ממצאים מתקופת בית ראשון ואחריו נחשפו באתר עין חניה שבהרי ירושלים

מטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לפני הספירה, מהקדומים שהתגלו עד כה בסביבות ירושלים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

כלב כבעל-חיים וכשם אדם במקרא

ד״ר אילן אבקסיס, מכללת גורדון

כֶּלֶב וכָּלֵב - מה ביניהם?

מתקהלת: קהלת היה אנרכיסט וגם אני רוצה

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת סופרת ומשוררת 

אסתר נעים, תערוכת מראות התנ״ך

מִתְקַהֶלֶת

אני מאמינה: ערכים, זהות ועתידה של מדינת ישראל

נעמי סרוקה, מורה ומחנכת*

סוגיות מפתח בנוגע לזהות ולערכים מחייבות התייחסות בימים אלה של דיון גורלי במהותו של חוק הלאום. כל מי שמאמין בשיוויון, מוסר, צדק חברתי וערבות לכל אדם, וחש מחויב לקדמם, חייב להתייחס לאמונה היהודית לא רק לפי הדרכים בהן היא מיושמת היום, אלא בעיקר לפי הערכים המרכזיים אליהם האמונה היהודית התחייבה מראשיתה, ושאליהם חובתנו להחזיר ולקדם את המדינה היהודית. הערכים היהודיים האמיתיים הם אמונה בשיוויון כל אשה ואיש, ללא הבדל אם הם יהודים או לא, ובעקרונות המוסר, החירות והצדק החברתי לכל. המפתח הערכי והמעשי לתיקון לאומי, אזרחי וחברתי נמצא במחויבות משותפת רחבה לערכים אלה תוך הדגשת היותם עיקרי היהדות. 

סיפור יוסף - הבטים אמוניים, לאומיים וכלל אנושיים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, יוסף וכתונת הפסים

סיפור יוסף הוא סיפור ביוגרפי רחב יריעה. הוא משתרע מפרק לז בספר בראשית ועד סוף הספר בפרק נ ומתאר את קורותיו של יוסף מנעוריו בכנען והוא בן שבע עשרה שנה ועד מותו במצרים בגיל 110. מדוע זכה סיפור יוסף לתשומת הלב הבולטת הזאת? האם יש להסיק ממנה שהיו שראו ביוסף ’אב רביעי‘ שנוסף על אברהם, יצחק ויעקב? נראה שלא זה ההסבר לתופעה. 

סבינה סעד, יוסף וכתונת הפסים

פולין מחוקקת ומוחקת

יצחק מאיר, שגריר ישראל לשעבר בבלגיה ובשוויץ

Birkenau a group of Jews walking towards the gas chambers and crematoria

סכנה: פולין חלוצת עליונות לאומנית

בכל שנה חוזר אותו יום שרוצים להעלימו מעיני הילדים: על ״השריקה״ של ענת עין גדי וקירה קגנוביץ

בס"ד

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

הוצאת מכללת שאנן

ד"ר ענת עין גדי וקירה קגנוביץ, "השריקה" , הוצאת מכללת שאנן, תשע״ז (2017)

בשלח לבדו לא הספיק: וינייטת יצא ושוב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

J.M.W Turner's representation of the First Born Plague

מכת בכורות הכריעה את מצרים. 

יוסף, אחיו ואשת פוטיפר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

Damiano Mascagni Joseph Sold Into Slavery by His Brothers

לחוש גדולתו מקרוב

בראשית ברא אדם

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת, סופרת ומשוררת

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אָדָם

Sibling Tension – Rachel and Leah

Leora Londy-Barash, Rabbinical Student at Hebrew Union College, Jerusalem

Leah Conceives a Son to Win the Love of Her Husband from Rachel

Sibling rivalry can be one of the great dividers in a family dynamic.  The source of the tension is usually correlated with siblings trying to outshine one other, but can also be due to outside parties stirring the pot.  In the Biblical narrative of the sisters, Rachel and Leah, they were pulled apart by tension created by their father, Lavan; tension surrounding the love or lack thereof by their shared husband; and tension regarding fertility and womb envy.  They were used as pawns in power-plays between different parties and were never given the true opportunity to grow a sisterly bond.

השועל הלבן - סיפור עם מוסר השכל של זואי

מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז (תהלים ח, ג) 

בכמה מכות הוכו המצרים במצרים?

