הרב ד"ר דוד מיכאל אברהם, המכון הגבוה לתורה, אוניברסיטת בר-אילן
אני אישית לא מתעניין בשאלות אלה ודומותיהן, משתי סיבות: הן לא חשובות (אין להן
השלכות), ולפחות לגביי הן גם לא מעניינות. אסביר זאת בקצרה. אם לוקחים את המקרא כפשוטו, קשה לקבל טענה שיש התאמה בינו לבין התיאור המדעי של הבריאה (אולי חלקית, אבל ודאי לא מלאה). על כן אדם מאמין (כזה שאינו דוחה את ממצאי המדע, כמובן) חייב לאמץ את האפשרות של הפרשנות היצירתית לפסוקים. אבל בגישה שמוכנה לפרש את המקרא בצורות יצירתיות (כדברי הרמב"ם הידועים במו"נ ח"ב פכ"ה על הקדמות וההגשמה של הא-ל), אז אפשר להתאים את המקרא כמעט לכל תיאוריה מדעית שתוצע בפנינו. לשון אחר: טענת ההתאמה אינה עונה לקריטריון הפופריאני של הינתנות להפרכה.
השלכות), ולפחות לגביי הן גם לא מעניינות. אסביר זאת בקצרה. אם לוקחים את המקרא כפשוטו, קשה לקבל טענה שיש התאמה בינו לבין התיאור המדעי של הבריאה (אולי חלקית, אבל ודאי לא מלאה). על כן אדם מאמין (כזה שאינו דוחה את ממצאי המדע, כמובן) חייב לאמץ את האפשרות של הפרשנות היצירתית לפסוקים. אבל בגישה שמוכנה לפרש את המקרא בצורות יצירתיות (כדברי הרמב"ם הידועים במו"נ ח"ב פכ"ה על הקדמות וההגשמה של הא-ל), אז אפשר להתאים את המקרא כמעט לכל תיאוריה מדעית שתוצע בפנינו. לשון אחר: טענת ההתאמה אינה עונה לקריטריון הפופריאני של הינתנות להפרכה.
כעת לשאלה האם זה מעניין ו/או חשוב. כאמור, תשובתי שלילית לשתי השאלות. זה לא חשוב בגלל הבעיה דלעיל. יוצא ממנה שההתאמה הזו אינה מוכיחה שהמקרא אמיתי או שהוא נכתב על ידי גורם שידע את כל המדע (אף שאני אישית מאמין שזהו המצב).
מדוע זה גם לא מעניין? כי כדי לדעת מדע אני משתמש במעבדה ובחשיבה מדעית, ובידע המדעי המצטבר, ולא בפרשנות זו או אחרת לפסוקים. אמנם יכולה להיות לזה חשיבות סתם ככלי פרשני להבנת הפסוקים ויישוב סתירות ביניהם (כמו בין בריאת האור ביום הראשון לרביעי). אבל אותי אישית תחום פרשנות המקרא לא ממש מעניין. אני עוסק בעיקר בהלכה ובמחשבה ההלכתית. זה, כמובן, עניין אישי לחלוטין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.