לחם מן השמים

טלי וייס, משוררת ועורכת ספרותית

הוצאת חושן

אֲנִי נִזּוֹנָה מִן הָרוּחַ

לוֹעֶסֶת מִלִּים וּרְגָשׁוֹת,

שׁוֹתָה חֲלוֹמוֹת

מְעַשֶּׁנֶת גַּעְגּוּעִים, מְסַלְסֶלֶת

אוֹתָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים מַעְלָה מַעְלָה

כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בֶּעָנָן

וְיֵעָתֵר לִי, יַמְטִיר עָלַי מָן.

חָנָה בְּשִׁילֹה

עדנה מיטווך-מלר, משוררת, עורכת ומתרגמת 

ג׳ון סינגלטון קופלי, עלי ושמואל, 1780

אִם מְשַׁחְזֶרֶת אֶת בְּנָהּ

שַׂמְתָּ לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

מְטַפֶּלֶת בְּבֵן אַחֵר

שֶׁנָּתַן לָהּ בְּאַקְרָאִי

בִּמְקוֹמוֹ מַתָּנָה.

מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

 Synagoge von Dura Europos

מרדכי היה בן מהגרים טיפוסי. בין הבריות הוא נודע בשמו הפרסי. הוא בחר בשם שיש בו יותר מניחוח  אמונים לבכיר האל המסופוטמי 'מרדוך', או 'מורודך'. הצהרת או הפגנת הזדהות פומבית כמעט. בני מהגרים רבים בכל עידן ובכל איי הים, ששאפו בדורות הרבה 'להשתלב' - גם  אם לא להיטמע במולדתם התותבת - הניחו כי בעזרת השם המקומי המאומץ יקל עליהם להיכנס למועדונים היוקרתיים שבפתחם עומד סלקטור המקרב או המרחק את הבאים שם על פי שמם.

בחזרה מעין דור

לאה הרפז, משוררת, סופרת ואמנית

הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים

בַּחֲזָרָה מֵעֵין דּוֹר      

הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים

תִּינוֹקוֹת צָהֳלָה אֵינָם מַשְׁמִיעִים 

אַף לֹא אֲרֶשֶׁת מְחֻיֶּכֶת
אַחֲרֵי הִתְרַסְּקוּת הַלֵּב
הַצְּבָעִים מַטְמִיעִים
צִבְעֵי הַסְוָאָה
וּבָעֵינַיִם סִיּוּטִים וּכְאֵב

על מציאת מטבע הזהב הרומי משנת 107 לספירה

הסרטון באדיבות רשות העתיקות. 

מטבע רומי מתקופת טריאנוס - סרטון הסבר

הסרטון באדיבות רשות העתיקות.

הרחבה עם ד"ר דונלד אריאל על התגלית.

התגלה מטבע זהב עם דיוקנו של הקיסר אוגוסטוס

דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי". 

צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

מטבע זהב עתיק מהתקופה הרומית נתגלה במקרה על ידי מטיילת, לורי רימון, במהלך טיול בגליל המזרחי. בצידו האחד של המטבע מוטבע דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי” ומצדו האחר מוטבעים הסמלים של הלגיונות הרומיים לצד שמו של השליט טריאנוס. חוקר המטבעות ברשות העתיקות, ד"ר דני שיאון, אמר: "מדובר במטבע נדיר בקנה מידה עולמי, שנטבע ברומא בשנת 107 לסה"נ. מטבע זה הוא חלק מסדרה שהפיק טריאנוס כמחווה לקיסרים שקדמו לו”.
מטבע זה הוא ״אח״ למטבע הזהב המצוי באוצרות המוזיאון הבריטי, ועד כה נחשב ליחיד מסוגו בעולם.

מותר האדם מן המכונה אין? הרהורים בעקבות נצחון המחשב במשחק GO

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


גו (GO) הוא משחק לוח סיני בן אלפי שנה, והוא אחד המשחקים המורכבים, היצירתיים והמסובכים ביותר שנוצרו אי פעם. יש מליוני אפשרויות לתנועת הכלים על הלוח. המשחק מפתח את ההגיון, התפיסה המרחבית, היצירתיות, יכולת התכנון, החשיבה האסטרטגית וכושר החשיבה. במזרח הרחוק יש אוניברסיטאות שבהן יש אפילו תואר אקדמי בגו... כיום משחקים גו מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, ונערכים בו טורנירים בינלאומיים נושאי פרסים. בארץ המשחק התחיל לתפוס תאוצה לפני למלעלה מעשור, בעיקר בזכות סדרת האנימציה היִקָארוּ נוֹ גוֹ  ששודרה בטלוויזיה, בזכות שחקנים שבאו מעולם אומנויות הלחימה וכמובן בזכות האינטרנט ששובר גבולות פיזיים-פוליטיים בין עמים. בשנת 1996 הוקמה אגודת הגו הישראלית.

מי הוא אשבעל בן בדע ששמו נחרט על גבי קנקן מחורבת קיאפה?

 פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ׳ משה גרסיאל לפני מפתן השער הדרומי של קיאפה.

לפני כמחצית השנה פרסמו פרופ' יוסף גרפינקל ועמיתיו מאמר מקיף על הכתובת השנייה מחורבת קיאפה ובה נחרט שמו של "אשבעל בן בדע" על גבי קנקן אגירה. במאמרם דנו המחברים בין השאר בקונטקסט הארכאולוגי של הממצא ובאונומסטיקון של השמות אשבעל ובדע ודומיהם. אולם הם לא ניסו לזהות את האיש ואביו ששמם נחרט על גבי הקנקן. 

שני חותמות עבריים מתקופת בית ראשון נחשפו בחפירות בעיר דוד

‏ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חותם "לעליהנה בת גאל". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

שני חותמות מתקופת בית ראשון, הנושאים שמות עבריים, נחשפו בתוך מבנה גדול הבנוי אבני גזית מפוארות (שימש כמרכז מנהלי?), בחפירות בעיר דוד. החותם האחד עשוי אבן חצי יקרה, ועליו נכתב בכתב ראי באותיות עבריות קדומות: "לעליהנה בת גאל”, והחותם השני כתוב גם כן בכתב ראי, ונושא את השם "לסעריהו בן שבניהו”. 

חותם "לסעריהו בן שבניהו". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בהמשך תמצאו את מאמרה של רחל אליאור: 'פורים  - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות  - בין אסונות לשמחות – מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה במרחבי ההיסטוריה?'. אליאור מבקשת להאיר פנים לא נודעים בתמורותיו ההיסטריות של חג הפורים לאורך אלפי שנים. היא מראה שדימויי התשתית חוצי הגבולות המתוארים במגילה שימשו מקור השראה לקיום היהודי המאוים תדיר בגלוי ובסתר.

בכל נפש האדם ובכל מאודו: וינייטה לפרשת ויקהל

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

 

דגם המשכן בפארק תמנע

לכאורה המשכן הוא פרדוקס. אדם עומד מולו, הוא אוהל. יריעותיו יריעות עזים. הוא מקרין צניעות. "וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן" (שמות כ"ו,ז') המדרש רואה בפשטות זאת היענות לרצונו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, ביטוי לרצונו להזדהות ממרומיו עם פשוטי עם, מאמיניו, ולהתחבר עימהם חיבור אינטימי, "ראו מה אני מחבב את התחתונים ויורד ושוכן תחת יריעות עזים, שנאמר ועשית יריעות עזים" (תנחומא ,פרשת תרומה סימן ח'). אבל אדם עומד בתוך האוהל והנה הוא בלב פאר מלכות ארצית של זהב וכסף ונחושת ואבנים טובות ומרגליות תרומת המכונים "תחתונים" לשם מלך מלכי המלכים, אל עליון, ומי שאמר " "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ"- יריעות עיזים-"וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" (שם,כ"ה,ח') מוקף טונות של כסף וזהב, איה חיבתו של זה לענווי ארץ, ואיה אמתו, בתוך משכנו או בברו, ואם בשניהם, איך מתקיים הפרדוקס הזה? יתירה על כך, מוכח לכאורה כי יותר משהעם הזדהה עם רעיון  המשכן הניכר כביטוי להזדהות האל המרומם עימו, הוא הזדהה עם המשכן כרעיון הניכר בתרומה המופלגת של דרי מטה לתפארת שוכן מעלה. אוהל מועד  על מידותיו המדויקות והידועות בציבור, ועל  וכליו שמשקלם המופלג במתכות אצילות התפרסם מגובה בצוו אף הוא, הוקמו מתרומות בני ישראל.

סִפּוּר עַתִּיק

עדנה מיטווך-מלר, משוררת עורכת, מתרגמת

Eve’s Apple, by ZarinStar

תַּפּוּחַ נָתְנָה חַוָּה לְאָדָם

בַּלַּיְלָה, בַּחֹשֶׁךְ, מֵעֵץ הַגָּן,

נָגַס וְרָוֶה וְנָמוֹג וְנִרְדַּם

בָּרֶטֶט הַהוּא הַטּוֹב וְהַחַם.

בצלאל - המופת של האיש היוצר

בלפור חקק, משורר וסופר

ג׳יימס טיסו, בצלאל

פרשת "ויקהל" מאפשרת לנו היכרות עם דמות של יוצר מיוחד במינו: בצלאל בן אורי. משה אומר לעם:  רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה (שמות ל"ה, ל). המדרש מייחס לשמו משמעות סמלית: בְּצֵל אֵל (בבלי, ברכות נה ע”א). בצלאל כאַב טיפּוס של אדם יוצר, מקבל השראתו מן האל, ולכן הוא בצִלו של האֵל. לכל אדם עלֵי אדמות יש ייעוד בחייו, ומִשעה שהוא מתוודע לייעוד שלו הוא מוצא את אשרו ומתמסר לייעודו. בצלאל הוא היוצר שמממֵש את ייעודו כיוצר. על-פי ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות", אדם שאינו נענה לפֵשֵר חייו ואינו מתמסר לייעודו סובל ממצוקות וחוסר נַחת כל חייו. 

וכך נאמר על המינוי של בצלאל לתפקיד כה רם: 

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה.

בין שני מלכים: תוכן הספר, מבנהו ועיקר חידושיו

ד״ר ישראל כץ, בין שני מלכים - סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015

הוצאת רסלינג

הספר בוחן את תופעת הסיפורים הכפולים במחזור הסיפורים על שאול ודוד בספר שמואל. הסיפורים הכפולים, כך נטען, הם חלק מהפרשנות הפנים-מקראית. סופר-עורך שאינו שבע רצון מסיפור מסויים, אינו מצנזר או משמיט אותו אלא מחבר סיפור נוסף, כופל לסיפור הראשון ודרכו מעביר מסר שונה. רוב הסיפורים הנכפלים בספר שמואל מבקשים להיטיב עם דמותו של דוד ולהמעיט ואף להשחיר את דמותו של שאול. מחקר זה חושף את דרכי הפעולה של הסופרים-העורכים.

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - המבוא לספר

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג

מבוא – הבעיות העיקריות ומצב המחקר

סיפורים כפולים הם תופעה רווחת במקרא אשר משכה את תשומת לבם של החוקרים עוד מראשית המחקר המודרני. סיפורים כפולים לדידנו הם סיפורים הדומים זה לזה, ולמעשה כופלים בקווי העלילה, בלשון ובסיטואציות, ובמקרים רבים כופלים גם בזהות הדמויות ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. 

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - פרק הסיכום והמסקנות

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג

ספר זה, המתמקד בסיפורים הכפולים בספר שמואל, שם לו למטרה לעמוד על פשר התופעה ולנסות להבין אם זו מבוססת על חוקיות כלשהי.

כפי שציינתי במבוא, סיפורים כפולים הם סיפורים הדומים זה לזה בקווי העלילה בלשון ובסיטואציות, ולעתים קרובות כופלים גם בזהות הדמויות, ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. ואכן, בספר שמואל נמצאה שורה של סיפורים כפולים, חלקם אף משולשים ומרובעים. במבוא נסקרו ניסיונות החוקרים להסביר את התופעה והסיבות להיווצרותה, שרובם לא נתנו הסברים המניחים את הדעת. ספר זה יצא מההנחה שמוצא כפל הסיפורים (או שילושם וריבועם) בספר שמואל הוא בסיפור אחד, וכפילותם או ריבוים הוא תוצאה של תהליך פרשני מגמתי. הדמיון בין שני הסיפורים הוא האמצעי, והוא מביא את הקורא להשוואה בין הסיפורים.

