אמישמונה
הימים ימי פריחה. ט"ו בשבט בפתח והארץ מתקשטת בעלים בשלל צבעים, וביניהם גם הלובן הוורדרד של השקד המצוי הידוע בכינויו 'השקדייה'.
אם לשפוט לפי תגובתנו למזג האויר בשבוע האחרון, אפשר לומר שלנו ולשקד יש משהו במשותף. ממש כמונו, אוהב השקד את הגשם. למעשה, עץ השקד מתלהב מהגשם עד כדי כך שהוא מפריח את פרחיו וגומל את שקדיו במהירות רבה, ואולי אפילו, רבה מדי. הוא מראשוני העצים לעשות כן, ואולי משום כך הפך לסמלו של האביב שבפתח, אולם, הוא גם מראשוני העצים לקמול ולמות, ועל כך נאמר: החיפזון הוא מן השטן.
זהו לקח, שכדאי לכולנו ללמוד בעקבות השקד. כי הימים ימי סוף סמסטר וכולנו אצים ורצים לסיים עבודות, לרפרט רפרטים וללמוד ב-'כרטיסיות בזק' לבחינות. אך מה שמגיע מהר, ממהר גם לעזוב, וכמות נכבדת של ידע, תובנות והבנות שאנו עורמים בראשנו בתקופה האחרונה, יכולה באותה המהירות גם לזלוג החוצה ממנו, דרך האזניים ומבין קצות האצבעות המקלידות סיכומים במחשב. אז בואו ניקח את הזמן, נעבוד קצת יותר לאט, נשקוד על הדברים, נבשל אותם על אש קטנה ונבחש בזהירות. כך אולי יהפך כול הידע שאנו צוברים בלימודים למתוק כשקד. ידע מקורמל, אם תרצו, ונוכל ללקק אותו בהנאה, לפחות עד סוף השנה...
 |
| סבינה סעד, שבעת המינים |
השקד, שהגיע אלינו מאסיה הרחוקה (או יותר נכון, מאסיה המערבית והקרובה אלינו יחסית), מופיע במקורות כסמל לשקדנות, חריצות, ואף מתיקות וטוב טעם. כך היה כששלח יעקב מנחת ברכה 'מזמרת הארץ', מתנה בידי ילדיו היורדים מצרימה לשבור בר "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בר' מ"ג 11). רוצה לומר, כמו הדבש והבוטן, כך גם השקד הוא מעין ממתק תנ"כי, בונבוניירה אם תרצו, שיפה לשלוח כאות תודה למארחים נדיבים.
אם לשפוט לפי תגובתנו למזג האויר בשבוע האחרון, אפשר לומר שלנו ולשקד יש משהו במשותף. ממש כמונו, אוהב השקד את הגשם. למעשה, עץ השקד מתלהב מהגשם עד כדי כך שהוא מפריח את פרחיו וגומל את שקדיו במהירות רבה, ואולי אפילו, רבה מדי. הוא מראשוני העצים לעשות כן, ואולי משום כך הפך לסמלו של האביב שבפתח, אולם, הוא גם מראשוני העצים לקמול ולמות, ועל כך נאמר: החיפזון הוא מן השטן.
זהו לקח, שכדאי לכולנו ללמוד בעקבות השקד. כי הימים ימי סוף סמסטר וכולנו אצים ורצים לסיים עבודות, לרפרט רפרטים וללמוד ב-'כרטיסיות בזק' לבחינות. אך מה שמגיע מהר, ממהר גם לעזוב, וכמות נכבדת של ידע, תובנות והבנות שאנו עורמים בראשנו בתקופה האחרונה, יכולה באותה המהירות גם לזלוג החוצה ממנו, דרך האזניים ומבין קצות האצבעות המקלידות סיכומים במחשב. אז בואו ניקח את הזמן, נעבוד קצת יותר לאט, נשקוד על הדברים, נבשל אותם על אש קטנה ונבחש בזהירות. כך אולי יהפך כול הידע שאנו צוברים בלימודים למתוק כשקד. ידע מקורמל, אם תרצו, ונוכל ללקק אותו בהנאה, לפחות עד סוף השנה...
חג שמח ובהצלחה בבחינות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.