מפתח הזהב לפענוח סיפור או שירה במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הנה רשימה של הבטים שמומלץ לתת עליהם את הדעת לצורך פיענוח סיפור מקראי ו/או שירה מקראית:

וינייטת "בריש גלי": בזרוע נטויה וביד רמה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

 

בשני פסוקים אומר המקרא כי בני ישראל יצאו ממצרים ביד רמה. בספר שמות, פרק י"ד, פסוק ח' אומר הכתוב " וַיְחַזֵּק יְ.קֹ.וָ.ק אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה". בספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ג'  נאמר " וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם". הפסוק בשמות הוא פסוק של עימות אלים  בין חיל האדונים לבין  עבדיהם המשתחררים. הרודפים חמושים וישראל משיבים מלחמה 'בְּיָד רָמָה'. אין יודע אל נכון 'יד רמה' מה היא. הביטוי הוא פואטי. בתרגום הארמי של אונקלוס משמעו הוא "בריש גלי". אלה ברכב  ובפרשים ואלה חמושים רק באומץ לב, מתגרים בו ברודפיהם, אינם בורחים כגנבים, אלא יוצאים ממחרת ליל מכת הבכורות וגוברים בכוח ההתגרות  על רודפיהם. איך? איך מתפענח הביטוי האידיומטי " "בְּיָד רָמָה ", האם אכן מאבק בין החיל והכוח לבין הרוח, וניצחון הרוח ותבוסת הכוח, או שמא "בְּיָד רָמָה", אף על פי שהוא נשמע כביטוי מליצי-שירי לא היה אלא גילוי פרוזאי לעילא. כך, מכל מקום, אחד ממדרשי חז"ל.

הרהורים נוסטלגיים בעקבות ׳נער האופניים׳ של אלי עמיר

שוקי לבנון, עתונאי ודובר לשעבר של התנועה לאיכות השלטון

אלי עמיר, נער האופניים, הוצאת עם עובד, תשע"ט / פברואר 2019, 623 עמודים

עם עובד

נולדתי בירושלים טרם מלחמת השחרור. גדלתי לתוך עיר ענייה צפופה, עיר של שכונות צפופות במרכז העיר וסמוך לגבול שזה עתה נוצר. חצר בתוך חצר שכן בתוך שכן. עיר של עדות, לבוש, מאכלים וגוונים. שכונת הכורדים, העיראקים, התימנים, ואפילו הפרופסורים או המורים, ששכנו בבתים מרווחים ברחביה או בשכונת הגנים בית הכרם. מעברות ושיכוני עולים שנבנו בחופזה. והשכונות החרדיות הסגורות בתוך עצמן בגאולה ומאה שערים. מרכז העיר והבילוים עם בתי הקפה כקפה וינה, אלנבי, עטרה, או פינק, שאריות של ימי המנדט עם גוון אירופי. רכבים היו למעטים אבל אופנים למי לא. כבדות מסורבלות שנעו בקושי בעיר ההררית.

הפסל דוד שטיין - דרכו ויצירותיו המקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סולם יעקב, רחבת הספריה, הר אדר

ראיון עם הפסל דוד שטיין - על דרכו ועל יצירותיו המקראיות

דוד שטיין הוא פסל ישראלי יליד ירושלים המפסל בעיקר בנירוסטה. השתתף בתערוכות פיסול, פסליו מוצבים במקומות בולטים בירושלים ובהר אדר. על עבודתו ראו באתר שלו בקישורית כאן.

דוד שטיין, מציג בתערוכה בשדרות אלרוב ירושלים

על כלניות ונטעי נעמנים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מרבדים מרהיבים של כלניות מכסים בחודש אדר (מרץ) את שדות הארץ מהצפון ועד הנגב. הכלניות הן  צמחים ממשפחת הנוריתיים. שמה המדעי של הכלנית הוא Anemone coronaria הלכסיקוגרפים הסוריים רשמו כי הצמח הקרוי ביוונית אמנמונה קרוי בסורית כלוניתא = הכלה הקטנה. 'כלנית' היא הצורה העברית של 'כלוניתא'. השם ניתן לצמח משום צורתו הנאה. ולגבי קורונריה (כתר, עטרה), כנראה משום שנהגו לעטר בזרי כלניות את מזבחה של אפרודיטה.

וינייטת "הנה עם": גַּן נָעוּל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

בקיעת ים סוף, היא דרמה סוריאליסטית. מחנה ישראל, שישים ריבוא, כשמונים את יוצאי המלחמה בלבד, כשניים עד שלושה מיליון כשמצרפים עולי ימים וקשישים ואת הנשים כולן, חוצה רגלי את גבול מצרים  עבור במדבר ישימון בדרך אל הים המבדיל בין עבדות לפדות, ואיננו עוצר על החוף אלא הולך אל תוך המים הנפתחים לפניו." וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה ". באו, לא ירדו. אדמת היבשה כמו נמשכה לתוך המים כדברי השיר בתהלים, "הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל   שָׁם נִשְׂמְחָה-בּו" (תהלים ס"ו, ו'). יומם וליל הלכו "... דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם-סוּף" ( שם, י"ג, י'). פרעה היה משוכנע בליבו  כי ישובו, כי " ... נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר" ( שם, י"ד, ג') ומאין ברירה ייסובו לאחור ויחזרו אחרי הרפתקה של חירות מדומה אל אדוניהם השובים והמשעבדים. אכן 'נְבֻכִים' - הלחם של  נבוכי – ים, חיזקו חרטומי המלך את ליבו. הם לא ידעו  כי "...י.ה.וָ.ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה.   לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם"   ( שם י"ג,כ"א-כ"ב). כשסוכני המודיעין הטעימו לפני פרעה כי העם חומק בחציית הים אל עצמאותו, יצא פרעה ברכבו ובפרשיו לרדוף אחרי המורדים ולהציל את רכושו  כביכול, ונכנס שועט אחרי הבורחים אל רצועת היבשה שנוצרה בין חומות המים שקפאו לנד. ביבשה בתוך הים הלכו ישראל כברת דרך ארוכה בטרם ישיגו אותם הרודפים אחריהם. או אז, באשמורת הבוקר, בתפר בין חשכת הלילה לבין הנץ החמה הדהימו עמוד האש ועמוד הענן ששימשו לרגע יחדיו את מחנה מצרים.

ברוח ברעש ובדממה

נורית שושני, מחנכת ומשוררת

 וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר
 וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק
מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה
לֹא בָרוּחַ יְהוָה.
וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ. לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ. לֹא בָאֵשׁ יְהוָה
וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה
(מל״א יט, יא-יב)

ברוח ברעש ובדממה

לַחְלוּחִית שֶׁל מֶלַח בִּשְׂפָתֶיךָ
וְרֵיחַ מַיִם בָּאֵזוֹב.
בַּחֲמִימוּת רַכָּה יֹדַע אוֹתְךָ הַסֶּלַע קַשְׁיוּתוֹ -
לַיְלָה לָבָן פָּרוּשׁ עָלֶיךָ.

קורונה על פי סבינה סעד

הרבה בריאות לכולנו

סבינה סעד, דיו ועפרונות צבעוניים על נייר

שנת 2020

פורים שמח לכל גולשי הבלוג

עבודה של האמנית סבינה סעד:

וינייטת הנס המשולש: חוט הפלדה עליו נתלתה זהותה היהודית הנסתרת של אסתר

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

נראה כי הסיפור היהודי על פי מגילת אסתר הוא סיפורו של עם שהוגלה ואחרי דור או שניים התערה ביושבי הארץ אך לא איבד בה את זהותו. " אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" ( פרק ב', פסוק ה'). אף על פי ששמו הוא " מָרְדֳּכַי" שם פרסי לעילא, אולי אפילו שם הנושא בקרבו שם אלוהים אחרים מקומיים, ובשם זה נודע ברבים, הוא ידוע כיהודי. כך הוא מוגדר על ידי הבריות. מוצאו ידוע. התערותו עוברת דרך שינוי שם עברי לשם מקומי, כפי שאירע בדברי הגלויות הרבות,

דיקטה - כלים דיגיטליים לעיבוד טקסטים עבריים: מקרא, תלמודים ועוד

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

האתר של דיקטה

רוצים כלי מגניב לניקוד אוטומטי? חיפוש קל של מילים וביטויים בתנ״ך? גילוי חרוזים ומצלולים ועוד ועוד? והכל חינם אין כסף? ראו כאן.

ושתי - אסרטיביות קדומה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ולֹא אָבְתָה וַשְתִּי הַמַּלְכָּה
לָתֵת הַיָּקָר לָהּ לְמַלְכָּהּ
וָתסרב בּוֹא לְחַלּוֹת פָּנָיו,
וָיִקְצֹף וָיִזְעַף לְלֹא הוֹעִיל,
וָתִנְצֹר וַשְתִּי כְּבוֹדָהּ פְּנִימָה
לְמַעַן לֹא תִּתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי עַצְמָהּ,
וָתְהִי לַמָּשָׁל לַבָּנוֹת מִנָּה בְּכָל הַמַּמְלָכָה
וְהַכֹּל חָפְצוּ בִּיקָרָהּ כִּי גֵּאָה,
וְהַמֶּלֶךְ אֲחֲשְוְורֹוש נוֹתָר מַשְׁמִים,
כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ בַּחֲצֵרוֹ,
מָךְ וְעָלוּב הַמְּתַכֵּן קַחַת נִקְמָתוֹ בָּהּ,
וְלֹא שָׁבָה וַשְתִּי מִסֵּרוּבָהּ עַד כְּלוֹתָהּ.

עשה לך פסל בשדרות אלרוב!

ד״ר לאה מזור, החוג למקרא האוניברסיטה העברית

דברי בטקס פתיחת התערוכה ׳לאורך השדרה׳, שדרות אלרוב 4.3.2020

שרה יעקובוביץ, עגל הזהב

נכבדי, גברת חוה אקירוב, מר שמוליק בן משה מנהל תחום פעילות נדל״ן בישראל, מר קובי ביטון מנכ״ל אלרוב שדרות ממילא, גברת ציפי ויטל האוצרת והמפיקה של התערוכה, פסלות ופסלים, גבירותי ורבותי, 

אני שמחה, נרגשת ומודה על הכבוד לשאת כאן דברים לרגל פתיחת התערוכה השלושה-עשר בשדרות אלרוב - ׳לאורך השדרה׳. 

