שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כח, תשפ״ה

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ערן ויזל, נפתלי ש׳ משל, ברוך יעקב שורץ (עורכים), שנתון למקרא ולחקר המקרא והמזרח הקדום, כח, המכון למדעי היהדות ע״ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלם, ירושלים תשפ״ה, 496 עמודים + xviii

על יצירתה של יערה בן-דוד

יערה בן-דוד, משוררת, אמנית קולאז'ים ומבקרת ספרות

יערה בן-דוד, מן התפוח הקדמון אל התפוח הגדול (עבודת קולז׳)

ד״ר עופר חן, פסנתרים כחולים, מיתרים שבורים: הדיאלוג הפואטי בין יערה בן-דוד לאלזה לסקר-שילר

צדוק עלון, הזדהות והַזָּרָה בשירי הספר "זמן בוורטיגו" מאת יערה בן-דוד

פסנתרים כחולים, מיתרים שבורים: הדיאלוג הפואטי בין יערה בן-דוד לאלזה לסקר-שילר

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

פסנתרים כחולים, מיתרים שבורים: הדיאלוג הפואטי בין יערה בן-דוד לאלזה לסקר-שילר

דמותה של אלזה לסקר-שילר, ובעיקר מוטיב 'הפסנתר הכחול' (Mein blaues Klavier), משמשים מזה עשורים אחדים כאחד הסמלים החזקים של הגלות התרבותית היהודית-אירופית: זהו פסנתר שחדל מלנגן: 'שְׁבוּרָה מַעֲרֶכֶת הַפְּסַנְתֵּר עַל קְלִידָיו / [...] / אֲנִי מְבַכֶּה אֶת הַנִּפְטֶרֶת בְּכָחֹל'.[1] לא פחות מכך, זהו דימוי לכתיבה עצמה - יצירה שמנסה להישמע דרך חרכי הזמן, מתוך עיוורון, מחנק ואובדן בית: 'וְאֵינִי יוֹדַעַת אַף תָּו. // מֵאָז חָדַל הָעוֹלָם לַחֲמֹל / בְּאֹפֶל הַמַּרְתֵּף הוּא נִצָּב'.[2] 

הזדהות והַזָּרָה בשירי הספר "זמן בוורטיגו" מאת יערה בן-דוד

 צדוק עלון, סופר ומשורר ישראלי

יערה בן-דוד "זמן בוורטיגו"

הזדהות והַזָּרָה בשירי הספר "זמן בוורטיגו" מאת יערה בן-דוד

בשיר הראשון הפותח את קובץ שיריה השמיני של יערה בן-דוד, "זמן בוורטיגו" (ספרי עיתון 77, 2025), ניתן למצוא את המאפיין הבולט ביצירתה, כאשר היא כותבת שבדומה לגלובוס המסתובב על צירו, גם היא "מקרבת רחוקים ומרחיקה קרובים".

והדיכוטומיה הזאת של 'לקרב רחוקים ולהרחיק קרובים' קשורה בשני יסודות מובהקים בפואטיקה של המשוררת – הזדהות והַזָּרָה – שהמתח ביניהם יוצר מורכבות שירית: הזדהות מקרבת רחוקים, ואילו הַזָּרָה מרחיקה קרובים ומאפשרת לנו להביט על מה שמוכר לנו כעל זר ואחֵר. 

על ספרה של רחל אליאור, תהום אל תהום קורא: רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

רחל אליאור, תהום אל תהום קורא: רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים, הוצאת עמדה, 2025, 176 עמודים

לכאורה, ספרהּ החדש של רחל אליאור מאגד לצרור אחד, רשימות ומאמרים על יצירות ספרות שונות, שנכתבו במרוצת שלושת העשורים האחרונים. אולם, למעשה, ענייננו בספר רב-ממדי בעל מסר תרבותי ורעיוני עמוק, העובר מעולמו של הקורא המשכיל חובב הספרות, לעולמה הרב-ממדי של הכותבת, וממנו למעגלים הרחבים של שיח תרבותי הנע בין עבר להווה. במילים אחרות, מאחורי הדיון ביצירות וביוצרים, החל מח"נ ביאליק, ש"י עגנון וברונו שולץ, עבור לחיים גורי, דליה רביקוביץ ועמליה כהנא-כרמון, וכלה באולגה טורצ'וק, מאיר שלו, חיים באר, זאב רז, עמוס עוז ואסף ענברי, מסתתר דיון ספרותי-תרבותי וחברתי בעל מסר היסטורי-רעיוני.

מה חשוב לדעת על בריאות הלב - שיחה עם פרופ׳ רונן דורסט

ד״ר לאה מזור מראיינת את פרופ׳ רונן דורסט, קרדיולוג בכיר ב׳הדסה׳

פרופ׳ רונן דורסט

פרופ' רונן דורסט ממערך הלב של ׳הדסה׳, קרדיולוג בעל שם עולמי, עושה סדר בבריאות הלב: מההבדל המפתיע בין נשים לגברים ועד למיתוסים על סטטינים וכולסטרול, ממחלות לב בילדים ועד התבטאותן במבוגרים וקשישים, מבדיקות הדמיה מתקדמות כמו CT ו-MRI לב ועד צינתורים. ראיון על קרדיולוגיה, גנטיקה ומניעת טרשת עורקים.

תוויות: פרופ' רונן דורסט, מערך הלב של ׳הדסה׳, טרשת עורקים, קרדיולוגיה מודרנית, מחלות לב, תסמונת הלב השבור, כולסטרול LDL ו-HDL, טיפול בסטטינים, מחלות לב תורשתיות, מומי לב בילדים, CT לב (צנתור וירטואלי), אקו לב, MRI לב, צנתור זעיר פולשני, היצרות המסתם האורטלי, מניעת התקפי לב, בריאות הלב ותזונה, גורמי סיכון למחלות לב, רפואה מותאמת אישית.

כל מלחמה מותירה אשפה בצידי דרך, שיר

 יערה בן-דוד, משוררת ומבקרת ישראלית 

שְׁכָבות בקליק אחד 

הַמְּכוֹנִית עָצְרָה בִּפְקָק. 

וּכְשֶׁהַכַּדּוּרִים סָבִיב דָּפְקוּ

וְרֹאשׁוֹ הֻטַּח יָשָׁר עַל הַהֶגֶה -

הִכָּה הַצּוֹפָר שֶׁלּוֹ וְהִכָּה בְּעוֹר הַתֹּוף

אַחַר כָּךְ גְּוִיַּת פַּח גְּוִיַּת אִישׁ חֲרוּכָה 

וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים וְרֵיחָם.

רַק מַנְגִינָתָם בְּדַרְכָּם לְשִׁכְבוֹת זְמַן, רַק אֱלֹהִים 

לֹֹא נִשְׁאַר בְּצֹמֶת הַחֲרָדָה.