אסתי בר מפוייסת עם החיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אסתי בר, מפיסת עם החיים - שירים, הוצאת צבעונים, ישראל תשפ״ב 2022, 96 עמודים.

אסתי בר היא משוררת, חברה באגודת הסופרים. ׳מפויסת עם החיים׳ הוא הרביעי בספרי השירה שפירסמה. 

זה ספר אמיץ, ישר, מביט לחיים בעיניים, בלי התייפיפות, בלי לצבוע בוורוד, בלי להתבייש, לא ביש ולא באין. בשורות קצוצות מנוקדות מספרת אסתי בר את חייה. בלי להסתיר דבר תחת מצלולים מרהיבים, חריזה וירטואוזית או רמיזות מלומדות לארון ספרים עשיר מכמנים. ככה, בעברית פשוטה, ישירה, עכשווית, ישראלית, היא מדברת על עצמה, אבל רבות ורבים ימצאו בשיריה את עצמם.

לא היה לו סיכוי בקרקוב, באושוויץ-בירקנאו, בטרזינשטט, ובארץ?

נורית אלדר, מחנכת

חנוך רייכר אלבוים ואחותו פלה

פולין, קרקוב, רחוב רקבקא 12, שנת 1935. הוא מזיז את הווילון שמעל החלון הקטן הפונה לרחוב ומייבב. "תראה איך אתה נראה", כועסת עליו אמו, "אתה מפחיד את אחותך", זורקת עליו סמרטוט מלוכלך כדי שינגב את הדמעות. "אתה כבר בן שבע, בגיל שלך בנים לא בוכים. אבא עוד מעט יבוא, אתה יודע שהוא לפעמים הולך אבל הוא תמיד חוזר". הוא מנגב את עיניו התכולות, מסרק באצבעותיו את שיערו הצהוב כשמש וחיוך מעוות מכסה את פניו. הוא נכנס למיטה המשותפת עם אחותו, שנרדמת בין זרועותיו. הוא נותר ער, ומהרהר: "עברו שלושה ימים מאז שאבא נעלם והיום הוא בטח יחזור". הוא מתעורר לצעקותיה של אמו: "תפסיק להכאיב לי, אתה שיכור, מתי תבין שיש לך ילדים שצריכים אותך?" הוא שומע את המים במקלחת זורמים. "זה נגמר", הוא אומר לעצמו, "אימא שוטפת את אבא". הוא עוצם את עיניו ונרדם.

חוויית האובדן ברומן ׳עמליה׳ של נירית וייס

עֲדִי אֲבִיטַל-רוֹזִין, סופרת, חוקרת ספרות נשים וחברת הוועד המנהל של אגודת הסופרים העבריים בישראל

חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל: על חוויית האבדן מפרספקטיבת המספר וייחודיותה ברומן "עמליה" של נירית וייס

"רוח מרה הסתערה על פניו של יפתח כשגעה בבכי, ורונה חיבקה וליטפה את פניו היפות, ועמליה מזגה כוס מים. (...) וטיפות עגולות של גשם התערבבו..."

לא קשה להבחין בעובדה שאת הציטוט המובא לעיל, אשר מטרתו לתאר את חוויית האבדן בעיני יפתח, רונה ועמליה עת נהרג אודי חברם, ניתן להבין בשתי רמות. האחת, ברמת הפשט והשנייה, ברמת הדרש. אסביר: המסר הגלוי הוא שאודי נהרג במלחמה וחבריו (יפתח, הרס"פ שלו, רונה, חברה מחברת הנוער, שהגיעה מאמסטרדם, ועמליה, המדריכה והמטפלת שלהם מהקיבוץ, שהגיעה מחיפה) מגיבים למותו.

עידן חדש בציביליזציה האנושית - שילובים בין אינטליגנציה טכנולוגית לגוף הביולוגי

ד"ר לימור שרייבמן-שריר, אוניברסיטת תל אביב

כרך ו' של הסדרה פרי עטה של ד"ר לימור שריר "הרהורים על ספרות ורפואה - דילמות ביחסי רופא-חולה" - רואה אור בימים אלה בהוצאת הפקולטה לרפואה עש סאקלר.

שם הכרך: "הרפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה".

הסדרה זכתה בפרס עש ד"ר משה איינהורן בחקר ספרות ורפואה.

הספר עוסק בכל החידושים הביו-טכנולוגים ברפואה בצורה נרחבת מבחינה מדעית ופילוסופית.

להלן קטע מהמבוא לספר:

"בספרו "הלם העתיד" זיהה אלווין טופלר את הבעיה המרכזית של סוף המאה העשרים. "העתיד כבר כאן אבל אנחנו עוד תקועים שם בעבר. אנחנו עוברים שינויים רבים ומהירים ורוב האנשים מתקשים לחיות בקצב השינויים."

דבורה גילולה על ספרה: פלוטרכוס, חיי אישים: אלכסנדר וקיסר

פרופ׳ דבורה גילולה, האוניברסיטה העברית

תרגום חדש של שתי ביוגרפיות - אלכסנדר וקיסר

הוצאת מאגנס

פלוטרכוס, חיי אישים: אלכסנדר וקיסר, תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2022, 153 עמודים. 

פלוטרכוס הקדיש שנים רבות מחייו לכתיבת ביוגרפיות כפולות - איש נודע מיוון ולצדו איש נודע אחר מרומי. 22 ביוגרפיות כפולות כאלה שרדו והפופולריות ביותר הן אלה של אלכסנדר מוקדון ויוליוס קיסר: שני מצביאים כובשי עולם, האחד בן מלך האחר שואף למלכות. אלכסנדר הקים אימפריה קצרת ימים, קיסר ארוכה ויציבה.

מדוע הלך אברהם לכנען? שיר

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אֹמֶץ צָרוּף  

אפרים משה ליליין, אברהם

אֹמֶץ צָרוּף או פחד ?

מַדּוּעַ הָלַךְ אַבְרָהָם לִכְנַעַן?

הֵיאַךְ נָטַשׁ אֶרֶץ אֲבוֹתָיו

וְיֵלֵךְ לְהָקִים מִזְבֵּחַ לְאֵל אַחֵר

שֶׁלֹּא יְדָעוֹ לְפָנִים,

הֲקִוָּה מִמֶּנּוּ לְטוֹב

הֲיָדַע כִּי הִנּוֹ אֵל צְבָאוֹת?

אוֹ אֵל הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מיְְרוּאָיו?

וַיְהִי עַז לֵב וִירֵא שָׁמַיִם

בַּלֹּא נוֹדַע לְאִישׁ מִלְּפָנָיו,

אַף הִקרִיב את בְּנוֹ כְּעוֹלָה.

קנקני יין עם שאריות של תבלין הווניל מסוף תקופת בית ראשון נתגלו בעיר דוד

קנקני היין, המתוארכים לימי המלך צדקיהו - סוף ימי הזוהר של הממלכה, התגלו בתוך חדרי אחסון של מבנים בשתי חפירות ארכיאולוגיות שונות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

קנקני היין לאחר תהליך הרפאות. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

תגלית מפתיעה בעיר דוד: מחקר חדש של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב חושף, כי בקנקני יין מסוף ימי בית ראשון, הנושאים את סמל כלכלת ממלכת יהודה, התגלו, במפתיע, שאריות של תבלין הוניל - התבלין היוקרתי, שהגיע לארץ ממרחקים.

שני המבנים שנחשפו בחפירות חרבו בחורבן הבבלי של ירושלים, בשנת 586 לפנה"ס, והקנקנים התגלו כשהם מנופצים בתוך החדרים, מתחת למפ שולות הבית. במחקר חדש, פורסמו תוצאות בדיקות כימיות ייחודיות, לזיהוי שאריות של מולקולות שהשתמרו בחללים הזעירים שבדופן כלי החרס.

חלום ליל פורים : הבן האחד-עשר התגנב לחלומי

צבי עצמון, משורר

חלום ליל פורים

הַבֵּן הָאַחַד עָשָׂר

הִתְגַּנֵּב לַחֲלוֹמִי

בְּעֵינַיִם קָמוֹת, מַבַּט אֵימָה נוֹאָשׁ,

בְּלִי מִלָּה.

לֹא פָּתַחְתִּי, לֹא הוֹשַׁטְתִּי יָד.

מה ענוג הוא הנחש

שולה ברנע, משוררת וסופרת




חַוָּה

מָה עָנֹג הוּא הַנַּחַשׁ

אֶרֶךְ רַגְלַיִם ,יְפֵה תֹּאַר

וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה.

דְּבָרָיו כִּדְבַשׁ לְאָזְנַי,

מסע עם אשת לוט - מהמקרא אל הנפש

ד"ר נגה בן ששון, אוניברסיטת חיפה

פרדס הוצאה לאור

נגה בן ששון, מסע עם אשת לוט מהמקרא אל הנפש, פרדס הוצאה לאור והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2021, 322 עמודים

להלן קטעים נבחרים מן הספר. 

מתוך פתח הדבר

ברגעי משבר, בהיעדר אופק ותקווה, יש המתארים את עצמם כמי שמתקיימים בעולם הסוגר עליהם. עולם שבו אין בידם להביט קדימה, אך נדמה שנאסר עליהם גם להביט לאחור. אף שלכאורה המבט "האסור" הוא המפלט היחיד שנותר להם, חווייתם הקיומית היא כי מבט זה יכול להמית. בצומת זה עשויות לעלות שאלות כגון מהו אותו מקום אסור שאנשים נמשכים אליו, אך בו בזמן גם חרדים להפנות לעברו את מבטם? מדוע לדעתם הוא אסור? מהו או מיהו מקור האיסור? מה, על פי תפיסתם העצמית, עלול לקרות אם אכן יביטו בו? וגם: האם ברגעים אלו ניתן להציע ברירה כלשהי שתאפשר מבט, ואולי גם הרחבה של שדה הראייה, וזאת ללא תחושת איום או הפרת "טאבו", אלא מתוך תחושת ביטחון ובחירה בחיים?

שיר ללא שם על אשת איוב

צבי עצמון, משורר

שיר ללא שם

כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ אֵלֶּה בָּנַי וְהַבָּנוֹת שֶׁנָּשָׂאתִי

בְּרַחְמִי, תַּחַת הַלֵּב, כֹּה רַבּוֹת מִשְּׁנוֹתַי

וְהֵנַקְתִּי בַּחֲלָבִי, בְּחֶלְבִּי וְדָמִי, מִשָּׁדַי אֵלֶּה,

וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה זֶה בֵּיתִי.

קורונה, נזר הבריאה

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה

קורנה - עולם חדש. ציור: סבינה סעד

קורונה, נזר הבריאה

נִגַּף הָעוֹלָם וְאוֹבֵד עֵצוֹת

מוּל נָגִיף מְנַצֵּחַ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת.

מֵצִיף בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה

בְּגַלִּים שֶׁל פֶּגַע וָחֶנֶק וּמַכָּה טְרִיָּה.*

וימימה קציעה וקרן הפוך... שיר על הבת השלישית, סבב א׳

צבי עצמון, משורר

הבת השלישית, סבב א'

אֶת הָאֱמֶת אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת,

אוֹתָהּ בִּלְבַד, שֶׁנִּחוּמִים אֵין לִי:

נוֹתְרָה אֵיזוֹ תְּמוּנָה,

וְלוּ קְטַנָּה, וְלוּ בַּעֲלִיַּת הַגַּג,

לְמַזְכֶּרֶת, מָקוֹם זָעִיר בִּלְבָבְךָ?

המילים כיסוד הבריאה בשירו של יוסף באו ״החריבו את מגדל בבל״

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

צילום: התאומים חקק

היום (13.2.2022) ימלאו 76 שנה לחתונתם בסתר של רבקה ויוסף באו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין. החתונה הונצחה בסרט ״רשימת שינדלר״ של סטיבן שפילברג.

איך אנו מגינים על עצמנו בעולם שבו רק המספרים מדברים ולא נודע שום ערך לכבוד האדם ולזכויותיו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בעקבות הידיעה על הכוונה 

לבטל את בחינות הבגרות

 במקצועות ההומניסטיים. 

לערכים החשובים ביותר בחיי אדם אין שום ייצוג חזותי ואין שום ביטוי מדיד.

לדעת, לאמת ולצדק, לחכמה, לחסד, לחירות, לשוויון, לחמלה, לעזרה ההדדית, לכבוד האדם ולשלום, להגינות וליושר, לחדוות החיים או לאהבה, לאחריות, לזכויות האדם או למוסר ולמצפון, אין אף סמל או ציור אחיד המייצג אותם, אין ביטוי חומרי אחד המסמל או מדובב אותם, ואין מדד מספרי היכול להעריך את ערכם, אין חנות שאפשר לרכוש אותם ואין ביטוי מוחשי המאפשר לנו לקנות אותם ולהפכם לקנייננו הבלעדי, אבל יש למושגים מופשטים אלה, הקיימים רק בשפה ובלשון, בספרים, במאמרים, בשירים ומחקרים, בהיסטוריה, בפילוסופיה, בדת ובמיתולוגיה, בעולם האל והמלאכים, או בספרי החוקים והמשפטים, הסיפורים, הספרים והשירים, בספרי עיון ובספרי מחקר, ערך רב ומשקל מכריע בתולדות האדם, ביצירתו, באנושיותו, בהתפתחותו ובתרבותו.

על הפגיעה בלימודים הומניסטיים בתיכון ועל התועלת

עמיקם יסעור, מסאי, סופר ומשורר

על הפגיעה בלימודים הומניסטיים בתיכון ועל התועלת

אריסטו טוען כי העיסוק בפילוסופיה הוא עשייה בלתי תכליתית. לדידו היא נעלה על עשייה תכליתית. אריסטו מאכזב בעניין אחר. לעומת הסטואיקנים אשר דגלו בשוויון. הוא מצדיק את העבדות כטבעית ומדבר על התועלת שבה.

דומה, כי התועלת מודגשת יותר החל מתקופת הרנסנס , עם עליית מעמד הסוחרים והבנקאים. התועלת מונחת גם בבסיסם של ניצול, של אגואיזם ושל ניכור.

עפר אדם וחוה

אלי יונה, משורר

William Blake Elohim Creating Adam

קודש וחול

אֱלֹהִים יָצַר אָדָם מֵעָפָר

וְאֶת חַוָּה מֵאָדָם

לָכֵן רוֹדֵף כָּל גֶּבֶר אַחַר הַחוֹל

וּתְשׁוּקַת אִשָּׁה — לְאִישָׁהּ.

תגובה לביקורת של מיכאל אביעוז על ספר הפירוש של מרדכי כוגן למלכים

פרופ׳ טובה פורטי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תגובה לביקורת של מיכאל אביעוז על ספר הפירוש של מרדכי כוגן למלכים שהתפרסמה בבית מקרא כרך סו (תשפ"א), חוברת ב, עמ' 453-464

מרדכי כוגן, מלכים עם מבוא ופירוש, כרכים א-ב, מקרא לישראל (בעריכת שמואל אחיטוב), עם עובד, תל אביב תש"ף, 766 עמודים

בדף הפותח של כל ספר פירוש ב"מקרא לישראל" מופיעה 'הקדמת העורך' שמביאה את 'האני מאמין' של סדרה פרשנית זו. לנגד עיניהם של עורכיה, משה גרינברג ז"ל ושמואל אחיטוב יבל"ט עמדה המטרה להציע פירוש מדעי עדכני לקורא המשכיל בשפה העברית. המדדים שהוצגו לאיכותה המקצועית של סדרה זו נפרשים על פני מניפה רחבה של תחומי חקר. על כתפי הפרשן מוטלת משימה כבדת משקל החל מהדרישה להתחשב באלפיים שנות מסורת פרשנית ואף יותר, התוודעות לתרגומים הקדומים ומסורות הנוסח השונות ועד שליטה בלשונות השמיות, מילונאות מודרנית, כלי ביקורת ספרותיים וממצאים אפיגרפיים וארכיאולוגיים. לצד אלו אין לזנוח את תולדות המחשבה המקראית והחוץ מקראית וסוגיות הגותיות ו/או היסטוריות המיוחדות לכל ספר. אמות מידה אלו משרטטות דמות נשגבה של פרשן משכיל, איש רנסנס אשר ניתן לדמותו למלחין שביצירתו בוחר לפרוט על כל מנעד הצלילים מבלי להותיר תו או רווח.

אב סנדוויץ': שיר על יצחק

צבי עצמון, משורר

אב סנדוויץ'

לְאָבִיו שְׁתֵּי נָשִׁים וּפִילֶגֶשׁ, לִבְנוֹ

שְׁתֵּי נָשִׁים (לֹא סְתָם – אֲחָיוֹת) וּפִילַגְשִׁים שְׁתַּיִם.

לְאָבִיו שְׁמוֹנָה בָּנִים, לִבְנוֹ תְּרֵיסָר

וּבַת.

שלג במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

השלג אינו תופעה מטאורולוגית שכיחה בחורף הארצישראלי, ולכן ׳יום שלג׳ עשוי להיות נקודת ציון כרונולוגית (כמו ׳הרעש׳ בעמוס א 1). על אחד מגיבוריו המופלאים של דוד, בניהו בן יהוידע, הילכה אגדה שהרג ארי שהחליק ונפל לבור ביום שלג. בניהו גבר עליו אף שהיה המיתחם צר (בור) והארי בוודאי מסוכן מאד מפאת ייאושו: וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ־חַי [חַיִל] רַב־פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת־הָאֲרִיַּה [הָ][אֲרִי] בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג (שמ״ב כג 20 והשוו דה״א יא 22).

תליוני "שמע ישראל" נחשפו במחנה ההשמדה סוביבור

דמות משה ולוחות הברית על תליון. נמצאה ברחבת ההתפשטות לפני הכניסה לתאי הגזים, במחנה 2 בסוביבור. צילום: וויטק מזורק

יום השואה הבינלאומי: קדיש גם ביום הזה; לרוקן את היום מהיהודים הוא חטא ועוון

מוזיאון השואה. אמסטרדם
צילום: יואב מזור

27 בינואר הוכרז על ידי האו״ם כ"יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה". ביום זה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הצבא האדום. האם ראוי ארוע זה להיות המסד ליום הזיכרון הבינלאומי? האם ראוי ששואת היהודים תיטמע בכלל מעשי הרצח והזוועה שעשו הנאצים, גם ללא-יהודים? 

 יצחק מאיר, קדיש גם ביום הזה

באחד בנובמבר 2006 קיבלה עצרת האו"ם פה אחד החלטה לראות מדי שנה בשנה את יום ה27 בינואר כיום הזיכרון האוניברסאלי לזכר השואה. 

היום הזה לא מש מזכרוני. תחילה לא השלמתי. האומות בחרו להתכנס לזכור את אושביץ ביום בו שיחררו אותה. היה לי קשה. עדיין קשה לי. היה בכך ויש בכך ויהיה בכך תמיד אבק של ציון ניצחון, גרגר של התייחדות עם המשחררים . הם לא בחרו להתכנס לזכור ביום בו אחזה האש ביהודי העולם, באחד הימים בו נשרפו והם היו מנגד, ושתקו. הם התייחדו עם זכר המתים, אבל ביום בו היו הם אדוני הצבאות שהיכו את המרצחים. עדיין קשה לי. 

חיי קטוּרה - שיר

צבי עצמון, משורר

חיי קטוּרה

כִּמְעַט חַד הוֹרִית עִם שִׁשָּׁה יְלָדִים,
אֲבִיהֶם הָאַלְמָן
שְׂבַע אֵרוּעִים,
מְשׂוֹחֵחַ בְּמוֹ פִיו עִם אֱלֹהִים
אֲבָל אֲלֵיהֶם מִלָּה לֹא מוֹצִיא,
רַק צוֹרֵר אֵי אֵלּוּ מַתָּנוֹת וּמְשַׁלֵּחַ קֵדְמָה
וּלְכָל הָרוּחוֹת

דמויות מקראיות מהתנ״ך ועד לספרות חז״ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ברכה אליצור, דיוקן בשביל הדורות: דמויות מקראיות מהתנ״ך ועד לספרות חז״ל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשפ״א 2021, 594 עמודים

לספר ארבעה חלקים שכל אחד מהם יוחד לאחד מהמרכיבים של חיי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופות המשנה והתלמוד:

א. ״עם לבדד ישכון״? - ישראל ושכניו הנכרים

ב. כוהנים, תלמידי חכמים, ייחוס ותורה

ג. ״לא יסור שבט מיהודה״ - הווה ועתיד

ד. נשות המקרא בספרות חז״ל

בראש הספר יש מבוא ובסיומו רשימה ביבליוגרפית עשירה ומפתח מקורות.

המחברת, ד״ר ברכה (ברכי) אליצור, היא מרצה בכירה להוראת תנ״ך וספרות חז״ל במכללת הרצוג ומשמשת כראש קמפוס הנשים במכללה.

המקרא בפרשנות חז״ל: ספר יונה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מנחם בן-ישר ויצחק ש׳ פנקובר (ליקטו סידרו וביארו), המקרא בפרשנות חז״ל: אסופת דרשות חז״ל על נביאים וכתובים מתוך ספרות התלמוד והמדרש. יונה, כרך שלישי, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשפ״א 2021, 297 עמודים.

הספר ראה אור בסיוע המכון לפרשנות המקרא היהודית של אוניברסיטת בר אילן. המכון עוסק בחקירת פרשנות המקרא וחקר המקרא היהודיים מראשיתם ועד היום. מדובר בתרגומי המקרא הקדומים בארמית ובערבית, בפרשנות חז״ל בתלמודים ובמדרשים, בפרשנות הקראית למקרא, בפרשנות הפשט של ימי הביניים, בכתבי-יד עבריים ומסורה, ובזיקה בין הפרשנות. היהודית והנוצרית בימי הביניים.

עץ החיים ומנורת הזהב של המשכן

 ד״ר לאה מזור, עץ החיים ומנורת הזהב של המשכן. מתוך הסידרה ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי. 18.1.2022ֿ

מעמד האשה בתיאור בריאת האדם בבראשית א ובסיפור גן העדן

 ד״ר לאה מזור, האשה בסיפורי הבריאה של ספר בראשית. מתוך הסידרה ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי. 17.1.2022

בריאת העולם בשבעה ימים והשבת - בראשית א,א-ב,ג1

 ד״ר לאה מזור, בריאת השמים והארץ וכל צבאם. מתוך הסידרה: ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי 16.1.2022

תמלול של השיחה - כאן

בריאת העולם בשבעה ימים והשבת - בראשית א,א-ב,ג1

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הקלטת השיעור באולפן של בית אביחי

שיעור ראשון: בריאת השמים והארץ וכל צבאם

 בסידרה: עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא

תמלול השיעור שניתן בזום ב׳בית אביחי׳, ירושלים יד בשבט תשפ״ב (16.1.2022). 

השתאות

האדם ניצב נפעם מול העולם מלא השתאות ופליאה, ומפעם בו דחף רוחני עז מעין כמותו לדעת כיצד הוא נוצר, או בלשון המקרא, כיצד נבראו השמים והארץ וכל צבאם.

ומה היה לפני שהעולם נוצר?

ומה גרם לו להיווצר?

והאם בכלל יש לו משמעות ותכלית?

בשאלות הללו יש תעוזה עצומה כי הן נוגעות להיווצרות המציאות כולה, מה גם שהשואל, הוא חלק מאותה מציאות שהוא שואל עליה.

״ברכי נפשי״: תהלים ק״ד כשיר השירים לבריאת העולם

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שיעור חמישי: תהלים ק״ד - שיר השירים לבריאת העולם בסידרה עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא, השיעור ניתן בזום בבית אביחי, ירושלים יח בשבט תשפ״ב (20.1.2022). 

מסע נחל הפלאים אל הים (יחזקאל מז 12-1)

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שיעור רביעי: מסע נחל הפלאים אל הים (יחזקאל מז 12-1) בסידרה עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא, השיעור ניתן בזום בבית אביחי, ירושלים יז בשבט תשפ״ב (19.1.2022). 

ניתוח מפורט של הנבואה ראו במאמרי, ״מסע נחל הפלאים מן המקדש אל הים (יחזקאל מז, א-יב): סילוק התוהו ובריאה חדשה״, בתוך: רחל אליאור (עורכת), גן בעדן מקדם: מסורות גן העדן בישראל ובעמים, ירושלים תש״ע, עמ׳ 104-81. 

לזכרו של פרופסור אליעזר שביד: מהתנ״ך עד הפלמ״ח

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילם: יותם מורציאנו

בצער רב שמעתי שמורי ועמיתי בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ובמכון ון-ליר בירושלים, פרופ' אליעזר שביד, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל בדורנו, ממנסחי רעיון היהדות כתרבות וההתחדשות היהודית הציונית-חילונית במדינת ישראל ומגדולי המחנכים ההומניסטיים במאה העשרים, שזכה לחיות בעשרה עשורים שונים בארץ ישראל ובמדינת ישראל, הלך היום לעולמו.

מכתב תנחומים לגברת סבינה שבייד על פטירתו של אישהּ, אליעזר שבייד

מכתב התנחומים ששלחה גברת יפה רוזנבלום קלנר לגברת סבינה שייבד, אלמנתו של פרופ׳ אליעזר שבייד, מתפרסם כאן, בהסכמת שתיהן.

ב"ה יח' בשבט תשפ"ב (20 בינואר 2022)

סבינה היקרה לי עד מאד. הרשי לי להביע תנחומי, לך ולכל משפחתך המיוחדת.

על מות אישך אבי ילדייך; האדם היקר, החכם והמיוחד, פרופ' אליעזר שביד ז"ל.

בשיעור הראשון שהכרתיו ב-'כרם', הנושא : "התפילה כמבוא למחשבת ישראל" הייתי מאד סקרנית, מה אלמד? כי מאז שהייתי תינוקת למדתי לומר: את ברכות השחר... תפילת 'שמע', לפני שתיית כוס הקקאו ראשון. והנה נכנס אדם בלי כיפה, כדי ללמד אותנו 'תפילה'. האמת שהתבלבלתי. הוא התחיל לשאול אותנו שאלות שונות, כגון: מהי התפילה החשובה והשגורה ביותר אצלנו. היו כמובן תשובות שונות. נשאלו שאלות, הועלו תמיהות... ואז הוא התחיל ללמד. הקול שלו עלה וירד בהדגשים שונים.. ונפתחו אוזניי וראשי התחיל לעבוד ולהעלות שאלות שונות, מדוע לא למדתי וידעתי את הדברים שהוא מלמד. למדתי אצלו כמה שנים, בכרם ובאוניברסיטה. והוא אף עזר ויעץ לי למי לפנות: ללימודים נוספים: לרחל אליאור, לשלום רוזנברג, לאביגדור שאנן, (שסירב לקבל אותי מאחר שלא למדתי מדעי הרוח) אלי, שכנע אותו לקבל אותי לסמינריון ל – M.A .

אליעזר שביד - נושא תרבות שהקיף הכל

ד״ר משה מאיר, הוגה דעות, חוקר מחשבת ישראל, מחנך, סופר ומשורר

מורנו אליעזר שבייד נפטר לבית עולמו. בתחום הפילוסופיה היהודית, הוא היה אחד היחידים נושאי התרבות שהקיף הכל - מנקודות הראשית של ההגות היהודית ועד האידיאה המכוונת העתידית - שרטוט דמותו של היהודי החדש ושל מדינת היהודים.

הוא היה איש שנוי במחלוקת, שלחם את מלחמת המחלוקת ללא חת. התקיפו אותו בטענה שהוא לא אקדמי דיו, שהוא לא יודע את השפות בהן נכתבו הספרים שחקר ולימד, לא שולט ולא מביא את כל ספרות המחקר. מעטים ירדו לסוף דעתו והבינו את דרך חייו ויצירתו. הוא התנגד לדרך האקדמית המקדשת את האובייקטיביות בתחום ההגות היהודית. לדידו - מה שחשובה היא האינטרפטציה האישית, הקיומית של מושא ההתבוננות והמחקר. ואכן בספריו הוא נכנס לתוך הספר עליו הוא כותב, מתדיין אתו, לוקח ממנו את מה שחשוב לו כיהודי חילוני חושב במאה העשרים ובמאה העשרים ואחת. יש דברים שאחרים עשו טוב ממנו, את זה לא עשה איש כמוהו.

זכרונות מפרופ' אליעזר שביד - כמורה ואיש הרוח

פרופ׳ אבינועם רוזנק, האוניברסיטה העברית

פרופ׳ אליעזר שבייד

נכנסתי ללמוד באוניברסיטה העברית בסוף שנות ה-80 לפני למעלה משלושים שנה. רוחי נמשכה למחשבת ישראל ופילוסופיה. פגשתי מורים ומורות בעלי שיעור קומה מעוררי כבוד. כל אחד ואחת מהם – בתחומו – היו מאורות גדולים ולהם תלמידים רבים. כולם יקרים ואהובים.

במרחב מבורך זה, הכניסה לשיעוריו של אליעזר שביד הייתה מלוּוה בתחושה, שאתה נכנס לכיתתו של ענק בתחומו. מוטת כתיבתו המחקרית נעה מיהדות ימי-הביניים ועד זמננו. כל חכמי המחשבה היהודית לדורותיהם הפכו למתוּוכים דרך איזמל הגיונו ותובנות מחשבתו. הגעתי לשיעור לאחר שניסיתי לדלות משהו מכתיבתו; לא ניתן היה לעמוד בנהר השוצף של ספריו, שהלכו ונערמו; והשתוממתי מול מספר מאמריו שסבבו אותי כתלמיד המבקש דעת. אלה היו עבורי בארות מים של חכמה ותבונה. ארבעים ספריו ומאות רבות של מאמריו העידו יותר מכל שלפניך כוח יוצר, הנטוע בלמידה מתמדת; כתיבה שיש בה חיות הרבה מעבר למקובל במסדרונות האקדמיה.

ט״ו בשבט הגיע חג לאילנות

כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ (דברים כ 20-19)

סבינה סעד, כי האדם עץ השדה

שירת התנ"ך של יורם טהרלב

ד״ר יוסף פריאל, אוניברסיטת בר-אילן*

צילום: בתיה קינן

שירת התנ"ך של יורם טהרלב

תקציר

מעל חמישים שנה כתב יורם טהרלב שירים, המשורר מעריכם בכאלף. שירים אילו מלווים אירועים רבים שקרו בשנות המדינה. מתוך עיוננו עלה ששפת התנ"ך היא אבן יסוד בשפת הכתיבה של טהרלב, כנראה יותר מכל משורר אחר ששיריו הולחנו, כולל נעמי שמר. טהרלב מצטט תנ"ך, משבץ פסוקים בשיריו, ולעיתים כותב ממש שירים תנכיי"ם. בפועל, מתגלה דרך שירי טהרלב קשר עמוק לכל המסורת היהודית, אלא שכמידת אהדתו של טהרלב לספר המקודש, כך לעתים מזומנות נוטל טהרלב בהומור ובציניות את הקדושה מן הספר.

תגיות: יורם טהרלב, פזמונאות ותנ"ך, התנ"ך כערש תרבותי, תהליכים בזמר העברי, תרבות ישראלית מתפתחת, להקות צה"ל.