את דברי אחלק לשני חלקים משתלבים: תחילה אומר כמה דברים עקרוניים על משמעות פיסול חוצות, ואחר כך על יישומם הלכה למעשה בתערוכה כאן בשדרות אלרוב. 

פיסול חוצות בימינו הוא תרומה אמנותית לשיפור איכות החיים ברשות הרבים. הוא תורם לסביבה ממד עומק אמנותי שמרומם אותה מעבר ליום-יום וצרכיו המעשיים. האומנות הסביבתית היא דמוקרטית באופיה. היא איננה מבחינה בין שוחרי אומנות מביני דבר לבין חובבים והקהל הרחב. היא איננה ספונה בהיכלות שהכניסה אליהם חסומה בדמי כניסה, אלא פתוחה בנדיבות לכל. אין לפרט צורך לכתת את רגליו למקום מוגדר ומגודר כדי להנות ממנה, אין לו צורך להקדיש לה זמן מיוחד, הוא פשוט פוגש בה, בהולכו בדרך. במפתיע. כשהיא באה לקראתו, נטו, ללא לבוש של הדרכות וקטלוגים. מכת יופי עוצמתית. היא לא חלק מתרבות הפנאי. להפך, היא חלק מתרבות האין-פנאי. של הריצה ׳להספיק׳. היא פוגשת אותו ׳על הדרך׳. הפתעת-איכות המשולבת בחיים העירוניים הפעלתניים.

וירא השטן את הארץ והנה נשחתה

אלי יונה, משורר

הלא בחוזקנו לקחנו לנו קרנים

כתר השטן

"הלא בחוזקנו לקחנו לנו קרניים..." - עמוס ו' 13

וַיַּרְא הַשָּׂטָן אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחֲתָה;

נִשְׁחֲתָה מִדַּי, מֵעַל וּמֵעֵבֶר. 

כָּל אָדָם שֵׁנִי, לָקַח לוֹ קַרְנַיִם 

         וְגָדַל מִמֶּנּוּ.

וַיֹּאמֶר: אֲדוֹנַי אֶחָד, כֵּן אֲנִי.

שֶׁמָּא מְנַסִּים הֵמָּה לְהִתְעַלּוֹת עָלַי?  

עֲדֶנּה שָׁאֲפוּ אַךְ לְהִשְׁתַּוּוֹת לִי.

שַׁרְבִיטִי כְּבָר בְּיָדָם,

         יוֹרֵק אֵשׁ מִפֶּה לָפֶה,

גֵיא בֶן הִנֹּם

         לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם, 

וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת 

גַּם כֶּתֶר רָאשִׁי לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם.

         "קְחוּהוּ, וְנִרְאֶה כַּמָּה זְמַן 

תּוּכְלוּ לְשֵׂאתוֹ 

         מִבְּלִי לְהִתְחַלְחֵל!"

׳עדת קומראן ופירושיה למקרא בראי הפשרים במגילת ברית דמשק׳ מאת ליאורה גולדמן

ליאורה גולדמן, 'המחזיקים במצוות אל' – עדת קומראן ופירושיה למקרא בראי הפשרים במגילת ברית דמשק, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשע"ט

הספר מציע פירוש לקטעים נרחבים מתוך חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן ונקרא "ברית דמשק". "ברית דמשק" הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה, והוא מתאר את קורותיה של קבוצה, שלפי תפיסתה היא נבחרת מכלל ישראל, ואשר האל כורת עמה ברית חדשה בארץ דמשק. "ברית דמשק" מציג את אמונותיה ותפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה של הקבוצה עם מתנגדיה.

וינייטת ועשו לי מקדש: מתקדשים בתוך ומול אוהל מועד

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

בחנוכת בית המקדש שבנה שלמה המלך, נשא בונה המקדש דברים לפני זקני העם, ראשי המטות ולפני " כָל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן"  ( מלכים א', ח', ה'). הוא פתח ואמר כי "  יְ.ה..וָה אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל" ( שם י"ב), לא בענן שהופיע מעל לכפורת, אלא באותו ערפל  שנודענו אליו ראשונה במעמד הר סיני, בו היו קולות וברקים וההר היה עשן כולו והיה נראה כי אלה הם גילויי מציאותו של הקדוש ברוך הוא, אלא ששם נאמר מפורשות " וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים" ( שמות כ', י"ז)  כלומר כי אלוהים שוכן בערפל, במקום מופשט שאיננו תחום בין קירות וכתלים ואיננו מקום  בין הבריות והבריות עומדות לעולם רחוק ,באין מגע, באין השגה. רצונו של ה' הוא שייוודע כשוכן בערפל.

אימהות לסביות בישראל: סקירה וביקורת על ספרה של אלונה פלג

אימהות לסביות בישראל - סיפורים של הורות תחת חובת ההוכחה, מאת אלונה פלג, הוצאת רסלינג, ישראל 2020

הוצאת רסלינג

סקירה וביקורת: נויה שגיב

קראתי בשקיקה את ספרה של אלונה פלג. גילוי נאות- אני עצמי אמא לסבית בישראל לשני בנים חמודים ביותר. לא אם יחידנית ולא אם בתוך מסגרת זוגיות לסבית (בשני דגמים אלה מתמקד הספר), אלא אמא בהסכם הורות עם חבר הומוסקסואל. אבל הספר, במובנים רבים, דיבר אותי ועלי. זה ספר חובה לכל אמא לסבית. אבל נדמה לי שהוא מדבר גם עלינו כחברה. 

הספר פותח בסקירה מרתקת של ההיסטוריה של הקהילה ההומו לסבית בעולם, בכלל על היווצרות המושגים הדיכוטומיים, הבינאריים הללו. סקירה מרתקת, ברורה, שעושה סדר "מדעי" בהיסטוריה של המושגים ושל הקהילה.

רב-שיח – איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

פרופ' אד גרינשטיין - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

ד"ר ג'ורג' סברן - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

אנני קנטר - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

דברי פתיחה: פרופ' שמואל גליק - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

וינייטת שים שלום: בשבחה של שיחה. דברים על פרשת משפטים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

תמיהות הרבה מעורר הפסוק  " וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א,א).  דרכה של הרשות לתבוע מאזרחיה ציות לחוקים. לאכוף עליהם את הדין. בחירת הכתוב 'תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם', כמו אומרת, שעל הרשות להניח את החוקים, לפרוש אותם לפני העם כדי שיוכל להתבונן בהם, ליצור מעין שיח בין האדם לבין ההלכה המושתת עליו. חוקים גוזרים. שום ניחוח של גזירה אינו עולה מן השמוש ב "תָּשִׂים". והוא לא מקרי. הוא לא בחירה סגנונית.

מגדל בתבץ

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מִגְדָּל בְּתֵבֵץ

וילך אבימלך אל-תבץ ויחן בתבץ וילכדה. ומגדל-עז היה בתוך העיר וינֻסּוּ שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על-גג המגדל, ויבֹא  אבימלך עד-המגדל וַיּלָּחֶם בו ויגש עד-פתח המגדל ושרפו באש. ותשלך אשה אחת פלח רכב על-ראש אבימלך וַתָּרִץ את גֻּלגלתו. (שופטים ט 53-50)

סוֹבֵב סוֹבֵב הָרֶכֶב
פֶּלַח אֶבֶן רֵחַיִם כַּמָּה שָׁנִים שָׁתַקְנוּ.
אִישׁ לִמְקוֹמוֹ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל
אוֹתִי לְבַדִּי עַל גַּג הַמִּגְדָּל הִנִּיחוּ.

וינייטת התורות והמידות: תורה שומרת על המידות או מידות שומרות על התורה בעקבות יתרו מול הר האלוהים

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

חכמי התלמוד והמדרש ופרשני המקרא, שבהם עד למחדשים בני נימינו חולקים בהבנת תיבה אחת, פשוטה ובהירה לכאורה הפותחת את סיפור ביקורו הקצר  של יתרו כהן מדין חותן משה במדבר, איננו יודעים מן הכתוב הרבה על האיש. מן המשתמע, נראה כי אף על פי שהיה כהן במדין שכנתה  הקטנה של מצרים, יצא שמעו למרחוק. בנוסו מפני שוטרי החרש של פרעה ומפני גואלי הדם של המצרי שהכה את אחיו העברים חסרי המגן, בא משה אל מחוז אליו לא העזו רודפיו להיכנס כדי ללכוד אותו, אם מיראת אלוהיו של הכוהן הנודע, אם מפני שהיה  גם גברא רבא, שליט על שדות מרעה גדולים, עליהם פרש חסות והעסיק  שכירי חרב להגן על גבולותיו. הנחה כי משה תעה בדרכי המילוט והגיע במקרה אל מחוז יתרו  היא רחוקה. הייתה לו "כתובת", כמו לכל הנסים במחתרת אל מקום הצלה. כשבא לאותו מחוז ישב על הַבְּאֵר, הישועה, לא על באר מקרית, באר שפליטים ידעו כי שם נאספים מבקשי ההצלה.

יוסי גמזו 2020-1938

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרופ׳ יוסי גמזו שלח לי מדי פעם שירים מפרי עטו לפירסום בבלוג שלי. אני מפרסמת עתה לזכרו המבורך כמה מהשירים הללו בלוויית כמה מהמיילים ששלח לי, המלמדים על אישיותו. 

כששלח לי את השיר בלדה על פצועי המלחמה האחרונה, הוא כתב:

לאה היקרה,

למרות שהשיר החדש שאני שולח לך בזאת ארוך מקודמיו, אודה לך מאוד אם תכללי אותו באתר היפה שלך, כי עד כמה שידיעתי הצנועה מגעת, איש מבין סופרינו ומשוררינו לא התייחס עד כה לנושא כאוב זה.

בתודה מראש -

יוסי

ועוד כתב לי בעניין אותו שיר:

לאה היקרה,

אסור לנו לשכוח את החיילים הללו הנלחמים עתה על חייהם במיטות בתי-חולים בלא פחות אומץ מזה שבו הם נלחמו בימי "צוק איתן".

בידידוּת ובהוקרה -

יוסי

אני פמיניסט

פרופ׳ יוסי גמזו, משורר, סופר וחוקר

           אֲנִי פֵמִינִיסְט!

אֲנִי פֵמִינִיסְט, רַבּוֹתַי, וְגֵאֶה לְהַצְהִיר זֹאת כְּגֶבֶר 

שֶכְּבוֹד הָאִשָּה וְשִוְיוֹן זְכֻיּוֹתֶיהָ נִתְפַּס לוֹ תָמִיד וּבֹאַר                       

כְּאֶבֶן-בָּחְנוֹ שֶל הַמִּין הַגַּבְרִי שֶמֵּאוֹת בַּשָּנִים, מִכָּל עֵבֶר, 

דִּכֵּא אֶת "הַמִּין הַשֵּנִי" כִּדְבָרָהּ שֶל הַגְּבֶרֶת סִימוֹן בּוֹבוּאָר.

             

וּכְבוֹדוֹ שֶנֻּפַּץ וְגוּפוֹ שֶהֻחְפַּץ שֶל אוֹתוֹ "מִין שֵנִי", שֶסְּטָטִיסְטִית

כּוֹלֵל לְפָחוֹת אֶת חֶצְיוֹ שֶל הַגֶּזַע הַזֶּה הַקָּרוּי אֱנוֹשִי

הֵם אוֹת וּמוֹפֵת בְּעֵינַי לְחֶסְרוֹן גַּבְרִיּוּת שֶל בּוּרוּת מָצ'וֹאִיסְטִית

הַמַּשְלָה אֶת עַצְמָהּ כִּי תוֹסִיף לָהּ עָצְמָה אִם תִּרְמֹס אֶת הַמִּין הַנָּשִי.

לֵאָה: עוֹד אֵם בָּעָם קָמָה

שולה ברנע, משוררת וסופרת

אוֹתוֹת אוֹתְתוּ לָהּ

אַט אַט עָצְמָה לֵאָה עֵינֶיהָ
הַלֵּאוֹת
אוֹתוֹת אוֹתְתוּ לָהּ
לְשַׁנּוֹת מִקּוֹמָה בַּגּוֹרָל עַמָּהּ
בִּמְהֵרָה הִתְלַהֲטוּ נְעוּרֶיהָ
הִתְמַלְּאָה בְּאוֹן עֲצוּם
לָאֲטָה לְיַעֲקֹב לַחַשׁ רַךְ
נֶקְטָר עָדִין הגְמִיעָה אוֹתוֹ
הִתְלַהֵב אַף הוּא
יַחְדָּו בַּיֵּצֶר הִתְלַהֲטוּ
וּבַלָּאט שָׁקְטוּ בְּשֶׁקֶט -
הוּסְטָה יַד  גּוֹרָלָהּ
שָׁכְכָה רוּחָהּ
עוֹד אֵם בָּעָם קָמָה-
הוּקַם אוֹנָהּ עִמָּהּ.

תחביב - ליטוף עננים

פרופ׳ עדנה אפק, סופרת משוררת וחוקרת

אני לוטפת עננים

תַּחְבִּיב

אֲנִי דַּלַּת תַּחְבִּיבִים
לְהוֹצִיא לִטּוּף עֲנָנִים.

לזכור זה להיות: וינייטת לדורותיכם

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

לזכור זה להיות, 

זה מה שקורה לך, 

לא לאחרים, 

זה מותר האדם.

אדם זוכר מה שחווה. העבר חורט עצמו לתוך הווייתו, ומשתכן ומשתמר בה ועושה בה כאוות נפשו, עתים מונח, עתים נעור ומטלטל, עתים כבוד ועתים מורד. הוא אינו צריך רשות מבעל האכסניה ובעל האכסניה לא יכול לו. הוא לומד מלחיות אתו. הוא שם. ילדותו שלו. הוא שב ומתבונן בה. בוחן  אותה. תוהה איך זה שהיא שלו בלבד והוא חי אותה עם זולתו. דיוקנאות אביו ואימו ואחיו, במראה, בקול, במעשה – לנים בו. הוא משיח עמהם. הכל מזמן. מימים ימימה. הם שם. הוא חש בעצמו שעודם פועלים עליו. משנים אותו. הוא לא משנה אותם, אבל הם משתנים. לזכור היא דרמה אישית בה אפילו הנשמות המתות אינן חדלות לחיות. זה פשוט.

אברהם אבינו היה אבי המתמקחים

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

shaking hands and cityscape

בְּמַשָּׂא וּמַתָּן

בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, אָנָּא, בְּכָל זֹאת
בִּקְצָת מַתָּן. זֹאת הַפְּעֻלָּה הָאֲצִילִית
שֶׁבָּהּ עָסַק מֻחַמָּד בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי
מְלֻוֶּה בְּחִיּוּךְ סַפְקָנִי שֶׁל מוּסָה:
"הֵם לֹא יַעַמְדוּ בָּזֶה. לְמַד מִנִּסְיוֹנִי".
וּמְסַפֶּרֶת אַגָּדַת הַמִּעְרַאג' שֶׁכָּךְ,
בְּחִשּׁוּבֵי חָמֵשׁ פָּחוֹת חָמֵשׁ פָּחוֹת חָמֵשׁ
מֻחַמָּד הַנָּבִיא נוֹלַד וְהִתְקַדֵּשׁ.

