כאב עלה צומח מאת שולה ברנע

פרופ׳ איתן מדיני, רופא

הוצאת צבעונים

שולה ברנע, כאב עלה צומח, הוצאת צבעונים, 2020

שולה ברנע היא משוררת וסופרת תושבת העיר חולון, בוגרת לשון עברית ומקרא, שימשה כיועצת חינוכית בתיכון ובמכללה, וכיום מנחת בבליותרפיה בקבוצות ניצולי שואה. פירסמה כמה ספרי שירה ופרוזה.

שם סיפרה,, ׳כאב עלה צומח ׳, מאותת שהמשוררת מאזינה ליקום בכללותו בו אנו קיימים וחיים וכן לכל החי הצומח והדומם שבו והיא ממש שומעת את קול כאבו של עלה צומח. שיריה הם אוניברסליים. היא חוקרת את נפש האדם ואת נפש כל החי והצומח.

שימור ושיקום מצודה מתקופת מלכי יהודה

צילום יעל קלמן, רשות העתיקות

תושבי שכונת הגבעה הצרפתית בירושלים משמרים ומשקמים בימים אלה בגינה שבלב השכונה (בין הרחובות 'האצ"ל', 'ההגנה' ו'מבוא-דקר'), מיצד (מצודה קטנה) מימי מלכי יהודה (המאה ה-7 לספירה), הבנוי מאבני צור בהנחיית צוות שימור מקצועי ממינהל השימור של רשות העתיקות, בשיתוף המרכז הארכיאולוגי-חינוכי של מרחב ירושלים

צילום אווירי של המצד לפני עבודות השימור
צילום שי הלוי, רשות העתיקות

יוסף - על מצחם יסף ראות אות קין

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְיַרְבֶּה חֲשֹׁב:
הֲיִמְחַל עַל השליכם אותו לבור אִם לָאו,
וַיַּעַַַשׂ שֶׁקֶר בְּנַפְשׁוֹ כִּי מֵאֵן סְלֹחַ לָהֶם,
אַךְ הִסְתִּיר נַפְשׁוֹ מִפָּנָיו וּמִפְּנֵיהֶם.
ויַעש רק חֶסֶד עִם אָבִיו
בְּהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ וְאֶת אָחִיו עִמּוֹ בְּגֹשֶׁן-
וַיְמַלֵּא שָׁם כָּל צָרְכֵיהֶם וּמְזוֹנָם,
אַךְ עַל מִצְחָם יָסָָף רְאוׄת אֶת אוֹת קַיִן
וְלֹא חָדַל מֵֵרְאותו כָּל הַיָּמִים.

אתה בא בחשאי בחלומותי כמו דוד המלך

שרי כהנא-ניב, משוררת

צובעים לילי במסתורין של כחול וארגמן

אַתָּה בָּא בַּחֲשַׁאי בַּחֲלוֹמוֹתַי

כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ

תָּמִיד מְנַגֵּן בְּנֵבֶל.

רֹאשִׁי מֻונָּח עַל הָאֶבֶן

וּמַלְאָכֶיךָ יוֹרְדִים וְעוֹלִים

בַּסֻּלָּם

אבן מתקופת בית שני עם תיאורים של בית המקדש

נר שמן עם דגם מנורת שבעת הקנים, כתובות הנושאות את המילים 'שלום' ו'שבת', ושמות חכמים כמו שמעון, יעקב והושעיה.

150 פריטים עתיקים מתקופת המשנה והתלמוד מוצגים בתערוכת "שביל הסנהדרין – מורשת והנחלה בגליל" של רשות העתיקות נחנכה ביום 14.10.21, במוזיאון בית יגאל אלון שבגינוסר. אוצרת: ד"ר עינת עמבר ערמון מרשות העתיקות.

האבן ממגדל. צילום יעל יולוביץ

חשבתם פעם כמה עצב טמון בעלילת חייו של יוסף?

שרי כהנא-ניב, משוררת

 חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם כַּמָּה עֶצֶב

טָמוּן בַּעֲלִילַת חַיָּיו

שֶׁל יוֹסֵף,

נָכוֹן שֶׁהַכּוֹכָבִים וְהָאֲלֻמּוֹת

הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו

אֲבָל הוּא הָיָה

בּוֹדֵד

משה הוציא מים מסלע.. ואני?

שרי כהנא-ניב, משוררת

אֵלֶם הַשְּׁתִיקָה

הַצּוֹמֵחַ בַּמֶּרְחָב הַמַּפְרִיד

בֵּין פְּנֵי אָבִי חֲרוּשֵׁי הַקְּמָטִים

וְעוֹר פָּנַי הֶחָלָק

מֵעִיד עַל תְּהוֹם מְסֻכֶּנֶת.

איזהו עשיר? כל שיש לו בית כסא סמוך לשולחנו! בית כסא מימי הבית הראשון התגלה בירושלים

רק כעשרה בתי כסא מתקופת בית ראשון מוכרים היום בממצא הארכיאולוגי.

אסלת האבן. צילום: יולי שורץ, רשות העתיקות

תא שירותים מימי הבית הראשון, שהיה חלק מאחוזה מלכותית קדומה שפעלה בסוף תקופת מלכי יהודה (המאה ה-7 לפנה"ס), התגלה בטיילת ארמון הנציב בירושלים. בחפירה שערכה רשות העתיקות התגלו שרידי מבנה מפואר המשקיף צפונה לעבר עיר דוד והר הבית, ובתוכו בית הכסא.

ותאמר האם השכולה - משפט שלמה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית


משפט שלמה


וְתֹאמַר הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה:

"מָה אָנֹכִי לְלֹא בֶּן זָכָר

אָשַׁמְתִּי כִּי עָלָיו שָׁכַבְתִּי,

הֵן היה הוּא טוֹב מִמֶּנִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים ,

לֹא אוּכַל עֲצֹר חֲרוֹן אַף אִישִׁי בי,

יְגָרְשֵׁנִי כְּאַמָּה חֲרוּפָה הַמִּדְבָּרָה,

עַל כֵּן בֶּן הָאַחֶרֶת לִי יִהְיֶה!״