אמנות הפסיפס כמנוף לחוויה יצירתית-חינוכית בהוראת המקרא

 ד״ר שרה מלצר, מפקחת על הוראת האומנות במשרד החינוך (בגמלאות)

יצירת ׳פסיפס יוסף׳

הכנה קולקטיבית של פסיפס גדול ממדים בנושא מקראי מגלגלת את התכנים מהספר אל האבן. באופן זה מזומנת ללומדים לא רק התמקדות במשמעות הנרטיבית והרעיונית של הטקסט המקראי אלא גם התנסות בחוויה אמנותית-אסתטית שתוצרתה נשקפת לעיני-כל מעל קירות בית הספר או מוסד ציבורי בקהילה. התלמידים מחדשים בכך מסורת אמנותית עתיקת יומין החקוקה באבני הארץ ואתריה בד בבד עם תרומה לעיצוב האסתטי של חזות הסביבה שבה הם חיים ופועלים. 

זוהו שרידי בית הכנסת של וילנה שנהרס על ידי הנאצים והסובייטים

בדיקת השטח בעזרת רדאר חודר קרקע. צילום: ג'ון זליגמן, באדיבות רשות העתיקות

בחודש יוני השנה (2015) נתגלו בסקר רדאר חודר קרקע שרידיו של בית הכנסת הגדול של וילנה שנבזז, נשרף ונחרב בשואה על ידי הנאצים, ושרידיו נהרסו מאוחר יותר כליל על ידי הסובייטים. 

בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה (וילניוס) בליטא, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא. הוא נבנה במאה ה -17 ובמשך דורות היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית. באתר מתוכננת חפירה ארכיאולוגית - תצא לדרך בשנת 2016 - שמטרתה לחשוף את השרידים לצרכי מחקר, ולאפשר את הצגת הממצאים לציבור הרחב. יהיה זה אתר זיכרון לקהילה היהודית המפוארת של וילנה, שיבטיח שהמורשת התרבותית של יהדות וילנה תיתפס כחלק חשוב ובלתי נפרד מהמורשת הליטאית והיהודית כולה.
פרופ׳ רחל אליאור מוסיפה:

הישר והטוב והארץ הטובה: וינייטה לשבת נחמו

יצחק מאיר

יעל יערי

ללא כותרת: ספריי צבע וצבע תעשייתי על עץ לבוד

185X95 cm

לו עמדתי בתוך קהל ישראל חמוש כבר לקראת מלחמת כיבוש הארץ מאזין לדברי הפרידה של משה בטרם ישיב נשמתו לבוראו, וליבי רחב מהערצה לאיש שנפשו יוצאת לצוות דאגתו לעם אותו לא ינהיג יותר - לא הייתי יודע אל נכון אם לנבא נבואה קודרת הוא בא או אם סוף דבר לא בא אלא לנבא נבואת נחמה. רעדה  מקפיאת עצבי דעת הייתה רצה לאורך  שידרתי למשמע "הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֘ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן" (דברים ד',כ"ו). עדות של שמים ושל הארץ שאין בעולם מי שיכול להזימה, שכל מה שיכול להיות, והיה, והווה, ויהיה הם ראו ושמעו וייראו לעתיד לבוא, הנקראת לדוכן דברי הימים לומר כי העם הזה שחיכה ארבעים שנה במדבר לבוא אל ארץ חמדתו לא יאריך בה ימים, יישמד בעריו ובכפריו ובין בתרי הרריו ובתוך מעמקי גאיותיו - היא עדות משתקת. אין בה "אִם", לא "אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ...-... וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד", ולא  "וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם....-... וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם" (ויקרא כ"ו,ג'-י"ז). אין בה תנאי אם תאבו וחייתם, ואם לא תאבו ומתם. אין בחירה.

קול קורא במדבר - האמנם?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יש ביטויים שכוונתם היום שונה מכוונתם המקורית. כזה למשל הוא הצירוף ’קול קורא במדבר’.

טיילת הרכבת, ירושלים

היום משתמשים בו כדי לומר שפנייה לנמען כלשהו לא הניבה פרי, והיא כאילו נאמרה בחלל הריק. אבל משמעותו המקורית של הכתוב היתה שונה. את ישעיה מ 3 יש לקרוא על פי פיסוק הטעמים:

...ואשכול ענבים אחד וישאוהו במוט בשנים (במדבר יג 23)

צילום: אבי מזור

ראו:

 סיפורי ריגול במקרא  
מתי שבו המרגלים משליחותם

תהליך הפתיחה הוירטואלי של מגילת ויקרא מעין גדי - "גווילים נשרפים, ואותיות פורחות באוויר"

תהליך הפתיחה הווירטואלית: הדמיית רוטציה, באדיבות סת' פרקר, אוניברסיטת קנטקי. 

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תהליך שחזור טקסט של ספר תורה שנשרף, לבד מההשג הטכנולוגי האדיר, גם פורט על רגשות עמוקים בתודעה ההיסטורית היהודית. שריפת ספרי תורה היתה תופעה ידועה ברדיפות היהודים. והיא קדמה בהרבה לנאצים. שריפת כתבי הקודש של היהודים היתה נסיון להשמיד את רוחם ואמונתם. במסכת תענית (כו, ב) מסופר על שריפת התורה בשבעה עשר בתמוז. והשוו סיפורו של יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים כ, ב, ג).  בתלמוד מופיע הסיפור המזעזע על רבי חנינא בן תרדיון ששרפו אותו עם ספר תורה: "מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו חבילי זמורות והציתו בהן את האור. והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על ליבו כדי שלא תצא נשמתו במהרה." וכששאלוהו תלמידיו מה הוא רואה אמר "גווילים נשרפים, ואותיות פורחות באוויר".‏ דהיינו, האויב יכול לשרוף את החומר, את הגווילים שעליהם נכתבה התורה, אך לא להשמיד את הרוח ואת תוכנה האלוהי  (בבלי, מסכת ע"ז, יח). 

מגילת ויקרא מעין גדי

פוענחה המגילה הקדומה ביותר הכתובה בעברית אחרי מגילות מדבר יהודה טכנולוגיות חדישות אפשרו, לראשונה, לקרוא את תוכנה של מגילה שרופה שנמצאה לפני  45  שנה בחפירות ארכיאולוגיות בעין גדי. מדובר בקטע מראשית ספר "ויקרא" בן כ-1500 שנה. הממצא הנדיר הוצג היום במסיבת עיתונאים בהשתתפות שרת התרבות והספורט ומנהל רשות העתיקות.

תצלום של הפתיחה הווירטואלית והצעת שחזור של שכבת הטקסט, 

סת' פרקר, אוניברסיטת קנטקי, אהוד שור, ירושלים.  

אשת לוט

משׁה שׁפריר

Lot's Wife by William Hamo Thornycroft

אַתְּ הָפַכְתְּ לִנְצִיב מֶלַח,

לְפֶסֶל לְלֹא מָקוֹם מֻגְדָּר.

וַהֲרֵי זֶה דָּבָר דַּי מוּזָר,

כִּי כָּל דְּמוּת שֶׁל פֶּסֶל

הַמּוּצָב לְעֵינֵי הַצִּבּוּר בַּכִּכָּר

נוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ שֶׁל גִּבּוֹר מוּכָּר.

וְאִלּוּ אַתְּ - לֹא שֵׁם וְלֹא תֹּאַר הָיוּ לָךְ

וְגַם לֹא הָיִית כְּלָל אֵשֶׁת-גְּבוּרָה,

אֶלָּא הָיִית אֵשֶׁת-אִישׁ וְאֵם שֶׁוִּתְּרָה

(אוּלַי אֲפִלּוּ גַּם בְּקַלּוּת יְתֵרָה),

עַל שְׁתֵּיּ בְּנוֹתֶיהָ, שֶהֻצְּעוּ לְאִנּוּס-רַבָּתִי,

שֶׁיָּבִיא, בְּוַדַּאי, לְמָוֶת נוֹרָא וְאָיֹם

מִידֵי הֶהָמוֹן, קְהַל אַנְשֵׁי הַזָּדוֹן,

שֶׁצָּרוּ אָז עַל בֵּיתְכֶם שֶׁבִּסְדוֹם.

האצילות מחייבת: וינייטה לפרשת מטות

יצחק מאיר

עוצמה

המפגש של האדם בר הדעת  עם רגע הלידה ורגע הפטירה הטמיע לתוכו תובנה כי הנשימה  מוכיחה את הנשמה, כי החומר מתעורר בה לחיים ועם צאתה הם נכנעים עולמית למוות האורב להם בכל שעה. הבכייה הראשונה בה פורץ הילוד לתוך העולם, משולה כשאיפה דרמטית, בנשימה, של הנשמה הממתינה מחוץ לגוף שהיה קשור בחוט הטבור לרחמה של האם שנשמה את נשימות בר בטנה. זה הבכי של גורל החיים. של גורל העצמאות. של גורל הקיום בין הטוב לבין הרע, בין הצדק לאי הצדק, בין החרדה לבין האמונה, בין הכמיהה לנצח הנותנת טעם לחיים לבין ההודאה בוודאות כי הזמן אוזל תמיד, ללא הפוגה, המעמתת את האדם עם התכלית או חוסר התכלית של היותו.

