תפילה למורה

חיברה: דבי שועה-חיים, מורה

מלאך מסתתר

יצחק מאיר, משורר וסופר

מַלְאָךְ מִסְתַּתֵּר

וְלֹא-יָסַף עוֹד מַלְאַךְ ה'  לְהֵרָאֹה אֶל-מָנוֹחַ וְאֶל-אִשְׁתּוֹ אָז יָדַע מָנוֹחַ, כִּי-מַלְאַךְ ה' הוּא.(שופטים י"ג, ז')

אַיֶּכָּה הַיּוֹם אִישׁ הָאֱלוֹהִים...?

לֹא אָמַרְתָּ כִּי נָזִיר יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ?;

'מִן הַבֶּטֶן' הָיִיתָ, אַיֶּכָּה הַיּוֹם בְּ'יוֹם מוֹתוֹ'?

מוֹתוֹ שֶׁל מָוֶת

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

כָּל פַּעַם שֶנוֹלַד תִּינוֹק
בּוֹכֶה הַמָּוֶת
הוּא פּוֹחֵד שֶהַתִּינוֹק הַזֶּה
יָמִית אוֹתוֹ.
הַתִּינוֹק בּוֹכֶה
הוּא רָעֵב.
הַתִּינוֹק יוֹנֵק.
הַמָּוֶת טוֹבֵעַ בֶּחָלָב.
לַמָּוֶת אֵין אֲוִיר.

הַמָּוֶת מֵת.

כל מוצא פי ה': וינייטה לפרשת עקב

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

סבינה סעד, שבעת המינים

הבריות מורגלות לייחס לתיבה "צוואה" משמעות רכושנית. אדם אדון בחייו לממונו ולנכסיו ומוסכם על החוקים ועל המשפטים של מרבית החברות בעולם כי הוא ורק הוא מוסמך לקבוע בדעה צלולה מי יירש אותו אחר מותו. בעובדה שיש מדינות הכופות מסי עיזבון כאלה או אחרים על אזרחיהם אין כדי להמעיט בכהו זה בתוקפו של העיקרון כי אשר לרכוש, שורד רצונו של החי את הרגע בו מותו נוטל ממנו כל רצון. בניו אחריו, או קרובים למשפחתו או לליבו נעשים בעלים חוקיים של הירושה מכוח הרצון המתועד הנסמך על עדויות וראיות של המת.

דניאל בגוב האריות - שתי וריאציות על הציור של ברייטון ריבייר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלומי ישראל (יליד 1974) הוא אמן המתמחה בציורי קיר, ציורי רחוב ותפאורות להצגות. עשרות מיצירותיו מעטרות את המרחב הציבורי כמו גם מרחבים פרטיים (בתים, מוסדות ובתי כנסת). 

לפנינו שתי וריאציות שהוא צייר על ציורו המפורסם של הצייר האנגלי  Briton Rivière  דניאל בגוב האריות (1872). הסצנה הדרמטית-מקראית הזאת צויירה על ידי ציירים רבים (טיסו, רובנס, דורה, דיג׳ניו ועוד). ברייטון ריבייר (1920-1840) נמשך אליה (גם) בגלל אהבתו הנודעת לציור בעלי חיים. בציור של ריבייר דניאל ניצב עם גבו לצופים. פניו מופנים ללהקה הצפופה של האריות. הוא עומד זקוף, ידיו משוכלות לאחור, שלו ורגוע מול האריות גדולי המידות והאנרגטים הסמוכים אליו והמיישירים אליו מבט.  וזה הנס האלוהי. הצבע הכהה של גלימתו של דניאל על הרקע הצהבהב של להקת האריות מבליט אותו ועושה אותו למרכז הציור. 

