מיהו שמשון האמיתי? מבט אישי נועז

עבי קלדרון, מחנך

Rembrandt 'The Blinding of Samson’(detail) 1636, oil on canvas

שמשון הוא דמות יוצאת דופן, מטרידה ומלאת סתירות ופרדוקסים. הוא שופט שענייני עמו ושבטו מטרידים אותו כשלג דאשתקד, וכל הסכסוכים שלו עם הפלשתים הם על רקע אישי. מצד אחד הוא אוהב חידות ובעל רעיונות מקוריים להתנקם בפלשתים, אולם מצד שני הוא איננו מגלה תבונה יתרה כשפעמיים הוא נופל בפח ומגלה את סודותיו. הוא פלייבוי בעל כוחות על-אנושיים, שרודף אחרי שמלות פלשתיות וקופץ ממיטה למיטה, ונזיר שמפר את כל תנאי נדר הנזירות.

דומני שאילו הייתה לעורך המקראי אפשרות לא לספר כלל על שמשון הוא היה עושה זאת בחפץ לב. ומדוע דמות כזאת נמצאת בכלל בכתבי הקודש? התשובה היא: If You Cannot Beat Them Join Them המספר המקראי אומר לעצמו שהסיפורים על שמשון, שיש בהם יותר מגוון מיתולוגי, היו אהובים ונפוצים בעם, ועדיף שהם ישמעו את הסיפורים בגוון מונותיאיסטי ולא בגוון אלילי. המספר איננו נותן מדרש שם לשמשון, משום שדמותו של שמשון הייתה קשורה לפולחן השמש והוא פעל בסביבות בית שמש (גם מוטיב האש מופיע מספר פעמים בסיפור). המספר המקראי מלביש את שמשון בכיפה, טלית ותפילין. כוחו העצום של שמשון לא נוצר כתוצאה מאימוני כושר מפרכים, אלא מנדר הנזירות של אלוהים, הפרת הנדר תגרום לאיבוד הכוח, והניצחון הסופי של שמשון הוא במגרש הפרטי של הפלשתים במקדש דגון. הקרב הגלוי הוא בין שמשון לפלשתים, אולם הקרב האמיתי הוא הקרב הסמוי בין אלוהים לאלוהי הפלשתים (אותו דבר קורה בתחרות בין משה ואהרון לחרטומים ובין אליהו ונביאי הבעל).

  הפרוש הנוצרי על שמשון הוא פרוש טיפולוגי. שמשון הוא רמז מקדים לישו. אמו של שמשון שמקבלת בשורה ממלאך אלוהים, שבנה יהיה מושיע, מזכירה את מריה. מאסרו של שמשון, העינויים והלעג שהפלשתים מלגלגים עליו, הם רמז מקדים לתלאות שיעבור ישו בידי הרומאים. התמונה האחרונה של שמשון כשהוא אוחז בעמודי המקדש מזכירה את תמונת הצליבה של ישו (גם תמונתו של משה בקרב נגד עמלק כשיד אחת נתמכת על ידי יהושע ויד אחת על ידי חור מזכירה לנוצרים את תמונת הצלוב), והניצחון הסופי על הפלשתים מרמז על הניצחון האלוהי לאחר המפלה של ישו שבא לידי ביטוי בלידה מחדש. 

  הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד נתנה לסיפור שמשון פרשנות מעניינת. הסיפור של שמשון הוא הפחד הקמאי של הגבר מסירוס. קיים קשר בין איבוד השיער לבין אבדן הכוחות העל אנושיים. ההחלטה של הפלשתים לעוור את שמשון ולא להרוג אותו, חידת שמשון הנוטפת מיניות: "מה מתוק מדבש ומה עז מארי", ביקוריו של הגיבור בשדות זרים שבהם הוא מפגין את כוחו המיני, והתפקיד של האישה המפתה כגורם לאיבוד הגבריות. 

ביבליוגרפיה

יאיר זקוביץ, חיי שמשון, ירושלים, תשמ"ב

Robert Alter, The Pleasure of Reading in an Ideological Age, New York 1996