טעם הבירה: יצור בירה מחומרים מקוריים של תקופת המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בירה שקמה לתחיה, משמחת לבב אנוש
צילום: יולי שורץ, רשות העתיקות

יין ושכר נזכרים במקרא כמשקאות משכרים. איש האלהים, למשל, הזהיר את אשת מנוח שייחלה לבן לא לשתות ׳יַיִן וְשֵׁכָר׳ (שופ׳ יג, ז). הנביא ישעיהו הוכיח את העם על התמכרותו ליין ולשכר ואמר: ׳הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם׳ (ה, יא), ו׳הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי־חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר׳ (ה, כב). מדברי אמו של למואל מלך משא משתמע שמלכים הרבו לשתות יין ושכר, והיא הזהירה את בנה לא לעשות כן: ׳אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ־יָיִן וּלְרוֹזְנִים אוֹ [אֵי] שֵׁכָר׳ (משלי לא, ד). 

אם יש שתי מילים: יין ושכר, וידוע שיין הופק מפרי הגפן, אז מהו השכר? האם הוא הבירה ששתייתה היתה נפוצה בכל רחבי המזרח הקדום, לפי הכלים שנמצאו? קשה לדעת. 

בדיקה במעבדות המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים.
צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות.

בני אדם תמיד רצו לדעת איך היו החיים לפניהם. לפני עשרות, מאות ואפילו אלפי שנים. הארכיאולוגיה מנסה להשיב על כך באמצעות חשיפת שרידי התרבות החומרית של ימים עברו. אבל האם ניתן לשחזר את הטעמים של המשקאות העתיקים? את טעם הבירה? 

האם תמיד הסתקרנתם לדעת מה היה טעמה של הבירה שלגם פרעה? או מה היה טעמה של הבירה שנפוצה בארץ בתקופת המקרא? 

עכשיו יש לכך תשובה ברורה. הבירה הזאת קמה לתחיה! מדענים ישראליים ייצרו אותה, בפעם הראשונה בעולם, ומתברר שטעמה היה לגמרי לא רע. והיכן נחשפה התגלית לציבור הרחב? ב׳בירתנו - מרכז הבירה הירושלמי׳!

בירה מחפירות תל צפית / גת, שמהן הופק בירה פלשתית.
 צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות

איך קרה הפלא הזה? הבסיס למחקר היו כלי חרס ששימשו לייצור בירה בעת העתיקה.

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בר אילן ומרשות העתיקות, הגיע לפריצת דרך אמיתית, ופעם הראשונה בתולדות העולם הצליחו לייצר אלכוהול משמרים עתיקים, דהיינו מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול לפני אלפי שנים. החוקרים הצליחו לגלות דרך ייחודית לבידוד שמרים מכלי חרס שנמצאו בחפירות, שמהם יוצרו בירות איכותיות. ד"ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית וד"ר יצחק פז מרשות העתיקות, ממובילי המחקר, ציינו שעכשיו אנחנו כבר יכולים לדעת מה היה טעמה  של בירה פלשתית או מצרית.

כלי הניסוי במעבדות שמהן הופק הבירה.
צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות

ד"ר רונן חזן וד"ר מיכאל קלוטשטיין, מיקרוביולוגים מבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר יצחק פז מרשות העתיקות. בחנו מושבות של שמרים שהתיישבו בננו-הנקבוביות של כלי החרס. הם בודדות את הדגימות שמרים מן הפסולת העתיקה והגיעו למצב שבו הם היו מסוגלים להחיות את השמרים כדי ליצור מהם בירה באיכות גבוהה.

הארכיאולוגים, ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות, פרופ‘ אהרן מאיר מאוניברסיטת בר-אילן והפרופסורים יובל גדות ועודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל-אביב, נתנו לצוות שברי כלי חרס ששימשו לבירה ולתמד (דבש), ובדרך נס נמצאו בהם דגימות שמרים התקועות בפנים.

הכלים היו משנת 3,000 לפנה״ס ועד המאה הרביעית לפנה״ס, מתקופת ייסוד הממלכה המצרית המאוחדת הראשונה בימי המלך נערמר ועד ימי חזאל מלך ארם וימי נחמיה מושל יהודה תחת שלטון פרס. והם נמצאו בעין-בשור שבנגב, בחפירות הצלה ברחוב המסגר בתל-אביב, בתל צפית וברמת רחל. הסטודנט, צמח אויזיראט, הצליח לבודד שמרים משישה חרסים שונים, ופענחו את הגנום המלא של כל דגימות השמרים והפנו אותם לד"ר אמיר שיטנברג במרכז למדעי ים המלח. שיטנברג גילה שתרבויות שמרים אלה הן של חמשת אלפים שנה, והן  דומות לאלו המשמשות לחטיפים אפריקאיים מסורתיים.

מומחה הבירה הישראלי, איתי גוטמן, סייע למדענים להכין את הבירה והתוצאה היתה בירה באיכות גבוהה ובטוחה לצריכה.