יום שלישי, 3 ביולי 2018

הפסלטריון האלוהיסטי ומבחן הפתע בביתו של פרופסור זליגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ומעשה שהיה כך היה. בעת לימודי לתואר שני במקרא חשקה נפשי בקורס על ספר תהלים, וזה התקיים להפתעתי בביתו הפרטי של פרופסור י״א זליגמן. הפרופסור ביקש להכירני לפני תחילת הקורס, והזמינני לביתו שבגן העשרים, בשכונת בית הכרם השלווה שבירושלים. אז נחשפתי לראשונה לספרייתו האגדית שכיסתה את הקירות מהמסד ועד הטפחות. ובעוד לבבי נע כנוע עצי יער מפני רוח הזמינני הפרופסור לחדר הסמוך, הצביע על פסוק מצוייר ביד אומן (מעשה ידיו) התלוי ממוסגר על הקיר: ״בְּשׁוּב יי שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, ושאלני מהיכן הפסוק. ״זהירות, מלכודת!״ צייץ בקירבי קול מטריד. הרי ברור כשמש שזה פסוק מתהלים, והוא אפילו מופיע בו פעמיים, אז מדוע הוא שואל? ״כאן המילכוד״, המשיך הקול המצייץ, ״זה מבחן פתע כדי לראות אם תדעי אם הפסוק הוא ממזמור יד או ממזמור נג״. ואז שמעתי את עצמי שוברת את הדממה שנשתררה ואומרת: ״הפסוק מתהלים יד״. החיוך הכמעט בלתי מורגש שעלה על שפתותיו של פרופסור זליגמן היה רגע מכונן בחיי המקצועיים. הוא הסכים לקבלני כתלמידתו!

ביתו של פרופ׳ זליגמן. ׳גן העשרים׳, ירושלים

ואיך ידעתי שזו מובאה ממזמור יד ולא מתאומו שבפרק נג אתם שואלים את עצמכם בסקרנות? פשוט מאד, בגלל ששם האל בפסוק שעל הקיר היה השם המפורש ולא ״אלהים״ כמו במזמור נג ששייך לפסלטריון האלוהיסטי! 
הסבר?
״הפסלטריון (מיוונית: קובץ מזמורים) האלוהיסטי״ הוא כינוי לרצף המזמורים מב-פג שבו יש העדפה מובהקת לשם הכללי ״אלהים״ על פני השם המפורש, ה׳.  ככל הנראה לשם כבוד האל. ההעדפה לובשת צורות שונות והנה הבולטות שבהן:

א. שינוי מובאות
עשרת הדברות נפתחים בהכרזה ״אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ, ב; דברים ה, ו), ובפסלטריון - ״אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי״ (נ, ז).   
בשירת הארון נאמר ״קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ״ (במדבר י, לה), ובפסלטריון - ״יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו״ (סח, ב).
בשירת דבורה כתוב: ״יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (שופטים ה, ד-ה), ובפסלטריון - ״אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף־שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (סח, ח-ט).

ב. צירופים חריגים
רק בפסלטריון מופיע הצירוף ״ אֱלֹהִים אֱלֹהָי״ (מג, ד) במקום ״ה׳ אלהי״, ו״אֱלֹהִים צְבָאוֹת״ (פ, ח, טו) במקום ״ה׳ צבאות״.

ג. מזמורים מקבילים
במזמור מ פסוקים יד, יז -  מופיע השם המפורש, ואילו במקבילו שבפלסטריון (מזמור ע פסוקים ב, ה) - השם ״אלהים״. וכך במזמורים המקבילים יד וְ-נג שנזכרו בפתיחת דברי. במזמור יד מופיע ארבע פעמים השם ״ה’״ (פסוקים ב, ד, ו, ז) ומזמור נג הוא על טהרת ״אלהים״.

ההכרה בקיומו של הפסלטריון האלוהיסטי היא בסיס לתובנות חשובות בתחום והביקורת הספרותית-היסטוריות של ספר תהלים, אך אלה מזמינות דיון נפרד.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה