משה אילן, איש מקרא, מחנך ומנהל האגף לתוכניות לימודים (עד 2001)
לימודי המקרא (=תנך) מתקיימים במערכת החינוך בישראל במשך
שנות בית הספר היסודי והעל-יסודי כביטוי לתפיסה שספרות המקרא מהווה את הרובד הבסיסי שעליו נבנתה התרבות הלאומית היהודית והישראלית לדורותיה. השאיפה החינוכית המשתמעת היא שתרבותו הרוחנית המתפתחת של עם ישראל לדורותיו תהווה מרכיב חשוב בזהותו של כל בוגר משכיל בישראל.
כדי לממש משאלה כזאת יש ללוות את הוראת המקרא בהגדרה אופרטיבית של פרטי הידע הנדרשים, של מיומנויות הלמידה הנדרשות ושל מכלול ההשקפות והערכים שאיתן יש להתמודד. תפקידה של תוכנית הלימודים שבאחריות משרד החינוך ושל המדריכים למורה המלווים את ספרי הלימוד המיועדים לתלמידים לפרט את יעדי הלמידה לגבי כל תוכן לימודי.
מה שאני מבקש להציע להלן הוא מכשיר בדיקה ובקרה הכולל התייחסות
לידע, למיומנויות הלמידה ולהתמודדות עם ערכים והשקפות שמבטא
הטקסט המקראי. מכשיר הבדיקה כולל אבני בוחן שיכולים לשמש
כקריטריונים להערכת הפעילות החינוכית. המכשיר יהיה פתוח לכל משתמש. קברניטי מערכת החינוך יוכלו להיעזר בו להערכה ולבקרה. כמותם גם כל מנהל בבית ספרו במסגרת אחריותו על תקינות ההוראה והחינוך במוסד שלו. מורי המקרא ישתמשו במכשיר כמנחה את עבודתם. גם התלמידים ילמדו מה עליהם לצפות ממוריהם ואף הורי התלמידים יוכלו לפקוח עין על הנעשה בכיתות ילדיהם.
להלן ההצעות לשאלות הבקרה וההערכה: כיצד מנחה המורה את תלמידיו לקריאה מדוייקת של הטקסט המקראי וכיצד להשתמש בכלי עזר להבנת הנקרא?
דוגמות לכלי עזר: טעמי המקרא, ספרי מקרא מפורשים (גישה מסורתית וגישה בקורתית), קונקורדנציה, אנציקלופדיות, אטלסים ומפות.
האם הלימוד בכיתה נערך סביב הרעיון המרכזי או המסר המרכזי של הפרק או היחידה?
כיצד מנחה המורה את תלמידיו לחשוף את הרעיונות המרכזיים, האמונות וההשקפות ולאבחן את אופיים התיאולוגי?
כיצד מעודד המורה את תלמידיו לנקוט עמדה כלפי הערכים, תפיסות העולם והדמויות שבמקרא, להתמודד איתם ולטפח זיקה אליהם?.
באילו דילמות ערכיות ומוסריות בחר המורה כתשתית לחינוך לערכים?
כיצד מעמת המורה את חיי עם ישראל עם עולם המזרח הקדום וכיצד הוא מציג את הזיקות של עם ישראל אל תרבויות אחיות ואל תרבויות שכנות?
האם מכיר התלמיד בכך שחיי עם ישראל, תרבותו החומרית, סדרי החברה שבו וגם אמונותיו ומנהגיו קיימים על רקע של השפעה, עימות והתמודדות עם תרבויות שכנות של עולם המזרח הקדום?
האם הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל כפי שהוא מוגדר במקרא ומודגם במרבית ספרי המקרא הופנם במהלך לימודי המקרא? אילו קשרים נוצרו בין לימוד המקרא ללימוד ידיעת הארץ בכיתה ובטיולים?
האם מסוגל התלמיד לנתח את המקרא כיצירה ספרותית?
– לקבוע גבולות של יחידה ספרותית
– להבחין בין סוגים ספרותיים ולאפיין אותם
– לציין יסודות צורניים בספרות המקרא לסוגיה ואת תרומתם ליצירה.
כיצד מכין המורה את תלמידיו לניתוח ספרותי של הטקסט המקראי?
האם הפרשנות מלווה את לימוד המקרא לאורך הדרך?
האם קנו התלמידים / היקנו המורים את ההרגל להשתמש בפרשנות כשנתקלים בקושי?
האם מסוגלים התלמידים / המורים לקרוא פרשנות מסורתית ולהבינה מבחינת פענוח הכתוב ומבחינת הבנת הנקרא?
באיזו מידה משתמשים התלמידים / המורים בפרשנות מודרנית ביקורתית עדכנית?
ולסיכום –
יש להניח ולצפות שבעקבות לימוד רצוף ואחראי של המקרא בשנות בית הספר ירכשו התלמידים את המסוגלות ללמוד בצורה משמעותית פרקי תנ״ך באופן עצמאי וכי שימושי לשון וביטויים מן המקרא ישובצו בלשון התלמידים או לפחות ייצרו אצלם אסוציאציות נכונות . יעדים אלה יושגו אם המרכיב של "למידה עצמית" יהיה מרכיב מרכזי ויומיומי בהוראת התנ"ך לאורך השנים, הכל לפי יכולתם והשגתם של הלומדים בגילאים השונים.
ההצעות המובאות במאמר זה עשויות לסייע בהשגת היעדים בהוראת המקרא ובהכשרת לומדים עצמאיים . שבעת אבני הבוחן המוצעים מוצגים כאתגר בפני מערכת החינוך והחברה בישראל .ובפני כל מי שהמקרא קרוב ללבבו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.