יום שישי, 27 בינואר 2017

יום השואה הבינלאומי: קדיש גם ביום הזה; לרוקן את היום מהיהודים הוא חטא ועוון

מוזיאון השואה. אמסטרדם
צילום: יואב מזור
27 בינואר הוכרז על ידי האו״ם כ"יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה". ביום זה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הצבא האדום. האם ראוי ארוע זה להיות המסד ליום הזיכרון הבינלאומי? האם ראוי ששואת היהודים תיטמע בכלל מעשי הרצח והזוועה שעשו הנאצים, גם ללא-יהודים? 


 יצחק מאיר, קדיש גם ביום הזה
באחד בנובמבר 2006 קיבלה עצרת האו"ם פה אחד החלטה לראות מדי שנה בשנה את יום ה27 בינואר כיום הזיכרון האוניברסאלי לזכר השואה. 
היום הזה לא מש מזכרוני. תחילה לא השלמתי. האומות בחרו להתכנס לזכור את אושביץ ביום בו שיחררו אותה. היה לי קשה. עדיין קשה לי. היה בכך ויש בכך ויהיה בכך תמיד אבק של ציון ניצחון, גרגר של התייחדות עם המשחררים . הם לא בחרו להתכנס לזכור ביום בו אחזה האש ביהודי העולם, באחד הימים בו נשרפו והם היו מנגד, ושתקו. הם התייחדו עם זכר המתים, אבל ביום בו היו הם אדוני הצבאות שהיכו את המרצחים. עדיין קשה לי. 

אבל לימים למדתי להעריך את היום. לפני שנה עשיתי את היום בכפר אגליזאו, בשיחות עם תלמידי הכפר ובערב זיכרון בו היו כל תושבי המקום הנהדר הזה ותיקים שעוד זכרו את הימים בו הייתי אני ואחי נוחו עדן ילד פליט שניצול מאושביץ אחר שחצינו אנחנו ואמא עליה השלום את שלגי היורה ב1943 כדי להימלט ממלתעות הגסטפו שכבר הוליכו את אבינו אל מותו. באגליזאו ובכל בתי הספר במדינה ובארצות הרבה בעולם היו עצרות, והתכנסויות תלמידים. העולם זכר. 
 אמרתי ללבי כי זה אחד מימי החסד של עולם שחסדו במשורה  אפלה לעתים משאת. מצווה גדולה אמרתי ללבי לציין עם העולם את היום, להיות חלק מן העולם אף על פי שמה שאנו זוכרים לא יכול להיות מה שהם זוכרים ומה שהם זוכרים לא יכול להיות מה שאנו זוכרים אבל לא להיות עם העולם כשהוא זוכר, חשבתי בליבי, עוון הוא.
דני גילרמן, שגריר ראוי עד למאוד של ישראל באו"ם כשקיבלו את ההחלטה, היה נרגש, ואמר ברכת שהחיינו רועדת. הוא היה נרגש בעומקיו. אני זוכר, שהרגשתי מחנק בגרוני כששמעתי. הדיסוננס היה צורב, כואב, מטריד. שהחיינו? התרעמתי. קדיש היית צריך לומר דני גילרמן שגרירינו, שם על במת אומות כל העולם. אמר שהחיינו על שזכינו והאומות זוכרות. לא אמר קדיש ושילח אותו לנוע מעל פני מימי העולם כולו. 
אני שומע את הקדיש שלא אמר. גם ביום הזה.
27.01.2017

 יצחק מאיר, חטא ועוון
"by the terms of a draft resolution on Holocaust remembrance (document A/60/L.12), the Assembly would call for the designation of 27 January as an annual International Day of Commemoration in memory of the victims of the Holocaust.  It would also reject any denial of the Holocaust as a historical event, either in full or in part, and urge Member States to develop educational programmes that will inculcate future generations with the lessons of the Holocaust in order to help prevent future acts of genocide."

אלה דברי הסיכום הרשמיים של לשכת מזכ"ל האום קופו אנן אחרי החלטת העצרת ה 42 באחד בנובמבר 2005. אין מקום לשום אינטרפרטציות לשון ההחלטה ברורה לחלוטין. היא אומרת כי ה27 בינואר הוא יום התייחדות עם זיכרם של קרבנות השואה, ודוחה כל ניסיון להכחיש אותה כמאורע היסטורי ומעודדת כל מדינות החברות לפתח תוכניות חינוכיות שתבטחנה כי הדורות הבאים יפנימו את לקחי השואה ובכך יסייעו למנוע מעשי השמדת עם בעתיד.
כל בר דעת מבין כי הודעת הבית הלבן בשמו של הנשיא דונלד טרמפ "בלב כבד אנו זוכרים ומוקירים את הקורבנות, את השורדים ואת הגיבורים של השואה. זה בלתי אפשרי להבין את האכזריות של הטרור הנאצי כלפי אנשים חפים מפשע" גובלת בהכחשת רוחה של החלטת עצרת האו"ם. אין בה יהודים. הם נמנים עם האחרים. לשון החלטת העצרת Holocaust Remembrance  היא לשון השמורה להשמדת העם היהודי. העלמת מהותו של יום הזיכרון האוניברסאלי ומהילתו בתוך רצח בני עמים אחרים, היא התעלמות בלתי נסלחת של מן העילה לקבלת ההחלטה בעצרת.  אם ההעלמה הזאת היא תוצאה של רישול, של חוסר תשומת לב, של טעות, יש לומר עליה מה שאמר טייראן "זה גרוע מפשע, זאת טעות". 
אבל אם ההעלמה הזאת אינה רישול אלא בחירה מדוקדקת של לשון ההודעה, הרי אי אפשר להסביר אותה אלא כרגישות למאווייהם הכמעט גלויים של גזרי בוחרים שאינם מסתירים את נטיותיהם האנטישמיות. דוברת הבית הלבן הופ היקס לא התנצלה. היא בעצם תמכה בניסוח של הבית הלבן בשם הנשיא ואמרה  כי אכן בשמן שהנאצים השמידו שישה מיליון יהודים הם השמידו גם חמישה מיליון " כמרים, צוענים, מוגבלים, קומוניסטים, אנשי איגודים, עדי יהווה, אנרכיסטים, פולנים ועמים סלביים אחרים, ולוחמי מחתרת"  ולכן , אין דרך להבין אחרת, דברי הנשיא, מדודים, נכונים. לא אמת אלטרנטיבית, אלא לדידו אמת לאמיתה.
זה לא מטריד. זה מעבר לכך. זאת אזהרה. יהודי ארצות הברית ודאי רשמו אותה לפניהם. נאמנותם לבית הלבן לא באה לכלל ביטוי בבחירות. נאמנותו של הבית הלבן ליהודי ארצות הברית לא באה לכלל ביטוי אחרי הבחירות. יהודי ארצות הברית ויהודי העולם , ישראל וכל עדת בני ישראל באשר הם שם, מחוייבים גם הם להזהיר את הבית הלבן כי הם לא ירשו לאיש לעבור על על מצוות זיכרון השואה שאימצו לעצמם אומות העולם בלי להתריע כי פגיעה בזכר השואה היא פגיעה באנושות כולה.
יום הזיכרון הבינלאומי האוניברסלי אינו  מצויין כיום הזיכרון לשואה ולגבורה שנתקדש על ידי חוקי ישראל בארץ. אבל הוא יום של התייחדות אוניברסאלי, הוא יום זיכרון מחייב, בתוכנו, במהותו, במילונו, בזהותו . חילולו הוא עוון. לרוקן אותו מיהודים, הוא חטא. 

29.01.2017
על מדרכה באמסטרדם בפתח בתי הנרצחים באושוויץ
צילום: יואב מזור
הנה שני שירים שכתב יצחק מאיר לקראת יום זה:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה