ממקדש למסחר: המנורה החשמונאית והטטרדרכמה מאשקלון – הבטים נומיסמטיים ותרבותיים

בעקבות חקירה משותפת: מטבעות עתיקים נדירים הוחזרו מארה"ב לידי ישראל

‎⁨מטבע ממטבעת אשקלון. מימין למעלה: אלף ונון בכתב פיניקי = קיצור לאשקלון.
צילום: היחידה למניעת שוד רשות העתיקות

מטבעות אינם רק אמצעי תשלום, אלא גם "מדיה" תקשורתית. שני המטבעות שהושבו לישראל מראים זאת: האחד (אשקלון) מעיד על השתלבות כלכלית גלובלית בעת העתיקה, והשני (אנטיגונוס) משמש ככלי להצהרה זהותית ודתית בתקופת סערה פוליטית.

תגיות: נומיסמטיקה (חקר המטבעות), התקופה החשמונאית, התקופה הפרסית, מתתיהו אנטיגונוס, מנורת שבעת הקנים.

המטבע נושא סמל המנורה. צילום איתן קליין רשות העתיקות.

הטטרדרכמה מאשקלון: ראשית המטבע בארץ ישראל

המטבע מאשקלון שייך לתקופה שבה המטבעות החלו להחליף את שיטת התשלום לפי משקל (בצעי כסף). בתקופה הפרסית (המאה ה-4 לפנה"ס), ערי הנמל הפניקיות וערי החוף כגון אשקלון, נהנו מאוטונומיה כלכלית שאפשרה להן לטבוע מטבעות משלהן. הבחירה להעתיק את הדגם של הטטרדרכמה האתונאית (הינשוף והאלה אתנה) נבעה מהפופולריות העצומה של המטבע היווני במזרח התיכון; השימוש בדגם המוכר העניק למטבע המקומי "תו תקן" של אמינות וערך גבוה במסחר הבינלאומי, בעוד שהכיתוב הפיניקי סימן את מקורו המקומי.

זה מטבע טטרדרכמה עשוי כסף מהתקופה הפרסית, שהוטבע במטבעת העיר אשקלון. זהו אחד המטבעות העתיקים הנדירים ביותר שהוטבעו בארץ ישראל, וכמותו ידוע רק עוד מטבע אחד נוסף.  עיצוב המטבע שואב השראה מהטטרדרכמה האתונאית - המטבע החזק והנפוץ ביותר במרחב באותו הזמן. מצידו האחד של המטבע מוטבעים פניה של האלה אתנה כשהיא עטויה קסדה, ומצידו השני מופיע ינשוף פורש כנפיים. בפינה הימנית העליונה של צד זה, מופיעות האותיות אלף ונון  בכתב פיניקי -  קיצור לשם מטבעת העיר אשקלון. 

מטבע מתתיהו אנטיגונוס: מאבק הריבונות האחרון

הופעת המטבע של מתתיהו אנטיגונוס מייצגת נקודת מפנה דרמטית בנומיסמטיקה היהודית. בעוד שקודמיו משושלת החשמונאים הקפידו על איסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" והשתמשו בעיקר בדגמים צמחיים או גיאומטריים, אנטיגונוס חרג ממנהג זה.

הופעת כלי המקדש (המנורה והשולחן) על גבי המטבע נועדה להדגיש את לגיטימיות שלטונו ככהן גדול וכמלך, אל מול הורדוס "האדומי" שנחשב למלך מטעם רומא. המטבע מסמל את סופה של העצמאות היהודית לפני עליית הורדוס והפיכת יהודה לפרובינקיה רומית.

 מטבע עשוי ברונזה אשר נטבע במהלך שלטונו של המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס, אשר שלט בין השנים 40 – 37 לפנה"ס בירושלים. בצידו האחד של המטבע מופיע דגם מנורת שבעת הקנים, וזהו אחד המופעים האמנותיים הקדומים ביותר של המנורה. זה המטבע היהודי היחיד אשר עליו מופיע תיאור מנורת שבעת הקנים מבית המקדש. 

מצידו השני של המטבע מופיע תיאור של שולחן לחם הפנים, סמל יהודי נוסף המתאר את אחד מכלי בית המקדש. בחירתו של המלך מתתיהו אנטיגונוס להציג על גבי המטבע סמלים יהודיים מובהקים נבעה, כנראה, מרצונו לזכות בתמיכת העם היהודי, שכן בשנים אלו נאבק על השליטה בארץ ישראל עם המלך הורדוס, אשר נתמך בידי הרומאים. עקב נדירותו, ובעיקר בשל הסימליות שלו, כמטבע האחרון של העצמאות החשמונאית והיותו סמל מדינת ישראל, הוגדר המטבע כפריט בעל ערך לאומי האסור בייצוא.