ציור: ChatGPT

אם ישאל השואל: בכמה מכות הוכו המצרים? עשוי הנשאל להיעלב, שהרי כל ילדה וילד יודעים את התשובה המסופרת בתורה - עשר מכות (שמות ז-יא). והנה, השקפה שונה עולה מן המזמורים ההיסטוריים שבספר תהילים, המונים את מכות מצרים (עח, מד-נא; קה, כח-לו). בשני המזמורים מניין המכות הוא שבע, שאף הוא, כמו המספר עשר, מספר של שלימות. 

רחב הזונה – קוים לדמותה

פרופ׳ רננה פרס, האוניברסיטה העברית ובית המדרש הישראלי לרבנות

Rahab and the Emissaries of Joshua, 17th century

כניסת עם ישראל לארצו היא שלב מכונן במערכת היחסים שבין עם ישראל וארץ ישראל. אחרי שנות עבדות ארוכות במצריים, וארבעים שנות נדודים במדבר, העם עומד, פיסית, גיאוגרפית ורוחנית, בפני החזרה לארץ וההתיישבות בה. תחילת תהליך הכניסה מתוארת בספר יהושוע בפרק ב. יהושוע שולח מרגלים לראות את יריחו וסביבותיה כדי להתחיל את מסע הכיבוש. לאור העובדה שהכוחות המניעים במקרא הם ברובם גבריים, מפתיע לראות, שבמרכזו של הסיפור הזה עומדת גיבורה ולא גיבור. אישה. ולא סתם אישה אלא אישה כנענית שהיא גם זונה – רחב. 

אופנת אדם וחוה

סבינה סעד, אמנית רב-תחומית

אופנת בראשית - חוה

מול קוצר הרוח והעבודה הקשה: וינייטת בכל יום שיבוא

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר*

פרעה רעמסס השני

בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ

עברית של מקרא - (לא) רחוקה היא ממך

פרופ' משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן

הנה כמה הרהורים:

אינני יודע איך ניתן להשיב את לב הציבור בכללו אל התנ"ך, כשם שלא קל להשיב את לבו אל

נושאים ותחומים אחרים שהיו בעינינו בגדר ערכים (מסעות "מים אל ים", ברגל, ולינה על הרצפה בבית ספר; מוסיקה קלאסית; קריאה בכלל). אני זוכר שבהיותי בן 15 קראנו בשקיקה את דרויאנוב מכאן ואת עגנון מכאן (זו לא חכמה; למדתי בישיבה עם לימודי תיכון), שוחחנו וכתבנו זה לזה מכתבים בלשון עגנונית ועם שיבוצים מלשון התנ"ך. הידע שלנו בדקדוק עברי ובתחביר היה רב; היינו - כל הכיתה - ברמה כזו, שהיינו יכולים לנקד למשוררים את שיריהם ללא שגיאות. אחד משעשועינו היה לנקד את לוחות המודעות ברחוב, לעתים בצורה ליצנית. וכך למשל, הייתה פרסומת לסרט בשם "מלך בָּנָיו יוֹרֵק". דומני שספרי הקריאה שלנו היו רוויים ידע של ממש, גם אם היו אלה מן הסוגה המכונה ספרות טיסה, להעברת זמן.

אתר פרהיסטורי בן כחצי מליון שנה נחשף בג'לג'וליה שבשרון

מאות אבני יד שיצר האדם הקדמון נחשפו בחפירה. צילום שמואל מגל, רשות העתיקות

חקירת התגלית תתרום להבנת אורח החיים וההתנהגות האנושית לפני כחצי מיליון שנים

המסורות על שאול וביתו בשמות מקומות באזור הגלבוע

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אליהו צבי מרקוזה, מות שאול, שמן על בד, 1848

עין דור, הר שאול, גבעת יהונתן, הר אבינדב, הר מלכישוע, אביטל, שדי תרומות, מירב ועוד…

קץ מלכות הטירוף: וינייטת הנשים אמיצות הלב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

מוקדש לסופר אהרון אפלפלד, שנפטר היום לבית עולמו, שסיפר את חיינו בספריו.

העם היהודי כקהילת זכרון

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832

העם היהודי נוצר כקהילת זיכרון שראשיתה במשפחת אברהם, יצחק ויעקב, השותפה בברית בין האל למשפחת אברהם, על צאצאיה בני שנים עשר השבטים, על פי הכתוב באסופה המקראית. ייחודו של העם היהודי על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית היה נעוץ בעובדה שירד כמשפחה של אנשים חופשיים למצרים בשל רעב כבד שהיה בארץ, כמתואר בראשית ספר שמות (א 6-1), השתעבד בארץ הנילוס בעל כורחו בשל נסיבות פוליטיות משתנות (א 22-8), סבל שם בגוף ובנפש את סבל העבדות האכזרית, ויצא ממצרים אחרי ארבעה דורות של שעבוד, בהנהגתו של משה איש האלוהים.

אהבה היא סוד וחידה ופותר אי אפשר שיהיה לה: הרהורים בהשראת שיר השירים ה', ב'-ו'

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

אהבה, ייסורים וחרדה

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.  פָּשַׁטְתִּי אֶת-כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.  דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.  קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.  פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.

׳לשרער׳ - טביעת חותם מתקופת בית ראשון נחשפה בירושלים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

טביעת החותם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

טביעת החותם - לשערער

כי מלאה הארץ חמס

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת 

Lenticular Cloud 

כי מלאה הארץ חמס

תמיהות על האל האחד אשר שומע אבל...

        משה שפריר, משורר
  

Hubble2005-01-barred-spiral-galaxy-NGC1300

         

   

אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהּ מֵאֲשֶׁר הָאֵל הָאֶחָד אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ... אֲבָל 

         

אין גלמוד יותר מקבר ישראל בניכר: וינייטת השבועה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה, בראשית נ, כה

ספר ישעיה בקליפת אגוז: תמצית הרעיונות העיקריים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Giovanni Battista Tiepolo - The Prophet Isaiah

‏מִי־שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה?

החפצה של נשים צעירות - וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי

מתן מורג, מורה ומחנך

בת יפתח, עלמה צעירה ודעתנית, בתו של המנהיג הצבאי של העם במשך שש שנים (שופ' יב 7), הועלתה קורבן. ואף אחד לא התנגד. שתיקתו של אביה ושל העם נוכח הקרבתה מחייבת אותנו להניח כי היה בבת יפתח מרכיב שאִפשר לקבל את הקרבתה בשלוות נפש, שכן מספר דורות אחריה, כאשר נדרש המלך הראשון להרוג את בנו כיון שהפר את איסור האכילה, היה זה העם שמנע את הרצח (שמ"א יד). ובכן בת יפתח הייתה בת. ובתולה.

בית מקרא סב,ב תשע״ז: תוכן העניינים

בית מקרא סב,ב תשע״ז: תוכן העניינים

עזה, כמוות אהבה: וילפות את כרעי המקדש ותצא נשמתו בנשיקה

אלחנן בלומנפלד, משורר   

ברוך וינד, שמשון, מוצב באשדוד

עַזָּה, כַּמָּוֶת אַהֲבָה  (סיפור תנכי אקטואלי בשורות קצרות)

יוסף ממצרים ועד הנה: וינייטת ישראל בארץ גושן

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

Inundation of the Nile by OSU Special Collections & Archives

שני פתרונות פתר יוסף את חלום פרעה. בעומדו לפניו אמר לו כי שבע הפרות הרזות  שבלעו את השמנות  ולא נודע כי באו אל קרבנה, היו נמשלן של שבע שנות רעב במצרים בהן ייאלצו אוכלוסי הממלכה לאכול כבר בשנה שנתיים הראשונות  את השפע שנצבר בשבע שנות השובע שקדמו לאסון. 'שבע הפרות דקות הבשר כבר עומדות על היאור', פתר יוסף, 'איש לא רואה אותן. בשפע נראות רק השמנות. זכית כי בחלומך פתח האלוהים עיניך, והנה אתה רואה מה שאיש שבע לא רואה, ולא יחדל לא לראות עד שהשמנות תיאכלנה.  אתה מלך. עכשיו שאתה רואה עתידות, קבל על עצמך אחריות היום לגורל שיבוא את ממלכתך מחר'. 

׳בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים׳ - אסופת מחקריה של פרופ׳ שרה יפת על תקופת שיבת ציון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: ש׳ יפת, ׳בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים׳: מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה ועולמה הדתי, א-ב, אסופות יג, מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ז 2017, 796 עמודים

מנזר וכנסיה מהתקופה הביזנטית נחשפים בבית שמש

במקום התגלו רצפת פסיפס צבעונית מרשימה ופריטי שיש מיובאים.

