מטבעות כסף מימי אנטיוכוס הרביעי נתגלו במדבר יהודה

 קופסת העץ. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

באזור מערות מורבעת שבשמורת נחל דרגה נתגלתה קופסת עץ שנעשתה במחרטה ובה 15 מטבעות כסף. הקופסה מתוארכת לתקופה שקדמה למרד המקבים. לאחר שנפתח פקק הכלי, התברר כי חלקו העליון מלא באדמה תחוחה ואבנים קטנות שנדחסו עד לשפתו. מתחת לשכבת אדמה זו, נמצאה פיסת בד צמר גדולה צבועה בסגול. פיסת הבד כיסתה 15 מטבעות כסף שסודרו בחלק התחתון של הקופסא, וביניהם הונחו פיסות צמר כבשים.

מטמון המטבעות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

המטמון, שנוקה על ידי תחום טיפול ממצאים ברשות העתיקות, כולל קבוצה אחידה של מטבעות טטרדרכמות מכסף, שנטבעו על ידי תלמי השישי, מלך מצרים. תלמי השישי מלך על מצרים במקביל לדודו - אנטיוכוס הרביעי ("אפיפנס"), אשר מלך על הממלכה הסלווקית, ובה ארץ-ישראל. שלושת המטבעות הקדומים ביותר במטמון נטבעו בשנת 176/5 לפנה"ס, ואילו המטבע המאוחר במטמון מתוארך לשנת 171/170 לפנה"ס. על גבי אחד מהמטבעות נמצאה חריתה בכתב יד עם השם "שלמי –Shalmai" בכתב ארמי.

המטבעות בתוך קופסת העץ, לפני ניקויים.
צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לדברי ד"ר איתן קליין, חוקר המטמון מטעם רשות העתיקות יחד ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות, "מעניין לדמיין מיהו האיש שברח למערה והחביא בה את רכושו הפרטי מתוך כוונה לשוב. נראה, שעקב מאורעות התקופה, נהרג האיש בקרבות, ולא שב לקחת את רכושו...

מדובר בממצא יחידאי, המהווה עדות ארכיאולוגית ראשונה וברורה לכך שמערות מדבר יהודה שימשו כזירת פעילות למורדים או לפליטים יהודיים בימים שקדמו למרד המקבים או בראשית המרד".

לדברי ד"ר קליין, ספרי המקבים מתארים כמה אירועים דרמטיים משמעותיים בעת ההיא, שעשויים היו לשלוח אנשים לטמון את רכושם במדבר עד יעבור זעם. הסבר אחד, יכול להיות ביזת כלי המקדש בידי אנטיוכוס הרביעי והחרבת חומות ירושלים בשנים שקדמו למרד החשמונאים. הסבר אחר, עשוי להיות גזרות הדת שהטיל על העם היהודי בשנת 167 לפנה"ס.

ספר מקבים א' מספר על קבוצת יהודים שנמלטו למחבואים במדבר מפני גזרות הדת שהוטלו על היהודים: "אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם. הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם. ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצות המלך למחבואים במדבר. וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת... וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם" (מקבים א' ב: כט-לז).