הארץ הטובה, ההר הטוב ונביאו אליהו בשירי יורם טהרלב

הארץ הטובה, ההר הטוב ונביאו אליהו בשירי יורם טהרלב*

יורם טהרלב

ד"ר יוסף פריאל, אוניברסיטת בר אילן

תקציר:

זהו המשך למאמרנו " שירת התנ"ך של יורם טהרלב" (מחקרי גבעה, ד [תשע"ו-תשע"ז]). במאמר הקודם הוכחנו כי בכתיבתו, טהרלב מביע קשר עמוק לתנ"ך. במאמר המשך זה אנו מוכיחים שטהרלב מביע בכתיבתו קשר עז אף ל"ארץ הטובה" (שהוא ביטוי מקראי) הזו, ונופי הולדתו מהווים מצע תיאורי לכתיבתו. דמות שטהרלב קשור אליה במיוחד היא אליהו הנביא שמקום פעולתו בכרמל. הסיבה לשני חיבורים אלו קשורה כנראה במקום ילדותו של טהרלב בקיבוץ יגור, על מורדות הכרמל.

*

תארנים: יורם טהרלב, פזמונאות ותנ"ך, פס-הקול של המדינה, הארץ הטובה, הר הכרמל, אליהו הנביא

גוי קדוש - תנ״ך ולאומיות בעידן המודרני

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

עפרי אילני ואבנר בן-עמוס (עורכים), גוי קדוש: תנ״ך ולאומיות בעידן המודרני, סדרת הספרים ״פרשנות ותרבות: סדרה חדשה״, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ״א-2021, 378 עמודים

״גם הזהות המודרנית ביותר אינה יכולה לכונן את עצמה כנטולת עבר״ (מן הספר)

האדם הוא יש מפרש ופרשנותו משוקעת בכל פעילותו. הסדרה החדשה של ״פרשנות ותרבות״ הופכת את הפרשנות עצמה למושא מחקר. ואופיה בינ-תחומי. הספר שערכו ההיסטוריונים ד״ר עפרי אילני ופרופ׳ אבנר בן-עמוס עוסק בתנ״ך כטקסט מרכזי בשיח ובפרקטיקה הלאומית. הם מראים שגם בעולם חילוני יש לו תפקיד מפתח בכינונן של זהויות קולקטיביות ותודעה של ״עם נבחר״. בשתי המאות האחרונות הוא ניקרא שוב ושוב למלא תפקידים במישור הלאומי והפוליטי. הקובץ ״גוי קדוש: תנ״ך ולאומיות בעידן המודרני״ משלב בין הפרספקטיבה העולמית לבין המקרה הציוני ומראה כיצד הלאום המודרני עומד על אדני הטקסט העתיק.

יוסף - סיפורם של חלומות. ספרו של יונתן גרוסמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יונתן גרוסמן, יוסף - סיפורם של חלומות, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות * ידיעות אחרונות * ספרי חמד, ראשון לציון תשפ״א-2021, 663 עמודים

ספרו של יונתן גרוסמן, ״יוסף - סיפורם של חלומות״, הוא החוליה הרביעית ואחרונה של פירושו הספרותי לספר בראשית: ״בראשית - סיפורן של התחלות״ (תשע״ז), ״אברהם - סיפורו של מסע״ (תשע״ה) ו״יעקב - סיפורה של משפחה״ (תשע״ט). הפירוש הופיע בסדרת נועם (לזכרו של ד״ר נועם שודפסקי) שמכוונת לא רק לקהל החוקרים אלא גם לקהל המשכיל תאב הדעת. הפירושים מנוסחים בשפה בהירה, קולחת ושופעת חן, בלי להעמיס על הקהל הלא מקצועי מונחים של יודעי ח״ן ובלי להגזים בהערות השוליים.

בת פרעה: הֵן עֲקָרָה אָנֹכִי וּבָנִים אֵין לִי

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

בת פרעה


וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר

וְהִנֵּה תֵּבָה וּבָהּ בֶּן הָעִבְרִים,

וְתֹאמַר בְּלִבָּהּ 'הֵן עֲקָרָה אָנֹכִי

וּבָנִים אֵין לִי,

סיפור המיילדות (שמות א, טו-כא) - כוחה הפועל של המזימה שמעולם לא בוצעה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פורסם לראשונה בדברי תורה, פירוש נשים לתורה, עורכת א׳ ליסיצה, הוצאת היברו יוניון קולג וכרמל, ירושלים 2021

עם הוא קהילת זכרון, והסיפורים שהוא מספר על שורשיו העתיקים נועדו להבנות את ההווה שלו, להעניק לו משמעות ולתרום לעיצוב אמונותיו וערכיו. כאלה הם הסיפורים על ניצני התגבשותו של ישראל לעם על אדמת מצרים בשמות א - ב.

חוליה מיוחדת במסכת הזאת היא סיפור המיילדות בפרק א, טו-כא. על פניו נראית החוליה הזאת תמוהה. מה צורך בה אם כל כולה מזימה סמויה שמעולם לא בוצעה וממילא לא השפיעה על מהלך המאורעות? הרי אף יולדת לא נפגעה, אף תינוק לא נגרע מישראל ואיש למעט המלך ושתי המיילדות לא ידע על קיומה. למרות זאת זוכה הסיפור לבולטות מיוחדת. היא ניכרת מזמן הסיפר הארוך שלו, מעיצוב דמותן של המיילדות כ׳דמויות מדברות׳ נקובות שם, ועל הכל מהעובדה שזו החוליה היחידה בשמות א, א - ב, כב שבה נזכר האלהים! מהי ובכן מטרת הסיפור? את התשובה לכך יש למצוא במסריו האמוניים והערכיים, אבל אלה לא מועברים לקוראיו באופן מופשט וישיר הפונה אל השכל אלא בדרך עלילתית המפעילה את הסקרנות, הדמיון והרגש, ומשלבת את המהנה עם המועיל.

תרומת ביקורת הנוסח לביקורת הספרותית: הדגמה מהספרים יהושע ושופטים - הרצאה בכנס לכבוד פרופ׳ עמנואל טוב בהגיעו לגבורות

מתקפה על השמים - מסע אומנותי ורעיוני בעקבות מגדל בבל

צחי רולניק, מחנך ומורה לתנ״ך. בית הספר הכפר הירוק

מסע בעקבות מגדל בבל שמתחיל בסקוטלנד, עובר בבבל ובגרמניה, ממשיך באנגליה וברוסיה הסובייטית ומסתיים בחלל.

דַּג זָהָב שָׁב מִן הָרֶשֶׁת אֶל הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף: על שירתו האחרונה של יצחק מאיר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יצחק מאיר, יש נבו בשמים - שירים, הוצאת כרמל, ירושלים 2021

״אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הן הן זיכרונם״ (ירושלמי, שקלים פרק ב)

אני מחזיקה בידי ובנפשי את ספר שיריו האחרון של המשורר, הסופר, המחזאי, הוגה הדעות והפובליציסט, יצחק מאיר. רבים מכירים, זוכרים ומוקירים את ספריו האוטוביוגרפיים ״אישה אחת״ (תל אביב 2010) ו״אל חוף מבטחים״ (תל-אביב 2013), ואת ספרו ״בין ערביים: ערכי יסוד על פי חז“ל במבחן הזמן - פרקי עיון והגות״ (ירושלים 2014). עתה משנקרא מאיר לישיבה של מעלה הוא ממשיך לשורר דרך ספרו האחרון, ״יש נבו בשמים: שירים״ (הוצאת כרמל 2021), שהוא אח לספר שיריו הקודם, ״יש אררט מתחת למים: שירים״ (ירושלים 2019). 

גילוי נאות: יצחק מאיר נהג במשך שנים רבות לשלוח אלי שירים ומאמרים, שאותם כינה ״וינייטות״ (שכיות חמדה), לפירסום בבלוג שלי, ועתה, אללי, לא נותר לי לצערי אלא רק לספר לרבים על הופעת שירתו האחרונה האצורה בין דפי ספרו ״יש נבו בשמים: שירים״ שיצא בהוצאת ״כרמל״.

מה בין "תנ"ך" ל"מקרא" - מבט על כינויי האסופה המקראית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Photo by Diana Polekhina on Unsplash

בבתי הספר מלמדים את תלמידי ישראל 'תנ"ך' אבל ברוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מכונה המקצוע 'מקרא'. מה פשר ההבדל בשם? האם משתמע ממנו ש'מקרא' ו'תנ"ך' אינם היינו הך? מה היחס בין 'מקרא' ו'תנ"ך' לבין הכינויים האחרים של הספר כמו: כ"ד הספרים, אסופת הכ"ד, אסופת המקרא, כתבי הקודש, ספר הספרים והקאנון העברי? וכיצד נתרגם את שם הספר לאנגלית - האם נכנה אותו Bible, Old Testament או אולי נשתמש בכינוי אחר?

'בריאת האדם' של מיכאלאנג'לו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מיכאלאנג'לו, בריאת האדם

’בריאת האדם‘ היא חלק מהפרסקו של מיכאלאנג'לו (1564-1475), ’הבריאה‘, המצוייר על תקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. מיכאלאנג'לו התחיל לצייר את התקרה בשנת 1508 וסיים את מלאכתו כעבור ארבע וחצי שנים. ’בריאת האדם‘ צוייר בסביבות שנת 1511, והוא הלוח הרביעי מתוך סדרת הלוחות המתארים פרקים מספר בראשית.

מיכאלאנג‘לו צייר את אלהים בדמות אדם, עם גוף ופנים. הוא מעוצב כמלך וכאב. האדם מצוייר כעלם צעיר וחסון שעירומו מבליט את שריריו ויפה תוארו. אלהים מלא הוד מלכות. הוא מעוצב כ’עתיק הימים‘ שבשערו זרקה שיבה (דניאל ז 9), מזוקן, שרירי, גופו מכוסה בכותונת דקה. הוא בא לכיוון האדם בסערה, מלא עוצמה וסמכותיות שאין עליה עוררין. כותנתו מתבדרת ברוח. הוא מרחף בין ענני שמיא מוקף במלאכיו הצעירים למראה. ידו הימנית מושטת לכיוון האדם כדי להעניק לו את נשמת החיים שתעשה אותו לנפש חיה. האל הוא הנותן והאדם המקבל. כל המתח של מתן החיים טמון בכמעט נגיעה בין אצבעו ההחלטית והתקיפה של הבורא לבין אצבעו הרופסת של האדם (המנוגדת לגופו השרירי). ’ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה‘ (בראשית ב 7). הכמעט מפגש בין הידים מצביע מצד אחד על הדמיון בין האדם לאל, על זה שהאדם נברא בצלם אלהים, וגם על השוני ביניהם.

היאך אעז להמרות פי הנחש?

שולה ברנע, לשונאית ומשוררת

פול גוגן, חוה - אל תקשיבי לשקרן

חַוָּה

כֹּה אָמְרָה חַוָּה אֵם כָּל חַי:

"הֵיאַךְ אָעֵז לְהַמְרוֹת פִּי הַנָּחָשׁ?

פוטיפר הביא איש עברי לצחק בה

אלי דהן, מחנך ומשורר

פּוֹטִיפַר הֵבִיא אִישׁ עִבְרִי לְצַחֵק בָּהּ,
גַּם אֲנִי רַק רָצִיתִי לְצַחֵק בּוֹ וְלִצְחֹק אִתּוֹ.
כַּמָּה נָאֶה הָאִישׁ הָעִבְרִי,
בֶּן הַזְּקוּנִים הַשֵּׁנִי,
נַעַר בֶּן 17,
קוֹפֵץ לוֹ מִבּוֹר לְבוֹר,
עוֹלֶה עַל רַכֶּבֶת הֶהָרִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה
(עֲדַיִן לֹא לְקָהִיר),
חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֵל,
אָהוּב עַל כֻּלָּם וְשָׂנוּא בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ.

וַאֲנִי?
נִשְׁאַרְתִּי עִם הַדִּמְיוֹן,
נוֹתַרְתִּי לְבַדִּי,
בָּעוֹלָם שֶׁלִּי,
כְּעֶבֶד מִצְרִי

שֶׁרַק עוֹשֶׂה סְפּוֹנְגָּ'ה בַּבַּיִת שֶׁל פּוֹטִיפַר.

מערת צדקיהו - שיר

שמעון בארי ברונר, משורר

אָבְדָה חֶמְלָה מִן הָאָרֶץ

בָּזֶה אַחַר זֶה הֵם נִגְּשׁוּ
שִׁפְלֵי רוּחַ
לְקַבֵּל אֶת מְנָתָם
סֻכַּרְתִּיִּים
וּמְנוּעֵי עָמָל

סולם רבקה

רבקה תפארת חקק, משוררת

סולָם רִבְקָה

וָתֵצֵא רִבְקָה מִן הַגִּבְעָה
וָתִפְגַּע בַּמָּקוֹם וָתָלֶן שָׁם בָּעֲלָטָה
וָתַחְלֹם וְהִנֵּה אֹפֶק הָרִים
חוֹמוֹת, אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וּשְׁבָרִים
מַקִּיפִים אוֹתָהּ סוֹבְבִים אוֹתָהּ

וירא יעקב את עשו השב רעב מן השדה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ג'וֹטוֹ דִי בּוֹנְדוֹנֶה, יצחק ובניו

עשו

וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת עֵשָׂו

הַשָּׁב רָעֵב מִן הַשָּׂדֶה

וְיַטְעִימוּ מִנְּזִיד הָעֲדָשִׁים שֶׁהֵכִינוּ,

אַף בְּיַיִן אָדֹם הִשְׁקָהוּ וַיְהִי שִׁכּוֹר,

וַיָּנַח עֵשָׂו אֶת בְּכוֹרָתוֹ מִיָּדָיו לְתִתָּהּ לְאָחִיו,

וַתַּעֲמֹד רִבְקָה וְתַבֵּט בַּפְּרִי עָרְמָתָהּ

מבנה מבוצר מהתקופה ההלניסטית נחשף בשפלת יהודה

חורבן המבנה קשור, כנראה, למסע כיבוש האזור בידי יוחנן הורקנוס החשמונאי, סביב שנת 112 לפנה"ס.

החפירה ביער לכיש – מראה אווירי.
צילום: ולדיק ליפשיץ, רשות העתיקות

כלי נשק, קורות עץ שרופות, עשרות מטבעות ומבנה מבוצר מהתקופה ההלניסטית שהם עדויות מוחשיות לקרב שהתרחש בין החשמונאים לסלווקים לפני כ-2,100 שנה, נחשפות בימים אלה בחפירות רשות העתיקות באזור יער לכיש. החפירות מתבצעות כחלק ממיזם הקמת 'דרך מלכי יהודה' בשיתוף עם קרן קימת לישראל, במימון פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת, ובהשתתפות תלמידי מגמות לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך ותלמידי מכינת "אשר רוח בו" לנוער בסיכון ממצפה רמון.

בעקבות שיר השירים - 7 מרובעים

רבקה- תפארת חקק, משוררת

רבקה-תפארת חקק. הצילום באדיבות המשוררת

7 מְרֻבָּעִים

1.
דּוֹדִי יָרַד בְּדַרְכֵי עֵין כֶּרֶם
לִרְאוֹת הַשְּׁקֵדִיָּה הַאִם פָּרְחָה
הֲהֵנֵצּוּ פְּרָחֶיהָ הֲזָרְחוּ צְבָעֶיהָ
וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי מִשִּׂמְחָה.

על ״חותם אישי לדורותיי הבאים״ מאת תפארת חקק

חגי קמרט, סופר ומשורר

חותם אישי לדורותיי הבאים עטיפת הספר צילם בלפור חקק

רבקה-תפארת חקק, חותם אישי לדורותיי הבאים (שירים), הוצאת שלהבת, ירושלם תשפ"ב, 108 עמודים

מבוא

עד שלֹא תראה את יופיה חינה ותפארתה של ירושלים, לא תראה את יופיים של שירי רבקה–תפארת חקק בתפארתם.

שאם להזכירך כי ירושלים מצטנעת בהשקט ובנחת, ויופייה מדבר מתוך עצמו, כך השירים מצטנעים תחת ידיה של המשוררת ועולים בזיוום ויופיים מול עיניי הקורא. אם ירושלים נולדה בעצב ובשמחה ממעייני האהבה, כך משפטי שיריה של תפארת מדברים אהבה שיש בה מן התוגה ויש בה מן השמחה. אם ירושלים נוגעת לא נוגעת מכיפת שמיהָ מעל ומאוויר הריה מתחת, כך מלטפים באור זהב מילות השירים, נוגעים לא נוגעים, פוקחים עין ועוצמים אהבה, שיריהָ; בכנות, בתום ושלמות הלב והמעשה.

תבנית נוף רגשותיה וחוויותיה של רבקה תפארת נובעים במלוא הדרם מבין מילות שיריה שכולן אהבה שקטה שלווה חמה מאוד. יפים התיאורים המעלים מסכת חיים עשירה ומעניינת, יפה אהבתה במילותיה. כמו שהיא אומרת בצנעה: "אהבתי נשארה בין סורגי נשמתי ולא נראתה" אך עתה, אנחנו הקוראים רואים אותה את האהבה הגדולה, הכנה, הזורמת לאיטה בנתיבי חייה של רבקה-תפארת חקק.

לחשי תפילה קצרים של נשים בשפה הדבורה בלאדינו בשלוש עתות מצוקה

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

תפילת בלב 

תקציר

מאמר זה יעסוק במספר מצומצם של סגולות מילוליות, לחשים או תפילות קצרות, שנהגו נשים דוברות לאדינו להתפלל, ללחוש או לברך בעתות של מצוקה: לידה, מלחמה ובצורת. תפילות אלו, שנאספו מפי מסרניות, נבחרו מכיוון שהן אינן מצויות בשני הספרים המרכזיים של תפילות נשים, שתועדו בעת האחרונה - ספרה של ד"ר עליזה לביא, "תפילת נשים" (2005), שיש בו ליקוט תפילות נשים מעדות שונות, בין היתר גם בשפת הלאדינו, וספרה של פרופ' אורה רודריג שורצולד (2012), "סדר נשים", המביא את התפילות הכתובות בסידור "סדר נשים" בלאדינו מהמאה השש עשרה. 

מטרת מאמר זה, לתעד אותן תפילות קצרות לפני אובדנן. הן מובאות כאן מפי קולות מסרניות, דוברות לאדינו, בשלמותם על הוויית החיים שבן, על הנורמות התרבותיות והמועקות האישיות, תוך דיון וחקר כל תפילה בפני עצמה.

מלות מפתח: תפילת נשים, לאדינו, מסרניות, לחשים, יהדות ספרד.