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

איש היה בארץ עוץ איש ישר תמים חרוץ

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת

Blake, Book of Job Linell set 6

איש היה בארץ עוץ

איש ישר תמים, חרוץ

ואלהים ברך אותו בכל

כי אלהים הוא כל יכול

על המקל/המטה כסמל במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: מאיר חרמון, סמלים בתנ״ך: עיון בתנ״ך בדרך הסמל. המקל-המטה: על מרוץ שליחים ערכי-רוחני בתנ״ך, הוצאת ראובני ספרי צמרת בע״מ, אזור, תשע״ב 2012, 72 עמודים

האירוניה החכמה מחייכת בין בור לבור: וינייטת בעל החזון

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

מיכאל סגן-כהן, כתונת פסים, 1981

האירוניה החכמה מחייכת בין בור לבור: וינייטת בעל החזון

נר חרס מתקופת יהודה המכבי התגלה באזור בית שאן

נר שמן מתקופת יהודה המכבי התגלה בעמק בית שאן. הנר אופייני לתקופה ההלניסטית, תחילת המאה ה-2 לפנה״ס. בתקופה זו, התחילו ליצר נרות חרס בתבניות: החלק העליון והחלק התחתון יוצרו בנפרד והם חוברו  יחד. הטכניקה החדשה איפשרה ייצור המוני של נרות, וכן הוספה של מגוון עיטורים. ניתן לייחס את השינוי הטכנולוגי לחדשנות שהגיעה בהשפעת המערב. בתקופות מאוחרות יותר, הופיעו לעיתים על הנרות עיטור המנורה ועיטורים יהודיים אחרים.

נר החרס. צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות

================================

איש אחד דיבר על עיר

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וסופרת

בָּעִיר הַזֹּאת הָיָה מִקְּדָשׁ

מה קרה בעיר הזאת שאותו איש דיבר עליה?

I am Ruth the Moabites

Ruth 

Prof. Eitan Medini

Judith Mehr: Ruth Gleaning in the Fields

I have walked with you to your land

דיבות בעובדות בכנען ובמדבר: וינייטת מביא ומוציא

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

דבור הוא לא רק מה שאדם אומר. הוא גם שחברו שומע. 

חנוכיות יוצאות מהארון

סבינה סעד, אמנית

התחדשות: תמר שלבשה את כתונת הפסים שלה

ר. מיפו, משוררת וסופרת

‏ וַיֹּאמֶר־לָהּ אַמְנוֹן קוּמִי לֵכִי

תָּמָר, שֶׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלָָָָָבשָׁה אֶת כְּתוֹנֶת הפַּסִים שֶׁלָה, חִיְיכָה.

אִמָהּ הַיָפָה בַּנָשִׁים אָרגָה לְמַעֲנָה

וְתָּמָר עָמְדָה וְעָזְרָה לְיָדָה.

תָּמָר, הַיָפָה בִּבְנוֹת הַמֶלֶךְ, כֹּּּּּּּּּּּּּּה נָאוָוה,

לְמִִִִי הוֹעִיד אוֹתָה אָבִיהָ?

אִמָהּ אָרְגָה שִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁידוּכִים לְמַעֲנָה,

וּלְאָחִיהָ אָמְנוֹן רְגָשׁׁוֹת עָזִים וְתַַַַַַַַַּאֲוָה.

מזמור לתנ״ך - של נאוה סמל עם תרגום לאנגלית של שירה ׳אני רוצה להכנס לספר התנ״ך׳

מזמור לתנ"ך, ספרה של נאוה סמל,  בהוצאת ׳אבן חושן - ספרים לאוהבי ספרים׳ ובעריכת המשורר יקיר בן משה, הוא ספרה ה-19 של היוצרת המחוננת ועטורת הפרסים. הספר הוא פרשנות מקורית ומודרנית לאירועים ולאישים בתנ"ך ונכתב כולו בחריזה. זוהי נקודת מבט היונקת מהמציאות בת-זמננו, ומציגה את הרלוונטיות של התנ"ך למי שמבקש להנות מהטקסט המקראי, אך גם לבחון את משמעותו ואת מידת האקטואליות שבו. הדמויות שבחרה מוצגות בהומור, בחמלה ומזוויות בלתי-שגרתיות.
מצ״ב המבוא שכתבה לספר והשיר ׳אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְסֵפֶר הַתנ"ך׳. 

