מדרש בראשית רבה - מהדורתו של חננאל מאק

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

חננאל מאק, מראשית לבראשית רבה, א-ב, מהדורה שנייה, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ״ב (2022), 847 עמודים

ספרו של חננאל מאק (פרופסור אמריטוס מהמחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר אילן), ׳מראשית לבראשית רבה׳, הוא מהדורה שנייה, מורחבת ומתוקנת של המהדורה הראשונה שיצאה לאור בשנת תש״ע (2010) תחת הכותרת ׳מראשית לבראשית רבה׳. המהדורה הראשונה כללה 14 פרקים שהוקדשו כולם למדרש רבה על פרק א של ספר בראשית. בשנת תשע״ו (2016) הופיע חלקה השני של המהדורה ובה 17 פרקים על בראשית ב-יא. המהדורה הנוכחית מתייחסת אל כל מדרש בראשית רבה, מראשית את אחרית, אם כי לא כל קטעי המדרש נדונו והתפרשו בספר. הוא מתמקד רק בחלקים שבעיני מאק נחשבים לטעונים עיון ודיון מיוחדים.

הספר יצא בסדרת ׳פרשנות ותרבות: סדרה חדשה׳ בעריכת אבי שגיא, שמוקדשת לפרשנות על כל הבטיה: פרוש של טקסטים ספרותיים והגותיים, פרשנות של תרבויות וחבורות ופרשנות של מוסדות חברתיים, מיתוסים וריטואלים.

הקובץ המכונה ׳מדרשי רבה׳ הוא אסופה של מדרשי אגדה על התורה וחמש מגילות שנערכו על ידי חכמים שונים, במקומות ובזמנים שונים. ׳היעדרו של מדרש הלכה לספר בראשית הוא כנראה הסיבה שבגללה קדמה עריכתו של מדרש האגדה האמוראי בראשית רבה לעריכתם של שאר מדרשי האגדה הסדירים׳ (עמ׳ 19). מדרש בראשית רבה נערך בארץ ישראל סמוך לסוף המאה הרביעית או בתחילת המאה החמישית, כלומר, בסוף תקופת האמוראים בארץ ישראל.

בשנת 1936 התפרסמה מהדורת תיאודור ואלבק לבראשית רבה, אלא שהיא כבר התיישנה ואינה הולמת עוד את צרכי הלומדים בני זמננו. ספרו של מאק מציע פירוש עדכני למדרש והוא הבנוי משלושה מדורים:

א. הבסיס המקראי לדרשה על פי נוסח המסורה. רק לעיתים רחוקות נדרש הספר לתרגום השבעים או לוולגטה;

ב. הדרשה, לרוב לפי מהדורת תיאודור-אלבק;

ג. דברי הרחבה ופרשנות, שכוללים תרגום לעברית, ניתוח מעמיק של הדרשות, עיסוק ביחסן למקור המקראי מחד גיסא ולמקבילותיהן החז״ליות מאידך גיסא, הארות על רקען ההיסטורי, ועיון בסוגיות לשון וספרות. פה ושם יש גם הערות שוליים, שהן בדרך-כלל קצרות.

הספר על שני כרכיו, מחולק ל-73 פרקים. הפרק הראשון נושא את הכותרת ׳בריאת העולם - התורה ומעשי בראשית׳, והפרק האחרון - ׳פרידה וציפיות גאולה׳. סדר פרקי הספר תואם את הרצף המקראי. הכרך הראשון מקיף את מסורות הראשית של ספר בראשית, פרקים א-יב, והכרך השני - את מסורות האבות, פרקים יב-נ.

הכותרות של 73 פרקי הספר הן חדות, מכוונות בבהירות לתכנים המקראיים ומקילות על המעיינים להתמצא בספר ולמצוא בו את חפצם. יוצאת מכלל זה כותרת פרק 11, ׳יצירת האישה׳, שעלולה להטעות את המעיין לחשוב שהפרק מתמקד בתיאור בריאת האשה בסיפור גן העדן, בעוד שעיקר עניינו בבריאת האדם בפרק א דווקא, ובדיונים במושג האנדוגינוס ובזיקות למסורות יוון. הכותרת של פרק 12, ׳חובת המחקר וגבולות המחקר׳, חריגה בנוף הכותרות בכך שאיננה מכוונת לפרשיה מסויימת בספר בראשית.

בסוף הספר יש קרוב לשלושה עמודים של ביבליוגרפיה נבחרת, כולה בעברית (עמ׳ 827-825) ומפתחות: מפתח פסוקי המקרא (בלי ספר בראשית. בולט חלקם של מראי המקום מספר תהלים) ומפתח שמות חכמים (עמ׳ 847-841).

הספר אינו מכוון רק לקהיליה המדעית, שהיא מצומצמת מטיבעה, אלא פונה גם לקהל המשכיל הרחב: ׳תכליתו של ספר זה היא לקרב את מדרש בראשית רבה ואת ספרות האגדה בכלל אל הקורא והמתעניין׳ (עמ׳ 34). לקהל הזה מועיל מאד המבוא לספר שעוסק בספרות המדרש, במאפייניה ובמושגי היסוד המשמשים את השיח אודותיה (עמ׳ 31-11).

אבי שגיא, עורך סידרת ׳פרשנות ותרבות׳, כתב במבוא לספר, ש׳מבין השיטין ניבטת לעתים גם עמדתו האישית של מחבר הפירוש אל מול המקרא, המדרש וההיבטים האנושיים הכרוכים בהם, כפי שהם עולים בעיניו של יהודי ישראלי בן המאה העשרים ואחת. מכלול זה הופך את הפירוש לדיאלוג מתמשך של הווה עם העבר׳.

על כך הייתי מוסיפה שקוראי הספר יהנו לא רק מעומק הביאורים לבראשית רבה ומרוחב היריעה שלהם אלא גם מלשונו המשובחת של מאק ומניסוחיו שלא פעם נסוך עליהם חוט של פיוט עדין, והוא מעניק כנפיים רוחניות מיוחדות למסע ׳מראשית לבראשית רבה׳.