עקדה

עדנה מיטווך-מלר, משוררת, עורכת ומתרגמת

קסטל, עקידת יצחק

הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ

וַאֲנִי שֶׁזָּרַעְתִּי מְלֹא הַסַּל

וְהָיְתָה דִמְעָתִי גֶּשֶׁם

עַל הָאֲדָמָה הַצְּחִיחָה,

לֹא נִגְּנוּ חֲלִילִים בִּקְצִירִי,

לֹא הִמְנְנוּ מִזְמוֹרִים

אֶת שִׁירַת הַשִּׂמְחָה,

וְהָיְתָה נִשְׁמָתִי שְׂרוּעָה

כָּאֲדָמָה בַּחַמְסִין,

כְּאֶבֶן מֻשְׁלֶכֶת

שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.

דליה ואני. עדנה אפק על בת דודתה דליה רביקוביץ

פרופ׳ עדנה אפק

כתבה בלאשה "ציירת של בובה ממוכנת", גליון מס.1580  [25.7.1977]

מתפרסם כאן באדיבות ׳לאשה׳

דליה רביקוביץ לזכרה

כשהתיישבתי לכתוב על דליה, שהייתה בת-דודתי, לא הייתה זו רשימה אקדמית, אף לא כתבה עיתונאית, אלא משהו אחר. אישי משהו בבחינת שיחה עם דליה, כפי שחוויתי אותה. [1]

אין אהבות שמחות בתנ״ך: יעקב ושתי נשותיו-האחיות; דוד מיכל ופלטיאל בן ליש; שמשון ודלילה.

ברית דביר

האם רחל היתה אהבתו האחת והיחידה של יעקב? האם הוא אהב גם את לאה? מה היתה מערכת היחסים בין שמשון ובין דלילה והאם מיכל בת שאול אהבה את פליטאל בן ליש? על כל אלה ועוד תוכלו קרוא בתמליל הראיון עם ד"ר לאה מזור שהנחתה ברית דביר ברדיו (רשת א 20.3.2012  'נוער וסטודנטים עם צילה אילן').

נתחיל במחקר סיפורי האהבה בתוכנית בראיון עם דר' לאה מזור מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. דר' מזור שלום רב.

* שלום רב.

משולש האהבה המרתק במקרא נמצא דווקא בתקופת אבות, הגבר שהיה מוכן לעבוד עבור אחת וקיבל את השנייה. הסיפור המוכר של יעקב לאה ורחל. מה רחל הייתה בשביל יעקב? ומה לאה הייתה עבורו?

וְנוֹשַׁנְתֶּם, שלש קריאות ושתי אזהרות: וינייטה לפרשת ואתחנן

יצחק מאיר, הוגה דעות הקשוב למילים ולרוחן

וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ

נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי בכתובים פסוקים מטרידים יותר מפסוקי "כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה'-אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ  לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן. וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה" (דברים ד', כ"ה-כ"ח). בקריאה ראשונה - נבצר מבינה. ערב הכניסה לארץ המובטחת מימי אברהם  בברית בין הבתרים בה נאמר "כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם" (בראשית י"ג,ט"ו) נשמע משה כאומר כי התערות בארץ, היא ראשיתה הבלתי נמנע של גלות מן הארץ, ו"עַד-עוֹלָם” אינו שמור לבאי הארץ אלא למתי המעט שישרדו את הגולה וישובו אליה אחרי עידן של תשובה גדולה. האם העלה אברהם ש"הֶאֱמִן, בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה" (בראשית ט"ו, ו') על הדעת כי "עַד-עוֹלָם” הוא הלכתא דמשיחא?

"קול קורא במדבר": לקראת שבת נחמו

פארק המסילה, ירושלים
צילום: יואב מזור

בשלוש השבתות שלפני תשעה באב, שהוא יום הצום לזכר חורבן בית המקדש, מפטירים שלוש הפטרות שעניינן בדברי פורענות וחורבן ("תלתא דפורענותא"). בשבת שלאחר תשעה באב מתחילה סידרה של שבע שבתות - שזמנן עד לראש השנה - שבהן נוהגים להפטיר בכל מנהגי העדות בנבואות נחמה מחלקו השני של ספר ישעיה (פרקים מ ואילך). מנהג זה של "שבע דנחמתא" מקנה לשבתות אלה חגיגיות נוספת.

ראשונה ל"שבע דנחמתא" היא ההפטרה הפותחת במילים "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א-כו), והעוסקת במסע הגולים השבים לארצם דרך המדבר, כשבראשם צועד ה'. חזון העתיד הזה רומז ליציאת ישראל ממצרים ולמסעם במדבר, אלא שהפעם לא ישובו סבלות העבר וההליכה לא תקשה על הצועדים בעקבות ה': "קול קורא: במדבר פנו דרך ה', ישרו בערבה מסילה לאלוהינו. כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה" (פסוקים ג-ד).

ט"ו באב

אהבה לוהטת

החמישה עשר לחודש אב, יום המכונה בלשון העם בשם "טו באב", הוא יום שנחוג בו בתקופת הבית השני חג הקשור לטבע. שנת הצומח בארץ ישראל מחולקת לפי מסורת חקלאית עתיקה לשניים: המחצית הראשונה היא מט"ו בשבט - הוא "ראש השנה לאילנות" - ועד ט"ו באב, ובה הולכת ומתגברת עוצמת השמש. במחצית השנייה, מט"ו באב ועד ט"ו בשבט, הולך כוח השמש ונחלש. ביום המעבר, ט"ו באב, החלו בבציר הענבים וציינו אותו בימי קדם באופן מיוחד.

וכשיבוא יחזקאל

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

לִהְיוֹת זָרָה לְעַצְמִי

כְּדֵי שֶׁהָעֲצָמוֹת לֹא 

תִּתְחַבֵּרְנָה

כְּשֶׁיָּבוֹא יְחֶזְקֵאל.

פַּעַם אַחַת מַסְפִּיקָה.

קוֹלָגֵן יִתְפַּזֵּר בַּבִּקְעָה

יַצְעִיר פְּנֵי אֲדָמָה.

כְּשֶׁיֶּאֱזַל הַדָּם

תִּוָּתֵר רַק אֵשׁ זָרָה.

ניקוד: רפי מוזס

פירוש חדש לספר דברים בסדרה ׳מקרא לישראל׳ מאת י״ח טיגאי

יעקב חיים (ג׳פרי) טיגאי, דברים עם מבוא ופירוש, כרך ראשון א,א - טז, יז, כרך שני טז,יח - לד,יב, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא, עורך: שמואל אחיטוב, הוצאת ספרים עם עובד בע״מ, תל אביב והוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים,  תל אביב תשע״ו 2016, 913 עמודים 

פירוש זה הוא תרגום והרחבה של פירושו האנגלי של טיגאי שיצא לאור לפני עשרים שנה (בשנת 1996) בסדרה The JPS Torah Commentary
מטעם ה-Jewish Publication Society of America 

תרגום מאנגלית: דוד לוביש ז״ל. 
תרגום הנספחים: דליה עמארה.
מפתחות: יעל ולדמן. 
מלאכת הספר: דניאל שפיצר

בקרוב תופיע בבלוג סקירת הספר

על צום ועל צום אבחרהו: וינייטה לקראת צום החמישי

יצחק מאיר, הוגה דעות

איך צמים את פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ?  סוד הוא

ון גוך: כיסא העץ עליו יושבת מלכות הבדידות

מסע השורשים ממסופוטמיה על תרבויותיה ולשונותיה  הקרובות-שונות אל ארץ כנען ולשונה העברית מקראית, הוא תמיד מרתק. פעמים הרבה יוצא השורש ממקומו בשתי אותיות - ומגיע בשלש, במובן אחד - ומגיע ביותר, יוצא לבדו - ובדרך מזדווג לו חבר והם דבקים גם במשמעם.

בין התנחלות לגלות: לחקר העריכה של נביאים ראשונים

ד"ר נח חיות – מרכז יעקב הרצוג

הוצאת מאגנס

נח חיות, בין התנחלות לגלות: לחקר העריכה של נביאים ראשונים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ו 2016, 582 עמודים

ספרי חוקר את דרך היווצרותם של ספרי נביאים ראשונים. אימתי הם נכתבו? מיהם הכותבים? ומי ערך (או ערכו) את הכתובים לחיבור גדול המתאר ברצף את תולדות עם ישראל בארצו, מכיבושה של ארץ כנען ועד חורבן בית המקדש וגלות בבל. התיאור הקשה של מאורעות החורבן בו מסתיים הספר, מעלה את השאלה האם החיבור מתאר כישלון ידוע מראש שרצף הכתובים מוליך אליו? או שמא, קדמו לחורבן תקופות יפות ושלוות שהפיחו תקוות בלב האנשים לייסד ממלכה בת קיימא, החיה על אדמתה ועובדת את אלוהיה וגם אלה מונצחות ביצירה הספרותית המגוונת. 

מדרש איכה רבה

סבינה סעד, תשעה באב

בתשעה באב נקראת בבתי הכנסת מגילת איכה. מגילה זו היא הראשונה מבין ספרי נביאים-כתובים, וכמובן גם מבין חמש המגילות (שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר) שזכתה למדרש שלם העוסק רק בה, דבר שהיה לפני כן נחלתם של חמישה חומשי התורה בלבד. המדרש, הקרוי בשם "איכה רבה", נערך סביב לשנת 500 לספירה בארץ ישראל. הוא כתוב בעברית ובארמית-גלילית, ומשובצות בו מילים לא מעטות ביוונית ובלטינית.

למדרש "איכה רבה" שני חלקים השונים זה מזה בבירור.

מתי שבו המרגלים משליחותם?

מאת: אדריכל סרג'ו רטסקו וקבוצת אמנויות אקליפטופ.
צומת סגולה, פתח תקוה

התורה איננה נוקבת בתאריכים שבהם יצאו המרגלים לשליחותם או שבו ממנה. די לה בקביעה כי הם תרו את הארץ במשך "ארבעים יום" (במדבר יג, כה), וכי הדבר אירע בימים שהם "ימי ביכורי ענבים" (פסוק כ), כלומר ימי הקיץ. שני פרטים אלה נדרשים לשם הסיפור עצמו, שכן בעקבות סירובו של העם לעלות לארץ כנען בשל דברי הדיבה שהוציאו המרגלים על הארץ, נגזר על עם ישראל לנדוד במדבר ארבעים שנה, "יום לשנה יום לשנה" (יד, לד), ואילו הזכרת הענבים באה להסביר כיצד יכלו המרגלים להביא עמם אל המחנה "אשכול ענבים אחד", אשר בשל כובדו נשאו אותו שני אנשים במוט (יב, כג), ומדוע נקרא המקום שממנו נלקחו הענבים בשם "נחל אשכול" (פסוק כד).

תולדות המנוחה וסיפור הנחלה

יצחק מאיר, יוצר ואיש רוח

ההווה המפרש את העבר

לא כל שקורה היום יהיה להיסטוריה מחר. המחר ישפוט. כבר אמר החכם בנדיטו קרוצ'ה האיטלקי (1866-1952) כי כל היסטוריה היא היסטוריה של ההווה, או בניסוח אחר, חכמי ההווה בוררים מתוך כל שאירע בעבר מה נראה להם כראוי להיזכר, רב מזה, להתפרש, בימיהם שלהם, על פי מיצובם האישי בתוך עולם הדעות, ועל מה מתוך אין ספור האירועים המצטופפים בימי האתמול הרבים מספור הם גוזרים נשיה. הוא התייחס בביטול למי שראה בהיסטוריה מדע. הוא עצמו לא ראה בה אלא פילוסופיה בת זמנה או השקפת עולם בתנועה. גם יוהאן הויזינחה, (1872-1945) החכם ההולנדי, שקנה שם עולם בספרו "הומו לודנס"- "האדם המשחק", והתמקד בהיסטוריה כבמה עליה התרבות והרעיונות - יותר ממלחמות וקברניטים - הם גיבורי המעשה, מציין כי  ההיסטוריה היא עיון שתכליתו לפענח או לפרש מה מן העבר משמעותי לימינו.

