'. החוכמה שהילכה חופשי בעולם בחרה אינטואיטיבית את המציאות של זיכרון על פי דרכה, ולשון אל לשון אמרה כי זיכרון זה, שהוא מתנת אל אחת, כל השמות שניתנו לו שמותיו הם. כיוצא בזה אירע לה לכל אומה ולכל לשון שהעניקה למציאות הכלל אנושית מגוונים המפרשים אותה ונמצאים מרחיבים את גבולותיה. הרוצה להאריך - יאריך, והרוצה לראות בנאמר עד הנה רק דוגמית, יעמוד ויגיע לעיקר. 

קניית נחלות בארץ ישראל

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

ציור של קבר רחל (פורסם ב-1911)

פרשת "חיי שרה" מרחיבה בתיאור קניית אחוזת קבר על ידי אברהם בחברון, מערת המכפלה, שבה הוא קובר את שרה אשתו ושבה יקברו אף הוא וכן שאר אבות האומה ואימותיה, להוציא רחל שנקברה בנפרד בבית לחם. לסיפור קנייתה של מערת המכפלה כמה מקבילות במקרא, שגם בהן רוכשות דמויות מרכזיות בתולדות עם ישראל מקומות מרכזיים בארץ ובתודעה ההיסטורית: שכם (בראשית לג, יח-כ), גורן ארוונה שבירושלים שבו יבנה המקדש (שמואל-ב, כד, כא-כד; דברי הימים-א כא, כב-כה) ושומרון (מלכים-א טז, כד).

Computer-assisted Tools for Textual Criticism. Appendix 1: Electronic editions on the Internet 2014

Prof. E. Tov, The Hebrew University

Appendix 1: Electronic editions on the Internet (2014)

All the freely available electronic editions on the Internet are inferior to the commercial computer programs. Usually the nature of the Scripture text is unclear, but most likely they use the text of the BHS or codex Leningrad. In some sites either the program or the Scripture text needs to be downloaded first. Some sites offer the Scripture text in Hebrew, Greek, Latin or Syriac, with others offer several versions at the same time. Thanks are due to Niek Arentsen for the spadework.

The following listing of websites is arranged around the availability of the search possibilities. The logic of the search possibilities, exemplified for Hebrew, works in the same way for the other languages.

Computer-assisted Tools for Textual Criticism

Prof. E. Tov, The Hebrew University[i]

Prof. E. Tov

Since the last quarter of the 20^th century, the study of textual criticism has been aided greatly by computer-assisted tools and research. Such tools consist of flexible, interactive databases and programs that aid the researcher in obtaining and analyzing data, while computer-assisted research presents in print non-flexible[ii] results of investigations that were compiled with the aid of machine-readable data. The latter type of research will not be referred to in this chapter. It is probably true to say that involvement in textual criticism is virtually impossible in the 21^st century without the aid of electronic tools. An ever-increasing number of Bible computer modules and databases are becoming available and the possibilities for using them profitably within existing programs are expanding. This increasing availability enables several types of data retrieval, and allows scholars to access data and formulate conclusions that would not have been possible with the conventional research methods. The present chapter briefly describes the available data, but it should be remembered that due to ongoing developments some statements may be in need of updating.

Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013

Prof. E. Tov, The Hebrew University

Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013
Following an Introduction

I. Source Texts of the Hebrew Bible

MT, Codex Leningrad B19^A/Biblica Hebraica Stuttgartensia

1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (BHS-W4 and HMT-W4 [codex L])

http://www.oaksoft.com/

                2. BibleWorks for Windows [9]*

http://www.bibleworks.com/

                3. Jewish Classics Library* (Davka Company)

http://www.davka.com/

גירוש הגר: שולה לויטל מתעצבנת

גוסטב דורה, גירוש הגר

 

