יום חמישי, 30 במאי 2019

חנוכת קמרונות הורדוס והשקת מרכז המבקרים בקיסריה - רשמים אישיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חזית מרכז המבקרים

סידורי הבטחה כאלה לא נראו כנראה בנמל קיסריה מאז ימי הורדוס. כבוד נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד יגיעו עוד מעט קט לטכס חנוכת קמרונות המלך הורדוס בנמל קיסריה והשקת מרכז המבקרים החדשני. המפעל הארכיאולוגי-מוזיאלי הגדול הזה אמור להיות אטרקציה תיירותית בינלאומית והוא חלק מהשקעת הענק בסך כ-150 מיליון שקל של קרן אדמונד דה רוטשילד, ברוח חזונו של אבי היישוב, "הנדיב הידוע", הברון אדמונד בנג'מין דה רוטשילד.
קרן אדמונד דה רוטשילד מובילה את הפרוייקט באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, בראשות סגן יו"ר הקרן, גיא סברסקי והמנכ"ל מיכאל כרסנטי. עבודות החשיפה, השחזור והשימור של קמרונות הנמל ושכיות החמדה הגנוזות האחרות באדמת קיסריה העתיקה, מנוהלות בפועל על ידי ארכיאולוגים ועובדי רשות העתיקות, בראשותו של ישראל חסון, ובתיאום עם מנהלת הגן הלאומי קיסריה - רשות הטבע והגנים, בראשותו של שאול גולדשטיין. 
מבצע החפירות, השימור והשחזור של נמל קיסריה כלל את שימור ושיקום בית הכנסת העתיק, הקמת טיילת בחומות הצלבניות, שיקום אמת המים הרומית  ושימור ושחזור קמרונות המקדש, בימת המקדש וגרם המדרגות שהוביל אליו.


נמל קיסריה (סבסטוס) נחנך בשנת 10 או 9 לפנה״ס. היה זה נמל מלאכותי מן המשוכללים בעולם בזמנו. בתהליך הקמתו חברו יחד מסורות בנייה מקומיות עם ידע הנדסי חדשני. שטחו של הנמל היה כ-240 דונם, והוא כלל רציפים באורך 1800 מטר, שוברי גלים, בריכת עגינה, רציף ומערך מחסנים עצום. הוא נועד לשרת מאות אניות. מגוון נתיבי סחר קישר אותו עם ארצות הים התיכון ומעבר לו.
את הקמרונות האדירים -  7.40 מטרים גובהם ו- 21 מטרים עומקם, הקים הורדוס ברוחב ממוצע של 5.2 מטר. הקמרונות היוו חלק ממערך האחסנה בנמל ושימשו כבסיס לבימת המקדש שהקדיש לפטרונו - הקיסר אוגוסטוס. המקדש היה לליבה הפועם של העיר המונומנטלית, שהיוותה צומת מרכזית של הכלכלה הגלובאלית והסחר בין מזרח למערב בעת העתיקה.

אחד הקמרונות במרכז המבקרים

הקימרונות שוחזרו והוקדם בהם מרכז מבקרים שמשלב עתיקות עם טכנולוגיה חדשנית רבת השראה. כשהם נחשפו הם עמדו לפני סכנת התמוטטות, עקב רעידות אדמה ומלחמות, ושיקומם ושיחזורם היה מפעל מורכב ביותר. 
ארכיאולוגים, מהנדסים ואדריכלי שימור עבדו במקביל לחפירה הארכיאולוגית. במקום נדרשה הקמת תמיכות הנדסיות, בדיקה מדוקדקת של יציבות הקירות ושכבות העפר בכל נפחם של הקמרונות ונעשה פירוק זהיר והרכבה מחדש של קירות המתחם. במהלך החפירה התברר שהקמרונות כבר התמוטטו בעבר ושוחזרו בתקופה הביזנטית. יצויין, כי גם המשחזרים הביזנטיים הקפידו לשמרם במתווה המקורי.
ונחזור לארוע. 
בקבלת הפנים הפנים המפוארת הוצע, בין השאר, לאורחים הנרגשים יין רוטשילד (אלא מה?) כיד המלך, ו… קדימה  למרכז המבקרים שבקמרונות המשוחזרים. הנכנס לקמרון מספר 1 אינו יכול שלא להבחין שאבני הקמרון הן כאבני הכותל המערבי. והוא נראה כמאין ׳מיני הכותל המערבי׳… רגלי המבקר מוליכות אותו למסך ענק, שבעה מטרים גובהו (!), המציג את דמותו המורכבת והמצמררת של הורדוס ואת מפעלותיו בקיסריה. תחילתו של הסרט היא בסגנון הוליוודי, וגם אלה שלא שמעו על הורדוס מעולם יבינו קל מהרה את מה שאמר אוגוסטוס, פטרונו של הורדוס, ש׳עדיף להיות חזיר של הורדוס מאשר בנו׳... הסרט, שקיים בגרסה עברית ובגרסה אנגלית, צולם בפורמט אנכי בהתאמה לקמרון המקושת שבו הוא מוצג. 

מסך עם תמונות מתחלפות שעליו מוקרן הסרט

בגוף התערוכה נמצאים ממצאים המעידים על פעילות המסחר העניפה שהתקיימה בנמל קיסריה במשך מאות בשנים. הוא שימש ליבוא וגם ליצוא של תוצרת מקומית כמו שמן, מלח, יין, אספלט, בושם האפרסמון וסיבי פשתה לארצות הים התיכון. 
בתערוכה מוצגים קנקנים שהותאמו להובלה ימית, והתגלו בחפירות או על קרקעית הים, במטענן של ספינות טרופות, וכן מטבעות זהב, נרות, כלי זכוכית, שברי זכוכית, עוגנים של ספינות, פסלים, עמודים ועוד ועוד, שמעידים לא רק על תרבות החומר וחיי המסחר והכלכלה אלא גם על חיי האמונה והפולחן של בני התקופה. 

מטבעות זהב
העיצוב המרשים של התערוכה הוא פרי החכמה, היצירתיות, הידע והיזע של העושים במלאכה. 
מאות שעות צילום ועריכה, עשרות רבות של ניצבים ואולפנים משוכללים באירופה נדרשו להשלמת החוויה הייחודית שמזמן המרכז החדשני הזה.  


בצאתנו ממרכז המבקרים, אמרה לי יולי שוורץ, דוברת רשות העתיקות, ׳בואי, יש לי משהו מרתק להראות לך׳. דלגנו על אבנים בחלקו היותר אפלולי של הארוע, שמענו קרקורי צפרדעים, ואז נגלה לעינינו קמרון נוסף ועל רצפתו פסיפס. יולי עוברת עליו ברגלה כדי שניתן יהיה לראות אותו טוב יותר (נהוג במקרים כאלה לשפוך מים על הפסיפס), ולעין נגלתה כתובת ביוונית. (זו כתובת הברכה מהמאה ה-5 לספירה שנאמר בה ׳היודע הכל הושע וברך׳.) על הקרקע, לא רחוק ממנה, מבצבץ מתוך קיר חלק מידית של כד. ממדיו מלמדים שהכד שאליו הוא היה שייך היה צריך להיות אדיר ממדים. 
הטכס עומד להתחיל. העתונאים אצים למקום, הצלמים מכוונים את עדשות מצלמותיהם שכבר מוכנות על חצובות, אל הבימה. בין המקומות השמורים למכובדים, במרכז השורה הראשונה היתה כורסה לבנה עם שלט ׳כבוד נשיא המדינה׳. ׳היבוא או לא יבוא׳ שאלו העתונאים הסקרנים זה את זה לאור הדרמה הפוליטית המתרחשת עתה בכנסת. אבל נשיא המדינה בא, כמובטח. הוא הודה לברונית ולכל מובילי הפרוייקט, ואמר שעוד ארוכה הדרך כי עוד ׳כל כך הרבה מהעיר העתיקה עדיין נמצא מתחת לפני האדמה, כמו מתנה מההיסטוריה המחכה שיגלו אותה׳. הברונית דה רוטשילד דיברה על הגיוון בחברה הישראלית ואמרה שחברה ששואבת את כוחה ממגוון חבריה, אמונותיהם ומסורותיהם ׳היא חברה איתנה, מרתקת ועשירה יותר. יש לנו יעד ומחויבות לשפר את עצמנו כבר היום ולסלול את הדרך לדורות הבאים׳.
ואז בא טכס גזירת הסרט האדום ושירת התקווה כשהקהל עומד על רגליו. (הקליקו פעמיים על המשולש שבמרכז הסרטונים המצ״ב.)


בחלק האמנותי של הטכס הופיעו זמרים מהאופרה הישראלית שהפליאו לשיר על רקע התאורה המיוחדת שהוקרנה על קירות המתחם.

הזמרים והפסנתרן
וכשהגיע תור מסיבת הריקודים, חזרנו למיניבוס, שומעים בדרכנו את רחש גלי הים המלחכים את החול, ונהנים מן הבריזה הקלה.  
׳האם עד שנגיע הביתה תהיה ממשלה או שיוצאים לבחירות׳ תוהים העתונאים בנסיעה הביתה.  
חזרנו למציאות.


2 comments: