יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

רוני גולדשטיין על 'חיי ירמיהו' - ראיון

ד"ר רוני גולדשטיין, במה עוסק ספרך, 'חיי ירמיהו'?
הספר עוסק בפרקים ל"ז – מ"ד בספר ירמיה, המתארים את קורותיו של ירמיהו בפרק הזמן שבין סוף ימיו של צדקיהו ועד  לירידתו של הנביא מצרימה עם שארית יהודה.
מיכאלאנג'לו, ירמיהו

במה נתייחדו פרקים אלו
בהשוואה לשאר ספרי נביאים אחרונים, בולט ספר ירמיה בשפע החומר הנוגע לדמותו האישית של הנביא. במהלך הספר פזורים סיפורים רבים העוסקים במעשיו של ירמיהו: מאבקיו עם מלכים ושרים, מעצרו בחצר המטרה, שחרורו, וירידתו מצרימה, וגם בחלקים הלא סיפוריים של הספר נראה שיש ביטוי לדמות הנביא מעבר למקובל בשאר ספרי נבואה. הפרקים שבהם מתמקד החיבור, ל"ז-מ"ד, בולטים במיוחד, שכן יש בהם חומר סיפורי רציף על קורות הנביא בימי החורבן ולאחריו.
אם כן, האם אפשר לומר שהספר הוא מעין ביוגרפיה על ירמיהו הנביא?

