ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
אילנה פרדס ואיתמר לוריא, יוסף וחלומותיו: מקרא ספרות ופסיכואנליזה, בתוך: דן מירון (עורך הסדרה), מבט אחר: עיונים בביקורת ובפרשנות ירושלים תשפ״ד 2023, מוסד ביאליק, כריכה רכה 180 עמודים
חלקו הראשון של הספר, התחבר על ידי אילנה פרדס מהחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית, והוא רובו ובניינו של הספר של הספר (עמ׳ 140-11) ואילו חלקו השני התחבר על ידי איתמר לוריא, שהוא פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי, ואינו מקיף יותר ממאמר סביר (עמ׳ 168-143).
החלק הראשון מורכב מחמישה פרקים הנושאים את הכותרות:
בעל החלומות וטראומת הבור
בית פוטיפר והאלביתי: דפוסים חוזרים
פירוש החלום על פי יוסף: הדחקות תרבותיות
המפגש עם האחים במצרים: גבולות הסליחה
מנהיג של מיעוט: מהיחיד לרבים
החלק הזה נפתח במבוא ונחתם באפילוג: דמות סופית ואין-סופית.
החלק השני נושא את הכותרת ׳יוסף בטיפול׳ ועוסק בקנאת האחים, ביחס להורים, ברגשות אשם ובכמיהה לעצמאות, במימוש הפנטזיה, בסליחה, בנקמה בחרטה ובפיוס.
בכריכה האחורית כתוב: ׳העוצמה הספרותית של סיפור יוסף כרוכה לבלי התר בעוצמתו הפסיכולוגית. ספר זה מתחקה אחר העוצמה הכפולה הזאת על ידי שילוב של גישות ספרותיות ופסיכואנליטיות. בחלק הראשון מציעה אילנה פרדס התבוננות בייצוג המורכב של יחסי הגומלין בין ציר החלומות ובין ציר הטראומות באפיזודות שונות בחיי יוסף. בקריאה שלה היא שוזרת דיאלוג עם כתבי פרויד ועם יצירות ספרות מודרניות הקשובות לעומק הפסיכולוגי של יצירה קדומה זו. בחלק השני מבקש איתמר לוריא להציע התייחסות נרחבת יותר להקשר הטיפולי ולפסיכואנליזה עכשווית. הוא עוסק במגוון של נושאים - מקנאת אחים ויתמות ועד תהליכי סליחה - ובוחן את האופנים שבהם יכול סיפור יוסף להעשיר את החשיבה הפסיכואנליטית ואת העבודה הקלינית. חותַם השיחה המתמשכת בין מחברי הספר ניכר בכל עמוד של "יוסף וחלומותיו“ ׳
הרישום הביבליוגרפי מרושל והנה דוגמא מקוממת במיוחד. הספר מתייחס לארבעה מאמרים מאסופת מאמרים שערכתי ׳סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות׳ שהתפרסמה כחוברת נושאית ב׳בית מקרא׳. לא רק שבאף אחד מארבעת המקרים לא מוזכר שמי כעורכת האסופה, אלא שגם המאמר שאני חיברתי מופיע בביבליוגרפיה של הספר ובגוף הספר תחת שם של אדם אחר!! בזיון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה