עיטורי שנהב מתקופת בית ראשון התגלו בחפירות בירושלים

השנהבים שובצו לתוך רהיט. 
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

בחפירות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים נחשף מבנה גדול שנמצאו בו פרטי יוקרה רבים: שנהבים, חותם עשוי אגת (אבן חצי יקרה), קנקנים שהיו מלאים ביין מתובל בווניל, טביעת חותם עם השם "נתנמלך עבד המלך", פריטי אבן מעוטרים, ופריטי עץ, שהיו, כנראה, חלק מרהיטים גדולים נוספים.

מכאן המסקנה שהיה זה מבנה שלטוני גדול של שרים או כהנים. המבנה חרב בשריפה גדולה, ככל הנראה במהלך החורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפסה“נ.

השנהבים התגלו כשהם מרוסקים לפיסות זעירות ושרופות. במהלך החפירה, ובמסגרת הסינון הרטוב שנערך לאחריה בגן לאומי עמק צורים, התגלו לא פחות מ- 1,500 רסיסים. את תהליך הרפאות ייחודי הובילה המשמרת אורנה כהן, יחד עם אילן נאור מרשות העתיקות. "בתום תהליך צירוף ו'איחוי' של מאות הרסיסים, הצלחנו להבין שהאוסף כולל שרידים של לפחות 12 לוחיות רבועות וקטנות (כ-5 ס״מ על 5 ס"מ ובעובי של 0.5 ס"מ לכל היותר), שבמקור היו משובצות בתוך רהיטי העץ", אומרים כהן ונאור.

חלק מהשנהבים. צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

השנהבים נחשבו בעולם העתיק לאחד מחומרי הגלם היקרים ביותר, אף יותר מזהב. עד היום היו ידועים שנהבים מעוטרים רק מבירות הממלכות הגדולות בימי בית ראשון, כגון נמרוד בירת אשור, או שומרון, שהיתה בירת ממלכת ישראל. כעת, בפעם הראשונה, מצטרפת גם ירושלים לבירות הללו, מה שמלמד על גדולתה המדינית והכלכלית. כלל הממצאים מהמבנה מלמדים שהעושר החומרי שהיה בידי האליטות החברתיות בירושלים בימי הבית הראשון, לא נפל - ואולי אפילו עלה - על זה של מרכזי שלטון אחרים במזרח הקדום.

יוקרתם של השנהבים נגזרת ממקורם ומהמומחיות הגבוהה הנדרשת לעיבודם ליצירת העיטורים. בדיקה מיקרוסקופית שערך הראל שוחט מאוניברסיטת חיפה, העלתה שהשנהב שייך לחט של פיל.

ייתכן שאוסף השנהבים שהתגלה בעיר דוד מיובא, ושהוא יוצר במקור על-ידי אומנים באשור. יתכן שהשנהבים הגיעו לירושלים כמתנה שנשלחה מאשור לאצולת ירושלים. לאחר השוואה לחפצים שלמים המופיעים בלוחות קיר בארמון של המלך האשורי סנחריב בנינווה, סביר להניח שלוחיות השנהב מירושלים היו משובצות במיטת כס.

העיטורים על-גבי מרבית השנהבים אחידים, וכוללים מסגרת, עליה חרוטות ורדות, ובמרכזה עץ מסוגנן. לוחות אחרים עוטרו בפרחי לוטוס ובדגם גאומטרי. הוורדה והעץ היו סמלים פופולאריים ברפרטואר החזותי במסופוטמיה ובמרכזי תרבות נוספים. פריטי שנהב שעליהם עיטורים דומים, התגלו באוסף השנהבים של שומרון, ובארמונות רחוקים יותר כמו נמרוד וחורסבד, בלב האימפריה האשורית. אימוץ הסמלים הללו על-ידי האליטה ביהודה, התרחש בזמן שהממלכה היתה תחת שלטון האימפריה האשורית (החל מהמחצית השניה של המאה ה-8 לפני הספירה).

שלושת הסמלים הללו, שימשו באותה תקופה ביהודה כסמלים של הממלכה, הן על-גבי פריטי אבן שעיטרו בנייני פאר (כותרות האבן המעוטרות שהתגלו בירושלים, בארמון הנציב, ברמת רחל ובעמק רפאים) והן על חותמות ששימשו במנהל הממלכה (חותמות הוורדה ששימשו להחתמה של קנקנים וסימון תכולתם כשייכת לבית המלוכה). מעניין עוד יותר, לראות שמוטיבים של חיות ודמויות אנוש מיתולוגיות, המופיעים על-גבי פרטי שנהב שהתגלו בשומרון, בנמרוד ובעוד מרכזים, לא קיימים באוסף הירושלמי. ייתכן שזו עדות לבחירה תרבותית מצד האליטה בירושלים אילו סמלים עולמיים לאמץ, ואילו לדחות.

השנהב קרוי במקרא ׳שן׳. 

הוא נזכר בתיאור הכסא המפואר שהכין לו המלך שלמה:

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא-שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז. שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ-עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת. וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל-שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא-נַעֲשָׂה כֵן לְכָל-מַמְלָכוֹת. . (מל״א י, יח-כ)

בתוכחת עמוס לשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן יש תיאור של ׳החיים הטובים׳ שלהם שכללו, בין השאר, מיטות שן:

הַשֹּׁכְבִים עַל-מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל-עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק. הַפֹּרְטִים עַל-פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי-שִׁיר. הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ (עמוס ו, ד-ו)

מיטות שן הן מיטות שהיו להן מסגרות מעוטרות בשיבוצי שן.

בנבואת החורבן בעמוס ג,יא-טו מדובר על בזיזת הארמונות בשומרון ועל כך שלא יינצלו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן בִּפְאַת מִטָּה וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ… וְהִכֵּיתִי בֵית-הַחֹרֶף עַל-בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן… ׳בתי השן׳ הם הארמונות שקירותיהם ורהיטיהם היו משובצים בעיטורי שן, דהיינו, בעיטורי שנהב.

ספר מלכים מספר על בֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה לו אחאב (מל״א כב, לט) ובמזמור החתונה (של אחאב ואיזבל?) בתה׳ מה, ט מדובר על הֵיכְלֵי שֵׁן. וראו גם שיה״ש ז, ה צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן.