איכה נפלה אלינו הארזים שלהבת?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ארזים בלבנון

אזובי הקיר 

אֵיכָה נָפְלָה עָלֵינוּ הָאֲרָזִים שַׁלְהֶבֶת?

פֶּתַע נִהְיֵנוּ כַּאֲזוֹבֵי הַקִּיר

לְלֹא תֹּאַר אוֹ שֵׁם,

נַעֲרֹג לִהְיוֹת שׁוּב אֲרָזִים,

כְּלַפִּיד הַבּוֹעֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה-

לֹא נֶחְדַּל וְלֹא נִשְׁקֹט.

עַד עֲטַרְתֵּנוּ תָּשׁוּב לְְרָאשֵׁינוּ

האם נספר לילדים על השואה? על ספרה של יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2023, 251 עמודים

הספר יצא בסדרה ׳עיונים ומחקר בספרות ילדים׳, שמוקדשת לספרי מחקר עיוניים הבוחנים את השדה של ספרות הילדים העברית והכללית כחלק ממסורת המחקר הספרותי.

המחברת היא פרופ׳ יעקבה סצ׳רדוטי, חוקרת ספרות וספרות ילדים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הספר הוא המשך לשיעוריה של המחברת, ולספרה ״וניגון הגורל: השואה בקומיקס 1958-1942״, עולם חדש 2018.

אדם נכנס לחנות ספרים ועל המדף הוא רואה ספר הנושא את הכותרת ״מה נספר לטף?״ הכתובה באדום על רקע צהבהב-כחלחל ואיור של צעצועי עץ: חייל מחייך וסוס נדנדה. המחשבה הטבעית במקרה כזה היא שהספר עוסק בסיפורים נחמדים לגיל הרך. השואה כלל איננה נזכרת על הכריכה החיצונית של הספר, ומי היה מעלה על דעתו שמדובר בספר מחקר העוסק בספרות ילדים על השואה? הכיוון הזה מתברר לראשונה רק מעמוד השער של הספר שבו מודפסת באותיות קטנות מתחת לכותרת ״מה נספר לטף?״ כותרת משנה המבארת את טיב הספר ״עיון בספרות שואה לגיל הרך״. 

ספרות שואה לגיל הרך? שואל את עצמו האדם המצוי. האם אפשר או רצוי להביא לילדים רכים בשנים סיפורים על התופת הנאצית וזוועותיה? סיפורים על שכול, עינויים, רציחות ומאבקי הישרדות בעולם אכזר?

מפתחות להקניית קריאה מושכלת של סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 

מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה*

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

בין מנהיגות בית ספרית לבין מנהיגות מקראית – מנהיגות משה – המאומץ שהפך למאמץ

ד״ר גלי דינור, מרצה בכירה ומדריכה פדגוגית למקרא, מכללת לוינסקי לחינוך

"המבחן האמיתי של מנהיג הוא בהשאירו בנפשם של המונהגים

את השכנוע והרצון להמשיך" (וולטר ליפמאן)

 מבוא

"אוי לו לעולם שאבד מנהיגו" (בבא-בתרא, צא). דברי חז"ל משקפים את טבעה של החברה האנושית הנזקקת למנהיג. מקדמא-דנא עלו השאלות: מדוע זקוקה חברה למנהיג? מהן תכונות המנהיג הראוי?

הקאפו הנסתר והמוסתר

 ד״ר לאה מזור, הקאפו הנסתר והמוסתר

אני נזכרת עכשיו במעומעם בארוע מימי ילדותי המוקדמת שקשור לקאפו. השואה היתה נושא שהיה טאבו אצלנו בבית. מה שידעתי - וגם זה ברמזים - שמשפחתו של אבי נספתה בשואה, למעט אח אחד ששרד. אבי עלה ארצה לפני השואה. יום אחד אבא שלי אמר לי בלחש על אחד העובדים שלו: ׳הוא איש רע׳. ולא הבנתי מדוע הוא ׳רע׳ ואם הוא ׳רע׳ מדוע הוא מעסיק אותו.

יום אחד חלה אותו אדם ואבא שלי לקח אותי כשיצא לבקר אותו ולהביא לו מזון. האיש גר בדירת מרתף דלה וזערורית ברחוב עזה בירושלים. כשיצאנו משם אבא שלי לחש: ׳אנשים רוצים להרוג אותו, הוא היה קאפו׳.

לא ידעתי מה זה קאפו אבל הבנתי שזה ׳איש רע׳, אבל אם הוא היה כזה קאפו מדוע אבא שלי נתן לו פרנסה?

מאז בגרתי וסבתי והדילמה המוסרית מסתבכת בנפשי לבלתי התר: מה אסור ומה ׳מובן׳ בעת המאבק על החיים במחנות האכזריות, הביזוי וההשמדה הנאצים. 

מבצע ההצלה של יוסק'ה - סיפור מאת אוריאל בן עמי

אוריאל בן עמי, סופר משורר ומרצה לתנ"ך וידיעת הארץ.

