ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
הושע עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב (מקרא לישראל), הוצאת ספרים עם עובד בע״מ, תל אביב תשפ״ב 2022, 313 עמודים
פרופ׳ שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא לשנת תשע״ה 2015, הוא חוקר מקרא ומזרח קדום רב השגים ופעלים. בימים אלה התבשרנו על הופעת פירושו לספר הושע בסדרה ׳מקרא לישראל׳, שהוא ייסד בצוותא עם פרופ׳ משה גרינברג ז״ל. בסדרה זו כלולים גם פירושיו הקודמים של אחיטוב: ליהושע (תשנ״ו 1995), לחבקוק ולצפניה (תשס״ו 2006). הסדרה נמצאת בתנופת עשיה, ובימים אלה ממש ראו אור גם הפירושים לספרי חגי ומלאכי שהתחברו על ידי רימון כשר ואליהו עסיס.
הושע הוא ספר מיוחד במינו, היחיד בין ספרי המקרא ש׳מחברו׳ היה איש ישראל, בניגוד לשאר ספרי המקרא שמקורם ביהודה. גם העריכות שעבר ביהודה לא מחקו את הצפוניות שלו. העריכה היהודאית אמנם הצליחה לטשטש את רוב המאפיינים הלשוניים של העברית הישראלית, אבל לא את אופיו הישראלי של הספר שניכר בעניינו הבלבדי כמעט בישראל.
ספר הושע הוא מן הספרים הקשים והסבוכים שבספרי במקרא ואחיטוב ניגש לפירושו בענוה, כשהוא חף מכל יהירות של פרשנים יודעי כל. הוא שוקל בכובד ראש את הסברות השונות שהועלו ביחס לכללים ולפרטים שבספר, ואינו מהסס לכתוב לא פעם ולא פעמיים: ׳לא ידעתי׳, ׳קשה להכריע׳ או ׳קוצר דעתנו׳.
כמקובל בסדרה ׳מקרא לישראל׳, לפירוש קודם מבוא מקיף ומפורט. המבוא עוסק בכל סוגיות הליבה של חקר הושע ופרשנותו ותופס כרבע מהספר (עמ׳ 73-3). והנה נושאיו:
שיבוצו של הספר בראש תרי עשר, אף שעמוס, ולא הושע, היה הראשון לנביאי הכתב;
המידע שניתן לדלות מהסיפורים ומהנבואות על חיי הנביא וקורותיו;
מבנה הספר, חלוקתו ליחידותיו וסדר פרשיותיו שכידוע איננו כרונולוגי אלא ענייני או אסוציאטיבי;
אחדותו של הספר והתוספות שנספחו עליו. ספר הושע מורכב משני מחלק ביוגרפי ומחלק של נבואות. אמנם יש ביניהם קשרים תמטיים ולשוניים, ׳אבל המרחק ביניהם כה גדול עד שלכאורה אי אפשר לומר שיצאו מתחת יד מחבר אחד׳ (עמ׳ 17). החלק של הנבואות הוא בעל סגנון דחוס, עמוס בפניות לשומעים, התפרצויות, ומשפטים קטועים ולא מובנים, בהבדל מהחלק הביוגרפי שניסוחיו בהירים וקולחים (עמ׳ 20). בספר נערמו על דברי הושע דברים משל תלמידיו ועריכה יהודאית שניסתה לעשות את הספר רלוונטי לימיו ולקהלו;
הזיקות של הושע ליהודה. אחיטוב טוען בזהירות שההפניות ליהודה בנבואות עשויות להיות מקוריות, אקראיות (טעויות סופר או מעתיק), או תחיבות ושינויים מכוונים של עורכים (או עורך) מיהודה שביקשו למצוא משמעות בדברי הושע;
העברית הישראלית. האם יש עברית ישראלית בלשונו של הושע? אחרי דיון מפורט בהבטים שנדונו בחקר לשונו של הושע מגיע אחיטוב למסקנה ש׳אין בחומר שבידינו כדי לאשש את ההשערה שלשונו של ספר הושע היא עברית ישראלית׳ (עמ׳ 29).
הושע והעגל. הושע הוא הנביא היחיד הנלחם בפולחן העגל. אחיטוב סבור שזה קשור למלחמתו של הושע בבעל, שהיו לו קווים משותפים עם ה׳ אלהי ישראל, כולל מרכבתו - העגל. הבעל שבו נלחם הושע איננו הבעל הפיניקי המיובא של בית אחאב אלא הבעל הכנעני העממי. בעלים אלו היו ה׳מאהבים׳ של האשה הסוטה המתוארת בפרקים הביוגרפיים שבספר;
זיקות לספרי מקרא אחרים. לספרי נבואה - עמוס, מיכה, ישעיהו בן אמוץ, ירמיהו, יחזקאל, וזכריה - וזיקות לספר דברי-הימים. יש בהושע עם זיקות לתורה כמו למשל למסורות על יעקב, המסתמכות על מסורות שונות מאלו שיש בספר בראשית. מעניינות במיוחד הן הזיקות לספר דברים. אחיטוב מבאר שהושע קדם לספר דברים והשפיע עליו דרך פליטים מישראל שהגיעו ליהודה אחרי חורבן שומרון.
סוגיות ספרותיות. סגנונו של הושע מתאפיין במשפטים קצרים, א-סינדטיים ומלאי הפתוס, בהחזרות על תיבות מאותו השורש, במצלולים, ובשירשורים מסוגים שונים. אוצר הדימויים של הושע לקוח מחיי הבית והשדה. הושע הוא ראשון הנביאים המדמה את יחסי ה׳ וישראל ליחסי בעל ואשתו. הושע ותלמידיו השפיעו על ירמיהו הן בדימוי של יהודה לזונה והן בלשון;
נוסח. אחיטוב דן בבעיות הנוסח הסבוכות שבספר הושע תוך תשומת לב לקרי ולכתיב, לעדויות מקומראן ולתרגומים העתיקים. רבים הם הכתובים הסתומים בספר ואין ספק שנפלו בו טעויות סופרים ומעתיקים. אחיטוב נוטה להמנע מתיקוני נוסח, והוא מציע אותם רק באותם מקרים שבהם אם אי אפשר לקיים את הנוסח כפי שהוא לפנינו ויש עדי נוסח התומכים בסברות התיקון;
רקע היסטורי. הפירוש עוסק באופן שוטף בסוגיות שקשורות לרקע ההיסטורי של ספר הושע והוא מלווה באיורים מועילים;
אמונות ודעות. הפירוש דן באהבה, חסד, דעת אלהים, זנות ופריצות, מקומות פולחן, היחס למלוכה, לכהנים ולנביאים, רעיון התשובה ונבואות הנחמה.
הפירוש מציע מבחר ביבליוגרפי עשיר הכולל פרשנות מסורתית ופרשנות חדשה, מבואות, מאמרים אנציקלופדיים, סקירת המחקר במאה העשרים, ומחקרים פרטניים בסוגיות שונות עם דגש על סוגיות לשון ונוסח.
פירושו היסודי, המקיף והמחדש של אחיטוב להושע הוא נדבך חשוב בסדרת הפירושים העבריים למקרא שהוא עורך, ובשורה מרנינה לחוקרי המקרא ולומדיו.
תודה רבה, לאה, על הסקירה המעניינת הזו, שמשאירה אותנו עם טעם של עוד.
השבמחק