הוצאת ׳אבן חושן - ספרים לאוהבי ספרים

לחיי החוטא, לחיי הנידח – מלה אישית

נאוה סמל, משוררת, מחזאית, סופרת ומתרגמת

אברהם ושרה, דוד ומיכל, יוסף ואשת פוטיפר, קהלת ומִישָׁאֵל, ודמויות תנ"כיות נוספות, מציצים מבין דפי ספר הספרים בקריצה ובחיוך. "התנ"כיים" הם בני אדם תוססים, מוּנָעִים מיְצרים ותשוקות, נתונים לגחמות ולתהפוכות גורל. חוטאים ונידחים – כמונו בדיוק.

סיפור יוסף במקרא ובמדרש מול הסיפור בקוראן

ד"ר בת-שבע גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

Gauguin Joseph et la femme de Potiphar

סיפור יוסף מופיע בקוראן בסורה י"ב הנקראת "סורת יוסף". סיפור יוסף בקוראן דומה לסיפור המקראי אך חלו בו מספר שינויים. חלומו הראשון של יוסף על האלומות המשתחוות לאלומתו מושמט בקוראן, אולי מפני שהחברה השבטית הנוודית בחצי האי ערב לא עסקה בגידול תבואה. הקוראן מספר שיוסף גילה לאביו את חלומו השני המופיע במקרא: "אבי, ראיתי את אחד עשר הכוכבים ואת השמש ואת הירח משתחווים לי" (סורה י"ב 4). במקרא לעומת זאת, יוסף סיפר את שני חלומותיו לאחיו ורק אחר כך לאביו. לדעתי, במקרא מוצג יוסף כנער מתנשא ומתרברב על אחיו. מוחמד לא רצה לתאר את יוסף באור שלילי לכן סיפר שיוסף גילה לאביו את חלומו ולא לאחיו. סיפור כתונת הפסים מושמט בקוראן מסיבה דומה. מוחמד לא רצה לתאר את יוסף כנער המפונק על ידי אביו.

לילה על גדות נחל יבוק: וינייטת לבדו

 יצחק מאיר, סופר הוגה דעות ומשורר

‏וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (בר׳ לב, כה)

יש ופסוקים , לעיתים אפילו רק מילים, שאינם אלא אבני בניין רגילות בסיפור המקראי, זוכים להארה משלהם העושה אותם לאוטונומיים ומקנה להם משקל סגולי ייחודי, והוגים, ומשוררים, ודרשנים, מאמצים אותם ורואים בהם עולמות על פי רוחם. "אַיֶּֽכָּה" (בראשית ג', ט') היא מילה מעין זו. בסיפור אינה אלא שאלה ששאל האלוהים את האדם המסתתר בבוסתני הפרי בגן העדן  אחרי שאכל מעץ הדעת האסור, אבל "אַיֶּֽכָּה" עושה דרגו לבדו אל תוך אין ספור תהיות אקזיסטנציאליות וקונה משמעויות מגוונות, מעשירות, סותרות, פורחות, נובלות, הכל לפי מקומם של דורשיו במקומם ובזמנם, ואפילו צל גן עדן, לא נותר בו.

מקדש או ארמון אדומי נחשף בחבל לכיש

שני המקטרים הפולחניים שנמצאו באחד מחדרי המבנה.

צילום: מיכל הבר, רשות העתיקות

מבנה מהתקופה ההלניסטית שאולי שימש כמקדש או כארמון אדומי נחשף במהלך חודש אוקטובר בחפירה שהתקיימה בחורבת עמודה אשר בחבל לכיש. מהארץ ידועים מבנים דומים בודדים בלבד. נראה שהמבנה פורק במכוון – יתכן שהאחראים לכך היו החשמונאים שכבשו את האזור.

שירה מן הנהר

בלפור חקק, משורר

Gebhard Fugel, An den Wassern Babylons

בַּנָּהָר נוֹלַד בָּנוּ כֹּחַ הַשִּׁירָה

בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

מִן הַמַּיִם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּבְּרִיאָה

בָּא אֵלֵינוּ כֹּחַ הַשִּׁירָה

בִּלְבַב יַמִּים חֶסֶד עֶלְיוֹן

מקרא בגן הילדים

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

"אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? – לדיו כתובה על נייר חדש.

 והלומד זקן למה הוא דומה? – לדיו הכתובה על נייר מחוק.