מלמד במיזם "גיבורי המקרא – דמויות מהפכניות בתנ"ך" – בחט"ב יורם טהרלב בכפר סבא.

עם חברים לכתה ח'. טיולי טרקטורים בשדות נהלל. 1969. 

התמונה מהספר "רוחות הכפר". הזכויות לצילום לאוריאל  בן עמי

מבצע ההצלה של יוסק'ה 

הייתי בכתה ח' וקיבלתי את הבלתי מספיק הראשון שלי. ועוד בטבע. זה קרה לי עם יוסק'ה המורה שהיה חביב עלי מאד וגם אני, נדמה לי, הייתי לפחות קצת חביב עליו.

ובכל זאת. יוסק'ה היה איש טבע בחסד וצלם בחסד לא פחות של פרחים ופרפרים מרהיבים וגם של דבורים עם צוף. אבל יוסק'ה היה נחמד מידי ולא השתלט עלינו. לא הפרעתי לו בשיעורים, אבל הדיבורים שלי עם איריס ואורית ואודי ואביטל שישבו לידי, הפריעו לו. וככה יצא שלא רבנו. ביום שישי היה לנו יום לימודים קצר שהסתיים בשעה 12.00. השיעור האחרון, ב-11.15 היה טבע. הגענו להבנה והסכמה.

יוסק'ה נכנס לכיתה ללמד ואני לוחץ לו יד, יוצא והולך הביתה, בלי שאנחנו מפריעים אחד לשני. המשכתי לחבב אותו מאד, אלא שנוצרה עוד בעיה. יוסק'ה גם לימד מתימטיקה ואיבדתי אותו בסוף כתה ז'. רק לקראת כתה י"א נאלצתי להשלים שלוש שנות מתימטיקה בחופש הגדול, כדי לשמור על מקומי בתיכון.

מטבע כסף מהתקופה הפרסית התגלה בהרי יהודה

מטבע הכסף.  צילום אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

עדות לתחילת השימוש במטבעות, התגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע  עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית (המאה השישית/חמישית  לפנה"ס). החפירה חשפה גם מבנה מימי בית ראשון, שבו התגלתה משקולת שקל, המשמשת עדות נוספת לסחר באזור.

 המטבע שבור בצורה מכוונת וצד אחד שלו טבוע בטביעה מרובעת. ניכר כי הטביעה עליו שקועה, בעוד שבתקופות מאוחרות יותר טכניקות הטביעה השתכללו ומציגות דמויות הבולטות מן המטבע. את המטבע גילה סמיון גנדלר, מ"מ מנהל מחוז יהודה ברשות העתיקות.

חיילים גילו בשטח כינוס בעוטף כלי קדום גדול ששימש לשחיקת תבואה

המכתש. צילוםן: שרה טל רשות העתיקות

חיילי המילואים לא מפסיקים להפתיע: אחרי נר השמן הביזנטי שמצאו בעוטף לוחמי גדוד 404 של חטיבת האש, עכשיו הגיע תורם של חיילי אוגדה 143, שגילו מכתש - כלי שחיקה שלם וגדול-מימדים. החיילים, שאחד מהם משמש בשגרה כארכיאולוג ברשות העתיקות, מסרו את הממצא לאוצרות המדינה על מנת שיישמר.

סא"ל במיל' יאיר עמיצור, מפקד העורף האזרחי באוגדה 143, ורס"ן במיל' אלישיב בוחבוט המשמש כרב ב' של האוגדה, הם שגילו את הכלי העשוי מבזלת, שמשקלו יותר מ-10 ק"ג. "במסגרת סיורי השטח השגרתיים בגזרת העוטף, צדה את עיננו ערימת אדמה בצד הדרך, שבלט מתוכה גוש בזלת עגול", מספר אלישיב. "שלפנו את הגוש החוצה והתברר כי מדובר בכלי גדול וכבד למדי. יאיר, שבימים כתיקונם עובד כארכיאולוג ברשות העתיקות, זיהה מיד כי מדובר במכתש - כלי שחיקה עתיק".

תקווה נכזבת או: שני אנשים יושבים על הצוק בסוף העולם

דניאל לוזון, סטודנט לרפואה, הדסה עין כרם

דניאל לוזון

תִּקְוָה נִכְזֶבֶת


שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים עַל הַצּוּק בְּסוֹף הָעוֹלָם.

שׁוֹתִים קָפֶה בֶּעָנָן שֶׁל עָשָׁן וְאָבָק, מִמְּדוּרוֹת שֶׁל שַׁמְפַּנְיָה הַבּוֹעֲרוֹת בַּמֶּרְחָק.

מֵאֲחוֹרֵיהֶם רָמָה בּוֹעֶרֶת, לִפְנֵיהֶם הָעֵמֶק בָּכָה.

מַבִּיטִים עַל מִפְלֶצֶת שֶׁל פְּלָדָה וְשֶׁל מָוֶת, מִפְלֶצֶת שֶׁאָכְלָתָם וְהֵגֵנָּה עֲלֵיהֶם בְּקֵבָתָהּ.

בְּבֶטֶן הַחַיָּה מִתְעַכְּלִים בְּשַׁלְוָה, חַבְרֵי אֱמֶת הַמְסַפְּרִים אֶת דִּמְמַת הָאֵימָה.

דַּרְקוֹן יוֹרֵק אֵשׁ שֶׁעָלָה בְּלֶהֲבוֹת, שַׁלְהֲבוֹת מְרַקְּדוֹת מְחוֹלְלוֹת עַל הַחֲלָלִים.

מנהיגה ללא גבולות - הנרייטה סאלד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד

אני ממליצה בחום על ספרה המרתק של פרופ׳ דבורה הכהן על הנרייטה סאלד: "מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד, ביוגרפיה״, הוצאת עם עובד, תל אביב תשע"ט. הספר הוא שכיית חמדה לאוהבי היסטוריה יהודית בכלל והיסטוריה של נשים יהודיות, בפרט. הספר מרתק, עשיר וגדוש במידע על חיי יהודים ויהודיות בארצות הברית, באירופה ובארץ ישראל במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ומאיר באור חדש את  דמותה של הנרייטה סאלד, אישה דגולה, מופלאה בחכמתה ונדיבותה, נחישותה ואומץ ליבה.

אל-אהל יעל

ד"ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות

 

יעל וסיסרא
Artemisia Gentileschi 

אל-אהל יעל

בְּאוֹתָם יְמֵי דִּכּוּי תַּחַת עֻלּוֹ שֶׁל יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן

דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה צִוְּתָה עַל בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי

לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ נֵס הַמֶּרֶד נֶגֶד יָבִין הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּשַׁב בְּחָצוֹר

וּלְאַחַר שֶׁהוּצַף נַחַל קִישׁוֹן בְּמַהֲלַךְ הַקְּרָב

וּפָרָשֵׁי הַכְּנַעֲנִים וּמֵרַכְּבוֹתֵיהֶם

שָׁקְעוּ בַּבֹּץ וְנִגְפוּ בְּשֶׁטֶף הַמַּיִם

וּלְאַחַר שֶׁנָּפַל "כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב

וְלֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד"

מדוע בושש דודי מהגיע? ההלך לרעות בשושנים?

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אייל

אָנָה פָּנָה דּוֹדִי,

מַדּוּעַ כֹּה בּוֹשֵׁשׁ מֵהַגִּיעַ,

הֶהָלַךְ לִרְעוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים

האִם הָלַךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים?

שִׁבְעָה (בְּאוֹקְטוֹבֶּר) - שיר מאת עופר דובר

עופר דובר, מחנך ומורה לתנ״ך

שִׁבְעָה (בְּאוֹקְטוֹבֶּר)

כְּשֶׁתִּגְדַּל,

תִּלְמַד מִסֵּפֶר מָה שֶׁרָאִיתִי

וּתְקַלֵּל אֶת כַּמּוּת

הָעַמּוּדִים.

וּבְכָל שָׁנָה תַּגִּיעַ

עִם חֻלְצָה לְבָנָה לַטֶּקֶס

וְאוּלַי,

אִשָּׁה כְּפוּפַת גֵּו

תָּבוֹא לְהָעִיד עִם

בֻּבָּה, סְתוּרַת שֵׂעָר

וְתֹאמַר:

"זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר

זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר..."

סליק כלי נשק מהתקופה הרומית נחשף במדבר יהודה

בששה בספטמבר 2023 כשאיש מאתנו עוד לא יכול היה לנחש איזה אסון יפול עלינו בשבת השחורה חודש אחר כך, פרסמה רשות העתיקות את הגילוי של מציאת ארבע חרבות רומיות וראש כידון בגומחה נסתרת במערה בשמורת הטבע עין גדי. ההשערה היא שזה היה ׳סליק׳ שבו הסתירו המורדים היהודיים נשק בעת מלחמת בר כוכבא ברומאים. בעקבות הגילוי מכונה המערה ׳מערת החרבות׳.

האם הגילוי הזה השפיע על השם שניתן למלחמה הנוכחית של ישראל בעזה, ׳חרבות ברזל׳? 

רשמים ממסיבת העתונאים שבה נחשף הממצא לראשונה לציבור ראו כאן. 

המסע המופלא של חנוכה מן הימים ההם לזמן הזה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

סבינה סעד

מאז כ"ה בכסלו, שנת 164 למניינם חוגגים יהודים באשר הם שם את חג החנוכה על הניסים שעשה ה' לאבותינו בימים ההם. ניסים, לשון רבים, ולא נס לשון יחיד. אבל זה למעלה מ 2180 שנה בהם עיצבה ההלכה את החג ושמרה שיישמר במתכונתו, בבתים פנימה, על אדני החלונות חוצה, בשמונה ימי התפילות להלל בבתי הכנסת, בארבע קצוות הארץ באחדות מעוררת השתאות, דואה לה  מעל הדינים והמנהגים השאלה החרישית שהתלמוד נתן לה קול, "מאי חנוכה" (שבת דף כ"א עמוד ב'), מה הוא הנס האחד, אף על פי שמברכים על הניסים, רבים, שישראל עושים לו חג של הודיה והלל.  חכמי התלמוד  אומרים נס פך השמן." שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". אזכור החשמונאים הוא אגבי, "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום".  ניצחונם אינו מנוי כנס, אלא כציון של תחנה היסטורית בה הפך האחד  ש'היה בו להדליק יום אחד', 'ונעשה בו נס', אחד אין שני, והנציחו אותו לדורות.

