יוסף ויהודה, ג'ימס טיסו |
מתיחות בין השבטים צאצאי יוסף לבין שבט יהודה היתה תופעת קבע בתולדות עם ישראל בתקופת הבית הראשון, ובמיוחד בעת פילוג הממלכה ולאחר מכן. לאחר מות המלך שלמה הרים ירבעם בן נבט, בן שבט אפרים (מצאצאי יוסף), את נס המרד והקים את ממלכת הצפון, ישראל, בעוד שרחבעם, בנו של שלמה, נותר למלוך רק על ממלכת הדרום, יהודה (מלכים-א פרק יב) הקרע בין שתי הממלכות - זו שבמרכזה עמד שבט יהודה וזו שבמרכזה עמד שבט אפרים בן יוסף - נמשך עד לחורבנן הסופי. איחודן מחדש נותר עניין לתקוות העתיד.
לאור זאת לא נתקשה להבין מדוע נבחרה נבואת יחזקאל (לז, טו-כח) כהפטרתה של פרשת ’ויגש‘. בנבואה זו לוקח הנביא שני עצים, על אחד הוא כותב ’ליהודה‘ ועל האחר ’ליוסף‘ והוא מקרבם זה לזה ומאחד אותם. ’וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמור: הלוא תגיד לנו מה אלה לך?‘ (פסוק יח) עליו להודיעם כי מנוי וגמור עם ה‘ לשוב ולאחד את שתי הממלכות, יהודה וישראל, ’ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ... ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד‘ (פסוק כב). נבואת יחזקאל, העוסק בממלכות יהודה ואפרים, מכניסה אל תקוות העתיד של עם ישראל את רוח הפיוס שבסיפור התורה על יוסף ויהודה.
עם זאת מעניין להעיר כי הנוהג להפטיר בדברי יחזקאל, נוהג המוכר כיום לכל העדות, לא נהג בארץ ישראל הקדומה של תקופת חז“ל. שם הפטירו בסיפור מספר יהושע, שראשיתו במילים: ’ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל‘ (יד, ו). מסופר שם על בקשת כלב בן יפונה, בן שבט יהודה, שיהושע, בן שבט אפרים, יעניק לו את חברון לנחלה, דבר שיהושע עושה ברצון. דומה שהבחירה בפרק זה כהפטרה נבעה בעיקר מן הדמיון הלשוני שבין ’ויגש אליו [אל יוסף!] יהודה‘ לבין ’ויגשו בני יהודה אל יהושע [מצאצאי יוסף!]‘, אף שיש להודות כי ניכר דמיון גם בין דברי כלב אל יהושע ובין דברי יהודה אל יוסף. בשני המקרים פונה איש משבט יהודה בבקשה אל אדם משבטי יוסף ואף זוכה להיענות ברוח טובה.
בין כך ובין כך משבצות הפטרת יחזקאל והפטרת יהושע את בראשית מד, יח - מז, כז ברצף ספרותי-היסטורי רחב של מתחים והתפייסויות בין יוסף ויהודה ובין צאצאיהם.
מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, ויגש (תשס"א 2000-2001)
תמונה: יוסף ויהודה. ג'ימס ז'ק יוסף טיסו (צרפת 1836-1902), צבע גואש, המוזיאון היהודי, ניו יורק
תמונה: יוסף ויהודה. ג'ימס ז'ק יוסף טיסו (צרפת 1836-1902), צבע גואש, המוזיאון היהודי, ניו יורק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.