על השואה - לקט דברי הגות ושירה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, אור הנר

להלן אוסף של דברי הגות, ספרות, שירה ואומנות על השואה שהתפרסמו בבלוג זה. 

למה קראו למקום קבורתה - אלון בכות? שיר

ד״ר דן אלבו, משורר והיסטוריון

אַלּוֹן בָּכוּת (בר׳ לה, ח)

למה קראו למקום קבורתה אלון בכות? 

לָמָּה הִגְדִּילוּ עַל דְּבוֹרָה מֵיְנֶקֶת רִבְקָה בְּכִי וּמִסְפֵּד

וְקָרְאוּ לִמְקוֹם קְבוּרָתָהּ אַלּוֹן בָּכוּת?

בָּכוּ לָהּ עַל שִׁפְעָהּ וְטוּבָהּ

שֶׁמִּפְּאַת גִּילָהּ הַמֻּפְלָג 

לֹא יָכְלוּ הַבְּרִיּוֹת לִגְמֹל לָהּ עַל כָּל חֲסָדֶיהָ,

וְרַב בִּכְיָן כְּיִתְרוֹת הַחֶסֶד הַכַּבִּירוֹת שֶׁהוֹתִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. 

מכתב לברל [כצנלסון] איש הרוח והמעשה

אוריאל בן עמי, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך. סופר, משורר ואיש תקשורת

מכתב לברל

ברל כצנלסון 1944-1887
הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, ממקימי מוסדות ההסתדרות, עורך העתון ׳דבר׳ משנת 1925 עד פטירתו, מחבר תפילת ׳יזכור׳ לזכר חללי מערכות ישראל.

ברל כצנלסון

אני כותב אליך ברל. אף שאתה מת מזה שמונים שנה. אינך מכיר אותי כמובן. נפטרת ארבע שנים לפני הקמת מדינת ישראל ו-11 שנים לפני הולדתי שלי. אני מכנה אותך "ברל" ולא בשמך המלא "ברל כצנלסון" – כי כך כינו אותך כולם, בשמך הפרטי. שם של איש שהוא שם דבר. בעוד ראשי הציונות ואישים נישאים נקראו בשם משפחתם: "הרצל", "בן גוריון", "אשכול", אתה נקראת "ברל". אפילו אניטה שפירא שחיברה את הביוגרפיה שלך בחרה בשם ״ברל״ ככותרת סיפרה (ברל: ביוגרפיה, עם עובד, תל אביב 1980; הדפסה חדשה ובה מבוא ׳ברל מקץ עשרים שנה׳, עם עובד, תל אביב 2000).

מחקר חדש: מבנה פולחני מתקופת בית ראשון נתגלה בעיר דוד

בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד נחשף מבנה מיוחד המשתרע על שטח של כ-220 מ"ר, ובו שורה של שמונה חדרים חצובים בסלע והיה בשימוש בזמן שהמקדש עמד על תילו בהר הבית, 

הצעת שיחזור של המבנה הפולחני. איור: שלום קוולר, עיר דוד

מחאה נגד הבנאליה והשגרה

 ״ואני זוכר, שבתערובת של תמימות ויוהרה של סופר צעיר, אמרתי לעצמי שאני רוצה לכתוב ספר שירעד על המדף. שהחיות שבו תהיה שקולה להרף-עין של חיי אדם אחד. ולא סתם חיים... חיים... שיש בהם החייאה בלתי-פוסקת של בני-האדם שאני פוגש, ושל הרגע שחלף, ושל המראה שראיתי כבר אלפי פעמים, ושל המלה שאמרתי וכתבתי כבר אינסוף פעמים״. 

חזיתי בעיני אנפה צחורת כנפים

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אנפה

חָזִיתִי בְּעֵינַי אֲנָפָה צְחֹרַת כְּנָפַיִם

וְָתָּעָף עַל פְּנֵי מַיִם,

וְתִשָּׂא אֵלַי בְּמַקּוֹרָהּ דְּגֵי אֹשֶׁר

וְְתִשֹּב רוּחַ עַל פָּנַי לְמַעַן תְּחִי נַפְשִׁי,

עַד שַׁקַּמְתִּי  

שַׁקַּמְתִּי כִּדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה.

מחברות החשק של יורם טהרלב על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת בבל

יורם טהרלב, מצע אשה מצע טוב, ציירה רוני טהרלב, הוצאת בבל, תל אביב תשס״ג 2003

לכתוב או לא לכתוב על הספר הזה? אני מהרהרת, ואתם בוודאי מגיבים בתמהון: ׳לכתוב על שירים כאלה???׳ הרי שם הספר אינו מותיר מקום לספק אודות תוכנו: ׳מצע אשה מצע טוב׳! ואם הרמז טרם הובן, יבואו שמות השירים ויעידו שבמחברות (=מקאמות) חשק עסקינן. או במילים יותר מפורשות - בטקסטים נוטפי זימה. ואם לא די בכך, אותם טקסטים מחורזים משובצים לא פעם בקללות עסיסיות רחמנא ליצלן!

הכשרת מורים בעידן אי-ודאות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרדס הוצאה לאור

יונית ניסים ואיתן סימון, שלושה שערים להכשרת מורים בעידן אי-ודאות, פרדס הוצאה לאור, חיפה תשפ״ד 2024, 200 עמודים

המחברים, שהספר אינו מציג אותם למעט הידיעה שהם משוייכים למכללת תל חי, מדברים על אתגרי ההכשרה למורים, עם דגש על תקופת הקורונה. ׳מגפת הקורונה האיצה את המאבק העתיק בין מסורת לחדשנות, בין שימור לשינוי, בין השמרנות לחדשנות... מגפת הקורונה יצרה ״שיבוש״ במוסדות החינוך, וחייבה מעבר ״זמיש״ - שילוב של שתי מילים: זריז וגמיש - למידה והתנסות מעשית באמצעות מסכי המחשבים׳ (מן המבוא).