שישה מתוך שישה מליון

ד"ר צביה רחימי - שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

דניאל מנדלסון, האבודים: שישה מתוך שישה מליון, מאנגלית: אביעד שטיר, הוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תל אביב 2008

הוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד

בעשור האחרון הופיעו ספרים רבים העוסקים בחקר שרשים אישיים, חקר גניאולוגי בפרט וחקר גנאולוגי יהודי בפרט. לא מעט ניצולי שואה, או נכון יותר דור שני או שלישי לשואה בישראל ועוד יותר בארצות הברית ובאירופה המערבית, מחפשים את שורשיהם בצמא. באמצעות מסמכים, חקר מצבות, חיפוש בילקוטי קהילות, תמונות והמרשתת - בלשות הסטורית ממש -  נוצרו לא רק מפגשים מרגשים וגילוי קרובים מפזורות שונות אלא גם ספרים מרגשים רבים. הספר אבודים הוא אחד כזה. ספר שהיה לרב-מכר בינלאומי ותורגם לשפות רבות. 

עקודים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

Jacob Peter Gowy's The Flight of Icarus

איקרוס דָאָה בְּעִקְבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ  

דּוֹנַג נָמֵס, טָבַע.
אֲנָשִׁים בְּעִקְבוֹת אַהֲבָתָם.
חֶלְקָם מְבַתֵּר
מְוַותֵּר,
נוֹתָר.

תפילה זכה: וינייטה לפרשת פנחס

יצחק מאיר

boss vs leader, John Lester

שמונה פסוקים (במדבר כ"ז,ט"ז-כ"ג) מועיד המקרא למינויו של יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן כיורשו של משה רבו במנהיגות המדינית והרוחנית של האומה העומדת להיכנס לארץ המובטחת. הארות יחידאיות, לזמנן, ולכל הזמנים, קורנות מתוך המעט המרוכז הזה ומצטרפות למעין משנה שתרה עדיין, בצלם של דברי ימי האדם בארץ, אחר נאמנים. בראשונה להארות המרתקות האלה, מתגלה משה, המנהיג הוותיק, כיוזם מינוי יורשו. "יִפְקֹ֣ד ה' אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה... וְלֹ֤א תִהְיֶה֙” - אחר מותו- "עֲדַ֣ת יה' כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶֽה ". ההיסטוריה משובצת דמויות ראשי עם שלא ידעו או לא רצו, או חששו לראות בהכנת יורש אחת ממטלות שלטונם.

ויקרא, א'- אלף זעירה

יוסף עוזר

אָלֶף זְעִירָה

בַּמִּלָּה וַיִּקְרָא מֻשְׁפֶּלֶת שׁוּב,

מֻרְגֶּלֶת בְּבִזְיוֹנוֹת.

זוֹכֶרֶת מַה עָשְׂתָה לָהּ הָאוֹת ב'

כְּשֶׁאֱלֹהִים אָמַר: נִבְנֶה אַרְצֵנוּ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

הָאוֹת ב' יָצְאָה לֶאֱלֹהִים מֵהַפֶּה

וְהָאוֹת א' קַלְטָה:

אֵיךְ הָעוֹלָם מִסְתַּכְסֵךְ כְּבָר מֵהָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה,

אֵיךְ הָאוֹת ב' גִּזְעָנִית, גִּזְעָנִית,

לוֹקַחַת בָּעָרְמָה מָקוֹם רִאשׁוֹן

וְנֶחְבֵּאת מֵאֲחוֹרֵי תֵּרוּצֵי אֱלֹהִים.

תנ"כי פתוח בספר איוב: להוראת פרקי המבוא לאיוב

אדוה הכהן, מחנכת רבת פעלים והשראה

יסורי איוב, ויליאם בלייק

א. סוגיות רעיוניות עיקריות בפרקי א-ב בספר איוב

1. ’החנם ירא איוב אלהים‘ (איוב א 9) - דברי השטן המקטרגים לאלוהים מעלים את שאלת המניע להתנהגות דתית בפרט, ולאורח חיים מוקפד ככלל. האם יש בנו ציפיה להתאמה בין התנהגות ו'מזל בעולם'? ציפייה לתגמול והלימה? האם נכון שתהיה בנו ציפיה זו, או שעלינו לזקק את שאיפתנו המוסרית והערכית לכזו הנובעת מתוך עצמה ולא תלויה כלל בתגובה חיצונית? 

מנפלאות הסיפור המקראי

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

את המקאמה הזאת באינקלוסיו נפתח 

שהוא מסימני ההיכר של הסיפור בתנ"ך.

לרוצה במקרא את המסר לחשוף

לא די בִקריאה מראש ועד סוף.

כי צריך גם מאחרית לָרֵאשית לחֲזור

וקודקוד עם תחתית ביחד לשזור.

בקשרים נסתרים הסיפור מעוצב

ורק אפס קצהו גלוי על פניו.

מילותיו מועטות וניתנו במשורה

הוא נראה רדוד ופשוט לכאורה.

אך פשטות התמונה מסתירה כמסך

את עמקות היצירה הטמונה בתנ"ך. 

        

ברכה יחידאית: וינייטה לפרשת בלק

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

Balaam and the angel, painting from Gustav Jaeger, 1836

השפה העברית עלתה במאה ה12 או במחצית המאה ה-11 לפני הספירה על דוברת הלשון העברית ויצאה לחצות את אוקיינוס הזמן עד לימינו. הדוברה מנתה כ-8000 מילים מילוניות, מ'בראשית' עד 'ויעל'. היום מונים כ-80.000 מילים מילוניות השגורות בפי דובר העברית העדכנית. במרוצת למעלה משלושת אלפים שנה עמסה הדוברה הפלאית הצנועה הזאת פי עשר ממטענה הקדמון, ולא רק שלא שקעה תהומה תחת כובדו של המשא הזה, אלא להיפך, היא החיתה עצמה. דוברות השפות הקלאסיות האחרות אינן שטות עוד אלא באקוואריומים של חוקרי הלשון. או טבעו על מטענן או פרקו אותו על רציפים זרים שם באו עמים ונטלו מה שנטלו ודוברת בראשית של אותה שפה, אינה משייטת עוד בימים. היו מלבדן עוד, כפי שמעידה תעבורה שוקקת של התכתבויות שהיו לתעודות, של מילים על לוחות חרס, על מצבות קדומות, על מגילות שנגנזו ונתגלו וספרים שנקראו אך לא נכנסו לקנון, וגם אלה עשו מסע עד ימינו בזכות קהיליות חוקרים שחשפו ופענחו ושיבצו כל שמצאו לתוך משבצות זמנן, אבל הדוברה שעמסה את תיבות המקרא, שייטה בתוך עמה לדורותיו, וחנתה בבתי הכנסיות, בבתי המדרש, בספרי החוכמה והשיר ומטענה הסגולי היה למטען חמדה.

מקווה טהרה בן 2000 שנה נתגלה בשכונת עין כרם בירושלים

בבית פרטי בשכונת עין כרם הציורית בירושלים, נחשף מתחת לסלון הבית מקווה טהרה עתיק בן 2000 שנה. קיומו מחזק את הסברה כי בשטח עין כרם של היום, היה יישוב יהודי בימי בית שני.

מקוה הטהרה. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

מנוחה נכונה

פרופ׳ אביבית לוי, מכללת שנקר

אִם אֵרָדֵם 

אייל שוימר. מתוך אלבום עבודות דיגיטליות

וּבְעֵינֵי רוּחִי לֹא יִהְיוּ

סֻלָּם וּמַלְאָכִים

וּמַרְאוֹת שָׁמַיִם מְדַבְּרִים אֵלַי,

וּשְׁתֵּי יָדַי לֹא יַסְפִּיקוּ עוֹד

כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ

לַעֲלוֹת וְלַרֶדֶת,

אליהו, מה אתך?

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

האדמה בכתה.

אליהו הורג את נביאי הבעל
צילום: תמר הירדני

ארבע מאות וחמישים

בשם האלהים?

מי חזק ממי?

שלך 

או זה שלי?

מזבח.

אילם.

ואילמת אדמה.

ארבע מאות וחמישים הבלים.

מתנה לאלהים.

אליהו, מה אתך?