פינת הפרשה המעצבנת של שולה לויטל

הפרשה חושפת בפנינו את ההורות הפגומה, האימפוטנטית של אבי האומה שלנו: אברהם. לאן נעלמו: אחוות הדוד הטוב שהצעתָ  ללוט; צווי הפיוס שהִצעתָ לידידך האל, הקנא, כשהתרסתָ כלפיו: "האף תספה צדיק עם רשע?!; כבר ב"קטע" של השְאָלת רעייתך הזיוונית "בעבור ייטב לי בעבורך" נרמזנו, שבטן שׂבעה מזרעי דגניים חשובה לך יותר מאשר איזה זרע ילחלח את בטן רעייתך; אם הגעתם, שרה ואתה להחלטה שזו הדרך היחידה לשרוד ועדיף לה לילה בערשו של פרעה על פני גוויעה ברעב: מי אני ש"ארד" עליך, אף פעם לא רעבתי: "אל תדוני... עד ש..."; אבל לשלח את ישמעאל למדבר עם פחות מליטר מים?! לפחות היית נותן להם נאקה לאחר המלטה כדי שילקקו טיפת חיים מפטמותיה, יישנו צמודים אליה בלילות החורב/ף ואולי גם כלב שיגן עליהם מִטורפים?!

סיפור העקידה, חיים גורי ויהודה עמיחי

עקידת יצחק, מנשה קדישמן

פרופ' רות קרטון-בלום, האוניברסיטה העברית

סיפור עקידת יצחק נתפס מאז ומתמיד כנקודת ציון מרכזית באמונה היהודית, והוא זכה לפרשנויות והתייחסויות רבות מספור במהלך כל הדורות, ביצירה היהודית לסוגיה השונים (ובמידה ברובה גם בספרות העולם בכלל). וכשם שרב מאוד מספר ההתייחסות אל פרשת העקידה, כך נמצא גם מגוון עצום בצורותיהן: כל דור פירש את העקידה על פי מאורעות זמנו, וכל פרשן, דרשן או יוצר התייחס אל העקידה על פי הבנתו, צרכיו, והמסר שאותו ביקש להעביר אל נמעניו. פערים בעלילה, כפי שזו מופיעה בתורה (בראשית כב), מולאו בדרכים שונות, עד שלעיתים גרמה הפרשנות הזו ל"כתיבה מחדש" של הסיפור כולו, ולא פעם הוא הואר באור שונה לחלוטין מן המקור, אור אחר ומפתיע. מדובר בתופעה מדהימה בהיקפה, אשר, כמדומני אן לה אח ורע, ואין לך עוד סיפור מקראי שזכה להתייחסות כה רחבה ומגוונת לאורך ההיסטוריה כולה.

שרה

יוסף עוזר

גירוש הגר, רובנס

מֹתֶק שֶׁלִּי

אֲנִי נוֹסַעַת בְּמַחְלָקָה רִאשׁוֹנָה!

בְּנִי יִצְחָק חָפַר וְחָפַר וְקָנָה בַּיִת בִּגְרָר

וְהַבֵּן שֶׁלָּךְ הַגָּר הוּא מְהַגֵּר נִגְרַר

צִ'יק צַ'אק אֲנִי פּוֹתֶרֶת אֶת הַבְּעָיָה:

יַאלְלָה תִּתְחַפְפִי, לְכִי לְעַזָּה, אֵיפֹה שֶׁתֵּלְכִי.

יעל מאלי על גירוש הגר באומנות

יעל מאלי, גרש האמה הזאת 
  * תודה ליעל מאלי על הרשות לפרסם את מאמרה בבלוג זה. 

  * פורסם בבלוג של יעל מאלי ובמוסף ׳שבת׳ של מקור ראשון.