צר לי על הבל אחי, הוא היה איש כלבבי

אביב עקרוני, משורר, מתרגם, מבקר ספרות, עורך ומחנך

קין והבל מקריבים את הקורבנות הראשונים בעולם

צַר לִי עַל הֶבֶל אָחִי, 

הוּא הָיָה אִישׁ כִּלְבָבִי, 

אֲבָל דָּמוֹ זָעַק מִן הָאֲדָמָה 

עָלֶיהָ רָעָה צֹאנוֹ 

אוֹתָהּ נָטַשׁ בִּבְלִי חֵפֶץ 

בִּדְמִי יָמָיו 

וּבְכוֹרוֹת צֹאנוֹ וְחֵלְבֵהֶן 

נוֹתְרוּ לְאַבָּא-אִמָּא 

הַשַּׁכּוּלִים. 

המסווה הנהדר: וינייטה לפרשת כי תשא

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

מיכאלאנג׳לו, משה, סן פייטרו אין וינקולי, רומא

מסכה על פניו של אדם מכרזת שהיא מסכה. mask  מיסוד הלטינית, ומאותו יסוד mascara התפתחו מן הצורה הקמאית של השחרה בפיח או איפור באפר או צביעת תווי הפרצוף לבל יזהו שדים ורוחות רעות את קורבנם, או לבל יוכל אדם להעיד את מי ראה בנסיבות המחכות לעדות, ועברו לעולם ההשתעשעות וערבי הנשפיות בתחפושת, ולעולם הנוי של אנשים ונשים הרוצים - למה לא - להתייפות. הסרק הוא צבע אבל הוא גם שווא, ואינו מעמיד פנים אף על פי שהוא מסתיר או מיטיב פנים. מסכה אינה מתחפשת למה שאיננה.

צלמית חרס מהתקופה הכנענית התגלתה בתל רחוב

הצלמית הכנענית
 צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

צלמית חרס בת מהתקופה שבין המאה ה-15 למאה ה-13 לפנה״ס נתגלתה לאחרונה על ידי אורי גרינהוט בן ה-7 באתר הארכיאולוגי תל רחוב שבעמק בית שאן. הצלמית היא של דמות אשה עירומה עומדת. ניכר שהיא הוכנה על ידי לחיצת טין רך אל תוך תבנית.

The Dead Sea Scrolls - The Next Generation

February 23, 2016

The Psalms Scroll containing Psalm 133 which features the verse

 "How good and how pleasant for brethren to dwell together"

Photo: Shai Halevi, courtesy of the Israel Antiquities Authority

Computer scientists and Dead Sea Scrolls scholars are building a digital work environment for one of the most important discoveries of the 20th century * This will enable the virtual joining of the “puzzle pieces” of thousands of ancient scrolls fragments found in Judean Desert caves, through the collaborative German-Israeli research of the Göttingen Academy of Sciences and Humanities (Germany), the Israel Antiquities Authority, Haifa University and Tel Aviv University.

מיחשוב קטעי מגילות מדבר יהודה - פרוייקט חדש

אלפי קטעי המגילות העתיקות- משולחן השימור אל השולחן הווירטואלי
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

ההתפתחויות האדירות בתחום מדעי המחשב מאפשרות עתה כיוונים חדשים בתחום חקר מגילות מדבר יהודה. שיתוף פעולה ישראלי-גרמני הוליד פרוייקט ליצירת סביבת מחקר דינמית שתקשר את המילון ללשון המגילות - מיסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות. התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת וסימולטנית בכל העולם, וכן בימה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה. הפרויקט החדש, בסכום של 1.6 מיליון יורו, ממומן על ידי  קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP) המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG). באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל-אביב וגטינגן ובשיתוף עם רשות העתיקות.

