מערת קבורה מתקופת רעמסס השני נתגלתה בפלמחים

הכלים כפי שנתפשו במערה
צילום: אמיל אלגם, רשות העתיקות

בגן הלאומי פלמחים נתגלתה (אמצע ספטמבר 2022) מערת קבורה מהמאה ה-13 לפנה״ס (תקופת הברונזה המאוחרת 2ב'). אז התקיים בארץ מינהל מצרי, ובמצרים שלט רעמסס השני, בן השושלת ה-19.

המערה נחצבה בצורת ריבוע, ובמרכז תקרתה עמוד תמך. היא נמצאה חתומה מה שמאפשר להפיק מידע רב מהחפצים ומהחומרים ששרדו עליהם, כולל שרידים של חומרים אורגניים. המערה מעידה על מנהגי הקבורה בתקופת הברונזה המאוחרת. נמצאו בה עשרות כלי חרס וברונזה תמימים (שלמים) בגדלים וצורות שונים: קערות עמוקות ורדודות, שחלקן נצבע בצבע אדום, קובעות (קערות עם רגלית גבוהה), סירי בישול, קנקנים ונרות חרס שהכילו שמן למאור. היו אלה מנחות קבורה, והן נקברו עם המתים מתוך אמונה שהם ישמשו אותם בעולם הבא.

חלק מהקנקנים יוצרו בחופי לבנון וסוריה. לצד הקנקנים, נמצאו כלי אגירה קטנים - בעיקר פכים ופכיות, שנועדו לאחסן ולסחור בחומרים יקרים בכמויות קטנות. כלים אלה, יובאו מאזור צור, צידון ומערי נמל אחרות בחוף הלבנון. כמו כן, נמצאו כלי חרס רבים שיובאו מקפריסין. לדברי ד"ר ינאי, כלים מסוג אלה יובאו לארץ בכמויות גדולות, והיו חפצי לוואי נפוצים לקבורה.

לצד כלי החרס, נמצאו במערה ראשי חיצים או חניתות מברונזה. לפי תנוחתם, הם היו נתונים בתוך אשפה מחומר אורגני שלא שרד.

בתקופה זו - בימי השושלת המצרית ה-19, ימי רעמסס השני, התקיים בארץ מינהל מצרי, שאפשר תנאים בטוחים למסחר רב היקף. תהליכים כלכליים וחברתיים אלה, משתקפים היטב בממצאי המערה: כלי החרס שהובאו מאוגרית שבצפון, מקפריסין ומערי החוף הסמוכות - ובראשן יפו, אשדוד, אשקלון, עזה ותל עג'ול, מעידים כי תושבי יבנה-ים (חוף פלמחים), השתלבו בסחר הערני שהתנהל לאורך חופי הארץ.