אב סנדוויץ': שיר על יצחק

צבי עצמון, משורר

אב סנדוויץ'

לְאָבִיו שְׁתֵּי נָשִׁים וּפִילֶגֶשׁ, לִבְנוֹ

שְׁתֵּי נָשִׁים (לֹא סְתָם – אֲחָיוֹת) וּפִילַגְשִׁים שְׁתַּיִם.

לְאָבִיו שְׁמוֹנָה בָּנִים, לִבְנוֹ תְּרֵיסָר

וּבַת.

אָבִיו סָבַב הָלַךְ בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן – בְּמִצְוַת אֱלֹהָיו

אוֹ בִּטְנוֹ הַמְּקַרְקֶרֶת, הַגָּרוֹן הַנִּחָר מִצָּמָא;

בְּנוֹ דִּלֵּג בֵּין הַיָּם הַגָּדוֹל לְקַצְוֵי חָרָן וְנֶאֱסַף בְּמִצְרַיִם.



יִצְחָק אָב סֶנְדְּוִיץ'

אִשָּׁה אַחַת,

שֶׁקָּשְׁרָה מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ,

שְׁנֵי בָּנִים, שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה,

וּמֵעוֹלָם עוֹלָם לֹא רָאָה

מֵעֵבֶר לְמִדְבַּר יְהוּדָה, צְפוֹן הַנֶּגֶב,

פִּתְחֵי הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר וְחָפַר.



אִמּוֹ שָׂרָה, וּבְנוֹ שָׂרָה

עִם אֱלֹהִים –

הוּא מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר

עִם אֱלֹהָיו אוֹ מַלְאָכִים,

אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם.

לֹא לְבַדּוֹ קָבַר אֶת אָבִיו – עִם הָאָח שֶׁגֹּרַשׁ,

וְצַלֶּקֶת הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁדִּגְדְּגָה

אֶת גְּרוֹנוֹ, אֲחוּז פַּלָּצוּת,

נִבְגָּד,

צוֹחֵק צְחוֹק חָנוּק

מֵאֵימָה וְעֶלְבּוֹן

נֹכַח אֱלֹהָיו

בֵּין אָבִיו וּבֵין בְּנוֹ

כָּל חַיָּיו.

מתוך: צבי עצמון, מבראשית, הוצאת ספרי עתון77, 2022