תייר החלל הישראלי ישא לחלל מטבע הנושא את שמו של שמעון בר כוכבא

בר כוכבא ממריא אל הכוכבים

מטבע שעליו דוגמת עץ תמר ושמו של שמעון
 צילום קלרה עמית, רשות העתיקות 

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, מסר בתחילת השבוע למשמרת האסטרונאוט איתן סטיבה, מטבע יהודי מימי מרד בר כוכבא, הנושא את שמו הפרטי של מנהיג המרד ונשיא ישראל – שמעון בר כוכבא. המטבע – משנת שתיים למרד היהודי ברומאים, נחשף לאחרונה במערת האימה במבצע סקר מדבר יהודה האתגרי של רשות העתיקות, בו השתתפו מתנדבים וחניכי מכינות קדם-צבאיות. במסגרת המבצע, נסקרו כמחצית ממערות המדבר בחיפוש אחר ממצאים קדומים. המבצע הממלכתי התקיים בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במנהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת

צידו השני של המטבע, שעליו עלה גפן
והכיתוב "ש ב לחר ישראל" - שנה ב' לחירות ישראל.
צילום קלרה עמית, רשות העתיקות

״משימת רקיע״, אותה מובילות בישראל עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נועדה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר, לקדם ולהרחיב את תעשיית החלל הישראלית. המשימה תאפשר ליזמים, מדענים וחוקרים ישראליים לקדם רעיונות חדשניים תספק הזדמנות נדירה בעבורם לבחון את היוזמות שלהם בסביבת מחקר ייחודית ובכך לתרום לטובת המחקר ותעשיית החלל הישראלית והבינלאומית. בנוסף, המשימה תנגיש פעילויות חינוכיות מגוונות לטובת כלל ילדי ישראל. ולמעשה זו תהיה הפעם הראשונה בה יוכלו ילדים ובני נוער ישראליים לקבל גישה לתחנת החלל הבינלאומית – בעברית.

איתן סטיבה בוחן את מגילת תהילים במעבדת המגילות בירושלים.
צילום שי הלוי רשות העתיקות

סטיבה ביקר במעבדות מגילות מדבר יהודה בירושלים, שם הוצגו לו קטעים ממגילת חנוך בת ה-2000 שנה, הכתובים בארמית, בהם מתואר מפגש של אבי-סבו של נח, עם מלאכים. לפי הכתוב, אלה הראו לחנוך, שעלה השמיימה, את השמש, הירח, והכוכבים.

בסיור אף הציגו חוקרי רשות העתיקות לסטיבה מצלמה יחידה מסוגה, שפותחה בטכנולוגיה מיוחדת של סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א), והותאמה לתיעוד ושימור המגילות. מגילות מדבר יהודה כוללות, בין השאר, את העותקים הקדומים ביותר של ספרי התנ"ך, ונחשבות לממצא החשוב ביותר של המאה ה-20. מצלמה זו, מתעדת כל קטע מגילה ב-12 אורכי גל שונים, חלקם לא נראים לעין. היא מאפשרת צילום מדעי מדויק עם פרמטרים יציבים לחלוטין, וניטור של מצבן לאורך זמן, ברמת הפיקסל.

בתום הסיור, העניק מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו לאיתן סטיבה את המטבע שיקח עמו בהשאלה לחלל. בשני צידיו של המטבע מופיעים סמלים המאפיינים את האמנות היהודית של תקופת בית שני: בצד הפנים של המטבע, מופיעים עץ התמר והכיתוב שמעון (ניתן לזהות את האותיות מען) ובצד האחורי שלו - עלה גפן, והכיתוב "ש ב לחר ישראל" -שנה ב' לחירות ישראל.

"מטבעות מרד בר כוכבא נטבעו בארץ ע"י המורדים היהודים בין השנים 132-136 לסה"נ, אומרת ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות. "ככל הנראה, הסיבה למרד היתה הכרזתו של הקיסר הדריאנוס על איליה קפיטולינה – לשעבר ירושלים, כקולוניה רומית. מעניין לדעת, שהמורדים השתמשו במטבעות הרומיים הקיימים במחזור והטביעו עליהם מחדש את המסרים שלהם. לפעולה הזו של המורדים משמעות ברורה של קריאת תיגר על השלטון הרומי. מדובר במטבעות בעלי משמעות סמלית, שלא שמשו למסחר אלא לתעמולה יהודית."

לדברי איתן סטיבה, "למשימת ׳רקיע׳ בתחנת החלל הבינלאומית אקח איתי תיק אישי עם חפצים בעלי משמעות מיוחדת. היה לי ברור שבין החפצים שאקח, יהיה סמל להיסטוריה היהודית. ראיתי הבוקר את המטבע, שעליו מוטבעים עץ התמר ועלה הגפן שמסמלים עבורי את החיבור לאדמה, אהבת הארץ ושאיפתם של תושבי הארץ בשנים אלו לעצמאות. הדקל מיד הרגיש קרוב לליבי, כסמל של המכון לחקר החקלאות - מכון וולקני, שבו חקר אבי במשך כל חייו את אדמת הארץ. משימת רקיע, שמטרתה לקדם טכנולוגיה, חדשנות, מדע, חינוך, אומנות ותרבות, מגלמת בתוכה גם זכות עבורי להביא מטבע בן כ-1900 שנה לתחנת החלל הבינלאומית, מטבע המייצג את ההיסטוריה של העם היהודי".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר כי "העובדה שאיתן בחר לקחת עימו לחלל פריט עתיק בעל משמעות סמלית, היא מרגשת וערכית מאוד. זהו מפגש הסטורי בין העולם הקדום לשיא החדשנות האנושית. המורדים היהודים שטבעו את המטבע לפני כ-1900 שנה תוך לחימה על חייהם ועל עצמאותם, ודאי לא דמיינו בחלומותיהם הפרועים ביותר כי כעבור מאות שנים, החפץ הזה יעשה את דרכו אל מחוץ לאטמוספירה בידי אסטרונאוט יהודי, שחי במדינת ישראל העצמאית! שמו המקורי של שמעון, נשיא ישראל ומנהיג המרד, הינו שמעון בר כוזיבא. עם השנים, התקבע שמו במסורת כבר-כוכבא. היום, הכינוי הזה מקבל משמעות סמלית נוספת."

מגילת חנוך שהוצגה לאיתן סטיבה, היא כתב חוץ-מקראי, שמהווה חלק מאוסף מגילות מדבר יהודה, המטופלות במעבדת המגילות של רשות העתיקות בירושלים. ספרי חנוך הקדומים, שנכתבו במאה ה-3-4 לפני הספירה, הם חלק מהכתבים החיצוניים לתנ"ך, שמפרשים את סיפורי המקרא. הם מתארים בהרחבה את סיפורם של חנוך, אבי סבו של נח, ושל בני האלהים, שהמקרא רק מרמז עליהם בקצרה.

ספרי חנוך מספרים, כיצד עלה חנוך השמיימה וטייל שם בחברת מלאכים.

המלאכים הראו לחנוך את השמש, הירח, הכוכבים, ואת אוצרות הגשם, השלג, והרוחות, והסבירו לו כיצד מתנהל הסדר הקוסמי.