תיבת אבן מימי בית שני נחשפה בעיר דוד ומוצגת עתה במוזיאון ישראל

תיבת אבן בעלת תשעה תאים התגלתה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד, בשרידי מבנה שניצב לצד הרחוב המדורג ושימש כנראה כחנות. 

התיבה כפי שמוצגת באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל.
צילום: זוהר שמש, מוזיאון ישראל, ירושלים

התיבה מרובעת, גודלה 30X30 ס"מ, והיא עשויה מאבן גיר רך (קירטון) שעובד במפסלת. היא מחולקת לתשעה תאים רבועים, דומים בגודלם ובנפחם. דפנותיה  מושחרים, ונראה שהיא נשרפה במהלך אירועי המרד הגדול אשר הוביל לחורבן ירושלים. 

השבת הארורה זדים מעזה באו עלינו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

7/10/23 השבת הארורה

זֵדִים מֵעַזָּה בָּאוּ עָלֵינוּ פֶּתַע

תָּקְפוּ וּבָזְזוּ רְכוּשֵׁנוּ, אָנְסוּ בְּנוֹתֵינוּ,

נִתְּצוּ בָּתֵּינוּ לְלֹא רַחֵם, אַף שְׂרָפוּם,

וְנִזְעַק לָאֵל כִּי יוֹשִׁיעֵנוּ

לְמַעַן יָנָס אוֹתָם לִגְבוּלָם,

התגלה קמע חותם אשורי מתקופת בית ראשון

החרפושית. צילום: אנסטסיאה שפירו רשות העתיקות

קמע חרפושית המתוארך לתקופת הבית הראשון התגלה בשמורת טבע נחל תבור שבגליל התחתון, למרגלות תל רכש, אחד התלים החשובים בצפון הארץ. האתר המזוהה במחקר עם העיר "אנחרת"(יהושע יט ,19) שבתחומי נחלת שבט יששכר. על החרפושית, העשויה מאבן חצי יקרה בשם קרניאול, מתואר גריפון (חיה מיתולוגית) או סוס מכונף בזמן דהרה. חרפושיות דומות תוארכו למאה ה-8 לפנה"ס. 

על ספרם של מירה בלברג וחיים וייס, קרובים נעשו רחוקים: זיקנה וזקנים בספרות חז״ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

מירה בלברג, חיים וייס, קרובים נעשו רחוקים: זיקנה וזקנים בספרות חז״ל, מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2023, 259 עמודים. כריכה רכה.

גוף הספר מורכב מחמישה פרקים הנושאים שמות פיוטיים רבי חן:

א. כשני מעיינות: נזילות, מיניות והגוף המזדקן

עיסוק בהזדקנות הגוף, בפרט בהיבטים של מגדר ומיניות.

ב. קעקע להן כתרנגולין: הורים מזדקנים וילדיהם

בחינת הזיקנה בהקשרה המשפחתי, ובעיקר את ביטויה ביחסים בין בנים להוריהם המזדקנים.

ג. איני זקן: זיקנה נעדרת ונוכחת בבית המדרש

בחינת היחסים בין גיל כרונולוגי ובין מעמד חברתי ואינטלקטואלי בבית מדרשם של חכמים.

ד. גלו את עיני: זיקנה ומבט

עיסוק ביחסים בין חכמים מבוגרים וצעירים בבית המדרש ומתמקד בתמה של מבטים והתבוננות העולה מסיפורים המתארים מפגשים בין זקנים וצעירים.

מאחר שהפרק עוסק ב׳מבט׳ של הזקן ועל הזקן, כמו מאליהן צפות בתודעה השורות המופלאות הפותחות את השיר ׳סליחות׳ של לאה גולדברג:

בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקֹחַ

וְגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי

מבט - מהחוץ פנימה

חלון - מהפנים החוצה

ראי - מבט רפלקסיבי, מהפנים החוצה ובחזרה פנימה.