על הוראת השואה: מן העתונות

אור קשתי, ’פרופ' יבלונקה: "חוץ מ'פורנוגרפיה של הרוע', אין בלימוד הפרטים הטכניים של השואה ערך חינוכי"‘, ’הארץ‘ 22.3.2010

על רקע מצוקת שעות הלימוד, מבקשת פרופ' יבלונקה לעורר דיון ציבורי סביב הוראת השואה, המוגדרת כחובה ותופסת חלק נכבד מכלל השיעורים בכיתות הגבוהות. "מדוע שמלחמת העצמאות - האירוע המכונן של מדינת ישראל - לא תהיה יחידת החובה? אני יודעת שיהיה ויכוח על כך, אבל לפחות יהיה דיון בנושא. הלימוד הטכני של השואה, איך רצחו את היהודים, שלבי הפתרון הסופי וכד', הוא החלק הכי פחות חשוב מבחינה חינוכית. חוץ מ'פורנוגרפיה של הרוע' אין בפרטים הטכניים של השואה ערך חינוכי. זה מאוחר מדי ללמד תלמידים שהגיעו לכיתה י' שאסור לרצוח בני אדם"

על הוראת השואה וציונות

פרופ' חנה יבלונקה, אוניברסיטת בן גוריון

מאחרי דברי היה הרצון לגרום למישהו בארץ הזו להרהר אחר האמיתויות המוסכמות ושיגרות החשיבה העייפות שהורסות פה כל חלקה טובה ולא רק בתחום החינוך.

אני מבקשת לכתב את הדברים בנקודות.

ראשונה - המאמר דבר על קלות הדעת והשטחיות המאפיינות את דרכו של משרד החינוך שאחת ליומיים מנחית נושאים חדשים, בדרך כלל פופוליסטיים, מבלי לבדק סדרי עדיפויות, כח אדם, וכמובן מצבת שעות או כל היבט אופרטיבי אחר. המורים נאנקים, מופקרים בשדה וחסרי אונים ומיואשים.

אחרי מות - קדושים

כשקוראים שתי פרשיות מחוברות, כפי שקורה בפרשיות ”אחרי מות“ ו“קדושים“, עומדים אנו בפני השאלה איזו משתי ההפטרות לקרוא? האשכנזים קוראים את הפטרת "אחרי מות" (עמוס טז, ז-טו) ואילו בני עדות המזרח קוראים את הפטרת "קדושים" (יחזקאל כ, ב-כ), ופוסקים אשכנזיים קדומים הסבירו כי יש להעדיף את דברי עמוס על דברי יחזקאל, שכן זה האחרון מדבר על תועבותיה של ירושלים, ואם אפשר להימנע מהזכרתן - מה טוב. עם זאת יש לציין שהחיבור האפשרי בין שתי פרשיות אלה גרם לכך שנבואת עמוס, שבה נעסוק להלן, שמשה או משמשת לפי מנהגים שונים הן כהפטרת "אחרי מות", הן כהפטרת "קדושים" והן כהפטרת השבת שבה מחברים את שתי הפרשיות. מדוע נבחרה הפטרה זו לשמש בפרשות אלה? האם היא נקשרה לכתחילה לאחת משתי הפרשיות ומשם הועברה לחברתה? נציע כאן כמה תשובות אפשריות לשאלות אלה. 

פרשת קדושים: ויקרא יט 1 - כ 27

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת קדושים: ויקרא יט 1 - כ 27

שוב מחזקת התורה את תפיסת הקדושה. רעיון הקדושה עולה בקנה אחד עם הפן האי-רציונאלי בדת. (הדברים נכתבים בהשראת ספרו המרכזי של רודולף אוטו, הקדושה: על הלא רציונלי באידיאת האל ויחסו לרציונלי [מגרמנית: מרים רון], ירושלים תשנ”ט). אוטו פיתח את המושג 'המסתוריות מלאת היראה' - mysterium tremendum - שמורכב מיסוד היראה ואנרגיה של כוח עצום. לאור זה אנו אמורים לקרוא את הפסוקים הפותחים את ויקרא י"ט: "קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם". אלוהים קדוש, אבל קדושה זאת מואצלת לעם, וזו תחושה כבדה של מחויבות ויראה. היא חובקת את ההכנות לעבודת הקורבנות ואת עצם הפיכת הקרבן מבהמה של חולין לקדושה.

אלוהים - לא בדיוק מה שחשבנו

עבי קלדרון,  בית ספר רנה קאסין

ספר איוב דן בשאלת הרוע בעולם שהוא, לפי בראשית א, טוב ואפילו טוב מאד. בדתות פוליתיאיסטיות אין בעיה. יש אל טוב ויש אל רע. בדת מונותיאיסטית נוצרת בעיה. האם אלוהים איננו מסוגל להתגבר על הרוע ולחסלו?

לכל עץ בגן יש שם

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

לכל עץ בגן יש שם

שנתן לו נתן,

זכר לבני משפחתו

שכרת הצורר:

”יוז‘י צומח יפה“,

אומר נתן,

”הינדה אוהבת מים רבים,

ומוישה עשה פרי

מתוק מסכר“.

Kopel not Filaret, Sore not Solomea: Debates about Jewish Naming Practices in Pre-WW II Poland

Kalman Weiser, York University, Toronto

The Eleventh International Conference on Jewish Names, Paper Abstract

In 1928, the Zionist-dominated Warsaw kehilla published a guide to advise Jews about registering names in state records. The guide aimed to eliminate what it described as the confusing welter that vernacular names presented to state officials and to “restore” among Jews the use of “pure” biblical names in their “beautiful eastern pronunciation” or in their “correct” Polish pronunciation. In response, the indignant opponents of such views marshaled their linguistic know-how to defend “corrupted” names as the quintessence of authentic Jewishness and, more specifically, Polish-Jewishness. Rival political-cultural groupings argued about the nature and importance of names as well as about appropriate naming practices to elevate Jewish dignity and simultaneously to make Jews “legible” to the state. Meanwhile, Jews of diverse orientations increasingly adopted Polish or other names, at times facing legal obstacles in their attempts to do so.