טכנולוגית הצילום המתקדמת של רשות העתיקות שפותחה במיוחד עבור המגילות
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

סונטות על שמונה נשים מקראיות - יוסף כהן אלרן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יוסף כהן אלרן, כמו הים כמו הרוח כמו החול, הוצאת צבעונים, תל אביב 2015

הוצאת צבעונים

על הספר

יוסף כהן אלרן, איש פתח תקוה, הוא סופר, משורר ומבקר פורה. את חמשת ספריו הראשונים פירסם תחת השם ׳יוסף כהן׳. מאוחר יותר הוא הוסיף לשמו את הרכיב ׳אלרן׳, שהוא שם עט המורכב משמות בתו ובנו (אלונה ורני). כהן אלרן התחיל לכתוב בנעוריו. את ספרו הראשון פירסם בהיותו בן 26 ומאז הוא לא מפסיק ליצור ולפרסם, בעיקר בפרוזה. מאז שנת 2000 הוא חבר באגודת הסופרים העבריים.
לאחרונה הופיע ספרו הארבעה-עשר - כמו הים כמו הרוח כמו החול - שהוא ספר שיריו הרביעי, המבטא בעוצמה את השירה מפעמת בעורקיו. שם הספר מתכתב עם השיר הפותח את הספר, המכונה ׳הצהרה׳:

אנחנו באנו עם הרוחות

אנחנו צמחנו מן החול

אנחנו צברנו את הכוחות

מִדְּכִי גליו של ים כחול (עמ׳ 5). 

הים, הרוח והחול הם ׳המחוללים רגשות, אך בה בעת יכולים גם לכסות ולהעלים את היום כמו את האתמול׳ (מן העטיפה). 

הספר בן 83 העמודים מחולק לחמישה שערים: הים, הרוח, החול, הים הרוח והחול, ואחרי הכל.

ועדיין היא תמיד: וינייטה לפרשת תצוה

יצחק מאיר

 

צילום: אבי מזור

מדבר בו הלכו אבותינו ארבעים שנה היה בשמים. מדבר שעל הארץ, בין ים סוף למעברות הירדן, היה צחיח, קוץ ודרדר, צמחים עשבוניים התחרו בו על המים המעטים  הלכודים מתחת למעטה החולי או הסלעי, ורק אי פה אי שם, ליד עינות פלאיות, צימחו דקלים ועשו צל לחונים בדרכים מוכות השמש. אבל מדבר בו הלכו אבותינו במקרא, אם היה על הארץ - היה פלאי, ואם אי אפשר שהיה כמותו על הארץ, אבל המקרא והזיכרון הצבור של אומה שאינה שוכחת דבר מעידים שהיה גם היה-מוכרח שהיה בשמים.

שרידי ישוב מהתקופה הכלקוליתית נתגלו בצפון ירושלים

להבים וגרזן שלוטשו מאבני צור, וחרוז מאבן חן. 

צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני סלילת כביש בשכונת שועפט, התגלו שרידי ישוב קדום מהתקופה הכלקוליתית  - לפני כ –7,000 שנה (האלף החמישי לפנה"ס).

מגדל בבל ביפו

בלפור חקק, משורר

The Tower of Babel by Pieter Bruegel the Elder

כְּדֵי לַחֲווֹת אֶת מִגְדַּל בָּבֶל

אֲנִי נִצְמָד לְמַפּוֹת שֶׁל זְמָן אַחֵר

וּמַגִּיעַ לְמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן: 

פָּנוֹרָמָה יַמִּית.

מַמָּשׁ כָּאן בְּיָפוֹ הֲמֻלָּה וְסָאוֹן

וַאֲבַק מְחוֹגָיו שֶׁל עַבְּדוּל חָמִיד.

