'יעקב ועשו' לביאליק

ח"נ ביאליק בצעירותו

בין יצירותיו של ח"נ ביאליק מצויות שתיים הקרויות בשם "יעקב ועשו". האחת, ידועה פחות, ארוכה ודרמטית, נכללת בין שיריו הראשונים, והיא נכתבה עוד בשבתו בוולז'ין בשנת תרנ"א (1891). עיקרה קינה על מצבו הקשה של עם ישראל (יעקב) בין אומות העולם (עשו). השנייה, קלילה יותר ומוכרת יותר, היא תרגום-עיבוד לעברית של שיר עם ידוע ביידיש, המצביע על עליונותו של יעקב בהשוואה אל עשו. יצירה שנייה זו נכתבה ככל הנראה בשנת תרפ"ב (1922) וראתה אור לראשונה בשנת תרפ"ג, תחת הכותרת "פזמון עם", בעיתון "על המשמר". שם צורפו לשיר דברי הסבר מאת המביא לדפוס: "את הפזמון הזה שמעתי מפי ביאליק והריני מוסרו כאן על פי הזיכרון".

ישנם הבדלים בין נוסח השיר  כפי שפורסם ב"על המשמר" לבין הנוסח כפי שביאליק כלל אותו בסופו של דבר במהדורת כל כתביו (תרצ"ג). לא ברור אם ביאליק שינה עם הזמן את נוסח השיר, או שמא הדפסתו ב"על המשמר" אכן נסמכה על הזיכרון ועל כן איננה מדויקת. הבית הראשון מתחיל כך: ”עשו משכים לבית המרזח, / חבית משקים מפיו תתן ריח. / חבית יין מפיו נותנה ריח, / אוי, אוי, אוי, / אוי לעשו הגוי!“. והבית השני מתחיל כך: ”יעקב משכים לבית התפלה, / נותן ליוצרו שבח ותהלה [...] הוי, מה טוב / חלק יעקב!“.

[על פי: ח"נ ביאליק – שירים: מהדורה מדעית בלוויית מבואות וחילופי נוסח, בעריכת ד' מירון ואחרים, תל-אביב תשמ"ג-תש"ן]

מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, תולדות (תשס"א 2000)

התמונה מתוך:  

Archives of the YIVO Institute for Jewish Research, New York

ראו עוד

 מעשו בן יצחק, לאדום, רומי והנצרות
יעקב ועשו בספר מלאכי
נשיקה או נשיכה?