"קופל ולא פילרט", "שָרה ולא סלומיאה": פולמוס מסביב למתן השמות היהודיים בפולין בין שתי מלחמות העולם

קלמן וייזר, אוניברסיטת יורק, טורונטו
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

בשנת 1928 פרסמה הנהלתה הפרו-ציונית של קהילת ורשה מדריך לאופן רישום השמות היהודיים ברישומים הממשלתיים. המדריך כיוון להיפטר ממה שהוגדר כנוהג מביך של הצגת השמות ה"ביתיים" ברישומים הרשמיים ו"לשחזר" את השימוש בשמות המקראים ה"טהורים" בצורתם "המזרחית המפוארת" או הפולנית ה"תקינה". בתגובה הציגו מתנגדי הגישה הזו הוכחות בלשניות למיניהן לפיהן השמות ה"מקולקלים" נתפסו כשיא הביטוי של היהדות האותנטית בכלל ושל יהדות פולין בפרט.

The Names 'Sore' and 'Yisroel' from the Holocaust

Prof. Aaron Demsky, Bar-Ilan University

The Eleventh International Conference on Jewish Names, Paper Abstract

Genealogists looking at official documents from Germany, Austria and Bulgaria dated after August 17, 1938 will probably find that Jewish citizens of those countries had an additional personal name – Yisroel (Israel) or Sore (Sarah). 

שמע נא

שְׁמַע נָא

"שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" (במדבר כ, י)

מין מורה שהיא  מורָה,

כרמל פרנקל

ובפעמים ספורות, מטילה מורא דרך השתיקה.

פוסחת בין הנואם, המבקע את הים,

לזה המכה, ללא רחם, בסלע, בעצמו.

מלגלג על שומעיו, על אלוהיו,

מחליט בעצמו על חייו.

גל אבני ארמונו של דוִד בעמק האלה

יוסף עוזר

יוסף עוזר

תגובה למאמרו של בלפור חקק על שׂרידי ארמון דוִד בעמק האלה

מְטֹרָף! אַתָּה שָׁכֵן שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ! 

אַרְאֶה לְךָ מַה אֲנִי עוֹשֶׂה מִזֶּה:

צָפִיתִי מֵהַחַלּוֹן וְהִנֵּה רָאִיתִי

אֲנִי שָׁכֵן שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ.

הָאַרְמוֹן שֶׁלּוֹ גַּלֵּי אֲבָנִים

אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהַגַּלִּים

גַּלֵּי-גַּלֵּי אֲבָנִים וְהֵם מְגַלִּים

מְגַלִּים הַגַּלִּים

אֶת הָאֶתְמוֹל הָעַתִּיק וְאֶת הַמָּחָר עָלָיו אֲנִי דוֹרֵךְ,

לֹא, כִּי אִם

משה שפריר

משׁה שׁפריר, משׁוֹרֵר וחוֹקֵר, גֵאוֹלוג וּמַרצֶה. 

לֹא, כִּי אִם

"לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ,  כִּי אִם יִשְׂרָאֵל,

כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים – וַתּוּכָל". ( בּראשית, לב 29)

  

לֹא חֲנוֹךְ בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל קַיִן, הָרוֹצֵחַ עוֹבֵד-הָאֲדָמָה,

- כִּי אִם בֶּן-דּוֹדוֹ הָרָחוֹק, הַצַּדִּיק חֲנוֹךְ בֶּן-יֶרֶד,

שֶׁאולי הָיָה לְמַלְאָךְ אַחַר שֶׁ"הִִתְהַלֵּך אֶת הָאֱלֹהִים

וְאֵינֶנּוּ, כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים" מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

לֹא הַצָּרָה שֶׁל חַנָּה, - הֲלֹא הִיא הַוַּלְדָנִית פְּנִינָה, אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אֶלְקָנָה,

כִּי אִם הַצָּרָה שֶׁל חַנָּה - שֶׁהִיא הָיְתָה, עַד לֵדַת שְׁמוּאֵל, אִשָּׁה עֲקָרָה.

ויוציאנו ממצרים: שאלה ותשובה

כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר 
מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם׃

 וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔

עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ וַיִּתֵּ֣ן יְהוָ֡ה אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים ׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל־בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ׃ וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֙נוּ֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ 

דברים ו 25-20

ברכת פסח שמח לכל הגולשים!

גלויה נוסטלגית

דצ"ך, עד"ש, באח"ב (10-1)

משה שניצר

דצ"ך, עד"ש, באח"ב (10-1)

1.

רואה אלילי יאורים

בשדה-צוען הפיחו חיים,

דם שותת מחוטמם

כסובאים יתנודדו על קיאם;

לא תרצח

 עָפְרָה קְלִיגֶר

לא תרצח

לֹא תִּרְצַח 

"וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת

וְאֶת הַשּׁוֹפָר"_ לֹא תִּרְצַח,

וְאִישׁ מִבֵּין הַקָּהָל אֵינוֹ מֵבִין

אֶת הָרָז: מִי הַמַּקְרִיב וּמִי הַקָּרְבָּן,

וְאֵיךְ דּוֹרְשִׁים דִּבֵּר בַּעַל שְׁנֵי פַּרְצוּפִים

מוּנָף מֵעַל רָאשֵׁינוּ כְּחֶרֶב פִּיפִיּוֹת.

אנתרופואיד וחרפושית חותם מצרית בחפירה בתל שדוד שבעמק יזרעאל

נחשף ארון קבורה בן 3300 שנה, ובו חפצים אישיים של אמיד כנעני - יתכן  פקיד בשרות הצבא המצרי. בין הפריטים - טבעת חותם מזהב עם שם המלך המצרי סתי הראשון.

חלקי מכסה הארון לאחר ניקוי ראשוני. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

דואר נע – אני

כרמל פרנקל, מורה ומחנכת

הוצאת גוונים

את הספר הזה התחלתי לכתוב כבר בכיתה ה'. לא ידעתי בדיוק איך הוא ייראה ומה ייכתב בו, אבל ידעתי כבר באוטובוס ביום שלישי בדרך לפעולה, שאכתוב ספר. אפילו הצעתי לחברה שתהיה העורכת שלי. 

אין לי מושג איך ידעתי מהו עורך, ואיך היה לי האומץ לקום ולשתף חברה בחלום חיי. אבל כך זה התחיל. 

מאז, כמו כל חלום, הוא ליווה אותי לכל מקום. חלפו השנים ואני השתניתי. אבל בכל רגע נתון עוטפות אותי מחברותיי. אנשים באו והלכו, טסו, נסעו נעלמו מחיי או מביטים עלינו מלמעלה. אבל תמיד, ללא ידיעתם, הם זכו למכתב ממני. מכתב פרידה, מכתב לשלום, או סתם מכתב כדי לשאול מה שלומם, או מתי הם יגיעו לביקור. מהמכתבים האלה, שמרבית האנשים לא קיבלו מעולם, מורכב הספר שלי.

המלחמה הראשונה והעלומה של ישראל ומזמור ס"ח בתהלים

פרופ' ישראל קנוהל, האוניברסיטה העברית

המלחמה הראשונה של ישראל העתיק, זאת שהתנהלה לפני 3220 שנה,

פרופ' ישראל קנוהל

ב-1210 לפני-הספירה לערך, היא הפרק העלום ביותר בהיסטוריה שלנו, פרשיה נשכחת בקורות עם ישראל. בחיבורי הפרוזה וההיסטוריוגרפיה שבמקרא שנכתבו במאה ה-8-7 לפני-הספירה, כ-500 שנה ויותר מאז אותה מלחמה, היא אינה נזכרת כלל. כנראה משום שמחברי הכתבים הללו פשוט שכחו שבעבר הרחוק ארץ-ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה המצרית-פרעונית . מנגד – למלחמה ההיא, יש תיעוד קצר, בסגנון שירי, מן הצד המצרי. בתיעוד זה, לראשונה, שליט נכרי, הכריז קבל עם, כי עלה בידיו לחסל את ישראל. ההכרזה הזאת חקוקה במצבת זיכרון שהקים מלך מצרים, פרעה מרנפתח, כדי לחגוג את ניצחונותיו הצבאיים. המצבה, אבן ענקית (בגובה של יותר מ-3 מטרים) נמצאת היום במוזיאון בקהיר. היא נתגלתה ב-1896 בחפירות שביצע ארכיאולוג בריטי. על המצבה המפורסמת הופיע לראשונה המלה "ישראל" – בכתב החרטומים, ההירוגליפים המצרי הקדום וזו הפעם הראשונה ששם הזה הופיע מחוץ למקרא. משום כך מכונה מצבה זו בשם "מצבת ישראל"

ארונות קבורה מתקופת בית שני, שבחלקם שלדי הנפטרים, נתפסו בירושלים

ארונות קבורה עתיקים מלפני 2000 שנה ובהם עצמות נפטרים יהודיים מתקופת בית המקדש השני, נתפסו בסוף השבוע בירושלים. הגלוסקמאות נבזזו לאחרונה ממערת קבורה עתיקה מפוארת באזור ירושלים.

 צילום: היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות

ים המלח : שיר מקראי

דוד ברבי

דוד ברבי

יַם הַמֶּלַח

כָּל שָׁנָה יוֹרְדִים בְּאוֹתָם מוֹרָדוֹת מְפֻתָּלִים

הַצֶּבַע הַצָּהֹב-חוּם מִשְׁתַּלֵּט עַל הַנּוֹף הַמִּדְבָּרִי

הַמְּקַבֵּל אֶת פָּנֵינוּ שׁוּב בְּשַׁאֲגַת נִצְחוֹן הַטֶּבַע

גָּוֶן מִתְחַלֵּף שֶׁל מַיִם מֵתִים,

ישראל בעל שם טוב ובני דורו

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

ספרי החדש, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים (Israel Ba'al Shem Tov and his Contemporaries, Kabbalists, Sabbatians, Hasidim and Mitnaggedim, Jerusalem : Carmel 2014) , שראה אור זה עתה בשני כרכים, בהוצאת כרמל בירושלים, תשע"ד, דן בגלגוליה של המחשבה הקבלית במציאות היסטורית מורכבת באימפריה העות'מנית ובממלכת פולין-ליטא, בין פרעות חמלניצקי שהחלו בשנת 1648, לבין חלוקת פולין ב1772, תקופה שאותה הפולנים כינו בשם 'המבול' והיהודים קראו לה בשם 'מצולות ים הגלות' או 'הגלות המרה', שבה התעצמו כיסופי הגאולה. במציאות זו פרחה הקבלה שהצמיחה הן את השבתאות המשיחית והן את החסידות הקבלית.

בין ארץ לשמים - ספרו של משה גרסיאל על סיפורי אליהו

שיחה עם פרופ' משה גרסיאל לרגל השלמת ספרו באנגלית שעניינו ניתוח ספרותי של סיפורי אליהו בספר מלכים. הספר אמור לצאת בעוד ימים ספורים ופרטיו כדלקמן: M. Garsiel, From Earth to Heaven: A Literary Study of Elijah Stories in the Book of Kings (Bethesda, Maryland: CDL Press, 2014).  

בתמונה רואים את רכס הכרמל וניתן בקושי להבחין במנזר הכרמליטי שברכס המוחרקה

מקום מבחן האש שערך אליהו לעם.

שאלה: פרופ' גרסיאל, בראיון הקודם שפורסם בבמה זו לפני מספר שנים שוחחנו על מחקריך בספר שמואל ובתקופת הממלכה המאוחדת לרגל צאת הקורס שלך באוניברסיטה הפתוחה ומאמריך בנושא, האם שינית כיוון ועברת לדון בסיפורי הנביאים?

שיר דודים

בלפור חקק

שיר דודים

היא מחוללת בי חלומות

אהבת השולמית ומשורר שיר השירים

בְּמַדְרֵגוֹת הָהָר בַּחֲשֵׁכָה הַנֶּאֱדֶמֶת

הִיא מְחוֹלֶלֶת בִּי חֲלוֹמוֹת

מוֹפָעַת וְנֶעֱלֶמֶת.

אֲנִי אוֹמֵר לָהּ: מַה לָּךְ.

על ’שירי מכות מצרים‘ לנתן אלתרמן

נתן אלתרמן

פרופ' אריאל הירשפלד, האוניברסיטה העברית

’שירי מכות מצרים‘ נכתבו ויצאו לאור בזמן מלחמת העולם השנייה (1944), ואי אפשר שלא לשמוע את הדי המלחמה ההיא בין בתי השירים האלה. ובכל זאת, אין אלו שירים אודות מלחמת העולם השנייה וגם לא על אודות חורבן יהדות אירופה. אלתרמן הפך את סיפר מכות מצרים המקראי למשל על הרס הניחת כעונש על קהילות ועל ממלכות. נא-אמון, העיר המצרית, הופכת בשיר לחוק עולם, החוזר ומתגשם שוב ושוב לאורך ההיסטוריה, הלוא הוא חוק הגמול והעונש הבאים לאחר החטא. הערוב והדבר ’יוצאים אל תֵּבֵל, כחֶבֶר, להציג לה חזיון הגמוּל‘. 

הצרעת והמילה

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

תזריע-מצורע: ויקרא יב 1 - יג 59

מצורע מתחבר במקרא עם לשון הרע. מצורע זהו נוטריקון (כתיב מקוצר) של מוציא שם רע. עד כדי כך בחלו חז"ל בלשון הרע שראו במחלת הצרעת תוצאה, עונש, של דיבור המכוון להרע. "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא י"ט 16) הוא מקור לאיסור לשון הרע. הספר חפץ חיים של הרב ישראל מאיר הכהן כגן מראדין (פורסם לראשונה ב 1873) הוא הראשון שעוסק בהלכות לשון הרע. הרב ייחס חשיבות גדולה ללשון הרע וראה בה סיבה לגלות המתמשכת. מה פירוש לשון הרע? זהו ניסיון במפגיע לפגוע באדם דרך מילים, רכילות. יש בזאת התחשבות והבנה גדולה של כוחה של המילה. יש הנוטים לזלזל במילה: "אמרו, אז מה?" ולא היא! מילה כמוה כחרב. אתה יכול לפגוע באדם פיזית, אבל לא פחות אתה יכול לפגוע בו מילולית. החוק מגן על האדם שהוצאה נגדו דיבה. החיבור הזה בין הצרעת ללשון רכיל, לשון הרע, הוא ראיה מפוכחת ואחראית של התנהלות חברתית וקריאה להקפיד על הלשון מתוך כבוד לאדם הניצב מולך ותוך הבנה מהי מילה ומהי כוחה. 

על צרעת, מצורעים ופרשת מצורע

* לרגל העיסוק במחלת הצרעת בפרשת תזריע, ובפרשת מצורע המלווה אותה,

גמרתי אומר לעסוק בצרעת, גם אם שנת תשע"ד היא שנה מעוברת.

ארבעה סיפורים על צרעת
גיחזי של חז"ל

ארבעה מצורעים בשער שומרון

ארבעת המצורעים והמשוררת רחל

משה אהרן ומרים (כולל התייחסות לצרעת מרים)

אסור לספר בגנותם של ישראל

האם הצרעת במקרא היא הצרעת המוכרת לנו היום?

הצרעת והמילה

חזון אחרית הימים וירושלים בהגדת ונציה

פרופ' שלום צבר, האוניברסיטה העברית

Venice Haggadah View of Jerusalem

המשיח ואליהו מבקרים בוונציה:

חזון אחרית הימים וירושלים בהגדת ונציה, 1609
התקווה לכינונו מחדש של בית המקדש הטביעה את חותמה המובהק על עולם האמנות היהודית כבר בדורות הראשונים שלאחר חורבן הבית השני. על הפנים של מטבעות כסף שטבע מנהיג המרד השני שמעון בר כוכבא בשנים 133/34 לסה"נ מתוארת חזית בית המקדש בירושלים, ועל הגב אגד הדס, לולב וערבה ולצידם אתרוג – רמז לזכרון הלאומי בדבר גדולת ירושלים בעת חגיגת החג המרכזי בשנה היהודית בתקופה שלפני החורבן, עת הגיע המספר הרב ביותר של עולי רגל לחגוג את חג סוכות במשותף בעיר הקדושה. דימויים מסוג זה אשר הפכו במרוצת הזמן לתו ההיכר ולסמל הזהות של היהודים בתקופת התלמוד, נפוצו באמנות הזעירה (למשל, מנורות שמן, בקבוקי זכוכית, ותחתיות זהב), לצד הופעתם במבנים מונומנטאליים – פסיפסי רצפה וציורי קיר בבתי הכנסת העתיקים (כגון, בתי הכנסת של חמת טבריה, בית אלפא וציפורי בארץ ישראל, ודורא-אירופוס שבסוריה).

שבת

שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ 

וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֖֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ 

לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה 

אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶךָ 

וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ 

וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ 

לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃

דברים ה 14-13

חילון מלים מקראיות: סליחה, קורבן, כהונה, שופר

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תפילה

יש מילים שמופיעות במקרא רק בהקשרים דתיים ובעברית החדשה הורחב שימושן גם לתחום החולין היום-יומי. כזה הוא למשל השורש ’סלח‘. בלשון המקרא אלוהים הוא ’אלוה סליחות‘ (נחמיה ט 17), משורר תהלים אומר עליו הַסֹּלֵ֥חַ לְכָל־עֲוֹנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לְכָל־תַּחֲלֻאָֽיְכִי (קג 3) ורק עליו נאמר שהוא ’סלח‘ לפרט או לעם (למשל במדבר יד 20-19). בעברית החדשה, לעומת זאת, משמשת מילת ’סליחה‘ גם בהקשר חולין - לנימוס ולהתנצלות.

למה הֹרַג עוזה בן אבינדב?

 משׁה שַׁפריר

לָמָּה הֹרַג עֻזָּה בֶּן-אֲבִינָדָב?

"וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם" (שמ”ב ו 7))

לָמָּה הֻכָּה וְהֹרַג עֻזָּה בֶּן-אֲבִינָדָב, מֵהָעִיר גִּבְעָה?

הֲרֵי הוּא וְאָחִיו נָשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן-הָאֱלֹהִים מִבֵּיתָם

בָּעֲגָלָה חֲדָשָׁה, שֶׁצֶּמֶד-בָּקָר מוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ, בְּדַרְכָּם
אֶל עִיר דָּוִד אֲשֶׁר בִּירוּשָלַיִם; וְדָוִד וְכָל הָאֲנָשִׁים

הָיוּ סְבִיב הָאָרוֹן מְנַגְּנִים בְּכִנּוֹרוֹת וּבְתֻפִּים וּמְפַזְּזִים

עַד גֹרֶן-נָכוֹן שֶבַּדֶּרֶךְ, - שָׁם נִשְׁמַט הָאָרוֹן בְּשֶׁל כֶּשֶל-הַבָּקָר;

על "וידם אהרן" (וי’ י’, ג) וחטאם של בניו - תגובות ושיח

פרופ' משה צפור מגיב על התגובות לרשומתו של פרופ' יהושע גתי: 'קודש מול חול: פרק במהות הדת':

* פרופ' יהושע גתי כתב: "הפרשה גם מעלה סוגיה הרמנויטית מעניינת: מה קרה שם? הכתוב מקמץ ולא מבהיר חד וחלק [...] הכלל הפרשני שעמד כאן לפני הוא התעמקות בקונטקסט: על מה מדובר בהמשך, על מה מזהיר הכתוב, ונראה שמדובר בעניין הקשור ביין, בשכר, ובעניין של קדושה וטהרה".

תגובתי: אני מפקפק בהצעה, שנכנסו שתויי יין למשכן, כי מעשה כזה אינו ראוי להיקרא "אש זרה". “וַיִּקְח֣וּ... אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ... וַיַּקְרִ֜בוּ ... אֵ֣שׁ זָרָ֔ה” (וי’ י’, א) זהו החטא. ראו המבחן שמציע משה לעדת קורח, לראות במי בוחר ה'. ממש אותן הלשונות כמו בסיפור שלנו. "וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת ה' וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת" (במ’ ט”ז, לה), אלה שלא היו מורשים, ואם כן הקטורת שלהם היא "אש זרה", ועונשם זהה לעונשם של בני אהרן. ושימו לב: בקורבן הלגיטימי המוזכר קודם למעשה של בני אהרן יש אותה לשון: “‏וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י ה’ וַתֹּ֙אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָעֹלָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כָּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם” (וי’ ט’, כד). אנו נזכרים באירוע אחר שבו ירדה אש מן השמים ואכלה את הקורבן, והעם ראה והריע: ”ה’ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים ה’ ה֥וּא הָאֱלֹהִֽים” (מל”א י”ח, לט) - מעשה אליהו בהר חורב. הדברים ברורים. העלו קטורת לא מורשית.

קודש מול חול: פרק במהות הדת

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל  ואוניברסיטת תל אביב

פרשת שמיני: ויקרא ט 1 - יא 47

יום מיוחד, חנוכת המשכן. מה יותר שמח מזה. לאחר ההכנות המרובות והמפורטות הגיעה עת הקרבת הקרבן המיוחד. והנה אסון. בני אהרון הכהן הגדול, הם נדב ואביהוא, באו להקריב אלא שנאמר שהקריבו לפני ה' "אש זרה" , והנה יצאה אש מלפני ה' והם מתו. יש כאן גם נימה אישית של עצב האב השכול: " וידם אהרון" (י 3). אי אפשר היה לעבור לסדר היום ולהתעלם מכאב האב, ששותק, שאיננו מתקומם אלא שותק, וזו היא הבעה עמוקה של רגש, שהתורה שלא כמנהגה משחררת.

מה עשו הכוהנים שהומתו? הכתוב לא מפרש ממש. עם זאת, ברור שעשו דבר חמור ביותר שדרש מיתה.

בראשית ברא, המפץ הגדול וגלי כבידה - מה ביניהם?

התגלית על גלי הכבידה והאישור לתיאוריית המפץ הגדול
מציפה פעם נוספת את שאלת היחס בין אמונה ומדע, ובין הגילויים המדעיים ל‘בראשית ברא‘.

על כך ראו סיעור המוחות כאן.

(1) הרב פרופ‘ יהוידע עמיר, חוכמת אנוש בעולמו של הקדוש ברוך הוא

(2) ד“ר צחי וייס, תחומי ידע פרוגרסיביים וסטאטיים

(3) ד“ר יונתן בן דוב, התנ"ך מעניק את עצמו לפרשנות בכל דור ודור

(4) ד“ר ברוך יעקב שורץ, נצחיותה של התורה נמצאת בסמכותה הנורמטיבית

(5) פרופ‘ יאיר הופמן, התורה נכתבה בידי בני אדם לפני למעלה מאלפיים שנה

בניית הספרייה והארכיון הלאומי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל על שם מנדל

קרן מנדל תורמת להקמת הספרייה הגדולה ביותר לארכיאולוגיה במזרח התיכון והארכיון המדעי הלאומי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - בקריה שמקימה רשות העתיקות בירושלים.

הדמיית הפרוייקט

משה ספדיה ושות', באדיבות רשות העתיקות

הקריה, שתוכננה על-ידי האדריכל הנודע משה ספדיה, תשמש כמרכז חדש לחינוך, למחקר, לשימור ולתצוגה, וכן כמקום מושבה של הנהלת רשות העתיקות.

הקול שהתהלך

משה שׁפריר

 "ויִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְּׁתּוֹ..."   (בְּרֵאשִׁית ג 8)  

                                                                                               

וּשְׁנֵיהֶם שֶׁנֶּחְבְּאוּ בֵּין עַנְפֵי עֵץ-הַתַּפּוּחַ

שָׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַקּוֹל, שֶׁהִתְהַלֵּךְ בֵּין עֲצֵי הַגַּן,

אַף שֶׁהָיָה זֶה קוֹל מְחַפֵּשׂ וְאוּלַי קְצָת חָזָק וּמָתוּחַ.

וּשְׁנֵיהֶם שֶׁכְּבָר יָדְעוּ זֶה אֶת זוֹ וְגַם יָדְעוּ מַהוּ טוֹב וּמָה רָע

(וְאַף שֶׁהָיוּ עֵירֻמִּים, הֵם כְּלָל לֹא הִתְבַּיְּשׁוּ וְגַם לֹא חָשׁוּ רִגְשׁוֹת-אַשְׁמָה),

העימות הגדול: פולחן מול מוסר

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

ירמיה ז 28-21 (בנוסח אשכנז ז 21 - ח 3), ההפטרה לפרשת צו (ויקרא  ו 1 - ח 36)  

פרטי פרטים של הלכות קרבנות. ומעניין שההפטרה לפרשה, הלקוחה מנבואת ירמיהו בפרק ז, מעמתת את עבודת הקרבנות בבית המקדש עם ערכים מוסריים שבין אדם לחברו. יש לראות בבחירה בהפטרה זו דווקא מבע של בחינה לעומק של אחד מהביטויים  המובהקים של הדת המקראית. נסתכל רק בהיקף: פרקי החתימה של ספר שמות, ספר ויקרא פרשת צו מוקדשים כולם לתיאור המשכן, להוראות בנייתו ולהוראות מפורטות של סדרי הקורבנות וסוגיהם. והנה, חרף הדגשה חזקה זו, באה הסתייגות נבואית עקרונית , שמוצאת את ביטויה בהפטרה. אנו קוראים אותן זו מול זו. החשש הגדול הוא כדברי ירמיהו: "אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה'  המה" (ז 4 ). נשים לב לחזרה החריגה. חזרה משולשת, כאילו לא קלטנו, החוזרת על עצמה. מה פירוש? היכל ה' עצמו טמון כוח, הוא הפך לחזות הכול. זהו מקום התפילה, מקום הקרבנות הגדול בעל העצמה הדתית העליונה, מקום משכן ה'. 

הקרבן ומשמעותו

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת ויקרא: ויקרא א 1- ה 26

מה יש לו "לציוני החילוני" להגיד על פרשת ויקרא העוסקת בדיני קרבנות?

היהדות האורתודוכסית פותחת את הלימוד בחדר בספר ויקרא "כדי שיבואו טהורים", המעשה הוא העיקר, לא רק הכוונה הפנימית. וכאן בויקרא מופיע המעשה כמגילה המיועדת בעיקר לכוהנים והנודעת גם בשמה "תורת כהנים" , שידעו את הפרקטיקה של מעשי הקרבנות לאשורה.

אבל מה לנו היום? איך נבין את הקרבן בכלל?

קורות: היסטוריה מקוצרת

בלפור חקק

העקדה
בית הכנסת בבית אלפא

קורות: היסטוריה מקוצרת

בְּכָל זְמַן מֵחָדָשׁ קָם אַבְרָהָם

אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: לֵךְ לְךָ

וְהוֹלֵךְ אֶל הָאָרֶץ

אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ

קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת.

בְּדוֹרוֹתָיו עָרַךְ הוּא עֵצִים

וַאֲבָנִים לִבְנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ

אֶת אָהֳלוֹ, אֶת בֵּיתוֹ

קוֹרוֹת קוֹרוֹת.

טבע ואנוש, יופי ואהבה בשיר השירים: ספרו של מנשה הראל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דברים שאמרתי בערב עיון רב משתתפים לכבוד השקת ספרו של מנשה הראל, טבע ואנוש, יופי ואהבה בשיר השירים, ישראל 2009.

מאלף ועד תנ"ך: גיליון ראשון של עת מקרא

אנו שמחים להשיק את הגיליון הראשון של עת מקרא, כתב עת מקוון שבו נפגשים מחקר, אמנות ותרבות סביב המקרא והפעם - קריאות בין - תחומיות בנושא התחלות, מראשית הכתב ועד ימינו. 

לקריאה לחצו כאן

פרוייקט 'בשביל' - תכנית מחוייבות אישית של תלמידים

אסף גרנות, חבר צוות 'בשביל'

פרויקט 'בשביל' הוא מיזם הכנה וליווי תלמידים לקראת ובמהלך תכנית ה'מחויבות האישית' בבתי הספר התיכונים.

במסגרת תכנית המחויבות האישית, נדרש כל תלמיד כיתה י' במערכת החינוך בישראל ל- 60 שעות התנדבות בקהילה. רציונל התכנית מצוין ומכוון למטרות ראויות כמו חווית ההצלחה של התלמיד, תחושת השייכות שלו לקהילתו ולחברה הישראלית, והעמקת הידע והשיח החברתי שלו. הבעיה היא, שבתי הספר ורכזי המחויבות אישית, מתקשים לספק הכנה, ליווי ובקרה איכותיים לתלמידים לאורך תהליך זה. כתוצאה מכך, תלמידים רבים מבצעים את שעות המחויבות האישית על מנת לצאת ידי חובה, ולעתים אף אינם מתנדבים כלל. לצערנו, התלמידים אינם זוכים לחוות חוויה מעצימה ומשמעותית, הקהילה מפסידה אלפי שעות התנדבות שיכולות לסייע לה לספק את צרכיה החברתיים, והמטרות המבורכות הנ"ל מוחמצות. 

Bishvil: For One, For Us All

The Opportunity

In Israeli high schools, every 10thgrade student is required to undertake 60 hours of volunteer work for the community. This laudable program has the potential cultivate students’ involvement in society, develop their awareness of social problems, and deepen their ability to think about such issues. Yet to date a dire lack of resources has severely limited the national program’s capacity to deliver on its goals; many students complete the required volunteer hours purely perfunctorily and others finish their school year without having volunteered at all. 'Bishvil', the brainchild of a handful of Israeli young adults committed to the value of volunteerism, aims to assist Israeli high schools in realizing the tremendous potential of the national program for the benefit of students and of Israeli society as a whole.

בדרך לצא-אלים

גלבוע פלבניק, סטודנט להוראה ב'כרם' ומדריך בהוסטל לפגועי נפש

גלבוע פלבניק

בַדֶרֶך לצֵא-אֵלִים          
שּוב הִגּיעָה הָעֵת
להַרּפֹות מֵהָעֵט,
ולאֱחֹז בַחֶרֶב
שֶּׁטֶרֶם הָפכָה לאֵת.
*
אֲבָל, אֲנִי רֹוצֶה
לִרדׄף שָׁלֹום. כאַהֲרֹן.
הַאִם גַם עָלָיו
הֵעִיקּו אַבנֵי הַמִּלּואִים?
*

המקדש כמקור ההזדככות האנושית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

על ההפטרה לפרשת פקודי: מל"א ז 51 - ח 21

נתבונן בהפטרה לפרשה העוסקת בחנוכת בית המקדש הראשון

Praying Hands 
a 30 ton 60 ft tall bronze statue 
 at Oral Roberts University Tulsa Oklahoma

על ידי שלמה כמסופר מסוף פרק ז' במלכים א' ועבור לפרק ח'. שלמה מקהיל את כול זקני ישראל, הם המנהיגים, לירושלים לרגל העלאת הארון. ההתקהלות מתנהלת בחג החודש השביעי הוא סוכות. וזו ההזדמנות הגדולה של שלמה לשאת דברים לעם על תפקיד המקדש ומשמעותו. ראש וראשית - ה' מחדש את הברית עם בית דוד. ואחר כך מדגיש שלמה את התפיסה הבסיסית שהמקדש איננו מצמצם כמובן במרחבו את ה' הממלא את הארץ כולה. כלומר, שלמה מעמיד את המקדש בתפיסה של סמל. והתפקיד הוא מקום בו האדם פונה לאלוהים בתפילה. זהו המקום המסמל את שם ה' לשמוע את תפילות העם. ואלוהים ישמע כאן את התפילות ויסלח. כלומר, אלוהים איננו מוצג בזאת כאל הנקמה או כאל הממצה את הדין אלא כבעל המחילה.

הרהורים על המשכן ומעמד השבת

ד"ר צפירה גתי,  לשעבר ביה"ס לאומנות, אוניברסיטת קייפ טאון

פרשת ויקהל, שמות  לה 1 - לח 20

ושוב, כבפרשה הקודמת תוך כדי התיאורים המפורטים של המשכן וכליו הוכנס קטע המדבר לכאורה ללא קשר על הוראת שמירת השבת (לה 3-1). חזרה גרידא פרשת ויקהל? נראה שקטע השבת הוא בעל משמעות.

להוראת שמות ב 15-11: פערים והשלמתם

 עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין

ואיך יימלאו הפערים?

אחת התכונות הבולטות ביותר של סיפור מקראי
היא תופעת הפערים. הסיפור המקראי הוא רשת שיש בה יותר חורים מאשר חוטים. כמורה בבית ספר ממלכתי על-יסודי, ברצוני להציע תרגיל שיחדד את רגישות התלמידים לתופעה במטרה להעמיק את הבנתם בכתוב. ללימוד כמה שלבים:

א) מהו פער ספרותי וכיצד ניתן לגלות אותו.

ב) המורה ישקול במהלך הוראתו על אילו פערים כדאי להתעכב ומדוע.

ג) התלמידים ינסו לגלות את הפערים ולהשלים אותם כיד הדמיון הטובה עליהם.

ד) התלמידים ילמדו כיצד התמודדו פרשנים שונים עם הפערים.

ה) התלמידים יבינו כיצד זיהוי פערים והשלמתם תורמים להבנת הטקסט. 

העובדה שהמספר מגלה טפח ומכסה טפחיים, איננו יוצא בהכרזות גלויות על תפיסותיו ומגמותיו, ונמנע מלהביע את דעתו, מכריחה את הקורא ואת התלמיד להיות קורא פעיל וחרוץ, הנכון לטרוח ולחשוב, לחשוף ולגלות מה משמעות הכתוב. כך התלמיד יהיה מעורב יותר בטקסט, ויהיה עליו להכריע הכרעות מוסריות בקשר לדילמות בטקסט. 

השיטה תודגם בלימוד שמות ב 15-11, כאשר שאלת-העל היא מהי זכותו של אדם לקחת את החוק לידיו, והאם מותר להשתמש באלימות כדי להשיג צדק חברתי.

האדם

רבקה-תפארת חקק

רבקה-תפארת חקק

רבקה תפארת (שם עט), משוררת וסופרת ילדים.

ספר שירים: תמונות מן החיים (1998)

ספרים לילדים: לישון עם אימא ואבא, ציפור הסוכר הקסומה, המפלצת שלא מצאה בית (2012-2007).

עוזרת פרלמנטרית, עוזרת שר לחמישה שרי משפטים (2010-1991).

האדם

וֵאלֹהִים בָּרָא אֶת הָאָדָם

וְהָאָדָם –

גַּן עֵדֶן סוֹבֵב אוֹתוֹ

וְהָאָדָם – 

בּוֹדֵד בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹ 

נִרְדָּם.

שיר על אֹשֶׁר הַשִּׁירִים: בעקבות שיר השירים

מנחם מ' פאלק, משורר סופר ומתרגם ישראלי.

מנחם מ' פאלק

פרסם ספרי שירים: שבעה ימים של זעם, רוכסנים של סתיו, מסעותיו של פגסוס, הליצן בסמטאות הלב ועוד. ספר לילדים: לפי עטלפי. ערך אנתולוגיות ספרותיות, הפיק את "לקסיקון הסופרים העברים בהווה" (2006) והיה חבר מערכת ה"לקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים" (2008).

פרסם קובץ פרוזה: הציידים החדשים - עשרה סיפורי פרוזאק, 2008. סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2007, 2013 ואילך) מ"מ יו"ר מכון "גנזים" (2013-2011).

שִׁיר עַל אֹשֶׁר הַשִּׁירִים: בעקבות שיר השירים

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ (שיה"ש ח 7)

לִרְאוֹת זוּג רוֹקֵד

גּוֹרֵם לִי לְהַזִּיל דִּמְעָה.