משיחת דוד למלך דרך עיניו של הסופר אמיר אור

אמיר אור ידוע בעיקר כמשורר וכמתרגם מוערך ועטור פרסים. הוא פירסם עד כה בעברית 11 ספרי שירה, רומן אחד וספר נוסף בז'אנר ייחודי - אפוס בדיוני בפרוזה שקולה. שיריו התפרסמו בלמעלה מארבעים שפות וזיכוהו בפרסים רבים, ביניהם בספר הכבוד של הפליאדות על תרומתו לשירת העולם ובפרס ראש הממשלה.  תרגם לעברית שירה משפות שונות. על תרגומיו מן השירה היוונית העתיקה זכה בפרס כבוד לתרגום מטעם שר התרבות. שירתו מרבה לעסוק בדתות ובמיתוסים, באהבה, במחאה ובתוכחה, בנושאים יהודיים כמו גם בתפיסות פגאניות. בחירתו לכתוב גם רומן מקראי-היסטורי, ׳הממלכה׳ (הקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים, 2015), הצמיחה ענף נוסף ביצירתו, שמבחינת רגישויותיה מתכתבת עם כל אלה. 
׳הממלכה׳ הוא רומן המספר את קורותיו של דוד בן ישי, הגבר היצרי, המדינאי השאפתן, והמשורר אוהב הנשים.  

להלן קטע מתוך הספר המספר על משיחת דוד למלך. 

לעולם עצי שיטים עומדים: וינייטה לפרשת תרומה

יצחק מאיר

עץ שיטה

ארון שנצטווו בני ישראל לבנות במדבר לתת בו את לוחות הברית, עשו אותו עצי שיטים ונאמר בו "וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב" (שמות כ"ה, י"א).

עכשיו שנגנז, הוא ולוחות שלשמן נבנה עימו, ואין יודע היכן ועד מתי, במטמוניות שמתחת להר הבית, או במרחבי יה, התורה מונחת בקרב לומדיה, ובאשר שם הם הופכים בה שהכל בה, הם הם הארונות המטפוריים המשמרים את העדות.

עיר תחת ראשי

אמיר מנשהוף, משורר

בעקבות יחזקאל ד ומגילת שיר השירים*

לא כמו קְרַסְנִיסְטַאוו (של אבות) קְרַסְנִיסְטַאוו קְרַסְנִיסְטַאוו

ולא כמו מֵאֶספָהָן לטהרן לתל אביב (אבי)

אמיר מנשהוף
צילום: חמוטל וכטל

עִיר תַּחַת רֹאשִׁי וּשְׂמֹאלָה תַּחְבֹּק רוּחִי

בְּצִיצִית מֹחִי נִשָּׂא גּוּפִי וּבְחוּטֵי עֵינַי

עִיר אַחֶרֶת עִיר אַחֶרֶת לִתְחִלַּת חַיַּי קוֹטֶבֶת

מִתּוֹךְ חוֹל נוֹשֵׁב רֹאשִׁי וּמִתְגַּלְגֵּל נוֹפֵל אֶל אֶבֶן הַמִּזְרָח

וְשׁוּב רָצוֹא לְתֵל אָבִיב – הִיא הַצְּבוּעָה צָהֹב אַחֵר 

אל המדבר

יוסף כהן אלרן, משורר סופר ומבקר
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ (בר׳ כא 10)

אל המדבר
צילום: אבי מזור

רוּחַ מִדְבָּר דּוֹחֶקֶת

אָהֳלֵנוּ אַפְלוּלִי

אַךְ אָמָתִי צוֹחֶקֶת

עִם בְּנָהּ שֶׁלְּךָ מוּלִי

מנהרות במזרח הקדום

הוצאת מאגנס

חפירת מנהרות היא אמצעי צבאי שהיה ידוע במזרח הקדום. מי חפר? לאיזה עומק?

איך התגוננו בפני מנהרות? על כך מומלץ לקרוא בספרו של פרופ‘ ישראל אפעל, כעיר נצורה: המצור וגילוייו במזרח הקדום, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ“ז, עמ‘ 77-72. הנה קטעים קצרים מתוך הספר:

חפירת מנהרות כדי להתגבר על מחסום לתנועה (חומות) היתה ידועה מהמזרח הקדום. עדויות ארכאולוגיות לשימוש בחתירה כאמצעי לכיבוש עיר, מצויות החל במאה התשיעית לפנה“ס. חתירה מתחת לחומות ערים נצורות מוזכרת אצל הרודוטוס בהקשר לכיבוש ערים בידי צבא פרס בימי דוריוש הראשון.

