פרופ׳ ברוך יעקב שורץ, מקרא, האוניברסיטה העברית
לדעתי אין מקום לנסות ולתאם בין התפיסות המדעיות, הנובעות ממה שידוע כיום,
ובין התפיסות המתבטאות בסיפורים המקראיים, הנובעות כמובן ממה שהיה "ידוע," ליתר דיוק, מה שהסופרים יכלו לשער על פי הנראה להם ומה שיכלו ליצור ברוחם ועל פי אמונתם, מגמותיהם וההקשר הספרותי, הכל בכפוף למצב הידע והחכמה בזמנם שלהם. הציפייה, או הדרישה, שהתורה תתאים מבחינה אינפורמטיבית למה שידוע לדורות מאוחרים אין לה על מה שתסמוך; התורה דיברה בלשון בני אדם, וכיוון שניתנה באחת הלשונות (כדברי רס"ג) כל האמור בה משקף אך ורק את מה שבני אדם ידעו ויכלו להבין בעת העתיקה. נצחיותה של התורה נמצאת בסמכותה הנורמטיבית, היינו בתקפותן של המצוות שבה – כפי שפירשו אותן חז"ל וחכמי ההלכה כמובן – אך בשום אופן לא במידע ההיסטורי והקוסמולוגי המצוי בה. ואכמ"ל.
ובין התפיסות המתבטאות בסיפורים המקראיים, הנובעות כמובן ממה שהיה "ידוע," ליתר דיוק, מה שהסופרים יכלו לשער על פי הנראה להם ומה שיכלו ליצור ברוחם ועל פי אמונתם, מגמותיהם וההקשר הספרותי, הכל בכפוף למצב הידע והחכמה בזמנם שלהם. הציפייה, או הדרישה, שהתורה תתאים מבחינה אינפורמטיבית למה שידוע לדורות מאוחרים אין לה על מה שתסמוך; התורה דיברה בלשון בני אדם, וכיוון שניתנה באחת הלשונות (כדברי רס"ג) כל האמור בה משקף אך ורק את מה שבני אדם ידעו ויכלו להבין בעת העתיקה. נצחיותה של התורה נמצאת בסמכותה הנורמטיבית, היינו בתקפותן של המצוות שבה – כפי שפירשו אותן חז"ל וחכמי ההלכה כמובן – אך בשום אופן לא במידע ההיסטורי והקוסמולוגי המצוי בה. ואכמ"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.