את תחיי, אהובה, אל תתני להם לצהול - שיר על חטופה ואהוב

חגי קמרט, משורר סופר וצייר

הַבּוֹר

‏19/10/23

עַל סַף בּוֹר מוּסִיקָה עַרְבִית רוֹעֶשֶׁת

עַיִן מְפֻחֶדֶת אַחַר הַפְּרָאִים בּוֹלֶשֶׁת

הַשָּׁמַיִם הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם מֵרְאוֹת

צַהֲלוֹת פְּנֵי אָדָם עַל מִרְקַע הַזְּוָעוֹת

מָתַי הַצֶּדֶק יְנַצֵּחַ אֶת הָרַע - שיר ברוח ימי מלחמת חרבות ברזל

 חגי קמרט, משורר סופר וצייר

הֵם לֹא חַיּוֹת הַטֶּרֶף

18/10/23

הֵם לֹא חַיּוֹת הַטֶּרֶף, הֵן טוֹבוֹת וְזֶה טִבְעָן,

 הֵם יְצִירֵי זְוָעָה בְּנֵי שָׂטָן. אַנְשֵׁי קֶרַח

הַחַיּוֹת פּוֹעֲלוֹת עַל פִּי בְּרִיאָתָן

וְהֵם פָּגְעוּ גַּם בָּן, בִּנְחִישׁוּת הַמֵּצַח.

ויבואו אל בתיהם לשחוט ואף לבזוז עד יגל לבם - שיר

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וְיִחַר אַף בְּנֵי קַיִן כְּנֶגֶד בְּנֵי הֶבֶל, עַל שְׂדוֹתֵיהֶם כִּי שָׂגוּ,

 וְיָבוֹאוּ אֶל בָּתֵּיהֶם לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג לְשַׁחֵת, לֶאֱנֹס, לִשְׁחֹט אַף לִבְזֹז עַד יָגֵל לִבָּם.

יוסף וחלומותיו: מקרא ספרות ופסיכואנליזה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק

אילנה פרדס ואיתמר לוריא, יוסף וחלומותיו: מקרא ספרות ופסיכואנליזה, בתוך: דן מירון (עורך הסדרה), מבט אחר: עיונים בביקורת ובפרשנות ירושלים תשפ״ד 2023, מוסד ביאליק, כריכה רכה 180 עמודים

חלקו הראשון של הספר, התחבר על ידי אילנה פרדס מהחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית, והוא רובו ובניינו של הספר של הספר (עמ׳ 140-11) ואילו חלקו השני התחבר על ידי איתמר לוריא, שהוא פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי, ואינו מקיף יותר ממאמר סביר (עמ׳ 168-143).

על ספרו של יוסף באו - ברית מילה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יוסף באו, ברית מילה: על דברים על-דבר דברים, תל אביב מהדורה ראשונה 1987, מהדורה שביעית 2018, 250 עמודים + שני עמודים שכתבו בנותיו, הדסה באו וצלילה באו-כהן + שלושה תצלומים של יוסף באו - אחד מהם עם רעייתו רבקה באו משנת 1956, ״הזוג שאת חתונתם מראים בסרט ׳רשימת שינדלר׳ ״, ובסוף הספר ׳מכתב לקורא׳ שיוסף באו כתב אחרי הוצאת הספר בשנת 1987. עיצוב העטיפה והציורים - יוסף באו. הספר יצא בהוצאת ״בית יוסף באו״ בתל אביב.

יוסף באו היה יוצר פורה ביותר. הוא פירסם עוד 11 ספרים. ספרו ״שנות תרצ״ח״ יצא לאור גם בתרגום לפולנית, אנגלית, סינית וספרדית.

ספרו ׳ברית מילה׳, הוא הצהרת אהבה לוהטת ללשון העברית, והוא נפתח בהימנון לעברית שמביע את ההתפעמות מנס תחייתה:

הביטוי 'שיכור כלוט' – למה?

פרופ׳ שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית

Bernardo Cavallino - Lot and His Daughters

׳שיכור כלוט׳ - למה?

[דבר תורה לליל שבת פר' 'וירא' תשפ"ד, שמחה קוגוט]

לעילוי נשמת אשתי, לאה אהובה בת מנשה הכהן, שהיום מלאו ארבע שנים לפטירתה

****************************

הביטוי 'שיכור כלוט' נולד בהשראת הסיפור שנקרא מחר, על שתי בנות לוט ואביהן במערה, שנמלטו אליה כדי להינצל ממהפכת סדום ועמורה. במערה זו התרחש גילוי העריות של כל אחת מהבנות עם אביהן, לילה אחר לילה, לאחר שהשקו את אביהן יין, ובשכרותו 'לא ידע בשכבה ובקומה' (בר' יט, לה). קדם לסיפור זה סיפור אחר בפרשתנו, שבו לוט מכניס לביתו שבסדום מלאכים שהתחזו לעוברי אורח, וברדת החשכה, אנשי העיר סבבו את הבית "וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (בר' יט, ה). לוט סירב להסגיר את האורחים, והציע לאנשי סדום את שתי בנותיו במקומם:

"הִנֵּה-נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי-עַל-כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי " (שם ח).

על ספרו של בנימין מוזס - האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית, תכנית ׳אדם ורפואה׳

הוצאת מאגנס

בנימין מוזס, האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ד 2023, 331 עמודים

התקשורת שופעת מידע בנושאים רפואיים עם הסברים, הדרכות ועצות בנושאים מגוונים. בטלוויזיה, בעתונות וברדיו מופיעות חדשות לבקרים ידיעות על טכנולוגיות פורצות דרך, על תרופות שטרם נודעו ועל טיפולים המיטיבים מאד עם החולים. דברים שנחשבו זה מקרוב לבלתי אפשריים הופכים למציאות ומעניקים לרבים הרגשה שהם נמצאים בסרט בדיוני שבו המציאות עולה על כל דמיון.

אבל איך התפתחו התובנות המדעיות והפרקטיקות הרפואיות שנגזרו מהן? ספרו המרתק של בנימין מוזס, ״האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית״ פותח צוהר לתחום הזה. הוא שולח בו מבט אל מאחורי הקלעים של מגוון רחב של פרקטיקות רפואיות, מספר על עלייתן ושקיעתן של תרופות מסוימות, על טכנולוגיות שנולדו, התפתחו אולי מתו ושוב צפו בלבוש חדש, ועל תובנות רפואיות משתנות שהשפיעו ומשפיעות על הכל.

ארכיאולוגים של רשות העתיקות משתתפים במאמצי הזיהוי של צה"ל בבתים שרופים בעוטף וגילו עשרות עדויות אנושיות נוספות

עד כה, זוהו ודאית בדרך זו לפחות עשרה נספים

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

מחורבן הבית לפני 2,000 שנה, לחורבן הבתים השרופים בעוטף ישראל: ארכיאולוגים של רשות העתיקות התגייסו למאמץ החיפוש אחר נספים ונעדרים בבתים ובמכוניות שנשרפו בטבח ה-7 באוקטובר.

הארכיאולוגים, שנקראו למשימה בהזמנת אל"מ (מיל') יוסי כהן, מפקד מכלול "עבודת קודש" באוגדת עזה, ובהובלת רס"ן הרב שלמה חזות מאוגדת עזה, השתמשו במיומנויות ובידע שרכשו בעת שחקרו ממצאי שריפות וחורבן קדומים, ואיתרו עשרות עדויות אנושיות, בתקווה שאלה יעניקו ודאות למשפחות אשר נותרו עם סימני שאלה באשר לגורל יקיריהן.

בית מקרא סח,ב (תשפ"ג) 2023

  ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא סח,ב (תשפ"ג) 2023, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים

תוכן העניינים

גילי קוגלר, אלהים אינו אלוהימא - עיון בדימויי המשפחה בישעיה השני והשלישי

שירלי נתן-יולזרי, דמות אלהים בישעיה סג 6-1

יובל לבבי, לשאלת מקום מושבו של יחזקאל

טובה פורטי, "יש דל נכבד בגלל שכלו": לשאלת מעמדו החברתי של העני החכם בקהלת ט 13 - י 1 ובן סירא י 30 - יא 3

נחם אילן, פולמוס משולש או מרובע: פירוש רס"ג לפרשת עבד ה' (יש' נב 13 - נג 12)

דניאל הגרי כאיש אמת ונחמה

חגי קמרט, משורר סופר וצייר

תַּת אַלּוּף דָּנִיאֵל הַגָּרִי
דּוֹבֵר צַהַ"ל אֶל לֵב הָעָם
בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם, נִרְאֶה לִי
בִּרְצִינוּת וּבְלֵב נִפְעָם
הוּא אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת הָאַחַת
וְקוֹנֶה אֱמוּנוֹ אֶצְלִי אֶצְלֵנוּ בְּאַחַת.

