 |
| דמויות אלים חצובות בסלע בחתושה בירת חת |
מתברר כי "בני חת" או "חיתים" נזכרים במקרא פעמים רבות, ונביא אחדות מהן. על עשו מסופר שנשא לו נשים חיתיות – יהודית בת בארי ובשמת [או: עדה] בת אילון (שם כו, לד; לו, ב) – למורת רוחה של רבקה אמו. החיתים נמנים לא פעם בין שבעת העממים היושבים בכנען, אשר בני ישראל נצטוו להשמידם עם כיבוש הארץ (דברים כ, יז ועוד). מתברר כי ציווי זה לא בוצע, שכן גם לאחר הכיבוש אנו שומעים על חיתים הגרים בקרב בני ישראל, וכן על נישואים בין בני ישראל לחיתים (שופטים ג, ה-ו). בין לוחמיו הנאמנים של המלך דוד נמצא את אוריה החיתי, בעלה של בת שבע, אשר נלקחה בידי דוד (שמואל-ב יא). כן נזכר בין לוחמיו הקרובים של דוד אדם בשם אחימלך החיתי (שמואל א כו, ו).
לדעתם של החוקרים מתייחסות כל האזכרות האלה של חיתים אל שבט קדמון אשר ישב בכנען, באזור ההר. בכמה פסוקים (כגון יהושע יא, ג) אף מוטעם שהחיתים הם אנשי ההר, וגם בני חת שמהם קנה אברהם את המערה ישבו, כאמור, בחברון, בלב הרי יהודה. יש אף הסוברים כי היבוסים, תושבי ירושלים קודם לכיבושה בימי דוד (שמואל-ב ב ה, ו) ממוצא חיתי. סברה זו נתמכת בדברי הגינוי שמפנה הנביא יחזקאל אל העיר ירושלים: "אביך האמורי ואמך חיתית" (טז, ג). ואם כן הוא, אזי אפשר שאוריה החיתי, תושב ירושלים, היה משרידי היבוסים. סברה זו טרם הוכחה.
עם זאת מוצאים אנו במקרא הזכרות נוספות של חיתים, אך בהן אין הכוונה לשבט משבטי כנען אלא לממלכה גדולה, ממלכת חת, שישבה בחלקה הצפוני-מזרחי של אסיה הקטנה. שיא פריחתה של ממלכה זו היה במאות הי"ד-י"ג לפני הספירה, והיא הלכה והתפוררה מאז המאה הי"ב ועד למאה השמינית, שבה נפלה בידי ממלכת אשור. ממלכת חת נזכרת כנראה בפסוק שבו מבטיח ה' ליהושע את ארץ כנען וקובע כי "מהמדבר ולבנון... יהיה גבולך" (א, ג). כאשר מסופר על נשים חיתיות שנשא לו שלמה (מלכים-א יא, א), מדובר מן הסתם בנשים מן הממלכות החיתיות, אשר שלמה נשא לו כחלק ממגמתו לעודד את קשריו עם מדינות שונות. (הוא נשא, כזכור, גם את בתו של פרעה וכן "נשים נוכריות רבות... עמוניות אדומיות צדוניות חיתיות" [שם]). ונראה שלממלכת חת מכוון גם הסיפור בספר שופטים אודות אותו כנעני מבית אל, אשר הסגיר את עירו בידי בני ישראל ועל כן נותר בחיים, ולאחר מכן הלך אל "ארץ החיתים ויבין עיר ויקרא שמה לוז" (א, כו).
מאחורי הכינוי "חת/חיתי" עומדות אפוא במקרא מהויות פוליטיות-חברתיות שונות, אשר ההבחנה ביניהן איננה תמיד פשוטה.
מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, וירא (תשס"א 2000)
על החיתים בספר החיתים ותרבותם מאת משה זינגר
השבמחק