עוד מעט לא יהיה פה רק פארק של דממה
ולא יבוא איש, לא אב ולא בן,
לא אח, לא אישה, לא בת ולא אם,
לא אחות, לא רע נותר, לא שכן,
לא זרה מסתורית שחולפת לאסוף
והמצבות תעמודנה סדורות
בשורות צייתניות על פי גיאומטריות
פשוטות כמו תבניות נצחיות,
ואם ציפורים במרום לא תדענה
לקרא - לא יהיה בעולם אף אחד
שיוכל לצרף אותיות שאינן נמחקות
לשמות דלא משתכחים.
ולא יהיו באוויר סיפורים
והגננים שאינם יודעים
את הלשונות שהיו מדברים
צללים שהלכו אילמים כמו עצים
כרותים ושרופים ליערות אחרים-
ימנו את יום עמלם בפרחים
שבאו ליבול בצבעים שאולים,
וילכו להם
ובלילה תצא
הרוח לשוט לבדה בין ברושי
השבילים הנעים קודרים
בתפילה
יתומה מנהי ואמן,
שתלך לבדה עולמית
לבית עלמי עלמים.
* ערב יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל התשע"ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.