עיונים בדמויות תנ"כיות נבחרות | יוסף הצדיק | ד"ר לאה מזור

עיונים בדמויות תנ"כיות נבחרות | משה רבינו | ד"ר לאה מזור

עיונים בדמויות תנ"כיות נבחרות | שלמה המלך | ד"ר לאה מזור

"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים" - לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023

בלפור חקק, משורר ואיש אשכולות רב השראה

"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים"
לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023


יוֹמַיִם לִפְנֵי שֶׁפָּשְׁטוּ הַפּוֹרְעִים

בְּבֵיתָם, בְּגַנָּם

הֵם הָיוּ בַּסֻּכָּה בִּירוּשָׁלַיִם

הֵם נַעֲנוּ לִדְרִישַׁת חֲתָנָם:

הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ, הֵם הִבִּיעוּ מִשְׁאָלוֹת

הֵם הָיוּ עֵרִים בַּלַּיְלָה שֶׁל הַלֵּילוֹת

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַנֵּס.

יחד שבטי ישראל

הבלוג שולח תנחומים למשפחות הנרצחים, ורגשי השתתפות בכאב הבלתי נתפס של הפצועים בגוף ובנפש; של משפחות הנעדרים; של סבלם של החטופים - תינוקות, ילדים, בוגרים וקשישים חולים, ובני משפחותיהם; של האנשים שביתם חרב עליהם, ונעקרו לפתע ממקומם; של מוכי הזכרונות הטריים והבלתי נסבלים; ושל החברה כולה שמוצאת עצמה בפני אתגרים קשים כשהיא מדממת ודואבת.  

הבלוג מעריץ את הגיבורות והגיבורים, ילדים רכים ובוגרים כאחד, שמצאו בתוכם תושיה ועוצמה לסייע לעצמם ולזולתם, ואת שפע האנשים המתנדבים לסייע בכל יכולתם לאלה שספגו אובדנים קשים מנשוא. 

כוחנו באחדותנו!  יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל!

שנזכה לראות ימים טובים מאלה, גם אם נראה שארוכה וקשה תהיה דרכנו!

צערי צורב בי את עצמו

דודו אלהרר, שחקן, מוזיקאי, איש תקשורת וסופר

צַעֲרִי צורב בִּי את עצמוֹ. אינני זקוק לסימנים של צַעַר, הַצַעַר עצמו סימן ענק שלא נִמְחָה. כָּבֵד בַּלֵב וּבַנשמה וכל יֵשׁוּתִי מְלֵאָה אינסוף צְעָרִים של צַעַר. אין מקום לכלום מלבדו. מה לי שיר, מה לי פֶּרַח, מה לי שֵׂכֶל, מה לי צֶדֶק, מה לי מחלוקת וגם לא שִׂיחַ. צריך שֶקֶט בשביל להתעצֵב בְּצַעֲרִי כהוגן. זהו צַעַר של חוסר אונים. של אוֹזְלַת-רוּחַ. רִיק נפשי. רק חלל! אין דרך אנושית להתמודד עם דַּאעֶשׁ!

תהלים כט, יא

קבר של "אשת ליווי" (הטאירה – ביוונית) מהתקופה ההלניסטית התגלה בירושלים

קבר של "אשת ליווי" (הטאירה – ביוונית עתיקה) המתוארך לשלהי המאה ה-4 – ראשית המאה ה-3 לפנה"ס, נחשף בחפירות של רשות העתיקות ברחוב דרך חברון בירושלים. בקבר – שמהווה עדות נדירה לתקופה ההלניסטית באזור ירושלים, התגלו שרידי אשה שגופתה נשרפה, ולצידה מראה נדירה במצב השתמרות מושלם.

המראה. צילום: אמיל אלג׳ם, רשות העתיקות

שלושה שירים על יונה

פרופ׳ חננאל מאק, אוניברסיטת בר-אילן

Kennicott Bible, folio 305r - Jonah being swallowed by the fish.

1. יונה, שרשי הים

בְּלֵילוֹתַי אֲנִי שׁוֹאֵל הֵיכָן הָעִיר הַהִיא, גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים וְלָמָּה אַרְבָּעִים

וְלָמָּה הַשַּׂקִּים וְהַכְּבָשִׂים וְלָמָּה לַהֲפֹךְ וְגַם אֶל מִי עָלְתָה כָּל רָעָתָם

וּמִי נִחַם עַל הָרָעָה וְלֹא עָשָׂה וְאֵיפֹה הַסֻּכָּה וְכָל הַצֵּל וּמִי מִנָּה

תּוֹלַעַת וְדָגָה וּמִי הָגָה וּמִי שָׁגָה וּמִי חָטָא וּמָה הָיוּ וּמָה

יִהְיוּ חֲלוֹמוֹתַי הֵיכָן אָחִי וְאַחְיוֹתַי וּמִי הָרְתָה לַאֲמִתַּי

הֵיכָן אָסְפוּ אוֹתִי מֻזְנָח וּמְלֻכְלָךְ בְּחוֹל וְעֵשֶׂב יָם

אוּלַי בִּנְמַל יָפוֹ אוֹ בְּחוֹפוֹ אוּלַי חֵיפָה, עַכּוֹ, אוּלַי בַּת יָם

הֲאִם בִּגְבַל, בְּצוֹר, צִידוֹן, נְהַר אַכְזִיב, בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּתֵל אָבִיב

הֲאִם בָּאֳנִיָּה בָּאָה תַּרְשִׁישׁ, הֲאִם בְּמַלְטָה, קַפְרִיסִין, הֵרַקְלִיּוֹן,

וֵנֶצְיָה אוֹ מַרְסֵי. עַכְשָׁו, כָּבוּל בַּחֲבָלִים אֶל גִּבְעוֹלִים בָּלִים שֶׁל קִיקָיוֹן

יָבֵשׁ אֻשְׁלַךְ מוּבָס אֶל הַדָּגִים כָּבֵד כִּצְרוֹר, אֶצְלֹל וְאֶתְכַּסֶּה לִי בְּשָׁרְשֵׁי הַיָּם.

עלילת הסוד המתפענח: מסה לימים הנוראים, שאולי עוד יִמְתְּקוּ

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

אוריאל בן עמי - סיור בנהלל

המסה נכתבה בשנת 2013 בתום לימוד "שנת הסוד" – סוגיית ארבעה שנכנסו לפרד"ס בתלמוד הבבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד ב', בהנחיית צבי גילת ודוד ליברמן. השיר "יופיו של הסוד" נכתב לכבודה. הדברים מתפרסמים כאן לראשונה. אז לקינוח לימוד "שנת הסוד", על ארבעה שנכנסו לפרד"ס, במסכת חגיגה, כתבתי את השיר הבא:

יָפְיוֹ שֶׁל הַסּוֹד

מֵעָל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים

הִשְׁתַּחֲוֵיתִי אַפַּיִם, 

מִתַּחַת פִּסְגַּת הַר הַזֵּיתִים

הִתְעוֹרְרוּ הַמֵּתִים בֵּינְתַיִם.

אנא פנה דודי - שיר

 שולה ברנע, משוררת, סופרת ולשונאית

אָנָה פָּנָה דּוֹדִי,
מַדּוּעַ כֹּה בּוֹשֵׁשׁ מֵהַגִּיעַ,
הֶהָלַךְ לִרְעוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים
אִם הָלַךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים?
וְאֶעֱרֹג אֵלָיו כֶּאֱיָל עַל פַּלְגֵי מַיִם
חָמְרוּ מֵעַי צָבְתָה בִּטְנִי,
מֵאֵן גּוֹאֲלֵי מִבּוֹא
אָשׁוּב לְבֵית אִמִּי וּבְחֵיקָהּ אֲנֻחַם.

פרופ׳ שרה יפת היא זוכת המדליה על שם בורקיט לשנת 2023 של האקדמיה הבריטית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ביום רביעי 21.7.2023 הגיעה לדוא״ל של פרופ׳ יפת הודעה מהאקדמיה הבריטית שהפתיעה אותה, והמבשרת לה שמועצת האקדמיה החליטה בישיבתה ביום האתמול להעניק לה את המדליה על שם בורקיט. Burkitt Medal for Biblical Studies of the British Academy

חרבות מתקופת מרד בר-כוכבא נתגלו במערה בעין גדי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רשות העתיקות שלחה לעתונאים הודעה מסתורית: ״מחר (ד', 6.9) רשות העתיקות תחשוף ממצא מרשים, חשוב ונדיר ממדבר יהודה. האירוע יתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין (המבנה שבצמוד למוזיאון ארצות המקרא ומול מוזיאון ישראל)״. הבוקר הפציע והעתונאים יצאו דחופים לנקודת היעד, מצויידים במצלמות משובחות. חיצים כיוונו את הבאים אל המקום. את ההתרגשות ניתן היה לחתוך בסכין. בנארים שהוצבו באולם רמזו על הכיוון. הכותרת: ״הפרוייקט הלאומי לסקירת מצוקי מדבר יהודה״ וצילומים מרהיבים של מחרפי נפשם בסנפליג אתגרי. סביב השולחן ישבו מנהל רשות העתיקות מר אלי אסקוזידו והחוקרים.

מתקני ייצור עלומים ממאה ט׳ לפנה״ס נחשפו בירושלים

בחפירות שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בגן לאומי עיר דוד, במימון עמותת אלע"ד התגלו עד כה שני מתקנים גדולי ממדים חצובים בסלע.