גמר בת דבלים

יוסף עוזר, משורר

‏וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת־גֹּמֶר בַּת־דִּבְלָיִם וַתַּהַר וַתֵּלֶד־לוֹ בֵּן (הושע א 3)

גֹּמֶר בַּת-דִּבְלָיִם.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁמְּתוּקָה בְּפִי הַכֹּל כִּדְבֵלָה,

אָמַר רָב: שֶׁהַכֹּל גּוֹמְרִים בָּהּ.

זֶה מַה שֶׁהָרַב אָמַר.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁהַכֹּל דַּשִּׁים בָּהּ כִּדְבֵלָה.

קטורת גמר בת דבלים

בלפור חקק, משורר

"וילך ויקח את גֹמר בת דבלים" (הושע א, ג)

נִיחוֹחַ נֵרוֹת בֵּין עַרְבַּיִם

וּקְטֹרֶת תָּמִיד גּוֹעֶשֶׁת.

גֹּמֶר בַּת דִּבְלַיִם

בָּאָה אֶל הַנָּבִיא בָּעֲלָטָה

שֶׁיִהְיֶה לָהּ לכֹהֵן אַהֲבָתָהּ

רְחוּצָה מְבֻשֶּׂמֶת מִן הַמַּיִם

הִיא בָּאָה נִיחוֹחַ אִשָּׁה רוֹחֶשֶׁת.

הנאה צרופה: וינייטה לפרשת מטות

 יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

הלשון מסכימה כי המשמעות של  הפעולה "להניא" משורש נ-ו-א , היא למנוע ביצוע של מעשה שהיה רצוי בעיני העושה מלכתחילה, ובגין ה"הנאה" הוא נבלם או סוכל. אבל אין הסכמה אחת על איך עושים זאת, איך מניאים, אולי מפני שאנשים שונים לא רק "מונעים" (משורש נ-ו-ע, אנטונים גמור ל נ-ו-א הקרוב לו קרבה מוצהרת בשתיים - הראשונות והקדומות - משלש אותיות השורש) מאיצים, ממניעים שונים, אלא נבלמים מעשות פעולה מ'מניאים' מגוונים. אפשר שיש בכך טעם אמת, אך נראה כי מכל מקום, ללא קשר למבנה האישיות של פרט זה או אחר, עצם פירוש השורש של המילה ושל הנגזר ממנו איננו חד משמעי.

’Eshbaʿal Son of Bdʿa Whose Name Found at Qeiyafa Identified as the Commander of the First Platoon of the Heroes of David