לא בדיוק. החומר הסיפורי על ירמיהו מזמין אותנו לצייר תמונה של הביוגרפיה של ירמיהו, וכך עשו אמנם לא מעט מן החוקרים. אלא שאין הדבר פשוט. ספר ירמיה אינו יכול לשמש כחומר גלם לביוגרפיה של הנביא, ולא ניתן לצייר את קורות חייו ומחשבתו על ידי פעולות סידור וסינתיזה בלבד. מן העיון בסיפורים שבירמיה ל"ז-מ' עולה שהם לא נכתבו בידי מחבר אחד, והם כופלים, ואף סותרים זה את זה: על כן אין בסיס לנטייה הרווחת עדיין למצוא בסיפורים הללו עדות הקרובה לימי הנביא
ההכרה בכך שהספר הוא תוצאה של תהליך ארוך של כתיבה, איסוף ועריכה על ידי אנשים שונים בזמנים שונים, ובאזורים גיאוגרפיים שונים, מחייבת גישה שונה, החותרת להבחין בין מוקדם ומאוחר, ולבדוק את תולדות התהוות המסורות על הנביא. ניסיונות דומים נעשו בתיאור מחזורי סיפורים שונים על דמויות מקראיות אחרות, כגון שמשון ויעקב (על אודותם כתב מורי ורבי פרופ' יאיר זקוביץ, שהדריך אותי בכתיבת עבודת הדוקטור שעומדת בבסיסו של ספר זה), והמחקר שלי מהווה ניסיון דומה, אך בחומר מעט שונה, שכן יש בחטיבה זו תופעות מיוחדות במינן, בין היתר בגלל שיקוע החומר הסיפורי בתוך ספר נבואי. עמידתנו בפני הפיתוי לקשור בין כל חלקי הספר ולראות בכולם אספקלריה נאמנה של ירמיהו, מעשיו, דבריו, ומחשבותיו, יש בה שכר רב, שכן היא מאפשרת לנו להציץ מעט לדמותו ה'היסטורית' ובו בזמן להשקיף על הדרך שבה נתפרשו דבריו ומעשיו במשך דורות אחדים לאחר תקופתו.
האם ניתן לתארך את השלבים השונים בהיווצרות הסיפורים והמסורות על הנביא?
חלק מן התהליכים אפשר לתארך באופן יחסי: לקבוע אלו מסורות מוקדמות יותר ואלו מאוחרות. אולם, לפעמים ניתן לתארך מסורות לתקופות ספציפיות. כך, יש לזכור שבחטיבה הזו, כמו בשאר ספר ירמיה, ניתן להבחין ברובד המתבדל משאר הספר בתוכן ובסגנון, ורובו של רובד זה כולל נאומים הקרובים בלשונם ובתוכנם לספר דברים. ההפרדה בין המקורות השונים בספר ובין רובד זה (המכונה, בצדק, שכבת העריכה הדויטרונומיסטית) העסיקה את חוקרי ספר ירמיה כבר בראשית המאה העשרים. סוגייה זו נבחנת בספר בין השאר דרך ניתוח המעשה הנבואי המיוחס לירמיהו ביר' מ"ג, 13-8, ולפיו הוא ניבא בהיותו במצרים שנבוכדנאצר מלך בבל יכבוש את מצרים ויהרוס את מקדשיה. במקרה זה אפשר להבחין בין שכבות שונות בפסוקים אלו, ויותר מכך לקבוע את זמן חיבורן, האחת קרובה לזמנו של הנביא שבה משתקפת הציפייה שנבוכדנאצר מלך בבל יכבוש את מצרים (ציפייה שלא נתממשה), והאחרת נכתבה בתקופה הפרסית, עשרות שנים לאחר מכן, לאחר הכיבוש הפרסי של מצרים בימי כנבוזי מלך פרס, עליו סופר שפגע קשות במקדשים המצריים
מדוע התערבו עורכים בעיצוב המסורות על הנביא? מה הייתה מגמתם
באופן טבעי במהלך עשרות השנים שבהן עוצבה המסורת על הנביא פעלו גורמים שונים, ואציין כאן שלושה גורמים מרכזיים: הבולט ביותר הוא הניסיון לתקן פרטים במסורת על הנביא אשר יכולים להצטייר כבעייתיים. גורם זה מוכר מהתפתחותן של מסורות על דמויות מקראיות שונות, וניתן למצוא אותו באופן בולט בדמותו של ירמיהו, ובייחוד בסיפורים על התנהגותו בזמן המצור, שהיה אפשר למצוא בהם טעם לפגם. במהלך הזמן נוצרו מסיבה זו גרסאות שונות לאותם אירועים וכך ניתן למצוא כיום זה לצד זה שני סיפורים על פגישת הנביא והמלך, וכן שניים אודות שחרור הנביא בידי הבבליים, למשל. דמותו האנושית מאוד של הנביא בסיפורים המקוריים הפכה לדמות הרואית בסיפורים המעובדיםגורם זה קשור לגורם נוסף: המגמה להתאים את המסופר על הנביא לדפוסים רעיוניים והיסטוריוגרפיים קבועים, ושינוי הסיפורים עליו ועל דמותו כדי להעביר מסר של מחברי ועורכי הסיפורים.  
אחד מן הגורמים המרכזיים שפעל במקרה של ירמיהו הוא יצירת זיקה קבועה בין הנביא לאירועים מרכזיים בקורות זמנו. גורם אחרון זה עומד, בין השאר, מאחורי הרצף שלפנינו המספר על קורות הנביא מימי המצור על ירושלים ועד לירידתו מצרימה. נראה שהחומרים הקשורים לנביא ירמיהו שולבו יחד עם חומרים שלא עסקו כלל בנביא, לא כדי לספר את הביוגרפיה של ירמיהו אלא כדי לתאר מחדש את קורות יהודה בימיה האחרונים כאשר הנביא מתפקד במאורעות הללו תפקיד ראשי
לאור זאת כן האם ניתן לחשוף במשהו את דמותו ההיסטורית של הנביא ירמיהו?
אפשר להתחקות בעיקר אחר התהליכים שעברה דמותו במהלך הזמן, אך אין לוותר לגמרי על הניסיון לשחזר במשהו את דמותו המקורית. עם הזמן, הלכה דמות זו ונשתנתה ועברה תהליך של אידיאליזציה, בהתאם לתפיסות המחברים את תפקיד הנביאים ומקומם הראוי בהיסטוריה, אך נדמה שניתן לשרטט פה ושם משהו מדמותו המקורית באופן כללי. כך למשל, המסורת הבסיסית על קורותיו בימי המצור והחורבן סיפרה על כך שהוא נאסר בזמן המצור ושוחרר לאחר מכן בידי הבבלים. אמנם כבר במסורת שלפנינו הטשטשה דמותו על ידי הניסיונות לייפותה, אבל עדיין לא הפכה להיות אידיאלית. מותר אפוא להעריך בזהירות שעל אף שכבר בשלב מוקדם זה התרחש תהליך ספרותי המרחיק אותנו מן הנביא ההיסטורי, הרי שהמסורת על כך שהנביא נאסר בזמן המצור ושוחרר ביד הבבלים, מסורת שאינה לכבוד ירמיהו ושאינה נשענת באופן מלא על דפוס ספרותי קיים, מהימנה באופן בסיסי. נדמה על כן שניתן לומר שבימי המצור על ירושלים התהלך ירמיהו בירושלים, ניבא שהבבלים יכבשו את העיר, ונאסר מסיבה זו.
יתר על כן, פרטים אחדים בחלק מן המסורות הסיפוריות על הנביא, מעידים על כך שאלו מיוסדים באופן כלשהו על מאורעות הזמן . דוגמה מפתיעה מצויה בסיפור שחרור הנביא על ידי שרי בבל, שבו השתמרו, באופן כמעט מדוייק, שמות השרים התואמים לאלו המצויים במקורות בבליים בני הזמן. השרים המוזכרים ביר' ל"ט 3 אינם מוכרים ממקור מקראי אחר, ואולם באופן מפתיע שמו של 'נרגל שראצר סמגר' נתגלה בין רשימת שרי נבוכדנאצר בלוח בן התקופה, וכן שמו של 'נבו-שר-סכים רב סריס' (Nabû-šarrussu-(u)kīn rab ša-rēši) נמצא ממש לאחרונה בלוח בבלי נוסף מימי נבוכדנאצר ב'. נראה אפוא שבידינו האפשרות לראות עדיין, בטשטוש מה, את דמותו המקורית של ירמיהו המסתתרת מאחורי הפרגוד.

תודה רבה!

         

אין תגובות:

פרסום תגובה