לאה מזור- קשרים אינטרטקסטואלים בסיפורי יוסף (השתלמות מורים 2017)

תרגום מבוא והערות לספר איוב מאת פרופ׳ אד גרינשטיין

ספר חדש של פרופ׳ אד גרינשטיין - תרגום יסודי של ספר איוב ללשון האנגלית עם מבוא והערות המסבירות את הקריאה של הטקסט ואת הפרשנויות שהמחבר מציע לו. זה פירוש חדש לספר איוב המבוסס על עשרות שנים של מחקר וכתיבה. הספר מעורר תשומת לב מרובה בעתונות בארצות הברית. האירוע הראשון שבו ייתנו עליו את הדעת בארץ יהיה בערב עיון מיוחד שיתקיים ביום שני, במכון שוקן, רחוב בלפור 6 בירושלים, בשעה 18:00. קבלת הפנים בשעה 17:30. ערב העיון יתקיים בלשון העברית.

וינייטת פה אל פה אדבר בו: נפלאתה יציאת מצרים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

נפלאתה עד מאוד עלילת יציאת מצרים. מעצמה מתעמרת בעבדיה. שוללת זכויות אדם שלהם. הופכת אותם למשאב. מוכת פחד מפני התמרדות, היא גוזרת מיתה על בניהם , הופכת את בנותיהם לאמות ולשפחות. נוגשת באלימות בעובדים אותה בפרך. משליטה על הארץ  בירוקרטיה של שרי מיסים וכהנה השוברי רוחם של הנכפים שגבם לא נשבר. המדוכאים חסרי האונים אינם מוצאים כוח אלא לזעוק, לא לעזרה, כי אין, לא כל המדוכאים קול אחד-  כי כל מוכה לנפשו וכל דמעה על לחיה, ואם יש שומע, הוא בשמים  ושם נסתתר  ימים רבים וארוכים עד ששמע, " וְעַתָּה", רק עתה," הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" ( שמות ג',ט') רק אחר עשורים של דיכוי ורדיפה לנגד השמש, ואלוהים לא ראה ומודה כי שוב,  רק עתה  " רָאִיתִי אֶת-הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" (שם).

התגלתה כתובת קבורה כתובה יוונית מהתקופה הביזנטית




צילום: כארם סעיד, רשות העתיקות

בקיסריה התגלה לוח שיש שעליו חקוקה כתובת ביוונית: "קבר של .... ושל אנסטסיוס, או אנסטסיה …..”. בראש הכתובת יש צלב. זוהי כתובת קבורה, והלוח ציין כנראה את מיקום הקבר בבית הקברות ואת זהותו של הנפטר. את הלוח גילה סתיו מאיר בן ה-13, תושב קיסריה. כתובת הקבורה הזאת מצטרפת למספר רב של כתובות קבורה שהתגלו בעבר סביב קיסריה העתיקה. 

הלוח שעליו נחקקה הכתובת עשוי משיש מיובא, וזו עדות למעמדו הכלכלי הגבוה של הנקבר. הוא גם זורה אור על מנהגיהם, אמונתם ועושרם של אנשי קיסריה בתקופה הביזנטית.

בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב: תקצירי המאמרים

מוסד ביאליק

יאיר הופמן (עורך), בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

תקצירי המאמרים

בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב: תוכן העניינים

הוצאת מוסד ביאליק

יאיר הופמן (עורך), בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

ת ו כ ן  ה ע נ י י נ י ם

עברית שפה משונה - יש בה ו׳ החבור ואין בה ו׳ החיסור

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות

אני אוהבת מתמטיקה

אֲנִי אוֹהֶבֶת מָתֵמָטִיקָה
עַל אַף שֶׁאֵינֶנִּי מְבִינָה
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַכֹּל נָקִי וּבָרוּר:
כֶּפֶל וְחִלּוּק
חִבּוּר וְחִסּוּר

טריפטיכון: כמו משה

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע

טריפטיכון: כמו משה
   
אֵיךְ נִמְשׁוּ  חַיַּי מִן הַתֵּבָה
שֶׁהוּטְלָה אֶל
נְהָרוֹת
שֶׁלִּגְדוֹתֵיהֶם צוֹמְחִים קְנֵי סוּף וְשַׁרְכֵי מַיִם
שֶׁהִסְתִּירוּ אוֹתִי בְּחֵיקָם
וְאֶת גַּעְגּוּעַי
אֶל הַתֵּבָה הַהִיא.

לזכרו של אביגדור (ויקטור) הורוויץ: מקבץ דברים

פרופ׳ אביגדור הורוויץ מחזיק את שני הכרכים של פירושו לספר משלי

אביגדור (ויקטור) בנדיקט הורוויץ (19 באפריל 1948 - 20 בינואר 2013)

ד״ר לאה מזור, ספר משלי מפורש על ידי אביגדור הורוויץ

ד״ר לאה מזור, אביגדור ויקטור הורוויץ 2013-1948

פרופ׳ שלום פאול, הספד לאביגדור (ויקטור) הורוויץ

Prof. Shalom M. Paul, Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz

Prof. Shalom M. Paul, Avigdor (Victor) Hurowitz: In Memoriam

וינייטת המיילדות העבריות: מול הפחד והיראה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

