ג'וֹטוֹ דִי בּוֹנְדוֹנֶה, יצחק ובניו |
וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת עֵשָׂו
הַשָּׁב רָעֵב מִן הַשָּׂדֶה
וְיַטְעִימוּ מִנְּזִיד הָעֲדָשִׁים שֶׁהֵכִינוּ,
אַף בְּיַיִן אָדֹם הִשְׁקָהוּ וַיְהִי שִׁכּוֹר,
וַיָּנַח עֵשָׂו אֶת בְּכוֹרָתוֹ מִיָּדָיו לְתִתָּהּ לְאָחִיו,
וַתַּעֲמֹד רִבְקָה וְתַבֵּט בַּפְּרִי עָרְמָתָהּ
וְתָשִׂישׂ בְּלִבָּהּ כִּי עָלָה הַדָּבָר בְּיָדָהּ,
וְיַחֲשֹׁב עֵשָׂו לַהֲרֹג אֶת אָחִיו בַּעֲבוּר מִרְמָתוֹ,
וַיָּנָס יַעֲקֹב אֶל לָבָן מִפָּנָיו וַיֵּשֵׁב עִמּוֹ שָׁנִים,
וּבְבוֹאוֹ לִפְגֹּשׁ אֶת אָחִיו, שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ,
כִּי אֶל אִמּוֹ נִכְסָף לִבּוֹ, לְחֵיק הוֹרָתוֹ הָמָה,
עַל כָּל אֲשֶׁר עָשְׂתָה בַּעֲבוּרוֹ,
עַל כֵּן הֵיטִיב לַחֲלוֹת פְּנֵי אוֹיְבוֹ בִּמְנָחוֹת לָרֹב
וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל נַפְשׁוֹ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ
בְּיוֹדְעוֹ כִּי עַל הַחֶרֶב יִחְיֶה כְּקַיִן,
וְיִיטַב לֵב עֵשָׂו בְּיַיִן וּבִגְדִי הָעִזִּים
וְיִסְלַח לְיַעֲקֹב וַיְּחַבְּקֵהוּ וַיְּנַשְּקֵהוּ כְּאוֹהֵב,
וְיִפָּלֵא בְּעֵינֵי יַעֲקֹב הַדָּבָר,
וְיִרְאֶה בּוֹ אוֹת כִּי חֲנָנוֹ הָאֵל,
וַיָּרָץ לְאִמּוֹ הָאוֹהֲלָהּ וִיחַבְּקֶנָּה,
וְיִצְהַל לִבּוֹ עַד מְאֹד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.