יום שני, 23 במרץ 2015

אמא באה מן היאור

"אִיסִיס הַאֵם הַנְבוֹנָה בּוֹאִי הַבִיאִינִי נא אֶל הַמַיִם הַקְרִירִים
אֵל חֲנוּן וְרַחוּם חְנוּם צַנֵן  נָפְשִׁי הַדוֹאֵבֶת
סוֹאבֵּק קוֹרְקוֹדִיל אָב יְאוֹר
הַבא לִי זָרְעוֹ שֶׁל אוֹסִירִיס הַנַד עַל פְּנֵי הַמַיִם "

הַנְסִיכָה בַּתיָה בְּיָדֵיָה הַמוּשָׁטוֹת הוֹלֵכֶת וְטוֹבֶלֶת בְּמֵימַיו
הַצְלוּלִים שֶׁל הַיְאוֹר וְגַלָיו הַמִתְּרַפְּקִים עַל עוֹרָה הַשָּׁחוּם
מֶלָטְפִים מֵנַחָמִים אֱיבָרֵיהָ הַדְקִיקִים הַעֲקָרִים.
שְׂעֲרָה לַפִּיס לַזוּלִי מֶתּוּלְתַל אַט אַט סוֹפֵג אֵת הַמַיִם וְאֲזְנֵיהָ מִתַּחַת לַמַּיִם
שׁוֹמַעת אֵת הַשֵׁקֶט הַכַּחו­ל.
אִיוְשָׁה הַבָּאָה מֶרָחוֹק אוֹמֵרֶת לָה
"טוֹב, טוֹב..."

הַנְסִיכָה בַּתיָה קָפְצָה  מֶהַמַיִם הִתִּיזָה טִפּוֹת שְׁקוּפוֹת צְלוּלוֹת מִשְׂעֲרָה
הִבִּיטָה כֹּה וַכֹה לִבָּה אָמַר לָה "טוֹב, טוֹב."
מוּלָה עָמְדָה הַתֵּיבָה שְׁחוֹרָה.
"הַתֵּיבָה, הַתֵּיבָה הַבִיאִיהִי לִי אוֹתָה!"
עַל אָמַתָה פִּקְדָה.
הַאָמָה יַדָה רַעָדָה מִי יֵדַע צְפוּנוֹת הַתֵיבָה
טוֹמֵנֶת הִיא בְּחוּבָה צְפַעִים נַעִים קְרִירִים
שְׁלִיחֵי סֵט לְהַרַע לְהַשְׁחִית. גֵווָה רַעַד עִם יַדָה
וְהִיא נַעָה לְמַלֵא אַחָר הַפְּקוּדָה.
קַלָה הַתֵיבָה וְחָמִימוּת מִמֵנָה שׁוֹפַעַת  אֶל יַדָה
"מָה בְּתוֹכָה?" הַנְסִיכָה בַּתיָה אָחוּזַת תְּשׁוּקָה מוּזָרָה.
אָחַזָה בַּתֵיבָה יַדָה לֹא רַעַדָה וְהַזְהִירוּת מִמֵנָה יָרְדָה
הַנְסִיכָה בְּמוֹ ידָה פַּתְחָה אֶת זוֹ הַתֵּיבָה הַזָרָה.

בַּתיָה מוּקְסֶמֶת מִתּוֹכְנָה עָמְדָה וְהִבִּיטָה בְּתוֹכָה
לֹא אֵיזְמַרְגְדִים וְאוֹצָרוֹת אַגָדִיִים
לֹא יְרִיעת גוֹמֵא טוֹמֵן סִפּוּר מוּפְלָא
הַנְעֲרוֹת הִבִּיטוּ בַּנֶסִיכָה הַזָכָה
עֵינֵיהָ בּוֹרְקוֹת מִשֵׁפַע אָהֲבָה
שֶׁאֵת הַנְסִיכָה אָפְפָה וְכוּלָה דְרוּכָה אֶל
אִיסִיס אִיסִיס הַאֵם הַגִבּורָה.
"יֶלֶד, יֶלֶד יַלְדִי." מִלְמלָה הַנְסִיכָה
"הַיְאוֹר יִלֶד לִי את יַלְדִי חְנוּן הַרָחוּם בַּרָא לִי אֵת יַלְדִי....
בְּנִי... אַתָּה תַּתִיז עָלַי אֶת הַמַים בְּבוֹא יוֹמִי..."
בַּתיָה הוֹשִׁיטָה אֶת יָדֶיהָ אל הַנַעַר וְהוּא בּוֹכֶה
הַנַעַר מוֹשִׁיט אֵלֶיהָ אֶת יָדַיו הַקְטָנוֹת
וַתִקָחֶהוּ אֶל חֵיקָה וַתִפְגוֹשׁ אֶת עֵינָיו בְּהִירוֹת הַמַבַּט
וַיִפְקַח הַנַעַר אֶת עֵינָיו וַיִפְגוֹשׁ  שְׁקֵדֵי עֵינֶיהָ הַמֶלָבֶבוֹת
וַיֵדְעוּ שְׁנֵיהֶם כִּי עֵין הוֹרוּס צוֹפִיָה בִּבְרָכָה.

אָזְנֵי הַנְסִיכָה נֶתוּנוֹת לְמִלְמוּל הַתִינוֹק וּמֶאֲחוֹרֵי הַמַסָךְ שׁוֹמְעוֹת
"מֵינֶקֶת מֵינֶקֶת מֵינֶקֶת"
"כֵּן כֵּן מינֶקֶת הבִיאִי לִי מֵינֶקֶת"
וְהַנְהָרָה פַּשְׁטָה עַל הַנֶסִיכָה וְעֲטְפָה אֶת אֵיבָרֵיהָ הַדְקִיקִים
הַרוֹעָדִים מִרִגְשָׁה עֲצֻמָה וְכֹל יְפִי הַאִמָהוּת עֲלֵיהָ וְלֹא יָלְדָה מִרָחְמָה.

וְהַמֵינֶקֶת נִצֵבֶת עַל עָמְדָה מֶחַכָּה לְהוֹרוּס שֶׁבֶּחֵיקָה.
"אֲנִי אֶתֵּן לָך אֶת שְׂכָרֵךְ, אִשָׁה"!
וְהַנֶסִיכָה מֶפָזֶרֶת סְבִיב הַמֵינֶקֶת אֶת זֶהֲבָה
וְעוֹטֵפֶת אוֹתָה וְאֶת בְּנָה בִּשְׂמִיכַת זְהֲבָה
וּמוֹשִׁיבָה אוֹתָה עַל סָפְסַל הַזָהָב
וּמֶפָזֶזֶת שֵׁקֶט וְשָׁלְוָה
וְהַיֵלֶד שׁוֹפֵעַ בְּרִיאוּת חָכְמָה וּמֶתִיקוּת
כִּי עֵין הוֹרוּס בּוֹ צופִיָה וּמְגִינָה.

וַתִיגְמוֹל אוֹתוֹ יוֹכֵבֶד וּלִיְדֵי הַנסִיכָה כְּדִבְּרָתָה מַסְרָה.

איסיס - אלה. אשתו של אוסיריס מלך העולם התחתון.
חנום - אל. אל בורא, אל המים הקרירים.
סואבק-אל היאור - קורקודיל.
אוסיריס - פרעה המת אביו של הורוס. מלך העולם שמעבר.
עין הורוס – עינו של הורוס שנעקרה בקרב עם סט והפכה לסמלים רבים ביניהם סמל הבריאות.
לפיס לזולי – הצבע השחור כחלחל של הלפיס אבן טובה כסמל לצבע השחור היפה של השער.
סט (סת) – אל. שוכן המעמקים שומר על הנחש אפופיס שלא יעלה ויהפוך את המאעת, הסדר.
"התזת המים" – התזת מים על המת אחת המצוות החשובות של בני משפחת המת כדי שהמת   יתקבל בעולם שמעבר.
ספסל הזהב -  סמבול למצב מצוין, ספסל זהב ומשהו יכול לשבת עליו.

מתוך: רחל מיפו, שירי חברה ומחשבה תחילה, הוצאת ״עתון 77״, עמ׳ 24 תל אביב 2014

© כל הזכויות שמורות




אין תגובות:

פרסום תגובה