המילה ׳מנהרות׳ במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המילה ‘מנהרה’ מופיעה במקרא פעם אחת בלבד ובלשון רבים, ‘מנהרות’. בספר שופטים מסופר שהמדיינים (שבטים שנדדו במדבריות סיני, צפון ערב ובמדבר הסורי) הציקו לבני ישראל עת ארוכה (שבע שנים). הם פשטו על היבולים והעדרים ולא השאירו מחיה לבני ישראל. מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת (שופטים ו 2). היו אלה מקומות מפלט ומסתור מפני המדיינים. ממש כמו בימי שאול, כאשר הפלשתים יצאו למלחמה בישראל: וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר־לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת (שמ”א יג 6). 

חרפושית המציגה את פרעה תחותמס ג׳ נמצאה בקרני חיטין

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. 
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בקרני חיטין שבגליל התחתון נמצא חותם, שזוהה ע"י ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצרים הקדומה במוזיאון ישראל, כחרפושית -  קמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. לדברי בן תור, "החרפושית מציגה את המלך פרעה תחותמס ג' ישוב על כס מלכותו, ולפניו כרטוש - צורה עגלגלה המכילה סמלים שמייצגים את שמו בכתב חרטומים. תחותמס שלט במשך שנים רבות לאורך המאה ה-15 לפני הספירה, ובימיו הקימה מצרים מערך מנהלי-שלטוני בכנען. שם, הוא ערך מסעות כיבוש רבים, שהמפורסם ביותר בהם היה קרב מגידו בעמק יזרעאל -נצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים". החרפושיות", מספרת בן תור, "גולפו בצורת חיפושית זבל -יצור בעל משמעות קוסמולוגית במצרים העתיקה. בארץ נמצאו חרפושיות רבות בחפירות ארכיאולוגיות, ויחד עם ממצאים נוספים ממקור מצרי, הם מהווים עדות להשפעה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של מצרים בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת". 

כתובות קבורה בארמית וביוונית והברכה העברית ׳שלום׳ נחשפו בציפורי

הכתובת ביוונית

צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות

שלוש כתובות קבורה בנות כ-1700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, נחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון. בשתי כתובות הקבורה בארמית נזכרים שמותיהם של מי שמכונים "רבנים", ששמותיהם טרם פוענחו, ואשר נקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי. 

חשיפת הכתובות בציפורי

צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות

לדברי ד"ר מוטי אביעם ממכון כינרת לארכיאולוגיה גלילית, "חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעותו של המונח "רבי" בתקופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם ה"תנאים" ולאחריו ה"אמוראים" – אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר. 

יוסף ואחיו וגם אלומה היתה שם

אביב עקרוני, משורר, מתרגם, מבקר ספרות, עורך ומחנך

חנה קרומר, חלום חלמתי

יוֹסֵף וְאֶחָיו

וְגַם אֲלֻמָּה הָיְתָה שָׁם 

וּכְתֹנֶת פַּסִּים 

שֶׁל בֶּן הַזְּקֻנִּים, 

שְׂנוּא אֶחָיו 

שֶׁאוֹתוֹ אָבִיו אָהַב. וְהַבּוֹר... 

אֲבָל בְּמִצְרַיִם 

יָדוֹ שֶׁל הָאָב הַסּוּמָא 

שֶׁזָּכָה בַּבְּכוֹרָה בְּמִרְמָה 

הָיְתָה מֻנַּחַת 

עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם. 

המלך

יוסף עוזר, משורר

Jean-Léon Gérôme, Bathsheba bathing

בַּמִּלָּה אוֹר

נְקֻדָּה עַל הָאוֹת ו'

רוֹחֶצֶת עַל הַגַּג

כְּמוֹ בַּת שֶׁבַע. 

