פואד אגבאריה, בחזרה למרחבים הפתוחים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אישה בקציר, 2012,שמן על בד, 180X120ס’'מ

האומן, פואד אגבאריה, מצייר בצהוב שדות חיטה בשלים עם קוצרות וקוצרים שהצהוב שלהם מתמזג באדמה וביבוליה. שמי הקיץ הצהובים מתערבלים בחום הלוהט, והם מזכירים את ההילות של ואן גוך בשדות של  דרום צרפת. סגנונו נע מריאליסטי-נאיבי לאקספרסיבי.

"אוצר קיסריה" שכולל אלפי מטבעות זהב מתעד את שמו של הח'ליף הפאטימי אל-חאכם, מייסד אמונת ייחוד הדרוזית

טקס הוקרה לצוללים שמצאו את אוצר קיסריה התקיים היום (27.4.2015) בנבי שועייב עה"ש בגליל. בטקס, שהתקיים במעמד הראש הרוחני של העדה הדרוזית שיח' מואפק טריף, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, ומנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מיכאל כרסנטי, הוענקו לצוללים תעודות הוקרה על אזרחות למופת ותרומה למחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל.

כן קיבלו הצוללים רפליקה (העתק מוגדל) של אחד ממטבעות האוצר - דינר זהב הנושא את שמו של החליף אל חאכם באמר אללה, מייסד אמונת ייחוד האל הדרוזית.

שאול המלך

רות נצר

רות נצר, בדידות

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל 

בִּגְלַל הִסּוּסָיו  בִּגְלַל סְפֵקוֹתָיו  בִּגְלַל דִּכְאוֹנוֹ,

בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ לְדָוִד  שֶׁאָהַב אֶת יוֹנָתָן.

וְאִישׁ לֹא אָהַב אֶת שָׁאוּל 

אֶת הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ הַמְּתֻלְתָּל

שֶׁהֻשְׁאַל לַמְּלוּכָה וְכָשַׁל –

מִלְּבַד שְׁמוּאֵל בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ,

שְׁמוּאֵל שֶׁאֲהָבוֹ 

וּזְנָחוֹ.

חיבוקים

 משׁה שַׁפריר   

לְזֵכֶר הַנּוֹפְלִים בָּאֲסוֹן הַמַּסּוֹקִים,1997

Self-portrait with Her Daughter

by Elisabeth-Louise Vigée Le Brun 

בֵּין מִלּוֹת הַשִּׁירִים

חֲבוּקוֹת אוֹתִיּוֹת

הָאַלְפָא-בֵּיתָא.

בֵּין זְרוֹעוֹת נְהָרוֹת

חֲבוּקָה יַבָּשָׁה

בְּדֶּלְתָּא.

בֵּין זְרוֹעוֹת אִמָּהוֹת

חֲבוּקִים הַיּוֹנְקִים

בַּלַּיְלָה.

בית הכנסת עדס נחנך היום בירושלים

משמרי רשות העתיקות במהלך העבודות בבית הכנסת.

 צילום:רם שואף, באדיבות רשות העתיקות

היום נחנך מחדש בטקס חגיגי בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות בירושלים, אחרי שחודש לאחרונה בעבודה של רשות העתיקות, במימון פרויקט ציוני דרך באגף מורשת והנצחה של משרד ראש הממשלה ועיריית ירושלים. בית הכנסת עדס של העדה החלבית, הוא מהמפוארים בבתי הכנסת בירושלים. 

בית הכנסת עדס לאחר השימור. 

צילום: באדיבות רשות העתיקות 

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד, תוכן העניינים

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד. תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי

מוסד ביאליק

הצורה עד מוצאי ימי הביניים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד

חלק ד של המפעל המונומנטלי של פרופ' מנחם הרן, האסופה המקראית, רואה אור בימים אלה. כרך זה עומד כיחידה בפני עצמה. הוא דן אמנם באופן כללי בקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית, אך הדגש הוא על ספר עזרא-ונחמיה. 

מבחינה קאנוית וגם לפי המסורה נחשבים עזרא ונחמיה לספר אחד, והמחבר גם רואה אותם כצירוף אחד, אם כי בפועל הם נחלקים לשנים. ספר עזרא ונחמיה נמנה בין כ"ד ספרי המקרא מן המניין שהגיעו למעמד הקאנוני והוא מן הספרים המאורחים ביותר שהגיעו למעמד זה. 

הכרך מכיל ארבעה פרקים:

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד, ההקדמה

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד. תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי 

מוסד ביאליק

הצורה עד מוצאי ימי הביניים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד

הקדמה

מבחינה קאנונית וגם לפי המסורה נחשבים עזרא ונחמיה כספר אחד, אף-על-פי שבפועל הוא נחלק לשניים: עזרא ונחמיה (ממש כך נחשב גם תרי-עשר, למשל, כספר אחד, אבל נחלק לשנים-עשר ספרים נפרדים). עזרא-ונחמיה הוא ודאי מן הספרים המאוחרים ביותר שהגיעו לקאנוניזציה, כלומר, למעמד קאנוני, שהוא יותר מסתם קדושה. ספרים קדושים מצויים בכל הדתות, אבל ספר קאנוני הוא ספר שחיי יום-יום של היחיד ושל הציבור נגזרים לפי הכתוב בו. ספר כזה (או קבוצה של ספרים כאלה) מונחים ביסוד הדגם 'דת של ספר', שמבחינה היסטורית הופיע לראשונה ביהדות וממנה עבר לכל הדתות המונותיאיסטיות. מספרם של הספרים הקאנוניים, היינו ספרי מקרא מן המניין, הוא כ"ד וספר עזרא-ונחמיה (שכאמור, נחשב כאחד) הוא אחד מהם.

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה: שיר תנ״כי

איה הוכשטט כהן

ציור: יורם לילך

וּמַה קָדְרוּ שָׁמַיִךְ? מָה כָּלְתָה נַפְשֵׁךְ אֶל דּוֹד?

בַּבֹּקֶר אֶת פָּנָיו יָלִיט בַּאֲפֵלָה תְּמוֹלִית.

גַּם שֶׁלֶג הַלְּבָנוֹן  – עוֹרֵב, עַד שָׁב דּוֹדֵךְ מִנְּדֹד 

וּבֹסֶר לְבָבֵךְ  – דָּם אַרְגָּמָן, הַשׁוּלָמִית.

יִפְעַת מִלּוּא יָרֵחַ עַד תֹּם יֶרַח הֵן תִכְלֶה

מָחָר יָשׁוּב וִיגַלֶּה מְאוֹר לֵילוֹ, תִּפְאֶרֶת

יְפֵה עֵינַיִם, מֵרְבָבָה דָּגוּל וְנַעֲלֶה

נוֹתֵן עֵינוֹ בַּעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם שֶׁל אַחֶרֶת.

אַהֲבָתוֹ זְמַנִּית, כָּלָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבְּכִי 

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, שִׁירֵךְ לָךְ נֶאֱמָן נִצְחִי.

ואת כתובת תל דן באינטרנט כבר ראיתם? ואת מגילות מדבר יהודה? הכל בפרוייקט התרבות של גוגל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ברכת כהנים

רוצים לצפות בכתובת תל דן, מתקופת בית ראשון, שמזכירה את ׳ביתדויד׳  בלי לצאת מהכורסה? רוצים לצפות בלוחית הכסף עם ברכת הכהנים? לבקר בהיכל הספר ובחלקים נוספים של מוזיאון ישראל תוך קבלת מידע מועיל?  לבקר במוזיאונים נוספים בעולם ולצפות באוצרותיהם הארכאולוגיים והאומנותיים? הכירו את פרוייקט התרבות של גוגל!

גוגל, בשיתוף פעולה עם מאות מוזיאונים, ארכיונים ומוסדות תרבות בעולם, בנתה כלים טכנולוגיים שמאפשרים לכל לסייר בהם באופן וירטואלי, לצפות בחלק ממוצגיהם ולקבל עליהם מידע עשיר ומועיל בצורת טקסטים מבארים, סרטונים, מפות והדרכות קוליות.
בפרוייקט התרבות של גוגל ניתן למצוא צילומים של יצירות אמנות, כתבי יד, אתרים מפורסמים מכל רחבי הגלובוס (יש סיור וירטואלי בבית הלבן ובארמון ורסאי) וסיורים באתרי מורשת עתיקים ומודרניים דוגמת אנדרטת השלום בהירושימה או פומפיי. חלק מהיצירות זמין בפורמט gigapixel המאפשר לשנות את הרזולוציה של התמונה, להתקרב אליה ולחקור אותה בפרטי פרטים.

אנדרטה ליהודי ברית המועצות שנספו במלחמת העולם השנייה, מוסקבה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילומים מהאנדרטה ליהודי ברית המועצות שנספו במלחמת העולם השנייה ממוזיאון המלחמה הפטריוטית במוסקבה (כך הם קוראים למלחמת העולם השנייה). בהמשך נופלים העומדים היהודים אל קברם. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1995.