 ביצירות הולנדיות מהמאה ה-17 הגר מתוארת כאיכרה פרובוקטיבית, או כדמות צנועה ואצילית. מזמיני התמונות, יהודים אנוסים, הזדהו עם דמותה שסימלה 
את הגירוש 
והשיבה ליהדות

השם הגר הוא שם די נפוץ בימינו, והורים קוראים לבתם בשם זה מסיבות מגוונות. הזדהות עם האמה המעונה תחת גבירתה מבטאת מחאה חברתית ומעמדית על עוולות הנעשות בימינו, ולעתים גם עמדה פוליטית. שם זה עשוי גם לרמז על השקפה דתית, על רצון להכניס רוח מדברית פורקת עול אל התרבות היהודית כבדת הראש, או על הזדהות עם דמויות "דחויות" במסורת האורתודוקסית. לעתים הסבתא "שרה" מונצחת באמצעות שדרוג עדכני ומהופך בדמות השם "הגר" המצטלצל צעיר וקל. האם כל אלו חשבו על כך שהגר היא האישה הראשונה במקרא שזוכה להתגלות של מלאכים? ואולי אין צורך להטעין את השם במשמעויות כבדות משקל. אולי יש הורים הבוחרים בשם זה פשוט משום שהוא בעל צליל נעים, ומשום שהוא מזכיר להם אישה יפה, מרדנית וחופשית ברוחה.

צל למבשר: וינייטה לפרשת וירא התשע"ה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

עץ אחד ומיוחד

חורש היה בחלקה מישורית סמוכה לחברון, ועל שם בעליו, מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר, נודעה ברבים כ"אלוני ממרא". באותו מישור נטה אברהם, לאחר שנח מהתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, את אוהלו, ושם בנה מזבח לה'. אף על פי שהבריות דרשו "אַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י" על שם שכל העולם כולו מעבר אחד ואברהם לבדו מעברו השני, מעורב היה אברהם עם יושבי הארץ ומצא בה ידידים ולא נתבדל בכל אלא באמונתו, והיטב הקפיד שמזבח שלו לה' שאמר לו "לֶךְ־לְךָ֛ ... אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ" (בראשית י"ב,א'), וציוה עליו "וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם.....הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר" (שם י"ז, י'-י"א) לא יהיה כמזבחותם של הערלים לאליליהם האחרים. גבורה היא, להיות  מעורב עם הבריות שבארץ ומתבדל עם ה' שבשמים.

על כדורגל בתקופת שאול ויהונתן...

צחי רולניק, מורה

סיפור שהיה כך היה...
בתחילת השנה לימדתי בכיתה ט'7 בבית ספרי, כיתה שאני מחבב מאד אך שהילדים בה לעיתים קצת שוכחים את עצמם ומתפזרים. אחת הילדות שקבלה ממני ׳הפרעה׳ שאלה אם היא יכולה לעשות משהו כדי להמתיק את רוע הגזרה וכשהכיתה הביעה את אכזבתה על כך שלא לומדים את הקרב עם הפלישתים בפרק י"ד – הצעתי לה ללמוד את הפרק וללמד אותו בקצרה את הכיתה בשיעור הבא. 

האמת היא שבשיעור הבא העניין פרח מזיכרוני לגמרי אך רותם, אותה ילדה, טרחה להזכיר לי את המטלה ולומר לי שהיא מוכנה ושהיא תסביר את הפרק בצורת הצגה שהכינה.

מכתב ל"לוטה"

שולה לויטל

ג'ון מרטין, סדום ועמורה

שלום לך "לוטה",

מכיוון שהאחראים על המורשת המקראית בחרו שלא להעניק לך שם, ומכיוון שאַת רעייתו של לוט ואני מתקשה לפנות אל נְטולת-שֵם, בחרתי לכנותך: לוטה. "לוט" משמעותו מכוסה, עטוף ולכן חסר שקיפות.

אשת לוט

משׁה שׁפריר

אַתְּ הָפַכְתְּ לִנְצִיב מֶלַח,

אשת לוט

לְפֶסֶל לְלֹא מָקוֹם מֻגְדָּר.

וַהֲרֵי זֶה דָּבָר דַּי מוּזָר,

כִּי כָּל דְּמוּת שֶׁל פֶּסֶל

הַמּוּצָב לְעֵינֵי הַצִּבּוּר בַּכִּכָּר

נוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ שֶׁל גִּבּוֹר מוּכָּר.