בדרך לאור עמודי האור הזורח - וינייטה לפרשת בשלח

 יצחק מאיר

ענן ואור

 אדם אומר לנפשו כי הדרך אינה קיימת אלא כדי לחבר תחנה ממנה יוצאים לתחנה בה חונים, עד שהוא הולך ומגלה כי הדרך עצמה גם היא תחנה. כמוה כגשר שאינו בטל בפני שתי הגדות אותן הוא מחבר ומפני הנהר עליו הוא עובר. אם הוא תלוי - ובאה הרוח ומרעידה אותו - העובר חי את הרגעים של חרדה שאין הוא חי על הגדות היצוקות. אם הוא בנוי - ובאים המים הלוחכים ומאיימים לפורר יסודותיו - אדם עובר ויודע שאם הגדה היא קבע - כל גשר הוא ארעי, והוא הולך בהרהורים שאינם נקווים בו על היבשה.  הגשר הוא דבר שכולו גשר אף על פי שלא נוצר אלא להיות מעבר.

על הוראת הכרתת עמי כנען

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול, פתח תקוה

הקדמה מאת ד״ר לאה מזור

רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה. כִּי־הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם (דברים כ, טז-יח).  וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ […] לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל־הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (יהושע י 40). 

פניתי לרב יובל שרלו  ושאלתיו כיצד לדעתו נכון ללמד דברים אלה בימינו אלה, ולהלן תשובתו. דבריו כאן מבוססים חלקית על עמדתו בתחום מוסר המלחמה, אותה פירסם כאן.

******

קיימת התנגשות חזיתית בין עקרונות המלחמה, מטרותיה וכלליה בתקופת המקרא ובין עקרונות המלחמה המטרות והכללים בעולם שבו אנו חיים עתה. אחת הסתירות המובהקות היא העובדה שלכאורה אין אנו מוצאים "מלחמה אסורה" במקרא, או למצער דברים שהם אסורים לעשות בעת מלחמה. לא זו בלבד, אלא שאנו מוצאים בין מטרות המלחמה מטרות הנוגעות להשמדה טוטאלית, לגרוש, ולמלחמת חורמה. לעומת זאת, בעולם בו אנו חיים היום התנהגויות אלה מוגדרות כפשעי מלחמה וכפשעים נגד האנושות, וברמה העקרונית הם מחוץ לתחום המחשבה לחלוטין.

החרמת הכנענים, הלכה למעשה

פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית

המאה ה-8 לפנה״ס, מוזיאון הכט, חיפה

בנאומו לדור שני של יוצאי מצרים, החונה על הירדן מול יריחו ערב הכניסה לארץ, שם משה לעצמו למטרה ללמדם את עיקרי הברית שניתנה לישראל במעמד הר סיני, "למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון" (דברים ה, ל). אבן יסוד לברית זאת היא המצווה לשמור אמונים לה' אלהי ישראל, ולו בלבד; מצוה זו היתה כרוכה בקיום מערכת התנהגות ונימוסים השונה במהותה מן המקובלות אצל העמים. משום כך בני ישראל הוזהרו מפני קיום מגע עם שכניהם לעתיד בארץ כנען, שמא ידבק בהם מן הנוהג האלילי. ניתוק זה כלל איסור נישואים עם תושבי הארץ, ואף נדרש שכל המקומות שבהם עבדו הכנענים את אלוהיהם יהרסו (שם, ז, ג-ה). זאת ועוד, ישראל נצטווה גם: החרם תחרים אותם, לא תכרות להם ברית ולא תחונם" (ז, ב), או כפי שהדבר מנוסח בחוק שבספר דברים: "מערי העמים האלה...לא תחיה כל נשמה, כי החרם תחרימם" (כ, טז-יז).

העובר במקרא ובחוקי המזרח הקדום

פרופ' ראובן ירון, האוניברסיטה העברית

שיחתנו הקצרה לא תעסוק בסוגיות יסוד, כגון מעמדו של העובר,
וההגנה עליו מרגע ההריון ועד להיפרדותו מגוף האם (הלידה). דרך טיפולנו בנושא מוכתבת לנו על ידי הטקסטים המשפטיים, שתשומת לבם ממוקדת בעיקר בהגנה על האינטרסים של בעל האישה ההרה, ובקביעה של סנקציות על פגיעה בעובר ובאם.

הוצאת מאגנס