עד שאהיה

יצחק מאיר

תערוכת היוצרת שרה מלצר

המלחמה הסתיימה במאי 1945. עברו שבעים שנה. אנחנו היום, אחרוני דור הקריעה. אחרינו יהיו הדורות כולם דורות של אנדרטה. רק אנדרטה. אנדרטה בלי שארית של קריעה.  בלי עדי קריעה. מי יאמין לה? אי אפשר. לא צאצאי הממיתים, לא צאצאי המומתים.

היא תזכור האנדרטה מה שיאמרו לה לזכור. את הקריעה, לא תזכור. אפילו אילו הייתה יכולה, לא יהיה איש בעולם שידע מה היא הקריעה הזאת ואפילו אילו רצה, לא היה יודע מה לומר לה לאנדרטה שאינה זוכרת אלא מה שמורים לה לזכור. ואני מקבל את זה. ואני יודע את זה. ועוד יום אני קורע. ועוד יום. עד שאהיה.

בפתח עיניים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

שעות עברו והוא לא עבר. כמעט התעלפה בצעיף הסמיך. המשפחה הזאת; היו חייבים למות לה. כולם , ער ואונן. קט-ל-נית, אישה קט-ל-נית, היו הקטנים מתקלסים בה.

עיניים, מבט

קט-ל-נית, קט-ל-נית. ובלהה , פילגש זאת של יעקב , שהיתה עולה בגלוי על יצועו של ראובן ליגלגה לה בגלוי כאשר שאבו את המים.

How to Ask When One Does Not Know How

Yitzchak Mayer

The Birds' Head Haggadah

The sons, they ask, the daughters too,

yet all the answers we provide

do not ring true, do not ring true,

like clouds they pass on by.

סולם

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת וציירת

רות נצר, סולם

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ 

  שָׁכַבְתִּי עַל גַּבִּי

      עַל אֲדָמָה

         פְּרוּשַׂת גַּפַּיִם

רָקִיעַ מֵעָלַי

הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

לִמְרַאֲשׁוֹתַי -

סֻלָּם צִמַּח מִטַּבּוּרִי 

         אֶל הַשָּׁמַיִם

רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים, הוצאת רסלינג, תל אביב 2014

הוצאת רסלינג

מחברת הספר, רות נצר, היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית. משוררת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע. פירסמה עד כה חמשה ספרי עיון, תשעה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה משפחתית. זכתה בפרסים ספרותיים רבים. זהו ספרה השני שעוסק בקולנוע. קדם לו, ׳הקולנוע מטפל בנו׳ (רסלינג 2013). 

סוד קיסמו של הקולנוע, טוענת רות נצר, הוא שהוא מאפשר מימוש של פנטזיות, משאלות, פחדים ואופציות חיים בלתי מודעות. יכולותיו בוראות מציאות המתקיימת בתפר שבין ממשות חיצונית לממשות פנימית-נפשית. שם עולה על פני השטח המיתוס הקדמון, שבמבנה הנרטיבי שלו שייך לעידן הטרום-מדעי. 

העולם הפוסט-מודרני שולל את המיתוס כמטא-נרטיב ומעדיף את אי הוודאות על פני המוחלט. הוא יוצר מיתוס חדש של כאוס, העדר ודאות והעדר אלהים, ומבלי משים הוא הופך בכך לגלגול טכנולוגי-וירטואלי של מיתוס הכאוס הראשוני. 

האדם החושב ושערי הגהנום: יצירותיו של אוגוסט רודן באוניברסיטת סטנפורד

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה  מצוי מוזיאון קנטור לאמנות ויזואלית, הכולל אוסף עשיר ביותר - כמאתיים עבודות - של עבודות מתכת של  הפסל הצרפתי אוגוסט רודן (1917-1840). העבודה שאולי היא המפורסמת ביותר היא  הפסל הענק של 'האדם החושב'  (Le Penseur). המוזיאון מוקף בגן פסלים הפתוח לכל ויש בו עשרים יצירות מתקופת הברונזה של האמן, ביניהן: ׳שערי הגיהנום׳, שהיא יצירה פיסולית ענקית, שבעה מטרים גובהה, שרודן יצר אותה בהשראת חיבורו של דנטה הנושא אותו שם. רודן עמל עליה 37 שנים ומת לפני שסיימה.