וְאִלּוּ אַתְּ - לֹא שֵׁם וְלֹא תֹּאַר הָיוּ לָךְ

וְגַם לֹא הָיִית כְּלָל אֵשֶׁת-גְּבוּרָה,

אֶלָּא הָיִית אֵשֶׁת-אִישׁ וְאֵם שֶׁוִּתְּרָה

(אוּלַי אֲפִלּוּ גַּם בְּקַלּוּת יְתֵרָה),

עַל שְׁתֵּיּ בְּנוֹתֶיהָ, שֶהֻצְּעוּ לְאִנּוּס-רַבָּתִי,

שֶׁיָּבִיא, בְּוַדַּאי, לְמָוֶת נוֹרָא וְאָיֹם

מִידֵי הֶהָמוֹן, קְהַל אַנְשֵׁי הַזָּדוֹן,

שֶׁצָּרוּ אָז עַל בֵּיתְכֶם שֶׁבִּסְדוֹם.

דבר והיפוכו - בעקבות פרשת לוט ובנותיו (בראשית יט)

משׁה שׁפריר, משורר

לְאַחַר מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה "וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה: 

אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; 

לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנְשְּכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע".

 oil on canvas  h 140 cm × w 204 cm  Hendrick Goltzius 1616 

מָוֶת וְאַלְמָוֶת, שָׁחוֹר וְלָבָן;

שֶׁקֶר וֶאֱמֶת, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב.

"הִמָּלֵט עַל נַפְשׁךָ, אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ"

- הֵאִיצוִּ בִּסְדוֹם שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט,

אֲשֶׁר הִצִּיעַ לֶהָמוֹן הַצָּר עַל בֵּיתוֹ

לֶאֱנֹס אֶת שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו

כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת שְׁנֵי אוֹרְחָיו;

גן העדן

רות נצר

רות נצר, גן עדן

מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּבָר בְּגַן הָעֵדֶן הָיוּ הַתְרָעוֹת: 

רְטָטִים עַל-קוֹלִיִּים, קוֹלוֹת עֲטַלֵּפִים,

פִּרְכּוּסִים שֶׁנִּבְצְרוּ מִשְּׁמוּעָתֵנוּ.

תסמונת ירושלים הפרטית שלי והתגלית בשער הר הבית

יובל חייקין

הוצאת מנדלי מוכר ספרים

 ירושלים כמרכז רוחני קדוש במשך מאות שנים, הילכה מאז ומעולם קסם על מאמינים רבים. תסמונת ירושלים היא תופעה שיגעונית שלוקים בה אנשים המגיעים לעיר ירושלים ומאמינים כי ניסכו בהם כוחות אלוהיים. [ראו לאחרונה ספרו של הפסיכיאטר אליעזר ויצטום, ירושלים של קדושה ושיגעון - צליינים, הוזים, משיחיים, רמות השבים תשע״ד]. אספר עתה על תסמונת ירושלים הפרטית שלי. 

התגלית המסעירה ביותר שנפלה בחלקי קשורה בהיסטוריה ובאגדות עתיקות. אינני בטוח שאוכל להעביר לקהל שלי את תחושת העוצמה שחוויתי, היות שההיסטוריה והאגדות האמורות, כמו גם האווירה הכללית, עשויות להיות מרוחקות מאד מאלה הרווחות כאן ועכשיו.

ברית

רות נצר

רות נצר, מלאכים

1.                                                

בַּלַּיְלָה הַזֶּה 

לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנָה

אַבְרָהָם יָצָא מֵאֳהָלוֹ

אֶל מֶרְחֲבֵי דְּמָמָה.

נָשָׂא עֵינָיו

רָאָה כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

קוֹרְנִים כְּמֶרְכָּבָה.

הוּא שָׁמַע -

אֱלֹהִים פִּתָּה אוֹתוֹ.

כִּסָּה מִמֶּנּוּ אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא.

עָקַד אוֹתוֹ בִּבְרִית

בִּתְרֵי לִבּוֹ.

נוכחות נפקדות - הדרת נשים ממעגלי הלימוד

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

במשך אלפי שנים בהן גברים יהודים קראו כתבו ולמדו הם חיברו אלפי ספרים בשפה העברית בכל תפוצות ישראל והצדיקו את הכינוי עם הספר. בספרייה הלאומית בירושלים שמורים אלפי ספרים אלה שאין ביניהם ולו ספר אחד בשפה העברית שכתבה אישה יהודיה והביאה לדפוס בימי חייה. בין דבורה הנביאה לדבורה בארון לא נמצא אף ספר בשפה העברית שחיברה אישה יהודייה והביאה לדפוס. המאמר עוסק בבירור הנסיבות בשלהן נשים הודרו ממעגלי הלימוד ולגברים נשמרה בלעדיות סמכות הדעת. לכבוד יום האישה הבינלאומי מצורפת כאן קישורית למאמר: נוכחות נפקדות.

הדסה בן עתו, השקר מסרב למות, מאה שנות הפרוטוקולים של זקני ציון

פרופ' יאירה אמית, אוניברסיטת תל אביב

כנרת, זמורה ביתן דביר

מדובר בספר השקר מסרב למות, מאה שנות הפרוטוקולים של זקני ציון (כנרת, זמורה ביתן דביר, 1998; מהדורה מעודכנת 2006) שכתבה הדסה בן עתו, מי שהייתה שופטת בכל ערכאות המשפט בישראל, ופרשה על-מנת לחקור את פרשת 'הפרוטוקולים של זקני ציון' ולכתוב ספר זה. הספר מתעד את מחקרה והתחקותה השיטתית אחר מי שיצר את השקר, הפיץ אותו בעולם, אחר הצרכים השונים שהוא מלא למשתמשים בו, ואף אחר תוצאותיו העקובות מדם. השקר הוא זיוף 'הפרוטוקולים של זקני ציון' לפני למעלה ממאה שנה (1897), והספר מתאר את המאבק בשקר ומבהיר מדוע על אף הצלחת המאבק השקר מסרב למות. העובדה שמחברת הספר היא שופטת מנוסה מאפשרת לקורא לעקוב אחר שיקולי האסטרטגיה המשפטית של הצדדים המעורבים. הספר כתוב כסיפור מתח, שנלווית אליו נימה אישית, שהופכת אותו ממסמך שיכול להיות משמים למסמך מרתק. יתרה מזאת, הקורא למד עד כמה השקר אקטואלי במדינות ערב של היום ובקרב חוגים אנטישמיים ברחבי העולם.

כך קורה, שלמרות שהאמת נחשפה, השקר ממשיך להזין את שונאי ישראל באשר הם עד ימינו אנו, והוא פשוט מסרב למות.

מומלץ לכל מי שגורלו של עם ישראל בעת החדשה יקר ללבבו.

אברהם

העקידה 
1650 Laurent de La Hyre

יוסף עוזר

אברהם

לֵךְ לֵךְ!

קַח אֶת הַמִּזְוָדוֹת

תִּשְׁכַּח מִדְּגַנְיָה. תַּכְנִיס לְרִאשׁוֹן,

שׁוּב לֹא יִהְיֶה לְךָ זְמַן לִישֹׁן.

יֵשׁ לְךָ אַלְפַּיִם שְׁנִיּוֹת לְהַגִּיעַ לָאֹהֶל מִמּוּל!

זוּז!

דיבור אל נפשו של אברהם

יניי בסוק, האוניברסיטה העברית

אברהם,

א״מ ליליין, אברהם, תחריט

כמה רחוק אתה ממני אברהם. כמה רחוקים הם סיפוריך, גבורותיך, רצונותיך. קשה להבין אותך, את יראתך הגדולה, את מעשיותך השתקנית, הלא הגיונית, את תקוותך לנצח. אבל אולי ניתן לשמוע גם ניגון אחר מתוך חייך אם רק רגע אחד מצליחים לשמוע מעבר לקול הקדוש המהדהד מתוך הפסוקים.