Prof. Moshe Garsiel, Bar-Ilan University

Khirbet Qeiyafa (probably biblical Shaʿaraim; Garfinkel and Ganor 2008) is located on a hilltop within the hill range that controls the Elah Ravine and an important part of the main road leading from Gath and Ekron to Gibeah of Saul, the city of David, Bethlehem, and Hebron. It also controls part of the road that leads from Beth-shemesh southward. On this northern hill range above the Elah Ravine, King Saul’s troops encamped in order to block a massive Philistine invasion along the Elah Brook road. At that time and in the ravine that divided the two rival camps, the one-on-one combat between David and Goliath took place (1 Sam 17; Kallai 1964; Garsiel 2009a). Recent excavations at the site unearthed a circular casemates walled fortress with two gates dating to 1020–980 BCE, the time when King Saul and King David ruled (Garfinkel and Ganor 2008; 2009; 2010; Garfinkel, Ganor, and Hazel 2012; Garfinkel, Kreimerman and Zilberg 2016). The findings of these excavations support, in certain aspects, the validity of the general historical picture as depicted in the book of Samuel, and it undermines the minimalists’ view that tries to utterly “revise” the history of the united kingdom of Israel (see Garfinkel 2011a; 2011b). Earlier, a small ostracon of five ink-written lines (probably a scribal exercise) had been found in this site and stirred up a debate about its reading, type, and meaning (Misgav, Garfinkel, and Ganor 2009; Yardeni 2009; Demsky 2012; Ahituv 2009; Galil 2010; Millard 2011; and many others).

מן התפוח הקדמון אל התפוח הגדול

יערה בן-דוד, משוררת, אמנית קולאז'ים ומבקרת ספרות 

קטע מהקולאז׳

עבודת הקולאז' שלי, "מן התפוח הקדמון אל התפוח הגדול", עשויה מהדבקה נטו של גזירי תמונות (לא עבודת מחשב). 

קטע מהקולאז׳

ברוך בואך לאקדמיית פולמוס

יצחק מאיר, היה שגריר ישראל בבלגיה ובשוויץ, איש חינוך

אל תחסוך בבוטות אלימה

ברוך בואך לאקדמיית פולמוס.

אסכם בקיצור מה תלמד. אין לי פנאי

להקדיש לך זמן, אנא סלח כי עמוס

אני יום וליל בדאגה בלי תנאי

לכלל. הפרט קצת תפל בעיניי.

שיעור א': תתחיל לעולם בלהיות

צודק בכל מאודך ולבבך,

והכה בלי רחם וללא שהיות

בבור מדעה הסוטה מקווך.

כלל יסוד. היתר תפל בעיניי.

מזמור ק״ד בתהלים - שיר השירים לבריאה וליופי

הסיבתיות הכפולה בסיפור יוסף - ד״ר לאה מזור הרצאה במכון ון-ליר

פירוש ר׳ אברהם בן שלמה התימני לספר ישעיהו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: אליעזר שלוסברג, פירוש ר׳ אברהם בן שלמה התימני לספר ישעיהו: מהדורה מוערת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע״ה, 544 עמודים

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

ספר זה הוא מהדורה ביקורתית מוערת לפירושו של ר׳ אברהם בן שלמה התימני [להלן: ראב״ש] לספר ישעיהו. 

 הפירוש נפתח במילים אלה:

פירוש ספר ישעיהו

למאור הגדול רבינו שלמה הצרפתי זצ׳ל

חזון ישעיהו בן אמוץ

יהודי תימן מפורסמים בפירושיהם על התורה, המכונים בדרך כלל ״מדרשים״, כגון: ״מדרש הגדול״, ״מדרש החפץ״, ״מדרש מאור האפלה״ ו״מדרש הביאור״, אך לא בפירושיהם לספרי נביאים (ראשונים ואחרונים). פירושו של  ראב״ש, אשר חי ופעל בתימן בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15, על נביאים ראשונים ואחרונים הוא, ככל הנראה, הפירוש הארוך ביותר והמקיף ביותר שיש בידינו על נביאים אלה שמוצאו מתימן, והוא כתוב בעברית ובערבית בשיטת הפרשנות הלקטנית. 

פרופסור שמחה קוגוט - בין מקרא ללשון

ד״ר לאה מזור מראיינת את פרופסור שמחה קוגוט, פרופסור אמריטוס למקרא וללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה־טּוֹב (משלי טו, כג)

א. פרופסור שמחה קוגוט, אחד מתחומי המחקר הבולטים שלך הוא טעמי המקרא. ההערכה הגדולה לתרומותיך לחקר הטעמים באה בין השאר לידי ביטוי בכך, שהאוניברסיטה העברית העניקה לך את פרס זכריה שקופ על ספרך, המקרא בין טעמים לפרשנות: בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית (ירושלים תשנ״ד ומהדורה שנייה, מתוקנת, תשנ"ו). טענתך העיקרית בספר היא, שבטעמים ישנה פרשנות אילמת למקרא שמקיימת זיקה סמויה לפרשנות היהודית המסורתית. כיצד ובמה מתבטאת זיקה זו? 

בעלי הטעמים פיסקו את הטקסט, בדרך כלל, בהתאם להבנתם את פשט הכתוב. הפרשנות ה"אילמת" שלהם משוקעת בהפסקות שהציבו בטקסט, שהרי מאחורי כל פיסוק עומדת פרשנות. נמצא שהקורא-הלומד, היודע לפענח את ההפסקות לפי דרגותיהן השונות, יוכל להביע במילים את הפירוש שהציעו בעלי הטעמים לכתוב. מפרשי המקרא נתנו דעתם – בתהליך גיבושו של פירוש שהציעו לכתוב – למגוון רחב של מקורות, וביניהם לא נפקד מקומם של טעמי המקרא. טבעי הוא, שהזיקה הסמויה שבין הפרשנות הממוללת (= המובעת במילים) – ובכללה התרגומים הארמיים, מדרשי חז"ל ופרשני ימי הביניים – לבין הפרשנות האילמת של הטעמים בולטת יותר במקרים שבהם פרשנות הטעמים אינה מייצגת את פשט הכתוב. קורלציה חיובית בין שני טיפוסי הפרשנות עשויה ללמד על מסורת מוסיקלית-פיסוקית-פרשנית קדומה, שהתקיימה בעל-פה עוד לפני שסימני הטעמים הועלו על הכתב, והיא "הזינה" הן את בעלי הטעמים הן את המקורות הקדומים (התרגומים וחז"ל) בפרשנות שהנחילו לנו. מובן שפרשני ימי-הביניים קיבלו מסורת זו מכלי שני. 

הוצאת מאגנס

שני סיפורים, על קללת הפחד ועל ברכת הנאמנות: וינייטה לפרשת בלק

יצחק מאיר, איש רוח ואיש חינוך. היה שגריר ישראל בבלגיה ובשוויץ.

Bartholomeus Breenbergh - Coastal Landscape with Balaam and the Ass 

שני סיפורים מתרוצצים בבטנה של פרשת בלק, עד שבאה שירת בלעם ומאחדת אותם לסיפור אחד. הסיפורים השניים עושים דרכם במקביל ועיתים הם כמו חונים יחדיו, אבל אין לטעות, הם שניים.

 האחד מתחיל במצרים. בלק בן ציפור, מלך מואב פותח את איגרת הזמנת הקוסם הגדול בלעם להגיע מפאתי פתור הרחוקה עד לארצו להושיעו מאימת ישראל, בתיבות, "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" (במדבר כ"ב, ה'). על פי מי שהיה מלך מואב בעת ההיא, מצרים הייתה הזירה בה נתגלה כוחו המגי של עם העבדים שלא היה חמוש אלא באמונה באלוהים מסתורי שזיהה עצמו בשם האניגמטי "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", ועליו אמר המלך המוקף באלוהויות הרבה, "מִי י.ק.וָ.ק אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל:  לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְ.ק.וָ.ק, וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה', ב').

Between Two Cities: The Problem of the Cities in Isaiah 24 – 27, by Galya Semo

הוצאת מוסד ביאליק

Abstract, Beit Mikra, Volume 61 (2016), No. 1

Chapters 24 to 27 of the Book of Isaiah are often called the Apocalypse of Isaiah by the  scholarly literature. These chapters discuss the imminent revelation of God who comes to judge and punish the world and establish a reign of divine justice on Earth. Though there is no question that these chapters form a single literary unit, they are a major mystery in Biblical scholarship owing to the numerous exegetical problems they contain. These problems include the unique linguistic and syntactical form of many verses in this section, the ideas expressed in these verses, and the difficulty trying to determine when this section or its parts were written. The present article lacks space to deal with all these problems and therefore focuses only on one: the identity of the cities mentioned in chapters 24 to 27.

Names and Self-Designations in Qumran: The Theology of Self-Identity, by Ravit Ferber-Rotberg & Eyal Regev

הוצאת מוסד ביאליק

Abstract, Beit Mikra, Volume 61 (2016), No. 1

The article studies the names and designations of the Qumran sectarians in the so-called sectarian scrolls. Some designations, such as "the chosen ones", point to a direct relationship with God. Others argue that the members are His children or that the group is actually a covenant with God. Many such self-designations, however, do not relate to God directly: holy/holy ones, men of truth, people of righteousness, innocent ones (temimim), and Sons of Light. The positive attributions, shared by all, are actually also characteristic of God. It is suggested that by means of these designations, the Qumran sectarians claim to be the closest community to God, conveying God's divine inspiration on earth.

Binary Oppositions in Biblical Cosmological Poetry: Amos, Psalms, Job, by Jonathan Ben-Dov

הוצאת מוסד ביאליק

Abstract, Beit Mikra, Volume 61 (2016), No. 1

The article offers a dynamic reading of word pairs and parallelism in selected poems throughout the Hebrew Bible. Psalmists are concerned with world order and with the dangers facing that order. This tension is regularly represented by pairs of opposites or complementary natural entities. The poets construct their parallel cola and strophes with an eye towards these binary opposites, using deliberate ambiguous or contrastive structure in order to draw the reader’s attention to the constant interchange of opposites. In biblical poems, this interchange may lead to equilibrium while it may equally lead to chaos and loss of control. The border between these situations is fragile. This notion is demonstrated with regard to the drama of world order in Psalm 85. A close reading of the Amos Doxologies follows. The article concludes with a discussion of the hymns on nature in Job chapters 5, 10, and especially chapter 26.

The Transformed Character of the King by Bat-Sheva Brosh

The Bialik Institute

Abstract, Beit Mikra, Volume 61 (2016), No. 1

The purpose of this essay is to discuss the completely transformed character in the bible, which is a sub-category of the complex characters. The transformed character is situated at the end of the complex characters' scale. The words "completely transformed" indicate that the character has gone through a 180 degrees change from a positive evaluation to a negative one, or vice versa. The difference between a complex character and a transformed one is that the positive complex character may sin and reform, whereas the transformed character does not reform after having sinned, but rather continues to sin. Or on the contrary – the negative complex character may reform then sin again, whereas the transformed character reforms and sticks to its new reformed ways.

I chose characters of kings due to the fact that most of them receive a judicial evaluation at the opening formula of their exposition. This way, one can examine whether they persist in their deeds according to the initial evaluation, or show a significant transformation. 

Beit Mikra, Volume 61 (2016), No. 1: Contents

The Bialik Institute

CONTENTS

Jonathan Ben-Dov        Binary Oppositions in Biblical Cosmological 

                                      Poetry: Amos, Psalms, Job  / 5

Bat-Sheva Brosh           The Transformed Character of the King  / 31 

Galya Semo                    Between Two Cities: The Problem of the Cities

                                        in Isaiah 24 – 27  / 74

Ravit Ferber-Rotberg

& Eyal Regev                Names and Self-Designations in Qumran: The 

                                       Theology of Self-Identity  / 99

Book Review

Mayer Gruber             A Review article of Shmuel Vargon, In the Bible

                                    Lands: Studies in Biblical Prophecy, History and

                                     Prophetical Historiography, Bar-Ilan University 

                                     Press, Ramat-Gan 2015, 465 pages  / 126