שיר אהבה אביבי

רבקה תפארת חקק

הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

אביב בגלבוע תשע״ה
צילום: יוסף עוזר

הֵיכָן הוּא קַו האֹשֶׁר

קַו הָרָקִיעַ

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ

עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם

וְנָסוּ הַצְּלָלִים

נֹאהַב אַהֲבָתֵנוּ

לְלֹא מִלִּים.

ציפורה (ציפי) יבין, המלכה שרי: קורותיה של מלכת ישראל

ציפורה (ציפי) יבין, המלכה שרי: קורותיה של מלכת ישראל, תל אביב 2014

הוצאת רסלינג

עד כה העמידו המחקר והפרשנות לדורותיהם את דמותו של אברם/אברהם במרכזם של סיפורי האבות בספר בראשית: הניסיונות השונים שהוא עבר, ההבטחה האלוהית שניתנה לו שוב ושוב, נדודיו במרחבי "הקשת הפורייה", הקמת המזבחות לאורכה ולרוחבה של הארץ, מלחמותיו עם מלכי האזור, ייעודו ודבקותו בצו האלוהי והמבחן שעבר בפרשת העקידה. ספרה של ציפי יבין מחלץ מתוך הכתוב המקראי את דמותה של שׂרי/שׂרה כדמות שוות מעמד לזו של אברם וכמנהיגה לעמה הקדום ישראל. 

השפעות מצריות בכנען - ממצאים ארכאולוגיים ממערה באזור קיבוץ להב

מממצאי חפירה של רשות העתיקות באזור קיבוץ להב בדרום: במערה נתגלו, בין השאר, חותמות, טבעות חותם, פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית. האוסף מעיד על קיומו של מרכז פקידותי-מצרי באזור.

אוסף ממצאים שנתגלו בחפירה, בעלי מאפיינים מצרים. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

מְבֻקָּש הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ

משׁה  שׁפריר

 4 חמשירים לחג פסח תשע"ה, 

שהאחרון שבהם כאילו נחבא, כמו האפיקומן 

Antonio Cifrondi

אליהו עולה בסערה השמימה

מְבֻקָּשׁ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ

(לְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת כֹּה הִרְבָּה הוּא), 

- עַד הַיּוֹם מְצַפִּים

אָנוּ פֹּה לְנִסִּים...

אֲבָל הוּא...עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ.

הוּא לָחַם בְּאַחְאָב וְאיזֶבֶל,

בִּנְבִיאֵי אֱמוּנוֹת רַבּוֹת-הֶבֶל.

וּכְשֶׁאֵשׁ מִשָּׁמַיִם

שָׂרְפָה פָּר וְגַם מַיִם

- הוּא הוֹכִיחַ דְּבָרוֹ בְּשׂוּם-שֶׂכֶל.

משה והגדי

גדי פורש מן הציבור

יוסף עוזר, משורר 

מֹשֶׁה רָדַף אַחֲרֵי גְּדִי    

הִמְתִּין לוֹ שֶׁיַגִּיעַ לַמַּטָּרָה.  

גְּדִי אַמִּיץ, פּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר,

גְּדִי יָחִיד יוֹצֵא לָסוּר לִרְאוֹת.

נִפְרַד מִכָּל הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּמַדֵּי הַצַּיְתָנוּת הַקְּטַנְטַנָּה

הַמְּכַפְתֶּרֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ,

מֵהַצֶּמֶר שֶׁלּוֹ יִטְוֶה אֶת טַלִּית הַמְּעִזִּים.

לוּלֵא הוּא,

לֹא הָיָה יוֹרֵד אֵלָיו הָאֱלֹהִים.

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ (‏שׁיר השׁירים ב 12)

 שרה מלצר, 2015, שמן על נייר (100X70 ס"מ)

תל אביב - עיר הבירה? הבירה כמשקה הלאומי של מצרים העתיקה

עדויות להתיישבות מצרית מלפני כ- 5000 שנה נחשפות בימים אלה במרכז תל אביב

בחפירות של רשות העתיקות בפרויקט בנייה של חברת רובינשטיין התגלו שברי כלי חרס  קדומים ששימשו להכנת בירה. דייגו ברקן,  מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: "תל אביב עיר ללא הפסקה כבר אלפי שנים".

שבר מאחד האגנים אשר שימשו את המצרים הקדמונים להכנת בירה. 

צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

עדויות לנוכחות של אוכלוסייה מצרית קדומה מלפני יותר מ-5000 שנה נחשפות בימים אלה ברחוב המסגר שבמרכז תל אביב, בסמוך לגשר מעריב, בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות לפני הקמת בניני משרדים ביוזמת חברת רובינשטיין.

שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן,  רמת-גן תשע״ה, 450 עמודים

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

ספרו החדש של פרופ׳ (אמריטוס) שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, הוא אסופה של מבחר מאמריו, שראו אור לראשונה החל משנות השבעים של המאה העשרים. ששה מהמאמרים ראו אור גם באנגלית, בדרך כלל בנוסח שונה. שבעה מהמאמרים פורסמו במקורם ב׳בית מקרא׳. המאמרים מובאים בספר בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן, והם מקובצים בשלושה מדורים: עיונים בספר ישעיה, עיונים בשאר ספרי המקרא והיסטוריה והיסטוריוגרפיה.

אוד מוצל אהבה

אורי-צבי תור, סופר ומשורר

אורי צבי תור בערב השקת ספרו

לָקַחַת מֵעִם מִזְבְּחֵךְ אוּד עָשֵׁן,

לַעֲשׂוֹתו עֵגֶל זָהָב לִמְחוֹל הַכִּסּוּפִים

וְהַחֲרָדוֹת. 

לָקַחַת מֵעִם מִטָּתֵנוּ 

אוּד מֻצַּל אַהֲבָה

לְהַנִּיחוֹ עַל לְשׁוֹנִי,

לְטַהֵר.

דורבנים בשירות הארכיאולוגיה: נר חרס בן 1400 שנה נחשף על ידי דורבן בעמק חפר

בשבוע שעבר, במהלך סיור פיקוח שגרתי של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ואנשי רשות הטבע והגנים בחורבת סיב - אתר עתיקות גדול ומרשים מהתקופה הרומית- ביזנטית באזור עמק חפר, נתגלה נר חרס תמים (שלם) מלפני כ- 1400 שנה, כשהוא מונח בראשה של ערימת עפר בקצה מחילת דורבן.
הדרבן הינו מכרסם גדול החי בטבע, משקלו כ15 ק"ג ועל גבו ובצדדיו קוצים ארוכים וגמישים בצבעי שחור לבן. הוא חי בטבע בזוג, ומתגורר במאורות ומחילות שאורכן מגיע ל-15 מטרים ויותר. לדברי עירא הורוביץ מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "הדרבן הינו ארכיאולוג מצטיין, מין "חפרן בלתי נלאה". המחילה נחפרת בהדרגה, לפעמים בעומק שני מטרים מתחת לפני השטח, עד להיווצרות חדר שהייה לו ולבני משפחתו במעבה האדמה. מעצם היותה של הארץ רוויה באתרי עתיקות, לא פעם קורה שהדורבן בונה את ביתו בין שרידי העבר החבויים באדמה. את העפר הוא מסלק במיומנות אל פני השטח, ויחד אתו שלל ממצאים ארכאולוגים הנקרים בדרכו".

אמא באה מן היאור

רחל מיפו

(1420-1375) Musicians and dancers on fresco at Tomb of Nebamun

"אִיסִיס הַאֵם הַנְבוֹנָה בּוֹאִי הַבִיאִינִי נא אֶל הַמַיִם הַקְרִירִים

אֵל חֲנוּן וְרַחוּם חְנוּם צַנֵן  נָפְשִׁי הַדוֹאֵבֶת

סוֹאבֵּק קוֹרְקוֹדִיל אָב יְאוֹר

הַבא לִי זָרְעוֹ שֶׁל אוֹסִירִיס הַנַד עַל פְּנֵי הַמַיִם "

929 - חוג בית הנשיא

כי לעולם חסדו

דוד ברבי

סבינה סעד

שׁוּרָה מֵהַחֵצִי הַשֵּׁנִי.

מְעַט מִשְׁתַּתְּפִים.

הַשְּׁאָר מִתְגּוֹדְדִים,

בְּזוּגוֹת וּבִשְׁלָשׁוֹת.

מִפְגַּשׁ בְּנֵי דּוֹדִים,

מַאֲכָלִים מָסָרְתִּיִּים

כְּבָר עֻכְּלוּ.

עֲדַיִן יֵשׁ מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים,

מַמְשִׁיךְ לָשִׁיר לוֹ שִׁירֵי הַלֵּל

הַלְלוּיָה.

הגדי מן ההגדה נכנס לשיר השירים...