היצירתיות הנעלה מול הבהמיות

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת 'כי תשא' - שמות ל 11 - לד 35

ניקולא פוסין, חטא העגל

מפרשה מעניינת זאת בחרתי להעלות כמה נושאים מעוררי מחשבה.ראשית, הבחירה בבצלאל כמי שממונה על בנית המשכן, על כול התפאורה המפוארת שלו. בצלאל בן אורי בן חור לשבט יהודה הוא הממונה על מלאכת האומנות הגדולה הזאת שכוללת מלאכת  נחושת ואומנות של עבודת עץ. בצלאל הוא אדם מבורך שהתמלא כדברי הכתוב "ברוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (לא 3). בצלאל בורך בכישרון שהוא לא רק פיזי אלא גם משופע בעומק  רוחני, רוח אלוהים. ומהי? חכמה, תבונה ודעת. האם אין אלה מילים דומות וכול הרעיון כאן הוא להדגיש את החכמה הרבה של בצלאל על ידי חזרה , שוב ושוב? נראה שבכל זאת אפשר לעשות הבחנות.

חיי מתושלח

משה שפריר

משׁה שׁפריר, משׁוֹרֵר וחוֹקֵר, גֵאוֹלוג וּמַרצֶה. 
פרסם קובצי שירה: גשם מאוחר, מתן, אהבות אחרונות, שירי קין ושירי מקרא אחרים ועוד. בתחום השירה יצאו-לאור עד-כה עשרה ספרים משלו, שהאחרון בהם - "אסיף היובל" יצא ב"ספרית-פועלים" בשנת 2008, והוא כולל (ב-300 עמודיו) מבחר שירים שכתב במרוצת יובל השנים 2008-1958. סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים (2007-2003).

חַיֵּי מְתוּשֶׁלַח

אָכֵן הִתְיַשֵּׁן מְאֹד הַסִּפּוּר עַל מְתוּשֶׁלַח

אַךְ גַּם עַכְשָׁו עֲדַיִן לֹא אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח,

כִּי עַל מַה שֶּׁרָאָה הַזָּקֵן בָּאָדָם מְתוּשֶׁלַח,

בִּמְרוּצַת חַיָּיו, שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְאָרְכוּ 969 שָׁנִים,

כְּבָר נִכְתַּב וְסֻפַּר וְעוֹד יְדֻבַּר בָּם יָמִים רַבִּים:

שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 2000 בגן הלאומי קיסריה

מעטות הן ערי הנמל הקדומות שלהן היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה ומפוארת כמו קיסריה, שממשיכה להפתיע, לשמר ולחדש. בימים אלה מובילה החברה לפיתוח קיסריה בשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים פרויקט חדש שמטרתו חשיפה ושימור של אחד מהמונומנטים המיוחדים שהיו נחלתה של עיר רומית מרכזית - הנימפאון הרומי, אשר נבנה בנמל קיסריה לפני כ-2000 שנה. 

נימפאון - הדמיה של אתר הביקור החדש

ביצוע: אדר' מיכל רטנר, באדיבות רשות העתיקות והחברה לפיתוח  קיסריה

מזרקת המים הציבורית שנחשפת בימים אלה, עמדה בטבורה של העיר קיסריה הקדומה ושימשה לנוי ולשתייה וכמקום התכנסויות מרכזי. מבנה הנימפאון היה חלק מהפינה הצפון-מערבית של במת המקדש, מסד בנוי מפואר וגדול ממדים, עליו עמדו המקדש המרכזי בתקופה הרומית הקדומה והכנסייה הביזנטית לאחר מכן. 

חינוך ובטיחות באינטרנט

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כהורים וכמורים אתם מפנים לא פעם את ילדיכם/תלמידיכם לחיפוש חומרים באינטרנט ולשימוש ברשת לצרכים חינוכיים ולימודיים נוספים. הם בוודאי גולשים ברשת גם ובעיקר מיוזמתם ומבלים בה שעות רבות: בצ‘אטים, ברשתות חברתיות, במשחקים ועוד ועוד. כיצד תטפחו נורמות של התנהגות אחראית ברשת? כיצד תגנו עליהם מהסכנות הטמונות במרחב הוירטואלי? כיצד תשמרו עליהם מבריונות ומחשיפה לתכנים בלתי הולמים (מיניים, גזעניים, אלימים וכיוצא באלה)? מהם הכלים החינוכיים והאינטרנטיים העומדים לרשותכם לצרכים אלה? בקישורים הבאים תגיעו לאתרים שבהם ניתן לקבל טיפים לשימוש בטוח באינטרנט, כללי עשה ואל תעשה ברשת, הסברים למושגי יסוד, ומידע חינוכי ומעשי עשיר שיסייע לכם  לחנך אותם לשימוש מושכל, יעיל ובטוח בטכנולוגיות העדכניות.

מַלְכוּת שְלֵמָה: הוידוי של בת שבע

שושנה ויג,
סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

שושנה ויג

חָיִיתִי כְּמוֹ אֶלֶף נָשִים 

מְעֻרְסֶלֶת בְּחֵיק קָצִין כִּבְחֵיק מֶלֶךְ

מְחַבֶּקֶת  מְחַיָּה וּמֵמִיתָה.

מֵעֲקָרוּתִי

עָמְדָה לִי

זְכוּתִי

לְשִפְלוּת חֲיַיּ .

מֵי נִדָּתִי

הִתְעַרְבְּלוּ בִּסְעָרוֹת חֲיַי

וְאֶת שֵעַר רָאשִי הַטָּמֵא 

בָּאַמְבַּט עַל גַּג הַחוֹמָה

הֵסַטְתִּי

אֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַמַּעֲרָב

לִבְרוֹחַ אוֹ לָבוֹא

ארמון המלך דויד בעמק האלה מחכה לרוח צפונית

בלפור חקק

צילום אווירי של חורבת קיאפה צילום: חברת  Skyview, 

באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 

עמק האלה רוגש כמרקחה, בתוכו גם יושבי עמק האלה, ובתוך יושבי עמק האלה גם אני תושב צור הדסה. מן העיתונות עולה, שהתגלה ארמון של המלך דויד בעמק האלה בחפירה של רשות העתיקות: מתברר שיש גם חדשות... בעתיקות.