 יהודה בן תימא אומר: בן חמש למקרא | בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה     

                               לתלמוד... |

ציטטתי דברי חז"ל אלו כדי לומר שכאשר אנו משלבים בתכניות הלימודים בישראל לימוד מקרא בגן הילדים איננו "מחדשים" אלא ממשיכים מסורת עתיקת יומין שנהגה בישראל, אנו יונקים ממנה ומהווים חוליה בשרשרת הדורות. אילו היינו מבטלים או מוותרים על עיסוק במקרא בגן הילדים כי אז היינו מואשמים בניתוק שלשלת הדורות.

אין אני מדבר מתוך נקודת מוצא דתית. המקרא איננו שייך למגזר זה או אחר, אלא הוא חלק מן התרבות הלאומית שלנו כעם. המקרא הוא ספרות שנוצרה בתקופה בה עוצב העם היהודי ובה עוצבה זהותו.  עובדה זו מקבעת את המקרא כחלק מהמיתוס של עם ישראל. מי שמוותר על המיתוסים המעצבים את השתייכותו הלאומית פוגע בבניית הזהות האישית של הילד כמשתייך לעם היהודי.

פירוש מגילת איכה של יעקב קליין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יעקב קליין, איכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, הוצאת עם עובד בע״מ תל אביב והוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס ירושלים תשע״ז 2017, 311 עמודים

מגילת איכה מורכבת מחמש קינות על חורבן ירושלים ומקדשה והגליית חלק נכבד מאוכלוסיה על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפנה״ס. איבוד העצמאות המדינית והגלות הטביעו חותם עמוק על תולדות עם ישראל. צום תשעה באב נקבע לזכר האסון, ומגילת איכה נקראת בו בכל בתי הכנסת מידי שנה ובשנה.

בקינות הדואבות שזורים הרהורים אמוניים אודות הסיבות לחורבן ואודות האופן שבו יש להתמודד עם המשבר הדתי והרוחני שגרם. הרגשות העזים והאמונות והדעות מנותבים למסגרת ספרותית מיוחדת - האקרוסטיכון.

מחבר הפירוש הוא יעקב קליין, פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. קליין הוא חתן פרס קרמר לקידום מחקר האשורלוגיה בישראל ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. פרס טשרניחובסקי הוענק לו יחד עם המשוררת ש. שפרה על ספרם ״בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום״ (תל אביב תשנ״ז 1996).

קליין התחיל במלאכת פירושה של מגילת איכה לפני 25 שנה ועתה מונח פרי מחקריו לפני הקוראים. קליין כותב במבוא: ׳מטרתי העיקרית בפירוש זה היתה לנסות להבין את משמעותן המילולית, הספרותית והתיאולוגית של הקינות, את המטרה שלשמה נתחברו ואת מקום המגילה בתולדות הספרות המקראית׳ (עמוד ח).

לפני הפירושים המפורטים לחמש הקינות של מגילת איכה ישנו מבוא רחב העוסק בנושאים הבאים:

שמות המגילה ומקומה באסופות ספרי המקרא

נושא המגילה ורקעה ההיסטורי

מחבר המגילה, זמן ומקום חיבורה

טיפוסי הקינות במגילת איכה

קינות על חורבן ערי קודש ומקדשים במזרח הקדום והיחס בינן לבין מגילת איכה; האלה המקוננת על עירה בקינות המסופוטמיות, ובת ציון במגילת איכה.

מטרת חיבורן של הקינות

צורתה הספרותית של מגילת איכה: האקרוסטיכון, ׳מקצב הקינה׳ במגילת איכה ובמקרא; אמצעים ספרותיים אחרים בקינות; המבנה הספרותי של הקינות והיחס ביניהן

המסר התאולוגי של מגילת איכה

לשון המגילה

מקבילות לשון ותוכן בין הקינות

מקבילות לשון וסגנון לספרים אחרים במקרא (פרקי התוכחה בתורה; ספרי ירמיה, יחזקאל וישעיה מ-סו; מזמורי תהלים).

הנוסח (נוסח המסורה, נוסח המגילה מקומראן, התרגומים העתיקים, התרגום הארמי)

תולדות הפרשנות היהודית על מגילת איכה (פסוקים מהמגילה בקינות מקומראן; מדרש ׳איכה רבתי׳; מדרשי חז״ל; פרשנות ימי-הביניים)

מגילת איכה בתפילות ובמנהגים

ומבחר ביבליוגרפי.

את הספר חותמים מפתחות לכתובים מקראיים, למקורות אפיגרפיים עבריים ומגילות מדבר יהודה, למקורות מספרות המזרח הקדום, לספרות חז״ל והתרגומים, וכן מפתח עניינים.