בלפור חקק

‎שיר השירים נשזר בסיפור הגדי, מבט חדש
בפולקלור רוֹוח בתרבויות השונות המוטיב של הגְדי, של הגדיים,

חד גדיא בעיצוב של זאב רבן
תרפ"ו 1926

ומתברר שילדים אוהבים סיפורים ושירים על גדיים. גם בהַגדה של פּסח מופיע הפיוט "חַד גדיא", וכולנו מבינים את המשמעות הסמלית: הגדי הוא עם ישראל, שניצל בכל הדורות על ידי ההשגחה העליונה. האֵל הוא שמשגיח על ברואיו ועל עולמו, ואינו נותן למלאך המוות לשלוט בבריאה. ייתכן גם שהשיר הותאם לחג הפּסח עקב זיקת החג לקורבּנות בית המקדש, שם הוקרבו גם גדיים ובהֵמות מן הצֹאן.

לישׂראלי כיום יש קושי בקריאה שוטפת של השיר, עקב היותו כתוּב בארמית. בדיקה היסטורית מגלה שהשיר הוכנס להגדת פראג ב-1590 ומאז הופץ והתפשט בכל העולם היהודי וברוב הנוסחים של עדוֹת ישראל. 

המאבק בין החיות השונות ובין הגורמים השונים היה קרוב ללִבּם של יהודים בגלויות השונות: הם חזו במאבקים בין עמים ובין אימפּריות, וחיכו להופעתו הגואלת של האל שישׂים קץ למלאך המשחית והממית ויגאלֵם.

תמרים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות

מניחה את הגרעין

בסירת התמר

בשר הפרי יגן על בנה.

מתיקות ריחו מכה בארמון

התרד בת פרעה לקטפו?

מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה מלפני 2300 שנה התגלה במערת נטיפים בצפון הארץ

מטבעות של אלכסנדר מוקדון, טבעות, צמידים,  עגילים ומשקולת אבן קטנה. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

חודש אחרי מציאת אוצר זהב ע"י צוללים בחוף הים בקיסריה, הגיע אל רשות העתיקות דיווח נוסף על מציאת מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה בני 2,300 שנה, במערה בצפון הארץ. אנשי רשות העתיקות מעריכים כי מדובר באחת מהתגליות החשובות שנתגלו בצפון הארץ בשנים האחרונות.

אנשי רשות העתיקות ומועדון המערנות הישראלי, בעת חיפוש הממצאים במערה.

צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

אנדרטא ופסיספס למרים הנביאה בהגדה של פסח

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

מרים, כנסיית הדורמיציון על הר ציון בירושלים

הפרשנות המדרשית דומה כמין כיכר בה בונות האסוציאציות ששבו בדרכים היוצאות ממנה והבאות אליה אנדרטאות ממה שאספו במשוט שלהן במרחקים. משל לדבר, אסוציאציה אחת שקראה בתהלים (פרק ס"ח,פסוק ד') את התיבות "אֱלֹהִ֤ים מ֮וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת..." ולא הבינה במה מדובר. לא הרחיקה אלא כדי שני פסוקים מן החידה שלפניה ומצאה כתוב "אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה, אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֘ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י, מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל" (שם, ח'-ט'), ואמרה לליבה, אין זה כי אם ביציאת מצרים דיבר הכתוב, בה הלך אלוהים לפני עמו במדבר, בישימון, בעמוד ענן להנחותם הדרך ובעמוד אש להאיר להם, עד שהוליכם להר סיני, והיה כמו טולטלה הארץ על הריה וגבעותיה בשעה שניתנה תורה בסערת רקיעים, והברק חרט 'חירות' בלוחות, ועשרת הדברים רעמו ועודם רועמים בעולם מאז, ועל כן, אמרה האסוציאציה, פתרון החידה הוא כי אלוהים מחזיר את עמו ישראל לארץ כנען המובטחת, ל"אשר אראך", לארץ שהיא בית מאז, ומוציא אותם, "אֲ֭סִירִים", חבושים, ממצרים, בַּכּוֹשָׁר֑וֹת המסתוריות.

ואלה מסעֵי - שיר

בלפור חקק, משורר

ואלה מסעֵי

מדבר יהודה

וַיִסְּעוּ מֵהַר הָעֲבָרִים וַיִסְּעוּ וַיַּחֲנוּ

וַיִסְּעוּ וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבוֹת

וַיִסְּעוּ אֶרֶץ הָעִבְרִים אַדְמַת הַתִּקְווֹת.

וְכָל מָקוֹם לָקְחוּ עִמָּם בְּמַסְּעֵיהֵם

אֶת הַמְּגִלּוֹת הָעִבְרִיּוֹת

וְאֶת גַּעְגּוּעֵיהֶם.