פרשנותו של יוספוס לספר שמואל: ספר חדש של מיכאל אביעוז

פרופ׳ מיכאל אביעוז, אוניברסיטת בר-אילן

Michael Avioz, Josephus' Interpretation of the Books of Samuel (The Library of Second Temple Studies; London and New York: Bloomsbury, 2015)

Bloomsbury

יוסף בן מתתיהו הכוהן הוא אחת הדמויות המרתקות ביותר בתקופת בית שני. הוא חי בין השנים 37 – 100 לספירה לערך, דהיינו כשלושים שנה לפני חורבן בית שני וכשלושים שנה לאחריו. הוא נולד בירושלים להורים מיוחסים: אביו היה נצר לאחת מכ"ד משמרות הכהונה ואילו אמו נמנתה על בית חשמונאי. בהיותו בן שש-עשרה, ירד למדבר יהודה וחי במשך שלוש שנים בין הכתות השונות (פרושים, איסיים וצדוקים) על מנת לגבש לעצמו את זהותו. הוא מונה לתפקיד מפקד הגליל בימי המרד ברומאים, בין השנים 66–67 לספירה.

לימודים בינתחומיים בתחומי הרוח והחברה בחטיבה העליונה: דגמים ורעיונות לחשיבה

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (עד 2001)

1. מבוא

המסמך שלפנינו הוא הצעה לדיון באפשרות של מיפוי דרכים להוראה בינתחומית בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון. הוא נועד לשמש אתגר לחשיבה, להשגות, למציאת דרכים נוספות ואחרות, או אף ליישום ולניסוי.

ההוראה הדיסציפלינרית במערכת החינוך העל-יסודי היא בבואה של המקובל בעולם האקדמי. המאפיין את העולם האקדמי הוא הפיצול והספציפיקציה. ההתמחות בנושאים ובתחומי דעת נעשית יותר ויותר צרה ויותר ויותר ממוקדת ומקצועית. אם כי לצד זה מוצאים קבוצות לימוד ומחקר בינתחומיות באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם מתוך הכרה בחשיבותן לפיתוח הידע האנושי. 

אשבעל הנזכר בכתובת השנייה מחפירות חורבת קיאפה הוא ישבעם מפקד הגיבורים אשר לדוד

ראיון עם פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר אילן

הכתובת: אשבעל בן בדע
צילום: טל רוגובסקי 

שאלה: פרופ׳ משה גרסיאל, ידוע לי שאתה עוסק עתה בכתיבת פירוש חדש רחב ואינטר-דיסציפלינרי לספר שמואל באנגלית. כמי שעסק ועוסק רבות בחקר תקופת הממלכה המאוחדת ובספרות הנוגעת לכך, מה דעתך על ממצאי הכתובות מתקופה זו בחפירות הארכאולוגיות האחרונות?

תשובה: אכן כמי שמתעניין בתקופה זו, סבורני שהדיון בדבר קיומה של הממלכה המאוחדת כמתואר בספרי שמואל ומלכים עלה מדרגה עם הממצאים האחרונים שנתגלו בחפירות בארץ-ישראל ובסוריה. כמה מממצאים אלה תואמים קצת מתיאורי המקרא ותומכים בהשקפת החוקרים המייחסים למקרא ערך כמקור היסטורי לצורך כתיבת ההיסטוריה של תקופת המקרא. כיום ברור למדיי שהתפיסה המינימליסטית הרואה בספרות המקראית מקור מאוחר מאוד שאיננו משקף כלל את ההיסטוריה של עם ישראל איננה תקפה יותר. לאחרונה עסקו בכך גם פרופ' יוסף גרפינקל ופרופ' גרשון גליל שצוטטו בהרחבה בבלוג המקיף שלך. באופן כללי אני מסכים עמם בהערכתם הכוללת, עם כי בנקודות מסויימות קיימים הבדלים בתפיסותינו.

שאלה: מהי חשיבותה של הכתובת הראשונה שנמצאה בחפירה זו?

שם זוחלים הנחשים: וינייטה לפרשת חוקת

יצחק מאיר, משורר הוגה וסופר

המדבר הוא במה לדרמה רבת פרקים שאינה נחה כמעט רגע מן ההתמודדויות בין העם לבין אלוהיו ומשה עבדו, וגם לא מן ההתמודדויות בין משה עצמו לבין אדונו.

מרחבי עולם החול השומם

בדרמה הזאת העם המונה כשלושה מליון איש - על פי עדות הכתוב המייחס את המספר שישים רבא לגברים צעירים ואינו מונה לא את עולי הימים ולא את הישישים וכמובן לא את  הנשים בכל גיל- הוא פרסונה אחת. "וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֘ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֨וּת בַּמִּדְבָּ֑ר" (במדבר כ"א,ה'), 'וַיְדַבֵּ֣ר' לשון יחיד, 'הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙' לשון רבים. מי דבר ב"וַיְדַבֵּ֣ר"?. נשיא יציג בשם כל העם, גוף הנשיאים המאוחד כולו, או שמא הקהל דיבר, מקצתו, רובו, כולו? הייתכן? העם הוא פיזור אנושי רב ממדים החונה במרחב חולי וסלעי, חרוש נחלי אכזב וזרוע גבעות עולם והמאהיל בדרום אינו רואה אוהלי אחיו הצפון, ואיך מדברים יחדיו ונקראים 'עם' ואיך שומעים במרחקים אליו הקול אינו יכול להגיע  ואיך כתוב, "... יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ..." (שמות י"ט,ט')? דבר זה חוזר פעמים הרבה, כגון, "וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י ה' וַיִּשְׁמַ֤ע ה' וַיִּ֣חַר אַפּ֔ו..." (שם י"א,א'), את מי שמע ה', את "וַיְהִ֤י הָעָם֙" היחיד? במי חרה אפו, ב"מִתְאֹ֣נְנִ֔ים", הרבים כולם? 

שְׁאֵלוֹת לְאֵשֶׁת לוֹט

משׁה שׁפריר

Lot's Wife by William Hamo Thornycroft

לָמָּה אֵשֶׁת לוֹט, שֶׁהָיְתָה אוּלַי אִשָּׁה רְגִישָׁה,

לָמָּה הִיא הִבִּיטָה אֲחוֹרָה וּלְצַו-אֱלוֹהַּ הִתְכַּחֲשָׁה?

הַאִם הִיא לֹא חָשְׁבָה שֶׁהַקַּבָּ"ה בְּשֶׁל-כָּךְ גַּם יַעֲנִישָׁהּ,

- שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ-כֹּל, רוֹאֶה כָּל-מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה.

אָסוֹצְיַצְיוֹת בְּלָבָן: הֶחְבֵּרֵי הַמִּלָּה "לָבָן"

 משׁה שַׁפריר  

אֱלֹהִים הִבְדִּיל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה   

אדם וצילו

בֵּין הָאוֹר הַלָּבָן שֶׁצָּבַע אֶת הַיּוֹם

לְבֵין הַחֹשֶׁךְ שֶהָיָה עַל-פְּנֵי הַתְּהוֹם,

שֶׁהוּא קָרָא לוֹ לַיְלָה, בְּהֱיוֹתוֹ מְאֹד שָׁחוֹר,

אֲבָל "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב (אַךְ וְרַק) הָאוֹר".

אַךְ אֵין לִשְׁכֹּחַ כִּי הַצֶּבַע שֶׁל הָאוֹר הַלָּבָן

הוּא אֶנֶרְגִיַּת-קְרִינָה אֶלֶקְטְרוֹ-מַגְנֶטִית,

הָאוֹסֶפֶת בְּתוֹכָהּ אֶת אֳרְכֵי-הַגַּל

שֶׁל כְּלָל הַצְּבָעִים שֶׁבָּעוֹלָם,

הַנִּרְאִים לִבְנֵי-הָאָדָם.

Emanuel Tov, Textual Criticism of the Hebrew Bible, Qumran, Septuagint Collected Essays, Volume 3

Textual Criticism of the Hebrew Bible,       

Brill

Qumran, Septuagint

Collected Essays, Volume 3

Emanuel Tov, Hebrew University, Jerusalem

Thirty-three revised and updated essays on the textual criticism of the Hebrew Bible, Qumran and the Septuagint, originally published between 2008 and 2014 are presented in this volume, the third volume of the author’s collected writings. All three areas have developed much in modern research, and the author, the past editor-in-chief of the international Dead Sea Scrolls publication project, is a major speaker in all of them. The scrolls are of central importance in the modern textual research and this aspect is well

represented in this volume. Among the studies included in this volume are central studies on coincidence, consistency, the Torah, the nature of the MT and SP, the diffusion of manuscripts, and the LXX of Genesis.

  

Emanuel Tov, The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research: Third Edition, Completely Revised and Enlarged

Emanuel Tov, The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Third Edition, Completely Revised and Enlarged); Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 2015).

Eisenbrauns

This handbook on the Septuagint (LXX) provides a practical guide for the student and scholar alike in the perusal of that translation in the text-critical analysis of the Hebrew Bible. It does not serve as another theoretical Introduction to the LXX, but it provides all the practical background information needed for the integration of the LXX in biblical studies. The LXX remains the most significant source of information for the study of ancient Scripture together with the Masoretic Text and several Qumran scrolls, but this translation is written in Greek and many technical details need to be taken into consideration in the perusal of this tool. Therefore, a practical handbook such as the present one is needed for the integration of the Greek translation in the study of the Hebrew Bible.

בזכות האנדרגוגיה

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

ד״ר צביה רחימי שפרן

שנים רבות עוסקים במערכת החינוך בפדגוגיה, כלומר ביסודות העיוניים, הפילוסופיים, והפסיכולוגיים של החינוך. כל סטודנט להוראה חייב ללמוד את תורת החינוך כתשתית עיונית בתהליך הכשרתו להוראה.תורת החינוך מכוונת אל האדם המבוגר, הלומד, טרום כניסתו למעגל ההוראה או תוך כדי התנסותו בהוראה, על הממדים הרבים, הקשורים בילדים – תלמידים. אולם, למרבה האירוניה, המתכשרים להוראה אינם נחשפים, או נחשפים מעט מאד, אל התורה המכוונת אליו, הלומד המבוגר. זאת האנדרגוגיה. האנדרגוגיה היא האומנות והמדע המסייעים למבוגר ללמוד (Knowles, 1970, 1998). מזירוב רואה באנדרגוגיה מאמץ ארגוני המסייע למבוגרים ללמוד בדרך שמגבירה את יכולתם לתפקד כלומדים בעלי מכוונות עצמית.

אותיות ומטמוניות: וינייטה לפרשת קורח התשע"ה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

השלמת האותיות האחרונות בספר התורה
ארכיון מצפה הילה

סוף דבר, כל החיים על הפלנטה ארץ, לומדים, אם יש בהם דעת, אם אין. הציפור לעוף, האיל לרדוף, הארי לטרוף, הדגה לשוב אל הנחלים שהלכו לים והאדם לנוס אל החוכמה הצבורה המשמרת אותו מפני רוחות השמים ומפולות בוץ וסלע על הארץ, ומפני עדרי המפלצות ומפני ענני היתושים ומפני אחיו. גם הצומח, הארז והאזוב, הפרח והחוח, מתאים עצמו למקום אליו נשאה הרוח את זרעיו, גם הוא לומד, ולמות - ביבשה, באוויר או במים, זה לא לדעת ללמוד, ולשרוד - זה תרגום של לזכור להלכה, ורק האדם הוא הלומד היודע לזכור למעשה, כי רק לו יש אותיות, רק לו יש מילים, רק הוא יצור הדקדוק של עבר והווה ועתיד, של 'כן' ושל 'לא', ובייחוד של 'אולי'. 

הוא לא תמיד סומך על האותיות. תכופות הוא כופר בסיפור שהוא עדות. פעמים הרבה הוא מבקש מדברי הימים להניח ראיות שתישמרנה לדורות, 'ראיות' מלשון ממצאים שאפשר לראות אותם, היום ומחר, שניתן למשש אותן בידיים בהווה ובכל עתיד, שממשותן מבטיחה יותר ממה שהאות או המילה אוצרים בתוכן במופשט.

מי אתה, אשבעל בן בדע? כתובת מתקופת דוד התגלתה בעמק האלה

כתובת מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת דוד) התגלתה בעמק האלה בחורבת קיאפה. 

השם אשבעל בכתב  כנעני עתיק. 

מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד.  צילום: טל רוגובסקי

בחפירות שנערכו במקום על ידי פרופ' יוסף גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, התגלה בשנת 2012 קנקן חרס בן כ-3,000 שנה, כשהוא שבור לרסיסים. על כמה שברים ניתן היה לזהות אותיות בכתב כנעני עתיק, דבר שהצית את סקרנותם של החוקרים. 

הכתובת. צילום: טל רוגובסקי

המלצות על ספרים תשע״ה 2015

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלושים המלצות הספרים שלהלן מסודרות על פי הסדר האלפביתי של שמות מחברי הספרים (שם המשפחה)

יצחק מאיר על: רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים
עבי קלדרון על: בלינדר באואר, רובנקר 
פרופ׳ ישראל קנוהל על: מרטין בובר, מלכות שמים ותורת הנביאים

ד״ר חיה כהן על: מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים

ד"ר צביה רחימי שפרן על: אפרת חבה (כתבה), חלקי בארץ החיים: סיפורו של אברהם (מרדכי) כרמי

פרופ׳ מירון ח. איזקסון על: יואל בן נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק
עו״ד רו רבקה ורבנר על: יואב בר-חיים, חזרה

ד”ר צביה רחימי שפרן על: יוכי ברנדס, שבע אימהות: הנשים הגדולות של התנ”ך

יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015

ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי, מכללת סמינר הקיבוצים והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון
ממליצה על הספר: יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה תשס"ד, 196 עמודים