אחיך מת על פני אביך, על פניך. אתה כבר לא היית כל-כך צעיר וילדים לא היו לך. אביך אותו אהבת ומדרכיו סלדת בכה אל מול פסל של אליל ארוך זקן ומכונף, וביקש נחמה. אתה רכנת לצידו, הנחת יד על כתפו והבטת מעלה על פני האליל וחשבת שהעולם ריק מאלוהים, קשה ואטום כמו האבן הזאת. יתכן ואף באביך כבר הבליחה ההכרה כי אליל זה לא יודע את אשר על ליבו. הוא לא היה עובד אלילים צר אופקים כלל וכלל אם מאור כשדים השוכנת בין שני נהרות פלאיים, בלב התרבות האנושית, הוא חלם להגיע לארץ כנען. מה עלה בליבו כאשר חלם על אודותיה? האם חלם על ארץ לא זרועה? על התחלה שטרם נודעה? 

חבל ארץ קטנטן בין ממלכות עצומות, אדמה פורייה ובתולה...

ג'ון לינל, ערב המבול (1848)

נח: ערב המבול

Noah: The Eve of the Deluge, oil on canvas painting by John Linnell, 1848, Cleveland Museum of Art

על המבול ראו גם:

פרשת נח בראשית ו 9- יא 32: ההידרדרות, האכזבה האלוהית והעתיד

נח, זיאוסודרה, אתרח'סיס ואותנפשתים

סיפור המבול בספר ישעיה

ארבע בריתות

אמנות התנך - תערוכה בתל מגידו

קבורת האמת

משה  שפריר                                               

"וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו..." (בראשית ד 5)

 ...וּכְבָר הוּא מְתַכְנֵת

אֶת בּוֹא הָעֵת

שֶׁבָּהּ יִטֹּל אֵת

כְּדֵי לִקְבֹּר בַחוֹל

גַּם אֶת גּוִיַּת הָאֱמֶת .

פרשת נח

יוסף עוזר     

                      

כָּל הָעוֹלָם סְבִיבוֹ הוּא סְדוֹם. 

עשרות שנים הוא מנסר עצים

עַשְׂרוֹת שָׁנִים הוּא מְנַסֵּר עֵצִים.

מְבַקֵּשׁ לַהֲפֹךְ אֶת יַעַר הַיֵּאוּשׁ

לִיְּקוּם צָף בַּסְּעָרָה.

עַד הַיּוֹם נוֹטְרִים לוֹ עַל גְּאוֹנִיּוּתוֹ

וְהוּא שׁוֹתֵק, הוּא נוֹחַ.

רֵיחַ הָעֵצִים שֶׁהוּא כָּרַת כְּבָר מְשַׁכֵּר

רַק רִבּוּעַ מְשַׁעֲמֵם שָׁמַיִם הוּא יִרְאֶה

כְּמוֹ שֶׁרוֹאֶה אַסְטְרוֹנָאוּט מֵחֲלָלִית.

בראשית

רות נצר

רות נצר, בראשית

אֲנִי זוֹכֶרֶת

אֵיךְ רִחַפְתָּ 

מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם 

אֵיךְ שׁוּב

פִּצַּלְתָּ 

אוֹתִי

לִשְׁנַיִם

חֶלְקִי הוּעַף לְמַעְלָה

חֶלְקִי הָאַחֵר נִכְבַּשׁ לַתְּהוֹם

כתובת הנצחה להדריאנוס קיסר נחשפה בירושלים

כתובת הנצחה נדירה בת 2000 שהוקדשה לקיסר הדריאנוס נחשפה בירושלים

לדברי ד"ר רינה אבנר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בממצא נדיר בעל חשיבות היסטורית עצומה”.

עובד רשות העתיקות במהלך עבודות שימור באבן.
צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות