בריכת השילוח, שנמצאת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בשטחו של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים נבנתה לראשונה כחלק ממערכת המים של ירושלים במאה ה-8 לפני הספירה, בתקופת המלך חזקיהו כפי שמתאר המקרא במל״ב כ,כ: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה".
הבריכה ריכזה את מי מעיין הגיחון שתועלו אליה דרך נקבת השילוח, והיא היוותה את אחד האזורים החשובים ביותר בירושלים כבר החל מימי הבית הראשון. בשל חשיבותה, שופצה והורחבה בריכת השילוח בשלהי ימי הבית השני. סביר להניח שהיא שימשה בתקופה זו את עולי הרגל הרבים שהגיעו מרחבי הארץ והעולם לירושלים, כמקווה טהרה טרם עלייתם לבית המקדש.
לאורך השנים נקשרו מסורות רבות עם בריכת השילוח, וכבר החל משלהי המאה ה-19, היא היוותה מוקד משיכה למשלחות חפירה מרחבי העולם: בשנות התשעים של המאה ה-19 הגיעה למקום קבוצת ארכיאולוגים בריטית-אמריקאית בראשות פרדריק ג'ונס בליס וארצ'יבלד קמפל דיקי, וחשפה כמה מהמדרגות של בריכת השילוח, ובסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת חפרה במקום הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון.
כמה עשרות מטרים מן הבריכה התגלתה לפני כ-140 שנה כתובת השילוח המפורסמת, המתארת את תהליך חציבת נקבת השילוח והובלת מי מעיין הגיחון אל בריכת השילוח.
בשנת 2004, במהלך עבודות תשתית שקיימה חברת הגיחון במקום, נחשפו מחדש כמה ממדרגות הבריכה. בעקבות כך, פתחה רשות העתיקות בחפירה מסודרת בניהולם של פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון. במסגרת החפירה, נחשפה הפאה הצפונית של בריכת השילוח וחלק קטן מן הפאה המזרחית שלה. הפאות בנויות כמדרגות, עליהן יכלו אנשים לשבת ולטבול במים.
על פי ההערכות, לבריכה מספר שלבים. בשיא תפארתה, גודלה של הבריכה היה כ- 5 דונם, והיא היתה מצופה בבניית אבן מרשימה. במסגרת החפירה החדשה תתאפשר לראשונה חשיפתה המלאה של בריכת השילוח על ידי רשות העתיקות בחפירה ארכאולוגית מסודרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה