ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
רונית נעמת עיר-שי, ״אישה״ או ״חוה״: הפסקות היריון בשיח ההלכתי-האורתודוקסי במאה העשרים מפרספקטיבה מגדרית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2022, 296 עמודים, כריכה רכה
סוגיית ההפלות אינה מפסיקה להסעיר את העולם וכתוצאה מכך מרבה להעסיק את התקשורת. מדינות שונות נוקטות גישות שונות כלפיה: מאיסור גורף ומחמיר ועד הרשאה חוקית בכפוף לבקשה. נשים, גברים, רופאים ופעילי זכויות אדם נדרשים תדיר לסוגיה הסבוכה והרגישה הזאת. על המצב בישראל ניתן ללמוד מדיווחי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא פירסמה שבשנת 2021 אושרו על ידי הוועדות 99.5% מהבקשות להפסקת היריון, כלומר, כמעט כולן. שיעור הפניות אליהן ב-2021 היה 7.7 ל-1,000 נשים (בגילים 49-15). אף שהסעיף השכיח לאישור הפסקות היריון היה היריון מחוץ לנישואין (47.9% מהפניות), הבקשות על רקע הסעיף החוקי הזה נמצאו בירידה כשבמקביל חלה עליה באחוז האישורים על רקע הסעיף ׳סיכון למום בעובר׳ (האחוז הגבוה ביותר אי פעם).
סוגיית ההפסקה היזומה של הריון כרוכה במניפה רחבה של שאלות: מתי מתחילים החיים? מאיזה שלב נתפס העובר כאדם בעל זכות טבעית לחיים? האם הביצית המופרית היא יצור חי? האם ניתן לקבוע את השלב בהיריון שבו העובר ייחשב ל׳אדם׳? ואולי רק מהשלב שוא נפרד מאמו ויוצא לאוויר העולם הוא נחשב ל׳אדם׳?
הספר שלפנינו מבקש לחשוף את התשתית המגדרית המונחת ביסוד הדיונים ההלכתיים בשאלת ההפלות במאה העשרים. טענתו היא שפרשנים ופוסקים בני זמננו מעצבים את עמדותיהם הערכיות לא רק לנוכח השאלות המוסריות המתעוררות לגבי העובר אלא גם לנוכח הבנתם את מהותה ותפקידה של האשה.
לספר יש שבעה פרקים:
א. גישות שמרניות ליברליות ופמיניסטיות להפלות
ב. העובר במקרא ובפרשנות המקרא
ג. סוגיית ההפלות בספרות חז״ל ואצל הראשונים
ד. סוגיית ההפלות בספרות האחרונים
ה.המאה העשרים: הכרעות פרשניות בפסקי הלכה בני זמננו
ו. תפיסות ערכיות ומגדיות בסוגיית ההפלות
ז. דו-שיח הלכתי-פמיניסטי
סדר הדיונים במקורות הוא כרונולוגי ומגיע עד ימינו אלה. החקירה הטקסטואלית מתחילה מן המקרא. בתחילת הפרק ׳העובר במקרא ובפרשנות׳ (פרק השני של הספר) ישנה הערה על חשיבות הכרת חוקי המזרח הקדום בעניין זה והשוואתם למקרא. לספרות שמביאה המחברת מומלץ להוסיף את ספרו של מאיר מלול, קובצי הדינים והאוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, חיפה תש״ע, ולדיון על חוקי המקרא להוסיף את מאמרו של ראובן ירון, ׳העובר במקרא ובחוקי המזרח הקדום׳, בתוך: לאה מזור (עורכת), החיים מהות וערך, ירושלים תשנ״א, עמ׳ 93-77.
הספר נפתח במבוא ארוך ונחתם ברשימה ביבליוגרפית רחבה (עמ׳ 255-227) שאחריה מפתח נושאים. אין מפתח מקורות.
בשנות התשעים של המאה העשרים התגבר העיסוק בסוגיות של גוף ומיניות, תוך הטמעת תיאוריות מגדר ביקורתיות בחקר חז״ל והספרות הקבלית. הדור הראשון של הכתיבה הפמיניסטית במדעי היהדות עסק בעיקר בביקורת הפטריארכליות ובמקומן של נשים בספרות היהודית לדורותיה. לאחרונה עומד המגדר כקטגוריה עיקרית למחקר וניתוח. הספר שלפנינו מכוון לחשיפת הנחות היסוד המגדריות-הלכתיות והאופנים שבהם מוצג המגדר הנשי בהקשרים של הפסקות הריון. ׳זהו ניסיון חלוצי׳, כותבת המחברת, ׳ליצור דיאלוג הלכתי-פמיניסטי, בלא להכפיף את ההיגיון של אחת מצורות השיח לרעותה׳ (עמ׳ י).
הטענה המרכזית בספר היא כי עמדות שהיו שוליות במסורת התלמודית ובספרות השו״ת הקלאסית הפכו למרכזיות בפסיקה המודרנית, תוך התמקדות בשאלת מעמדו המוסרי של העובר. צורכי הנשים נדחקו לשוליים. המגמה הרואה את הדילמה המרכזית בשאלת ההפלות כשאלה בדבר מעמדו המוסרי של העובר כ׳אדם׳ התחזקה לא מעט בשל החידושים הטכנולוגיים והשפיעה עמוקות על השיח ההלכתי העכשווי, בניגוד לתפיסות קודמות שלא ראו את העובר כ׳נפש׳. המחברת טוענת כי העמדה ההלכתית הרואה באיסור הפלה איסור דאורייתא, מצמצמת את רעיון קדושת החיים למונחים ביולוגיים גרידא ובכך מתייחסת לאשה כאל ׳חוה׳, אם כל חי, ולא כתכלית לעצמה, כ׳אשה׳, שאינה רק אמצעי להבאת חיים חדשים לעולם.
הדיון בספר נחתם בפיסקה: ׳אני רואה בספר הזה נדבך נוסף בנרטיב חדש ההולך ונרקם בשנים האחרונות: נרטיב של נשים אשר מחויבות לשיח ההלכתי ובד בבד לערכי השיוויון, ש׳הסיפור ההלכתי׳ החדש שהן יוצרות עשוי לאפשר מידה רבה של שחרור לנשים בנות דורן ולפתוח פתח לשינוי ברוח של ערכים שוויוניים גם לעתיד׳ (עמ׳ 226).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.