מהו 'אביב'?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ChatGPT

יציאת מצרים התרחשה ב'חודש האביב', כנאמר בשמות לד 18: 

אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר 

שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת 

אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב

כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם. 

מהו כאן 'האביב'? שם לעונת שנה? לא ולא! העדות הראשונה שהביא בן-יהודה במילונו ל'אביב' כעונת שנה היא מימי הביניים. המקרא מכיר שתי עונות שנה בלבד - קיץ וחורף והן מקבילות לתקופות החום והקור כנאמר בבראשית ח 22:

זֶרַע וְקָצִיר

 וְקֹר וָחֹם

 וְקַיִץ וָחֹרֶף

 וְיוֹם וָלַיְלָה

לֹא יִשְׁבֹּתוּ.

וקֹר וָחֹם // וְקַיִץ וָחֹרֶף  זו החלוקה הטבעית לאקלים הארצישראלי שאינו מכיר עונות ביניים. בצדק כתבה נעמי שמר בשירה 'מצעד האביב':

כִּי כָּאן הָאָבִיב הוּא בֶּן יוֹמַיִם,

    כָּאן הָאָבִיב יָמוּת צָעִיר.

׳כָּאן׳ הוא בניגוד לאירופה שבה יש ארבע עונות: קיץ, סתיו, חרף ואביב. 

אָבִיב במקרא הוא שם המציין את השיבולים כשהן בקנה ועודן ירוקות וגרעיניהן רכים. ראו הנאמר בתיאור מכת הברד בשמות ט 31: ’ כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל‘. מנחת הביכורים היתה לפי ויקרא ב 14: ’אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ‘. 

רש"י ביאר בפירושו לשמות כג 15: 'חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה. אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות'.

המילה אָבִיב במקרא קרובה ככל הנראה למילה אֵב, שמשמעותה צמח צעיר ורענן. בלדד השוחי מרעי איוב שואל ׳הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּא אָחוּ בְלִי מָיִם?׳ (איוב ח 11) ומשיב "עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ" (שם, 12) – צמח שאין לו מים ייבש בטרם ייקטף, בעודו ירוק, צעיר ולח. 

בשיר השירים נאמר: ׳אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל׳ (ו 11). איבי הנחל הם אולי הצמחים הרעננים שעל גדות הנחלים.

גם בלשונות השמיות האחרות, נקשר השורש אב״ב למשמעויות של צמיחה.