המלך החדש שקם על מצרים ולא ידע את יוסף היה מלך במצור. לא אויביו סביב צרו עליו. האויב שבפנים, צאצאיו של יעקב שבא בשבעים נפש  בלבד מצרימה והיה לעם רב, נדמו עליו כהמון מכושף, שריבויו העל-טבעי היה  בגדר של מזימה, איום בממד של 'הבא להרגך השכם להרגו'. האובססיה הזאת  הפכה למדיניות, " וַיֹּאמֶר אֶל-עַמּוֹ  הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ  פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם-בָּנוּ וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ" ( שמות א', ט'-י"א). איש לא מנה את מספר בני ישראל. 'רַב וְעָצוּם', לא נמדד במספר. מי שפחד מפני היהודים ראה אותם במכפלות בכל מקום. בדמיונו הפליגו מעבר לגבולות הרציונלי. בלק בן צפור, במצור דומה, מדבר בצאצאי יעקב כפרעה, "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" ( במדבר כ"ב,ה') , היו כארבה המעופף ומסתיר את החמה. הנביא יואל  רואה "יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל-הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן-הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד-שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" ( יואל ב', ב'). מעולם ראו החשים עצמם נצורים את הצרים עליהם בגדלים דמיוניים. מי שלא ראה - יצא להרוג בהם על שם סופם, פן ירבו עוד, סכר לגל בטרם יהיה לצונאמי. כשפרעה אומר " הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ ", הוא  כאומר שבינו לבין היהודים שהיו לפולש, נטושה מלחמת מוחות. הם, היהודים, ברחם, אנחנו מלך מצרים -פלורליס מג'סטאטיס- במיילדות! הם חותרים בילודה. נכה אותם אחור בהמתה.

על משקל ׳קטלת׳ בשמות המחלות בלשון העברית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מינוח רפואי וזיקתו למקרא

יוסף - לא נתתי לעובדות לבלבל אותי

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

יוֹסֵף

עֵינָיו הַמְשַׂחֲקוֹת
סִפְּרוּ לִי:
לֹא נַתַּתִּי לָעוּבְדוֹת לְבַלְבֵּל אוֹתִי.
הַנְפִילָה אֶל הַבּוֹר לֹא הָיְתָה שׁוֹאָה.
הַחֹשֶךְ לֹא הָיָה נְחָשִׁים.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהוֹצִיא מֵהַגָּרוֹן
אֶת הַצְּעָקָה הָרִאשׁוֹנָה.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהִתְרַכֵּז
בְּעִגּוּל הָאוֹר.

הגן הלאומי ונמל קיסריה הם יעד תיירותי היסטורי מוביל בעולם

אתר הקמרונות

ה- NEW YORK TIMES מדרג את קיסריה במקום ה-10 מתוך 52 היעדים התיירותיים בעולם שהכי כדאי ומומלץ לבקר בהם. הוא כותב: ״עבודות השיקום שהובלו ע"י הברונית אריאן דה רוטשילד, קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה בשנים האחרונות הפכו את קיסריה לאתר היסטורי מוביל בקנה המידה של האקרופוליס של אתונה" ומציין כי לצד עתיקות רומיות מהמרשימות בעולם, תיאטרון, היפודרום  ובית כנסת עתיק ששוחזר, נפתח בקמרונות בני אלפיים השנים שבנה הורדוס בנמל, מרכז מבקרים חדשני הכולל תיאטרון ומגוון מהאוצרות הגנוזים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בקיסריה ובמימי הנמל העתיק. מרכז המבקרים במבנה ההרודיאני העתיק נחנך בקיץ 2019 במעמד הנשיא רובי ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד. הוא חלק מ"פרויקט קיסריה" הכולל גם את  שימור ושחזור בית הכנסת העתיק של קיסריה, הקמת טיילת חוף, טיילת חומות וחשיפת השוק הצלבני, שיקום אמת המים הרומית  וחשיפה לקהל של פסיפסים נדירים.  

ראו:
חנוכת קמרונות הורדוס והשקת מרכז המבקרים בקיסריה - רשמים אישיים
השקת טיילת החומה הצלבנית בגן הלאומי קיסריה
שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 2000 בגן הלאומי קיסריה
מטמון מטבעות זהב ועגיל זהב בני כ-900 שנה נחשפו בנמל קיסריה

וינייטת אחרית הימים: צוואת התקווה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

מעמד הפרידה של  יעקב, אבי שבטי ישראל  מעל בתי בניו מתחיל ב " הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מ"ט, א') ומסתיים  ב " וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו"  (שם ל"ג). אף על פי שהשורש א.ס.ף  עשה דרכים הרבה בשפה, ממשמע של ללקט, והתקבץ, ולהתכנס, ולהוסיף, על כל הצמתים האלה מרחפת המשמעות של "סוף". האיש קורא לבניו המקיימים מ שפחותיהם ערי גושן הפזורות, להתכנס בבית אביהם למעמד שיש בו נבואה, וצוואה, וברכה, ופרידה. הבנים החיים נאספים אל אביהם, ואביהם  אוסף עצמותיו , מכנס כוחותיו האחרונים ונאסף אל אבותיו המתים. סוף עידן.

צום צומות וצום אבחרהו: עיון במשמעות "צום" לכבוד צום עשרה בטבת

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

דומה בעיניי כי שני שורשים  שונים יצאו לדרך מאחת מפינות מסופוטומיה ועם שהגיעו למקרא התקרבו קרבה יתירה עד שעיתים דבקו זה בזה והיו לבשר אחד..

. השורש האחד הוא צ.מ.ת . עניינו תיאור גוף שמתמעט, ואבריו מצטמקים, צומתים. הגוף כאילו מקריב עצמו כדי לרצות את הבורא, והכל רואים את ההצמתה הזאת. "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע" ( ישעיה נ"ח, ג').

שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות התגלה בעיר דוד

בעיר דוד התגלה חלק של שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות. הוא התגלה בסמוך לרחבה מרוצפת גדולה ברחוב המדורג, אשר הוביל את עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר-הבית.

חלקו התחתון של שולחן המדידות
צילום: ארי לוי, רשות העתיקות

וינייטת הפרוטוקול המלכותי. יעקב האב הסב עומד בפני פרעה בן האל

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

מפה לאוזן, לא הייתה תקשורת המונית אחרת, עברה שמועה מעוררת התרגשות במצרים כולה, ועד לבית המלכות הגיעה " בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" (בראשית מ"ה,י"ז). החדשה המרעישה הזאת העידה על מעמדו של הראשון בידועני מצרים באותם ימים, האיש החזק שעל פיו נשק כל דבר, יוסף, וההתעניינות של אזרחי מצרים בכל בדל מידע אישי אודות האיש שהיה אדון גורלם במשך שנים ארוכות, הייתה טבעית, פרנסה סקרנות, עודדה רכילות, הייתה כר עיסוק לאומי.  לא פרעה שמע דרך עבדיו או סוכניו כי באו אחי יוסף.  הכתוב אומר  "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" הרחוב רחש, הארמון שמע.

משפט חוזר

אלי יונה, משורר

                                                                     משפט חוזר

                                    "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם..." – מל״א ג 25

תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו!

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מִשְׁפַּט שְׁלֹמֹה

בְּכָל כֹּחִי יִלַּלְתִּי, אֲחוּזַת אֵימָה אֲמִתִּית: תְּנוּ
לָהּ אֶת הַיִּלּוֹד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתוּהוּ!
תָּלַשְׁתִּי אֶת שְׂעַר צַמּוֹתַי, שָׂרַטְתִּי בְּצִפָּרְנַי אֶת לְחָיַי
וְדָפַקְתִּי אֶת מִצְחִי עַל אֲרִיחֵי רִצְפַּת הַכִּתָה
לְרַגְלֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּבְהַל מֵהַצְּרָחוֹת,
מִדִּמְעוֹתַי, מֵאֶגְרוֹפַי, מִשִּׁגְעוֹנִי.

הגירוש מן הגן

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ומחנכת

הגירוש

עֶרְוַת הָעֵץ מַכָּה בִי.

הַזֶּה הָעֵץ בִּגְלָלוֹ גֹּרַשְׁנוּ?

עַלְוָתוֹ עַל הַקַּרְקַע

בְּכִי גּוּפִי הַמִּזְדַּקֵּן

--

שני שירים על יעקב, על אותו הבור, ועל כתונת הפסים הטבולה בריח של יוסף

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שְׁנֵי שִׁירִים עַל יַעֲקֹב

א
אֲבָל כָּל הָרוּחוֹת וְהָאֲרוּחוֹת הָיוּ לְבַסּוֹף
מְסוֹבְבוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב
אֶל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהָיָה מִתְעַרְבֵּל בִּדְמָמָה
בְּטַבּוּר עוֹלָם הָמוּם
שֶׁנַּעֲשָׂה מַכְתֵּשׁ גָּדוֹל בְּגוּפוֹ.

מלך חדש סיפור נושן: יוסף פותר את ״חלומות״ פרעה

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

אין  מראין לו לאדם בחלומו פילים הנדחקים לעבור בקופה של מחט כי על כן גם בחלום שומרת הדעת על האפשרי. היא הוזה כאוות נפשה. פיל יכול לעופף. אבל הוא לא יכול להיות גם גדול כפיל וגם צר כמידת חלל קופה של מחט. פרות יכולות - שמנות או רזות - לעלות מ היאור, אולם אין מציאות, גם לא בחלום בה פרה בולעת את רעותה, שמנה את הרזה או רזה אתך השמנה. אי אפשר שפרעה חלם את הבלתי אפשרי.

יעקב, הוא הסולם הוא המלאכים

רות נצר, פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית, משוררת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע

יעקב

1.
הוּא יַעֲקֹב
הוּא הָאֶבֶן
מֵרָאשׁוֹתָיו

הוּא הַסֻּלָּם
הוּא הַמַּלְאָכִים
הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

וְגַם אֲנַחְנוּ הָאֶבֶן מֵרָאשׁוֹתָיו
וְהַסֻּלָּם וְהַמַּלְאָכִים הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

ספר לימוד ומילון לעברית מקראית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Jeff A. Benner, Ancient Hebrew Dictionary, USA 2009, 201 pages

הספר הוא ספר לימוד לעברית ומילון תמציתי לאלף המילים השכיחות ביותר במקרא: 379 פעלים ו-621 שמות עצם.