אך היא בחכמתה הביטה לאחור - שירים על אשת לוט

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

אשת לוט
וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח (בראשית יט, כו)


אַךְ לֹא לְאֶבֶן,

אֲשֶר כִּמְעַט נִצְחִית הִנָּה,

לוּ תִּמָּדֶּד בִּשְנוֹת חַיֵּי אָדָם.

עַמּוּד, בַּגֶּשֶם הָרִאשוֹן נָמֵס,

וְרוּחַ מְצוּיָה אֶת גַּרְגֵּרָיו

זָרְתָה לְכָל הָעֲבָרִים.


וְטַעֲמָם כְּטַעַם הַדִּמְעָה.

ב

הֵן כֹּה אָמַר לָה לוֹט:

בָּא קֵץ בָּשָׂר.

מַבּוּל גָפְרִית וְלֶהָבָה

אֶת הַזָּדוֹן יַכְרִית,

וְאַתּ תִּהְיִי חַוָּה,

יַחְדָּו אֲנִי וְאַתּ

אֱנוֹש חָדָש נוֹלִיד,

נוֹלָד עוֹלָם חָדָש.


אַךְ הִיא, בְּחָכְמָתָּהּ, הִבִּיטָה לְאָחוֹר.