עידן חדש בציביליזציה האנושית - שילובים בין אינטליגנציה טכנולוגית לגוף הביולוגי

ד"ר לימור שרייבמן-שריר, אוניברסיטת תל אביב

כרך ו' של הסדרה פרי עטה של ד"ר לימור שריר "הרהורים על ספרות ורפואה - דילמות ביחסי רופא-חולה" - רואה אור בימים אלה בהוצאת הפקולטה לרפואה עש סאקלר.

שם הכרך: "הרפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה".

הסדרה זכתה בפרס עש ד"ר משה איינהורן בחקר ספרות ורפואה.

הספר עוסק בכל החידושים הביו-טכנולוגים ברפואה בצורה נרחבת מבחינה מדעית ופילוסופית.

להלן קטע מהמבוא לספר:

"בספרו "הלם העתיד" זיהה אלווין טופלר את הבעיה המרכזית של סוף המאה העשרים. "העתיד כבר כאן אבל אנחנו עוד תקועים שם בעבר. אנחנו עוברים שינויים רבים ומהירים ורוב האנשים מתקשים לחיות בקצב השינויים."

טופלר, סוציולוג ועתידן יהודי (1928- 2006) נודע כמי שצפה רבים ממרכיבי החיים המודרניים: האצת קצב החיים, ירידת כוחה של המשפחה הגרעינית, השעתוק הגנטי, המציאות המדומה, עומס המידע, התחזקות העבודה מהבית, הדה-מסיפיקציה (ירידת קרנם של ההמונים והתחזקות הפנייה לפרט), ואפילו התקפות הטרור. הוא טען שהציביליזציה האנושית נכנסה לעידן חדש, עידן הידע, או "הגל השלישי" - מונח שטופלר חרת על דגלו מאז תחילת הקריירה שלו, וזוהי גם כותרת ספרו מ-1980. לפי התיאוריה שלו, זהו העידן הבא אחרי העידן התעשייתי, כזה שמשנה לגמרי כל תחום אפשרי בקיום האנושי.

אלווין טופלר פיתח תאוריית גלים חברתית-תרבותית-כלכלית שעברה האנושות.

הגל הראשון - מעבר מכלכלה של רועים ומלקטים לכלכלה המבוססת בעיקר על חקלאות.

הגל השני - מעבר לכלכלה המבוססת בעיקר על תעשייה.

הגל השלישי - מעבר מכלכלת התעשייה הכבדה לכלכלה המבוססת על ידע ותחכום, כלכלה סופר סמלית.

במציאות של ימינו, בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית, כפי שמכנה אותה קלאוס שווב,[1] המתפתחת בקצב אקספוננציאלי, הולכת ומתפתחת מציאות שונה ממה שהכרנו עד כה. פריצות טכנולוגיות חסרות תקדים מתרחשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, כלי רכב אוטונומיים, מדפסות תלת ממד, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מדעי החומר, אחסון אנרגיה ומחשוב קוונטי. הטכנולוגיות של ייצור דיגיטלי מתקשרות עם העולם הביולוגי על בסיס יומיומי. מהנדסים, מעצבים ואדריכלים, בשילוב עם חוקרים במדעי הרפואה ורופאים, משלבים תכנון ממוחשב, הנדסת חומרים וביולוגיה סינתטית לכדי סימביוזה חלוצית בין מיקרו-אורגניזמים, גוף האדם והמוצרים שאנחנו צורכים. העולם הפך כה מהיר, שלא מוקדש זמן מספיק להרהר בהשלכות האתיות, הפילוסופיות, הכלכליות והחברתיות, ובמורכבויות של ההחלטות המתחייבות מהשינויים הטכנולוגים הדרמטיים הנוגעים בכל תחומי החיים. [2]

הטכנולוגיות החדשות והמרהיבות ברפואה מתנגשות ברפואה השמרנית. מציאות ומדע בדיוני חוברים יחד, כאשר חלקן נמצאות בהליך של מחקר ופיתוח וחלקן מתבצעות הלכה למעשה: בתי חולים ללא מיטות, וירטואליים או דיגיטליים, רובוטים שיחליפו את הצוות הסיעודי וניתוחים כירורגיים בעזרת רובוטים שמתבצעים כבר היום בהצלחה.

דימות ואבחון נעזרים בבינה מלאכותית שמסתמכת על כריית מידע ו-Data Science. חיישנים מעבירים נתונים רפואיים מדידים ישירות למעגלי מידע כלליים או אינדיבידואליים, ובעתיד הם גם "יחליטו" על צורת הטיפול. חיישנים המדברים עם מכונות ולהפך יתרמו לכך שיתפתח עולם ללא מגע.

אחדות מוחלטת בין האדם לטכנולוגיה תתפתח באמצעות טכנולוגיות שמבוססות על ממשק מוח-מכונה – מעין שילובים שונים בין אינטליגנציה טכנולוגית לגוף הביולוגי. שילובי אדם-מכונה אלה מדמים את הסייבורגים מספרות המדע הבדיוני. מעניין לתהות: האם ישות כזאת (בני אדם עם גוף מכני אך עם מוח אנושי) תמשיך להיקרא "אדם"? ואם כן, האם גופו של אדם מסוג זה יכול להיות קניין של אדם אחר?

ננו רובוטים ינטרו באופן קבוע את מערכות הגוף ויבצעו התערבות טיפולית באופן עצמאי באמצעות למידת מכונה. החדרת "צוללות ננומטריות" לגוף האדם מתחילה לשמש כיום לא רק לאבחון אלא גם לטיפול ומניעה, כגון איתור והשמדה של תאים ממאירים או נגיפים, ואף נוטלים חלק בעריכה גנטית.

כבר היום מואץ תהליך של יצירה במעבדה של רקמות ואיברים להשתלה, שמודפסים באמצעות הדפסת תלת ממד ביולוגית – bioprinting, וכן פיתוח רקמות מתאי גזע.

ההתקדמות המטאורית בגנטיקה בימינו מאפשרת אפיון מחלות והערכות עתידיות וכן מניפולציות גנטיות שונות באמצעות הנדסה גנטית, תוך שאיפה לספק טיפול מותאם אישית במחלות כבר ברמת התא. שכפול בני אדם וניסויים לגידול עוברים משלב תאי הקלט מחוץ לרחם (שמתבצעים כיום בניסויים על בעלי חיים) כבר לא נראים רק כתעתועי יצירות המדע בדיוני. ייצור DNA מלאכותי והשתלתו בביצית מופרית, וכן עריכה גנטית של הגנום האנושי, ייצרו אדם משופר. מעניין לתהות: האם אדם כזה לא יחלה במחלות המוכרות כיום למדע? האם תהליך הזדקנותו יעוכב ותוחלת חייו תתארך בצורה משמעותית, או שיהפוך אלמותי? ומה תהיינה ההשלכות החברתיות והפוליטיות לכך?

חקר המוח צובר תאוצה. אלקטרודות זעירות המושתלות במוח מעבירות אותות מוחיים לגפיים לצורך הנעתם בנכים או למטרת טיפול קוגניטיבי. אלקטרודות אלה צפויות לחבר בעתיד מיליון תאי עצב לרשת תקשורת בענן כדי ליצור מוח אנושי בעל יכולת זיכרון או למידה, תוך הקניית האפשרות לשיקום המוח האנושי לאחר פגיעות טראומטיות, שבץ מוחי או גידולים סרטניים, ואף יצירת תקשורת בין בני אדם בכוח המחשבה בלבד. התיתכן בעתיד יצירת תודעה אנושית במעבד מלאכותי או החלפת המוח הביולוגי במוח מלאכותי עם יכולות משודרגות? הבנה מלאה של התודעה תאפשר שליטה מלאה בתודעה זו, ואם כן מי ישלוט בה?

קצב השינויים ועוצמתם מחזקים את האמונה בכוחם של המדע והטכנולוגיה שיתגייסו לעזרתו של עולם הרפואה לפתור בעיות אנושיות, אך יחד עם התקוות מעצימות החרדות מפני תוצאותיו של פיתוח טכנולוגי מואץ, שמאפיינות כל שלב בהתפתחות האנושית.

לצד החלומות האוטופיים קיימים גם הסיוטים הדיסטופיים הקשורים לשינויים בסביבת החיים ולסכנות תוצר האדם, כגון התהוות מחלות חדשות והתפרצות מגפות, כתוצאה מהתפשטות של מחוללי מחלות טבעיים ומהונדסים, ההשפעות של הארכת תוחלת החיים על המשאבים העומדים לרשותו, החשש מפני השינויים הרגשיים שיתחוללו בבני האדם לצד פשיעה קיברנטית ואיומים טכנולוגיים שעדיין לא הומצאו.

מעניין שסיפורי המדע הבדיוני מציירים ברובם את ההתקדמות הטכנולוגית כאיום קיומי: רפליקנטים המתמרדים נגד בני האדם בבלייד ראנר, אנשי המאדים משמידים את בני דור הארץ ב"רשימות מן המאדים", נחילים של טרמינייטורים ברחובות ב"שליחות קטלנית", ועוד.

החרדה הקיומית רק מתעצמת כאשר אנחנו מהרהרים בהשוואה בין התפתחות האינטליגנציה האנושית לעומת המלאכותית. אצל בני האדם קצב ההתפתחות הקוגניטיבית הולך ומאט ביחס הפוך לקצב התבגרותו. ההתקדמות בשטחי החומרה והתוכנה מאפשרת לשכלל את יכולותיה של האינטליגנציה המלאכותית לדרגה שתאפשר לה לתפקד לא רק ברמה זהה לזו של בני אדם, אלא שהיא אף צפויה להמשיך לשכלל את עצמה על פי עקרון ההתעצמות המעריכית ולהפוך תוך זמן קצר לסופר-אינטליגנציה - ישות טכנולוגית העולה בבינתה על זו של המוח האנושי שאיננה תלויה באילוצים אבולוציוניים וביולוגיים. [3]

נראה שהרפואה המסורתית, שמבוססת על השכלתו וניסיונו של הרופא, נסוגה מול המחשב המפגין כוח חישובי עצום, שמשקלל אינסוף פרמטרים ונמצא בתהליכי למידה תמידיים, איננו מתעייף לעולם ואין לו מגבלת זיכרון. בהסתמך על דפוסים שמנבאים מצבי תחלואה עתידיים תוכל הבינה המלאכותית להציע לרופא תוכנית אישית לטיפול או למניעה.

המסורת התרבותית הזאת, וגם האופן שבו חלק מיישומי האינטליגנציה המלאכותית מתקשרים איתנו, למשל סִירִי או רובוטים, עומדים מאחורי הנטייה להאניש טכנולוגיה אינטליגנטית. מפתה לקשור בין התפתחות האינטליגנציה המלאכותית להתפתחות התודעה, אבל בין שתי התכונות האלה אין שום קשר מחייב. לאלגוריתמים אין שום סגולות אנושיות או רצון עצמאי. אין להם תחושות או רגשות. אינטליגנציה מלאכותית איננה יכולה להיחשב מוסרית או לא מוסרית. היא א-מוסרית. המוטיבציה היחידה שלה, כדברי ניק בוסטרום, היא זו שהמפתחים שלה העניקו לה.

עלינו להסתמך על גישה זו כאשר אנו מפליגים במחשבותינו אל צפונותיו של העתיד בכלל ובפרט לזה של עולם הרפואה, ולנוכח השאלה אם האינטליגנציה המלאכותית תוכל להחליף רופא בשר ודם. מה יהיה תפקידו של הרופא בעידן החדש וכיצד הוא ישפיע על יחסי רופא-חולה? האם יהפוך הרופא העתידי לרובוט פשוטו כמשמעו? האם תכונות אנושיות אלה עומדות להיעלם מן העולם? כיצד יוגדר בעתיד "אדם"? האם פרשנותם של מושגים "גוף האדם", "בריאות", "חולי", איכות חיים", הזדקנות" ו"כבוד האדם" ישתנו בעתיד?

נראה שלמרות הצפי שהאינטליגנציה המלאכותית תוכל להחליף ביצועים שונים ומגוונים במהירות וברמת דיוק בלתי נתפסים, נראה שהיא לא תצליח בהחלפת החשיבה היצירתית האנושית.

הערות

[1] מהנדס וכלכלן גרמני יליד 1938, שהקים ב-1971 את הפורום הכלכלי העולמי ומשמש נשיאו.

[2] ראו מאמר על השלכות הכלכליות של הבינה המלאכותית והשפעותיהן על עולם העבודה בעתיד: https://www.ilo.org/wcmsp5/groups/public/---dgreports/---cabinet/documents/publication/wcms_647306.pdf

[3] התעצמות מעריכית - ביטוי שטבע ריי קורצויל בספרו "הסינגולריות המתקרבת", המתייחס למהירות התקדמותה של הטכנולוגיה.

*הספרים המודפסים נמכרים בהוצאת כרמל והספרים המקוונים – בספריות הדיגיטליות.