מכלול התעלות הצפוניות. צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

הם נמצאים במרחק של כעשרה מטרים זה מזה ואולי השתייכו למתקן אחד גדול. המתקן הראשון נמצא בקצה הצפון-מזרחי של חניון גבעתי, והוא כולל סידרה של לפחות תשע תעלות שהוחלקו בגימור עשוי בקפידה. על-גבי  מצוק הסלע, התוחם את המתקן מדרום, ניתן להבחין בשבעה מרזבים, שהובילו נוזלים מראש גוש הסלע, ששימש כאזור פעילות, אל מתקן התעלות. המתקן השני נמצא דרומית לראשון והוא מורכב מלפחות חמש תעלות שיועדו להובלת נוזלים. למרות שיש כמה הבדלים בדרך בה התעלות נחצבו ועוצבו, ברור שהמתקן השני דומה מאוד למתקן הראשון. כיוון הזרימה של התעלות משתנה והן לא מובילות לאגן ניקוז גדול ולכן יתכן שהתעלות, לפחות במתקן הצפוני, לא שימשו לניקוז נוזלים אלא להשרייה של מוצרים. מתקן או מתקנים לא נתגלו בארץ. האם הן שמשו ליייצור חוטים מפשתה, המחייב השרייה של הפשתה לזמן ממושך לשם ריכוכה? האם התעלות הכילו תמרים שהושארו לחימום באור השמש כדי לייצר סילאן (דבש תמרים), כמו במתקנים בעלי צורה דומה שהתגלו במקומות רחוקים כמו עומאן, בחריין ואירן? לשטח הובאו מומחים, כולל מהיחידה לזיהוי פלילי במשטרה, שיבדקו אם נותרו בקרקע או בסלע שרידים של חומרים אורגניים, אולי דם, שיוכלו לרמוז מה זרם או עמד בתעלות, אך טרם הובהר שימוש המתקנים. בקרוב יילקחו מהמתקנים דגימות נוספות של אדמה במטרה לזהות בה מרכיבים שיוכלו, כך מקווים, לעזור לפתרון התעלומה. 

השער הקדום ביותר בארץ ישראל התגלה באזור קרית גת

השער הקדום
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

שער עתיק - הקדום ביותר הידוע בארץ ישראל, התגלה בימים אלה בתל ערני, בסמוך לאזור התעשייה של קרית גת. באתר נחשפים שער וחלק ממערכת הביצור של עיר קדומה, המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה 1ב – כ-3,300 שנה לפנה"ס. מבנים אלה, מסמלים את ראשית העיור בארץ בפרט, ובדרום הלבנט בכלל.

השער שנחשב לקדום ביותר בארץ עד כה נמצא בתל ערד. תל זה, מאוחר בכ-300 שנה לשער שהתגלה כעת.

השער, שהשתמר לגובה של כ-1.5 מ', מורכב מ"מסדרון" של אבנים גדולות, שהוביל אל תוך העיר הקדומה. משני צידי השער הוקמו שני מגדלים שהורכבו גם הם מאבנים גדולות, וביניהן שורות לבני בוץ. שער זה, מחובר לחומת העיר שהתגלתה בחפירות קודמות.

על ברכות וקללות ביידיש

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יוסף גורי, שנשמע בשורות טובות: ברכות וקללות ביידיש,

לאמיר הערן גוטע בשורות: יידישע ברכות און קללות,

מהדורה שנייה מתוקנת, הוצאת מאגנס, ירושלים 2004

מה משותף לקללות:

שנשמתך תיכנס בחתול וכלב ינשוך אותה או שתכנס הרוח באביך הנוכל?

שהן, ועוד רבות כיוצא בהן, שאובות מתרבות היידיש. יידיש מדברים באירופה, באמריקה, בדרום אפריקה, באוסטרליה ובישראל והספר שלפנינו הוא אסופה של ברכות וקללות עממיות השגורות על לשונם של דוברי השפה.

הקנטטה פרופאנה של ברטוק ואגדת האיילים המכושפים

סמדר כרמי גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

פסל תשעת האיילים

בלה ויקטור יאנוש ברטוק  או בקיצור בלה ברטוק (1881 -  1945)  היה מלחין הונגרי, שנחשב לאחד מהמלחינים החשובים במאה העשרים. הוא היה פסנתרן מעולה ואתנומוסיקולוג חשוב. הוא חקר וגילה, אסף, תעד ועיבד את שירי העם ההונגריים, הרומניים, הבולגריים, הצ'כים  ושאר העממים שבסביבה. את הקנטטה פרופאנה שלו (הקנטטה החילונית) הוא חיבר בשנת 1930. ביצוע הבכורה שלה היה בשנת 1934 בלונדון, בתרגום מהונגרית לאנגלית. המילה ׳קנטטה׳ נגזרת מקנטארה  Cantare = לשיר. זו יצירה מוסיקלית הבנויה על סיפור שמוגש בשירה ונגינה על ידי סולנים מקהלה ותזמורת. הקנטטה פרופאנה של ברטוק היא קנטטה למקהלה כפולה, שני סולנים (טנור ובריטון) ותזמורת. המקהלה מספרת את הסיפור ומדקלמת את הרעיונות הפילוסופיים שעומדים ביסודה, כמו במקהלה יוונית. הסולנים שרים את תפקידי האב ובנו, והסיפור מבוסס על אגדה עתיקה מטרנסילבניה. וזהו תוכנה:

חוה: הֲרֵי מִמֶּנּוּ נִלְקְחָה לִהְיוֹת

שושנה ויג, משוררת

חוה
עַכְשָׁו הִיא שׁוֹכֶבֶת כְּמוֹ פֶּרַח
בְּיָם הַדְּמָעוֹת
הֶעָלִים הַוְּרֻדִּים
יוֹנְקִים מֵהַנְּשָׁמָה