סבינה סעד, חג פורים - ויטראז׳

פרופ׳ שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא לשנת תשע"ה! ברכות!

Prof. Shmuel Ahituv 

פרופ׳ גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה

חתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת 2015 הוא פרופ' שמואל אחיטוב, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברכות לבביות.
איש אשכולות רב פעלים, וחוקר מעולה של ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא, המקרא, האפיגרפיה העברית, והגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בתקופת המקרא. הוא נמנה עם הזרם המרכזי בחקר המקרא, הסבור שהתיאור המקראי משקף מציאות היסטורית. פרופ' אחיטוב שימש אחד מעורכי האנציקלופדיה המקראית ועתה הוא משמש בין השאר גם כעורך הסדרה "מקרא לישראל". פרופ' אחיטוב נבחר לפרס בדיוק במלאת לו 80 שנה. מתנה יפה. הוא נבחר פה אחד בידי וועדת השופטים בהרכב הבא: פרופ' אד גרינשטיין (אוניברסיטת בר אילן) - יו"ר, פרופ' גרשון ברין, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה, ופרופ' שרה יפת, האוניברסיטה העברית בירושלים.

עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר

אורית אבנרי, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר, יהדויות, מכון שלום הרטמן, ירושלים תשע״ה. 203 עמודים

מכון שלום הרמן

מה היה מתרחש לו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן ולהיפגש בין פרס לבית לחם? מה הן היו מספרות זו לזו על הגברים בעולמן ועל האתגרים הניצבים בפניהן? מה הייתה יכולה כל אחת לקחת מהמפגש המרתק זו לארמון בשושן הבירה וזו לביתה בבית לחם?

אבנרי מנתחת באופן קולח ועוצמתי את הקשרים הספרותיים והרעיוניים בין שתי המגילות, ומציעה קריאה כפולה בכל אחת מהן, בעזרת פרשנות ספרותית-פמיניסטית. הניתוח הכפול מגלה כי מצד אחד מגוללות המגילות סיפור על קבלת הנשים לתוך החברה הגברית הסגורה, ומצד שני – סיפור על דחיית ה"אחר" והשונה על ידי ההגמוניה השלטת.

והנה מילות הסיכום של הספר:

Liminal Women: Belonging and Otherness in the Books of Ruth and Esther

Dr. Orit Avnery, Liminal Women: Belonging and Otherness in the Books of Ruth and Esther (Hebrew),  Shalom Hartman Institute, Jerusalem 2015. 203 pages.

Shalom Hartman Institute

 Abstract

The book "liminal women" explores the literary intersection of the books of Ruth and Esther, predominantly analyzing the nature of the protagonists, Ruth and Esther.  The imaginary meeting of these two unique and fascinating characters, who fluctuate between vulnerable fragility and determined inner strength, seems potentially invaluable and full of possibilities for renewed discourse on each of the works.  What would happen if Ruth and Esther could step out of their books, rooted in diverse surroundings and placed in different eras, and meet on a road between Persia and Bethlehem?  Would the two women share the challenges they underwent, their relationships with the men of their world, their experiences as foreign women in an unfamiliar environment?  Would they speak of the inner strength required to take action within their realities; of their feelings of accomplishment, of exclusion, at the end of the road; of their place in the stories of the Jewish people?  What would Ruth and Esther find in each other's eyes?  How much difference and which similarities?  What could each learn about herself from her reflection in the other's eyes? And what would they take back, to the Persian palace; to the house in Bethlehem?  

Dr. Orit Avnery

שלג בירושלים 20.2.2015

ירושלים מתעוררת ליום של שלג. צילום: יואב מזור

טחנת הרוח של מונטיפיורי במשכנות שאננים.
צילום: אבי מזור

בפיך ובלבבך: וינייטה לפרשת תרומה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

