שתי שירות בריאה

הרצל חקק, משורר, יושב ראש אגודת הסופרים העברים

שְׁתֵּי שִׁירוֹת בְּרִיאָה

שִׁירַת הַצִּפֳּרִים שֶׁרָאִית בְּעֵינַי

בְּדַרְכִּי אֶל הַשָּׁמַיִם רָאִיתִי

יַבָּשָׁה.

יָשְׁנָה עַל כְּתֵפָיו שֶׁל עֲנָק בּוֹדֵד

לְלֹא אִשָּׁה.

פָּנֶיהָ אֲדֻמּוֹת הָיוּ 

מֵאַהֲבָה אוֹ מִבּוּשָׁה.

אֶת פָּנָיו לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת.

כְּשֶׁעֵינָיו בּוֹכוֹת

בּוֹרֵא הוּא יָם

וְצִפֳּרִים שָׁרוֹת.

שִׁירַת עֵינַיִם נִפְקָחוֹת

לֹא אוּכַל לוֹמַר 

אֲנִי אוֹהֵב.

אִישׁוֹן לִבִּי תּוֹהֶה לַמַּרְאֶה:

עֵינֵי הַמִּלִּים מָלְאוּ קְרוּם זָר.

רוֹאֶה תְּמוּרוֹת 

הַנְּשָׁמָה. מִשְׁתָּאֶה

חָלוּ יָדַיִם בַּמִּלִּים. נָגְעוּ לְאַכְזָר

מִצַּלְעִי אֶבְרָא מִלִּים בְּתוּלוֹת

אֲעַדֵּן חַיִּים בָּהֶן לָהֶן ־

עֵינֵיהֶן זֹךְ תְּהִלּוֹת:

אֲנִי אוֹהֲם. אוֹהֲם.