על השיר "כנפי נשרים" מאת אביבה גולן

חגי קמרט, משורר סופר וצייר

כַּנְפֵי נְשָׁרִים מאת אֲבִיבָה גּוֹלָן

מְדַרְבֵּן וּמַצְלִיף גּוֹרָלִי הָעֶגְלוֹן.

וַאֲנִי כְּסוּסָה, מְדַלֶּגֶת בֵּין

גַּחֲלֵי הַמַּסָּע.

וּמַשְּׂאַת נַפְשִׁי, הוֹ אֵלִי

עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים

שָׂאֵנִי.

1. כללי:

שיר קצר בעל שש שורות שיכול לשמש דוגמא לאחד מיסודות השירה. מינימום מילים מקסימום רעיונות.

המשוררת ממשילה עצמה למעין סוסה המודרכת בדרכה על ידי העגלון. הוא המדרבן אותה בדרך בה היא תלך. והנמשל הוא לגורל חייה המצליף בה בדרכיה היינו, היא צריכה לדעת להתמודד עם מהמורות החיים שגורלה הציב בפניה.

יש לשים לב שהמשוררת לא מתארת נהיגה נוחה ונעימה בדרכו של העגלון אלא הצורך לדרבן ולהצליף וזה מלמד על כך שלא שבעה נחת בחייה בלשון המעטה. גם היה צורך לדרבן אותה למעשים ולא אחת קיבלה סטירות מהחיים. ובלית ברירה בכוח האינרציה והזמן היא ממשיכה הלאה ומדלגת בין מהמורות החיים. בשיר, הביטוי להן הם גחלי המסע. כלומר, החיים הם לא פיקניק. הם מסע ארוך נכפה עליך בעל כורחך ובדרכו יש גחלי אש שיש לדלג עליהם ולהיזהר לא להיכוות מהם. במצב הזה נמצאת המשוררת בין פטיש החיים הזועם (העגלון המצליף, הגורל), לבין המסע הבלתי תלוי, מחויב המציאות שיש בו מהמורות כגחלי אש.

ממקומה הנוכחי הזה היא נושאת פניה לעזרה לכל יכול, הוא האל שבמרומים, ואומרת שמשאת נפשה, כלומר כל שהייתה מבקשת, אם אפשר כמובן, שהאל ירחם עליה (מובן מההקשר) וישא אותה על כפני נשרים כפי שנשא את עמו ישראל ממצרים והוליכם במדבר. וראו שמות יב, ד "אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי".

הערת הבהרה וחיזוק לשיר:

הנשר הוא מלך העופות. הוא בעל עוצמה ושליטה. מקומו בגבהים (ראו למשל הסיפור על האם הגיבורה המטפסת בהר טרשים אל קן הנשרים כדי להציל את תינוקה).

הנשר בעל מוטת כנפיים גדולות אשר מגינות על הגוזלים שלו מהסכנות שעל פני השטח והוא נושא אותם ומעביר אותם ממקום למקום בביטחון ובמהירות מבלי לסכן אותם. ועתה צאו והבינו מדוע שם השיר "כנפי נשרים", והתחינה היא כלפי שמירת האל אותה כנשר השומר על גוזליו.

ראו למשל את המבצע בשנת 1949 בהם הועברו יהודי תימן לארץ מבצע שנקרא בשם "מבצע על כנפי נשרים".

2. הסתכלות פרטנית יותר:

שני חלקים לשיר הקטן הזה: חלק א שלושת השורות הראשונות וחלק ב שלושת השורות הבאות. חלק ראשון מתאר את מצבה לאורך מסע חייה, מבואה לעולם ואילך ועד בכלל כאשר גורלה מדרבן בה ומצליף בה. וחלק שני מבטא את בקשתה לשינוי המצב על ידי כוח עליון. ויש לה סימוכין לכך שהוא יכול שהרי כשם שנשא את עם ישאל על כנפי נשרים בוודאי שיכול הוא לשאת יהודיה אחת לפחות. זה עולה מן השורות.

מְדַרְבֵּן וּמַצְלִיף גּוֹרָלִי הָעֶגְלוֹן.

מְדַרְבֵּן יש בפועל הזה את השם דרבן. דורבן זו חיה קוצנית דוקרנית כמו הקיפוד. כלומר תרתי משמע במילה זו גם דרבון כמשמעו וגם דרבון קוצני כמו מחטי הדורבן. גורלה המצליף בה ומדרבן אותה מדומה לעגלון היושב על עגלה ונוהג בסוסו.

וַאֲנִי כְּסוּסָה כסוסה מילה בעלת ערך אמביוולנטי. היינו גם כמו החיה סוסה הנהוגה על ידי העגלון, וגם כסוסה כמו כיססו בה (כמו כיסוס ציפורניים). מדלגת (מזכיר את שיר השירים קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת. שיר השירים ב, ח) בין גחלי המסע, היינו בניגוד לנינוחות ולדילוג הנעים של הדוד בשיר השירים, כאן הדילוג הוא כדי לא לפול למהמורות החיים לגחלים הלוחשות הפזורים בשטח.

וּמַשְּׂאַת נַפְשִׁי, הוֹ אֵלִי משאת נפשי פירושו רצוני. אולי יש כאן השראה מתהילים קמא, ב "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפַּי, מִנְחַת-עָרֶב". שזו גם בקשה לקבלת תפילה.

כאן היא מזכירה בפירוש את היושב במרומים ומבקשת ממנו בקשה.

עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים היינו קח אותי מעל המכשולים וגחלי האש האורבים לי במסלול המסע הזה, כמו על כנפי נשרים העבר אותי מעליהם אל מקום בטוח שקט ושליו.

ריכוז רעיונות השיר:

הגורל שלי בכי רע.

מבחינתי אני רואה עצמי מדלגת בין הגחלים.

משאת נפשי או תפילתי לאל ממנו אני מקווה לעזרה.

אני רוצה שאלי ישאני על כנפי נשרים.

המשוררת רואה בשיר זה את תמצית חייה ולפיכך חשוב הוא לה עד מאוד.