ציור: סבינה סעד

הנוסע בדרכים ואינו משגיח בשלטי 'עצור', כי מה לו ולמתומן פח אדום שתלו אותו על עמוד, מתחייב בנפשו, לא רק מפני שהוא מסכן את הבריות אלא מפני שבעולמו פח הוא מכל מקום פח ואדום הוא מכל מקום אדום, ומתומן הוא מכל מקום מתומן, ואין הם מבשרים אלא את עצמם בין תלו אותם בצומת בין הניחו אותם על  איזה גג, או, לשון אחרת, מפני שלדידו  אי אפשר שתהיה להם שפה. חטא הוא. רידוד העולם לבריאה אילמת, בה אין העץ הנראה באופק יכול להודיע להלך ההולך צמא בערבות השרב כי עץ משמעו צל, ומים, ואולי באר, ואולי שואבות, ואולי פרי, ובוודאי חיים מימים ארוכים והאמת שלו מצטמצמת לעובדה היחידה שהוא עץ, נוטל מן הבורא  את חוכמת הרזים שהעניקה לכל חפץ בעולם את הכוח להיות סמל, ולאדם את התבונה לתרגם הפשטה להגשמה. עוון. המהלך בדרך זרועה חפצים שאפילו שם אין להם, כי גם שם אינו אלא סמל, הולך כסומא שקללתו היא שהוא מביט בכל ואינו רואה דבר, וההוגה מחשבות שאינן מיתרגמות לעלילות חלום בלילה ובחינת מעשים ביום- קללתו היא שרוחות רודפות אותו ומניסות אותו אל מבוכי השיגעון שם הוא מחפש להן מילים ואיננו מוצא. אמת צריכה לסמל שאיננו האמת אלא  מבשרה, וסמל צריך לאמת שתשמר אותו מהתחזות כאמת ומהיות שקר. מה מופלא הוא העולם בו מתקיים שיח מתמיד בין צבעים לסכנות והבטחות, בין הציפור לבין אביבים וסתיו, בין עננים לבין בשורות, בין פי הבור הפתוח לבין ההלך הנזהר מן העקרבים והנחשים ושברי האבנים הממיתים בתחתיתו האפלה, בין הקול לבין פישרו, בין השתיקה לבין מה שהיא הורה, בין האידיאה לבין המילה.

אוצר מטבעות זהב נחשף בים קיסריה כתוצאה מסערת החורף

המטבעות בקרקעית הים. 

צילום: קובי שרביט, רשות העתיקות

אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר בארץ נחשף בקרקעית הים בנמל העתיק שבגן לאומי קיסריה. מטבעות הזהב מהתקופה הפאטימית (המאה- 11 לספירה) התגלו ע"י קבוצת צוללים אשר דיווחו על המציאה לרשות העתיקות. בחפירה של היחידה לארכיאולוגיה ימית של הרשות נחשפו כ-2,000 מטבעות בני כ-1,000 שנה. יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות: "סערות החורף חושפות אוצרות מהים".

כ-2000 מטבעות נתגלו בים. 

צילום: קובי שרביט, רשות העתיקות 

לקרוא את ש"י עגנון

פרופ' רחל אליאור ממליצה על לקרוא את ש"י עגנון, מאת אריאל הירשפלד, הוצאת אחוזת בית, תל-אביב תשע"א 2011
אני מבקשת להמליץ על ספרו הנפלא של אריאל הירשפלד "לקרוא את ש"י עגנון",

הוצאת אחוזת בית

שבו זוכה הקורא הנפעם להיות עד למפגש מעורר השתאות בין סופר גאון לקורא מחונן, המבורך בקשב דק מן הדק לקולו המתחמק, הרומז והמתחפש של המספר רב הפנים, שהיה בן בית בכול הספרייה העברית לדורותיה, ושזר מתוכה את סיפוריו. הירשפלד, שעליו אפשר לומר את דברי מננדר "היודעים לקרוא ייטיבו כפליים לראות", מחונן בעין בוחנת המטיבה לנתח את הפלא שבמעשה הכתיבה העגנוני, ומבורך בסגולה המאפשרת לו לבאר את מורכבותו ומשמעותו של משזר היצירה המפעים של גדול הסופרים העבריים, בכתיבה שובת-לב ביופיה, בעמקותה, בתמצותה ובדיוקה.

צהר לתיבתו של נח - בדופן או בגג? צהר-סהר-סהרה-סאהר - דיון אטימולוגי

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Noah's Ark on Mount Ararat by Simon de Myle

 "צֹ֣הַר תַּעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶּ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים" (בראשית ו',ט"ז). רוב המפרשים סבורים כי הצוהר היה בדופן התבה וגובהו תם אמה מתחת לגגה כפי שמסכם  בעל תורה תמימה הרב ברוך הלוי עפשטיין : "כסוי משופע ועולה עד שיתקצר ויעמוד על אמה כדי שיקלחו המים מלמעלה למטה". אך פשוטו של מקרא נראה כאומר כי הצוהר היה על  גגה של התבה אמה אחת רחוקה מן הדופן, וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶּ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה.