התגלה קמע חותם אשורי מתקופת בית ראשון

החרפושית. צילום: אנסטסיאה שפירו רשות העתיקות

קמע חרפושית המתוארך לתקופת הבית הראשון התגלה בשמורת טבע נחל תבור שבגליל התחתון, למרגלות תל רכש, אחד התלים החשובים בצפון הארץ. האתר המזוהה במחקר עם העיר "אנחרת"(יהושע יט ,19) שבתחומי נחלת שבט יששכר. על החרפושית, העשויה מאבן חצי יקרה בשם קרניאול, מתואר גריפון (חיה מיתולוגית) או סוס מכונף בזמן דהרה. חרפושיות דומות תוארכו למאה ה-8 לפנה"ס. 

ד"ר איציק פז, ארכיאולוג רשות העתיקות שחפר בתל רכש אומר: "אחד השרידים החשובים ביותר בתל, מתוארך לתקופת הברזל (מאות 6-7 לפנה"ס). בתקופה זו, עמדה במרומי התל מצודה גדולה, שבה נמצאו מתקני רחצה מטויחים, אולמות וחדרי טקסים, שהייתה שייכת לשלטון האשורי. שלטון זה, היה, כידוע, אחראי לחורבן ממלכת ישראל. החרפושית שנתגלתה כעת לרגל תל רכש, עשויה להיות שייכת לתקופת השלטון האשורי ואולי מעידה על נוכחות פקידות אשורית (או אולי בבלית) בתל רכש בתקופה זו. הגריפון המופיע על החותם הוא מוטיב אומנותי ידוע באומנות המזרח הקדום, והוא נפוץ על חותמות מתקופת הברזל. לאור מיעוט הממצאים שנתגלה, עד כה, בתחומי המצודה, ואם אכן ניתן לתארך את החותם - על סמך היבטים אומנותיים, לתקופת הברזל המאוחרת, תהיה אולי אפשרות לקשור בין החותם לנוכחות אשורית במצודה של תל רכש, מה שעשוי להיות גילוי בעל משמעות גדולה!" אנחנו לא יודעים בוודאות את תארוך המצודה. הקרמיקה כוללת טיפוסים שהטווח שלהם בין המאה השביעית- שזה יותר אשורי, או המאה השישית- שזה יותר בבלי

החרפושית היא סוג של חותם שהשימוש בו היה נפוץ ברחבי העולם העתיק מהאלף ה-4 לפנה"ס ואילך. חותמות החרפושית עוצבו בצורת חיפושית זבל, ומכאן שמם. השם במצרית נגזר מהפועל "להיווצר", או- "להיברא", וזאת משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.

החרפושיות עוצבו ממגוון רחב של אבנים, כולל אבנים חצי יקרות כאמטיסט וקרניאול, אך רוב החרפושיות נעשו מסטיאטיט – אבן טלק רכה, שלרוב, צופתה בזיגוג כחול-ירקרק. הזיגוג שרד רק באקלים היבש של מצרים, ולכן בחרפושיות שהתגלו בארץ, כמעט ולא ניתן למצוא שרידי זיגוג וצבען צבע האבן המקורי של רובן אפור-לבנבן. על רקע זה, בולט צבעה הכתום של החרפושית.