יום שישי, 30 בנובמבר 2012

חדר מיון מקראי

רוני קנובל

רוני קנובל, רפואה הדסה עין-כרם

הלוואי והייתי רופאה בחדר מיון מקראי,
כך הייתי פוגשת את כל המי-ומי.
את רחל רבקה ושרה, אשלח לטיפולי פוריות,
ללאה אמליץ גם על יעוץ זוגיות.
למחלקת עור אשלח את מרים ואת עוזיהו מלך יהודה,
ועימם את נעמן, ואת גיחזי נער אלישע.
לחדר טראומה מיד אבהיל את כל פגועי המלחמות,
לדוד ויהונתן אסדר חדר משותף אם יבקשו מאוד.

יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

שני מוזלמן

אורית מזור, גוגל ארצות-הברית

בגן הילדים של בני קלטה עיני קופסאות רסק תפוחים שעליהן כתוב בהדגשה: 'מוזלמן'. 

צליל השם הזה, מוזלמן, עורר בתודעתי מיד את זכר זוועות השואה. 'מוזלמן' היה כינוי רווח

יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

נתן אומר

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

תפוחים
נתן אומר:
"ה' נתן ונתן לקח,
ומה שה' נותן חיבים לקחת,
שלא להעליב, חלילה.
עת לקחת ועת לקחת,
לעולם תִקח,
צריך או לא צריך.
ומה שלא צריך היום
אולי צריך מחר:
נשים, תפוחים,
יערה ודבש...
למה לחמֹד, אם אפשר לקחת?!"

יום חמישי, 8 בנובמבר 2012

הבזק על אנשים באמצע הדרך - מרים אבישר


מרים אבישר, ילידת בגדד, עירק: ’הריני צמאה ליידע כי גדלתי בבית של אנשי ספר מסביבי. חלק מסבותי היו מחכמי בבל ועסקו בקבלה ובהלכה לכן אני רואה את עצמי קטנה לעומתם. סבי אבי אמי למד קבלה בחברותא עם הרב יוסף חיים זצ"ל (בן איש חי). כתבו עליו שהיה איש שמימי. כנראה דמם של אלה זורם בדמנו. אני לומדת באוניברסיטה להנאתי מקרא ומחשבת ישראל והתחלתי לצייר לפני שבע שנים. מעשה העגל של ניקולאס פוסין (צייר צרפתי מתקופת הבארוק) הוא הציור הראשון שציירתי אצל המורה מאיר אפלפלד (בנו של אהרן אפלפלד). לא האמנתי שאוכל לצייר ציור כה מסובך...

יום שלישי, 6 בנובמבר 2012

נתן אוהב את צליל המילה תפוח

פרופ' יאיר זקוביץ
פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נתן אוהב את צליל המילה תפוח:
"מפני שתפוח קרוב לפתוח.
אתה אומר תפוח
ופיך נותר פתוח,
וכל עוד הכל פתוח
לא תאבד התקוה".

מתוך ספרו של זקוביץ, נתן, חכם שלנו - פרוזה בשורות קצרות (בדרך לדפוס).
ספר שיריו, ישוע קורא בספרי הבשורה, ראה אור בהוצאת עם עובד תשס"ז 2007.

יום שני, 5 בנובמבר 2012

חנה נחה

עינת עידן, מכון כרם - מכללת דוד ילין

"חנה?"
"זאת סימה, אחותה.
חנה נחה"
חנה נחה
בשלום על משכבה
ואני בינתיים 
נחה במיטתי
ואתה בינתיים
ממשיך להחזיק בי,
נשמתי בחמלה 
מחזיר לי בוקר בוקר
בינתיים
וחנה 
כבר נחה

יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

לוחות החגים מאת שמעון גזונדהייט


Mohr-Siebeck
SHIMON GESUNDHEIT, Three Times a Year: Studies on Festival Legislation in the Pentateuch. Forschungen zum Alten Testament 82. Tuebingen 2012, Mohr-Siebeck, 277 pp.  


ספרו של גזונדהייט עוסק בלב ליבו של חקר המקרא המודרני. שכן חקר לוחות החגים הוא אשר הצמיח את הדגם התיאורטי המקובל של התהוות ספרות התורה ושל התפתחותה של הדת הישראלית המקראית. המחבר חקר את לוחות החגים המיוחסים בחקר המקרא אל התעודות הקדומות של ספרות התורה. לדוגמה, קובץ החוקים בשמות ל"ד נחשב עד לאחרונה לאחת התעודות העתיקות ביותר של ספרות המקרא. מוסכמה זו היתה אבן יסוד בספרי המבוא למקרא ובסקירות של תולדות הדת והפולחן בישראל המקראית. גזונדהייט הפך את הקערה על פיה, ובניגוד לדעה המקובלת הוא הראה שקובץ חוקים זה אינו משקף את תחילת החקיקה המקראית אלא את סופה. שכן לפי ניתוחו קובץ החוקים בשמות ל"ד הינו מדרש פנים-מקראי של מקבילו בשמות כ"ג. מדרש פנים-מקראי זה דומה באופיו למדרשים הבתר-מקראיים. תכליתו לגשר על פני הפערים והסתירות הקיימים בין לוחות החגים האחרים, להתאים את הטקסט אל הקשרו הספרותי הנוכחי ולעדכן את יישום החוקים לסוף תקופת היצירה המקראית.