הוצאת אוניברסיטת חיפה

"שם העיר ירושלים נדרש מלשון שלום" כותב זקוביץ, "...והנה יש והמילים שמחה ושלום נרדפות.. ושלום ירושלים היא שמחתה” (עמ' 113). ואכן, שבע נבואות החזון לשלום ירושלים המכונסות בספר זה, אומרות שלום ושמחה. זקוביץ מודה שמבחר החזונות בספר הוא "אישי ושרירותי” (עמ' 18), אך דומני שסדר ההצגה של החזונות איננו שרירותי. יתרה מזאת, הוא החידוש העיקרי בספר. שבע נבואות החזון מאורגנות כתמונות בתערוכה, ודווקא משום כך מזמינות כל מי שלבו חפץ לסדר אותן מחדש, ולשמוח בדרכו שלו את שמחת סידורם של החזונות על ירושלים. ברצוני להאיר את סדר ההצגה של החזונות בספר על פי דרכי, במבט מלמעלה, מתוך כוונת מכוון לא לחשוף יתר על המידה את פרטי הניתוח הפילולוגי הדקדקני שבגוף הספר. 

מרטין בובר: "מלכות שמים" ו"תורת הנביאים"

פרופ׳ ישראל קנוהל, האוניברסיטה העברית

ממליץ על הספרים:

מרדכי מרטין בובר, מלכות שמים: עיונים בספרים שופטים ושמואל, מגרמנית: יהושע עמיר, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשכ״ה 1965

מרדכי מרטין בובר, תורת הנביאים, מהדורה ב׳ ומתוקנת, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1975

הוצאת מוסד ביאליק

ספרו של בובר "מלכות שמים"  נועד במקורו להיות חלק מטרילוגיה שבמוקדה הרעיון המשיחי. החלק הראשון התפרסם ב-1932בגרמנית כשבובר היה פרופסור בפרנקפורט.

הדפסת החלק השני של הטרילוגיה של בובר נפסקה באמצע בשנת 1938 כשהוצאת שוקן נסגרה בידי הנאצים. אך חלקים ממנו שוקעו בספרו העברי של בובר "תורת הנביאים" שהתפרסם לראשונה בשנת 1942.

במוקד ספריו של בובר "מלכות שמים" ו"תורת הנביאים" עומדת ההבחנה בין ארבע תקופות עיקריות בתולדות ישראל המקראי והגותו הדתית והפוליטית:

1. תקופת השופטים: המאות 12 – 10 לפנה"ס.

2. תקופת המלוכה עד ימי ישעיהו בן אמוץ: המאה ה-10 עד מחצית שניה של המאה ה-8 לפנה״ס.

3. מישעיהו בן אמוץ עד חורבן הבית: מחצית שניה של המאה ה-8 עד 586 לפנה"ס.

4. גלות בבל ושיבת ציון: המאה ה-6 לפנה"ס.

צפור אחוזת קסם: כתבים וציורים / זלדה

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

 על הספר: צפור אחוזת קסם: כתבים וציורים / זלדה, עריכה מתוך כתבי יד: ד"ר רבקה גולדברג, ראובן קסל, יונדב קפלון, מוציאה לאור, עמותת זלדה ויצירתה, ירושלים תשע"ד 2014, 177 עמודים 

הוצאת עמותת זלדה ויצירתה

ספר  חדש של זלדה? הרי זלדה הלכה לעולמה כבר לפני 30 שנה! מתברר שנשאר עיזבון - מזוודה מלאה כתבים. שהייתה מוחבאת מתחת למיטתה של זלדה ואיש לא ראה ואיש לא ידע על קיומה. זלדה חששה ולא רצתה להוציאם לאור, ואף ביקשה ממיודעיה להשמיד את הניירות הללו אחרי מותה. אך כמו אצל קפקא שביקש לשרוף את כתביו וידידו מקס ברוד לא עשה כן, וגם וירגיליוס שכתב את "אניאס"  וביקש מהקיסר אוגוסטוס שישרוף את כתביו, ואוגוסטוס לא ציית לבקשתו, כך גם רובי קאסל, שלידיו הגיעה המזוודה. הוא שמר את הניירות שנים רבות עד אשר חש שהוא מוכרח להוציאם לאור. וכך במלאת 30 שנה לפטירתה של זלדה ו מאה שנה להולדתה יצא הספר המופלא הזה לאור. יש בו רשימות. לא שירים. במיוחד משנות נעוריה ובחרותה כמורה צעירה רגישה ומיסתורית.