יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

רוני גולדשטיין, חיי ירמיהו

ד"ר רוני גולדשטיין, האוניברסיטה העברית
מוסד ביאליק

בחיבור הנוכחי אנסה להציע שיחזור חדש של שלבי התהוות חטיבת הסיפורים על ירמיהו ביר' לז-מד, ולהתחקות אחר התהליכים שעברה המסורת על הנביא במהלך הזמן שחלף
מימי הנביא ועד לגיבוש הסופי של ספר ירמיה. 
מטבע הדברים, לפעמים מתבסס הניתוח הספרותי-היסטורי בחקר המקרא רק על זיהוי מתחים וחספוסים ברצף קיים, המעידים על תהליכים שעברו על חיבור או על קטע ממנו. כתוצאה מכך, הדעות חלוקות בדרך כלל בפרטי הניתוח של כל יחידה ויחידה, ועובדה זו משמשת לא אחת כטיעון נגד השיטה כולה. המחקר שלפנינו נשען אמנם על ניתוח ספרותי-היסטורי של החטיבה על סמך השיקולים הרגילים בניתוח מעין זה, אולם, יש בו ניסיון לבסס את המסקנות העולות מן הניתוח על שיקולים רחבים במידת האפשר.
התיאור שיוצע כאן לשלבי התהוות רצף הסיפורים ביר' לז - מד ולתהליכים שעברו על המסורות על ירמיהו המשוקעות ברצף זה יתבסס הן על זיהוי המתחים ברצף הקיים ועל המסקנות הנגזרות מכך, והן על מסקנות הנובעות משיטות שונות כגון ביקורת הצורות הספרותיות, והמתודה המשווה. פעמים רבות נעשה השימוש בשיטות הללו - ובייחוד זו האחרונה – בחקר המקרא, דווקא מתוך קריאה סינכרונית של המקרא, וללא שימוש בביקורת הספרותית-ההיסטורית. ואולם המחקר שלפנינו מצביע על ההכרח בשילוב השיטות השונות. שילוב זה, ישמש לא אחת כדי לתמוך בניתוח הדיאכרוני של החטיבה, ובאותה עת, יאפשר הניתוח הדיאכרוני דיוק רב יותר בשימוש במחקר המשווה ובחקר הצורות.   
*
הפרק הראשון יעסוק בתופעת הסיפורים ה'כפולים' המשוקעים ביר' לז - מ. כפי שיתברר תופעת הסיפורים ה'כפולים' בפרקים אלו (לז, יא-כא//לח, א-כח 1; לח, כח 2 ו-לט, ג, יד// לט, יא-יב ו-מ, א-ו) מהווה מפתח מיוחד לקביעת היחס הדיאכרוני בין הסיפורים על הנביא. קיום מסורות שונות על אותם אירועים בחייו, מזמן לנו אפשרות מיוחדת במינה להיוודע למסורות על ירמיהו בשתי נקודות זמן שונות. בחינת הדומה והשונה בין המסורות השונות, וקביעת הזיקה ביניהן, יהוו בסיס להבנת השתלשלותן, לזיהוי האלמנטים הקבועים שלהן, וללימוד חלק מן הגורמים אשר השפיעו על השינויים שחלו בהן במהלך הזמן
הפרקים שלאחר מכן עוסקים בשלבים הבאים בהיווצרותה של החטיבה, ובייחוד בשלב העריכה הדויטרונומיסטית שלה, אשר יתברר כשלב העיקרי בהיווצרותה
הפרק השני עוסק כולו בפרשה קצרה המשוקעת בתוך הרצף הנוכחי: נבואת ירמיהו על כיבוש מצרים בידי נבוכדנאצר (יר' מג, ח-יג). עיון מעמיק בפרשה זו יאפשר שיחזור של שני שלבים בהתהוותה: האחד קדם- דויטרונומיסטי והשני דויטרונומיסטי. שיחזור מעין זה רגיל בחקר ספר ירמיה, ואולם ייחודה של פרשה זו הוא בכך שיש בידינו לקשור – באמצעות ההשוואה למקורות מסופוטמיים ויווניים - את שני השלבים העיקריים בהתהוותה בשתי תקופות מוגדרות: התקופה הניאו-בבלית והתקופה הפרסית. בכך ניתן יהיה להבין ביתר בירור את תהליך היווצרות החטיבה והשינויים שעברו על המסורת הסיפורית על הנביא
הפרק השלישי עוסק בשתי פרשיות: א. חילופי הדברים בין ירמיהו ובין שארית יהודה היורדים מצרימה (יר' מב, א – מג, ד); ב. תביעת הנביא מיהודי מצרים לעזוב את הפולחן הזר אותו קיימו, וסירובם של אלה לשמוע בקולו (מד, א-ל). שתי פרשיות אלו, אשר זוהו כשייכות לרובד הדויטרונומיסטי של הספר, מהוות את עיקר המסורת הסיפורית על קורות הנביא במצרים. בפרק ייבחנו הפרשיות הללו, ויוצע הסבר חדש להתעניינות רובד העריכה הדויטרונומיסטי של הספר בקורות ירמיהו במצרים. ההסבר יישען בעיקר על בחינת הדפוס הספרותי המיוחד לשני הסיפורים, והוא ישמש גם בסיס לקביעת עמדה באשר למקום ולזמן עריכת הספר
בפרק הרביעי יידון השלב העיקרי של התהוות החטיבה שלפנינו. שלב זה מהווה חלק  חשוב בהתהוות המסורות על הנביא: שילובן בתוך הסיפור הכללי על תולדות תקופה זו. הניסיון לשלב את הנביאים בתוך הרצף ההיסטורי הכללי מוכר מכתובים אחרים (כגון שילוב סיפורי אליהו ואלישע ברצף של ספר מלכים), אולם החטיבה שלפנינו מאפשרת הצצה אל הדרכים שבהן שולבו קורות הנביא ודבריו ברצף ההיסטורי, ואל המניעים אשר הביאו ליצירתו של רצף זה. לאור זאת יהיה אפשר לקבוע קביעות חשובות לגבי זמן היווצרותו של רצף זה ומקומו ביחס לשאר היצירה המקראית.
הפרק החמישי מוקדש למקרה מיוחד של תופעת ה'היסטוריזציה' של המסורות על הנביא. לתופעה זו הייתה השפעה רבה על עיצובן הסופי של המסורות המקראיות הקשורות בירמיהו

בפרק הסיכום אציג את המסקנות העיקריות העולות ממחקר זה לגבי תהליכי ההתהוות של ספר ירמיה, וכן אנסה לתאר בקווים כלליים את ההשלכות של המחקר על תולדות שאר המסורות על הנביא המשתקפות בספר. המחקר הנוכחי עוסק אמנם בחטיבה מצומצמת בספר ירמיה ואולם אם תתקבל תמונה ברורה על התהוות חטיבה זו, ועל התפתחות המסורות על ירמיהו המשוקעות בה, יתווספו שיקולים לקביעת דרכי התהוות הספר כולו על חלקיו ורבדיו השונים. בחינת המסורות, המקורות, והעריכה בחטיבה זו תוכל לשפוך אור על הבעיות העיקריות בהתהוות ספר ירמיה ובהתפתחות המסורות על הנביא. ההבחנה בין מוקדם ומאוחר במסורות על ירמיהו ביר' לז - מד תאפשר לקבוע (לפחות במידה חלקית) את ההקשר ההיסטורי, הגיאוגרפי, והחברתי שבו הן נוצרו. בכך יוכל המחקר שלפנינו לתרום במשהו להבנת התהליכים שעברו המסורות שבמקרא ומחוצה לו, וללמוד על הלכי הרוח בתקופתו של ירמיהו (כאשר ידובר במסורות מוקדמות) מחד גיסא ועל תקופות הגלות ושיבת ציון (כאשר ידובר במסורות מאוחרות יותר) מאידך גיסא

ראו גם: רוני גולדשטיין על 'חיי ירמיהו', ראיון

אין תגובות:

פרסום תגובה